צנתור לב
המדריך המקצועי והמעודכן צנתור לב. ההבדל בין צנתור לב אבחוני וטיפולי? מי זקוק לצנתור? איך הוא מתבצע, מה הסיבוכים ואיך בוחרים צוות רפואי לביצוע ההליך? על כל אלה ועוד במדריך שלפניכם.
צנתור לב - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
טרשת עורקים היא הסיבה המובילה לתמותה במדינות העולם המערבי. בישראל, כמעט 12,000 איש מתמודדים עם אוטם של שריר הלב (או בניסוח הנפוץ יותר, התקף לב) על רקע של טרשת עורקים כלילית, ועוד כ-15,000 איש בשנה מתמודדים עם שבץ מוחי, גם הוא על רקע של היצרות העורקים. מחקרים שונים מעלים כי בין 40% ל-80% מהאוכלוסייה סובלים מהיצרות של עורקים או מטרשת עורקים.
צנתור לב הינו הליך רפואי שהוא פולשני אבל אינו מוגדר כהליך כירורגי, אשר במהלכו מוחדרות צינוריות דקה אל העורקים הכליליים, לצרכי אבחון או טיפול במקרים של טרשת בעורקים הכליליים – העורקים המובילים דם אל תאי שריר הלב. מוערך כי בישראל מבוצעים מעל 50,000 צנתורי לב בשנה, כאשר מעל 50% מהם טיפוליים. מדובר בהחלט בהליך רפואי שיש בכוחו למנוע אוטם של שריר הלב ולשפר את זרימת הדם הכלילית.
מה ההבדל בין צנתור לב אבחוני וטיפולי? מי זקוק לצנתור? איך הוא מתבצע, מה הסיבוכים ואיך בוחרים צוות רפואי לביצוע ההליך? על כל אלה ועוד – לפניכם.
תוכן העניינים של המאמר:
- מהו צנתור לב?
- צנתור אבחוני וצנתור טיפולי
- מי זקוק לצנתור לב
- היתרונות הגדולים של צנתור לב ביחס לאלטרנטיבות
- איך בוחרים מסגרת רפואית לטיפול בבעיות לב וביצוע צנתור לב?
- ההכנות לצנתור לב
- מהלך הצנתור
- החלמה וסיבוכים
- על השתלת סטנט במהלך צנתור לב טיפולי
- מתי צנתור לב הוא לא מספיק, וכדאי לשקול ניתוח מעקפים?
- הבדיקות בשגרה לאחר צנתור לב
צנתור לב הינו הליך של החדרת צינוריות אל העורקים המקיפים את שריר הלב ומספקים דם לתאים הכליליים – תאי שריר הלב. במקרים של טרשת עורקים, כלומר הצטברות של שומנים ומינרלים מסביב לדפנות העורקים, היצרותם (עד כדי חסימה שלהם) והפחתה בקצב זרימת הדם בהם, צנתור לב מאתר את מקום החסימה ומספק אפשרויות טיפוליות.
צנתור לב אבחוני מבוצע על מנת לזהות היצרות בעורקים הכליליים, אצל מטופלים שאובחנו כסובלים מטרשת עורקים או אצל מטופלים שמדווחים על תסמינים של זרימת דם לקויה לשריר הלב, כמו למשל כאבים באזור החזה וקשיי נשימה. זהו גם הליך מומלץ עבור מי שעברו אירוע לבבי בעבר, במקרים של מומים מולדים במבנה הלב, כהליך אבחוני לפני ניתוח לב, וגם אצל מי שסובלים מהשמנת יתר חולנית, מסוכרת, ומהיסטוריה רפואית שמעלה את הסיכון לטרשת ואירועים לבביים.
בכשליש מהמקרים תאובחן חסימה שתאפשר טיפולים שמרניים (כמו נטילת כתרופות מדללות דם), ובכשני שליש מן המקרים הצנתור האבחוני ימשיך לצנתור טיפולי במקרה של איתור חסימה שאפשר ורצוי לטפל בה ללא דיחוי.
לעומת הצנתור האבחוני, צנתור טיפולי הוא הליך שמבוצע לצורך פתיחת חסימה בעורקים, למשל על ידי החדרת "סטאנט" (תומכן בעברית) – צינורית מתכת קטנה ששומרת על העורק החסום מפני חסימה נוספת שלו. הצנתור הטיפולי מבוצע תוך שימוש בצינוריות עבות יותר וניתן לשלב בו טיפולים נוספים בלב, כמו החלפת מסתמים, תיקוני דלף ועוד. שילוב של הליכים לתיקון מומים בלב במהלך צנתור נחשב חדשני ולא בכל המסגרות הרפואיות ניתן למצוא צוותים מקצועיים שיש להם את היכולת או הטכנולוגיה לבצע הליכים כאלה.
צנתור לב בבית חולים אסותא:
צנתורי לב מבוצעים הן באופן אלקטיבי והן באופן דחוף צנתורי לב דחופים מבוצעים במטופלים שיש להם תסמינים של אוטם בשריר הלב עם הגעתם אל המרכז הטיפולי.
צנתורי לב אלקטיביים הם בדרך כלל צנתורים אבחוניים במקרים בהם אין דחיפות בטיפול, והם מוצעים למי שנמצאים בקבוצות סיכון, לאחר אירועי לב או הליכים רפואיים בלב, כאשר מאובחן מום או חריגה בפעילות הלבבית, במקרים של מחלות רקע או אבחון טרשת עורקים במצב מתקדם, וכדומה.
היתרונות הגדולים של צנתור לב ביחס לאלטרנטיבות
במקרים של היצרות בעורקים הכליליים, נראה כי עומדות בפני המטופל והצוות הטיפולי שלוש אלטרנטיבות לאסטרטגיה טיפולית:
- הראשונה היא טיפול שאינו פולשני, באמצעות מדללי דם או נוגדי קרישה. מדובר בתרופות שיינטלו לטווח ארוך ואשר יש להן השפעות נוספות על הבריאות, כמו למשל נטייה מוגברת לדימומים.
- האפשרות השנייה היא צנתור, אבחוני או טיפולי. כאמור, מדובר בפעולה שאיה נחשבת ניתוחית, היא מאפשרת הערכת מדוייקת של המצב וברוב המקרים גם טיפול בו. זוהי אפשרות יעילה עבור מרבית המאובחנים כסובלים מטרשת עורקים כליליים, עם מיעוט בסיכונים לסיבוכים והצלחות לטווח ארוך במניעת חסימה נוספת באזור המטופל.
- האפשרות השלישית היא ניתוח מעקפים. מדובר בהליך פולשני ארוך ומורכב, במהלכו נעצרים פעולת הלב והריאות של המנותח והוא מחובר למכונת לב ריאות. ניתוח מעקפים הוא הכרחי במקרים של טרשת עורקים מתקדמת ורב מוקדית – אולם במקרים בהם ניתן להסתפק בצנתור, מומלץ כמובן לבחור באפשרות הפחות פולשנית.
ניתן להתכונן להליך צנתור לב רק במקרים בהם ההליך הוא אלקטיבי ולא דחוף. במקרים אלה, מומלץ להיוועץ בצוות המטפל ולקבל מהם רשימת בדיקות שיש לבצע, תרופות שיש להפסיק בנטילתן לקראת ביצוע ההליך, ועוד. מכיוון שצנתור לב מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית בלבד – אין צורך בהכנות לקראת הרדמה כללית. צנתור כרוך בדרך כלל בהזרקת חומר ניגוד, ובמקרים של אלרגיה לחומרי ניגוד, מומלץ להתחיל בטיפולים נוגדי אלרגיה או דלקת טרם מועד ביצוע ההליך.
הליך צנתור, אבחוני או טיפולי, מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית בלבד. ברוב המכריע של המקרים, מוחדר הצנתר דרך העורק הרדיאלי שבשורש כף היד. בחלק מהמקרים מוחדר הצנתר דרך נקב אל העורק הפמוראלי באזור המפשעה. חשוב לדעת כי בעוד צנתור דרך שורש כף היד הוא יעיל יותר – מדובר בטכניקה חדשה יחסית לביצוע צנתור כך שישנם צוותים רפואיים שעדיין לא צברו די ניסיון בטכניקה זו לביצוע צנתור בארץ.
לאחר ביצוע הנקב אל העורק המבוקש, מוחדר צנתר בקוטר של כשני מ"מ לצד הזרקת חומר ניגוד (בדרך כלל יוד) והצגת מצב העורקים ברנטגן בזמן אמת. הרופא שמבצע את ההליך מכוון את הצנתר אל העורקים הכליליים ובוחן את מצבם ואת היקפי ההיצרות בהם. ממצאים קליניים בנוגע להתפתחות טרשת בעורקים הכליליים כוללים היצרות של מעל 50% בקוטר העורק.
כאמור, צנתור לב היא פעולה נפוצה בישראל ותוצאותיה נחשבות טובות. צנתור אבחוני אורך כחצי שעה וצנתור טיפולי אורך בדרך כלל כשעה, והמטופל משוחרר לביתו בתוך עד 24 שעות. ביחד עם זאת, כמו בכל פעולה פולשנית גם כאן ישנו סיכוי נמוך לסיבוכים. אלו הם הסיבוכים הנפוצים לאחר צנתור לב:
• סגירה לקויה של העורק ודימום, פנימי או חיצוני
• תגובה אלרגית לחומר הניגוד
• הפרעה בתפקוד הכליות לאחר הזרקת חומר הניגוד (במקרים של מחלות בכליות בעיקר)
• זיהומים מקומיים
• היווצרות קריש דם בעקבות החדרת סטאנט
• הפרעות בתפקוד הלב – במקרים נדירים
מתי צנתור לב אינו מספיק, וכדאי לשקול ניתוח מעקפים?
בעוד צנתור לב הינו אפשרות עדיפה על פני ניתוח מעקפים, ישנם מקרים בהם צנתור לב אינו מציע פתרון יעיל למצב הרפואי, במקרים כאלה יומלץ על ניתוח מעקפים. אלו הן סיבות שכיחות לביצוע ניתוח מעקפים במקום צנתור לב:
• במקרים בהם צנתור אבחוני העלה חסימות רבות של העורקים הכליליים
• במקרים בהם החסימות בעורקים הן באזורים שקשה להגיע אליהם בצנתור
• במקרים בהם המטופל אינו יכול ליטול תרופות מדללות דם לאחר ביצוע ההליך
• במקרים בהם בלתי אפשרי להרחיב את העורקים החסומים באמצעות תומכן
לאחר צנתור לב נערך מעקב אחר מצב טרשת העורקים של המטופל והוא מונחה לנטילת תרופות מדללות דם במשך עד שנה מיום ביצוע ההליך. מרכזים רפואיים שונים מציעים תכניות תמיכה, ייעוץ וליווי בשינוי אורח החיים וקידום הבריאות האישית. כחודשיים לאחר ביצוע ההליך מומלץ לבצע בדיקת מעקב אצל קרדיולוג. תכנית המעקב לבחינת טרשת העורקים וזרימת הדם ללב תינתן בדרך כלל לאחר ההחלמה מההליך ולפני השחרור מאשפוז.
על השתלת סטנט במהלך צנתור לב טיפולי
סטנט, או תומכן בעברית, הינו גליל סגור עשוי תיל, שניתן לנפח אותו לאחר שהוא ממוקם באזור החסימה בעורק ובכך לאפשר תמיכה בעורק פתוח עם זרימת דם חופשית מחסימות. כיום, מושתלים סטנטים במהלך צנתור טיפולי במיקום אחד או יותר בהם נמצאה חסימה בעורקים, במעל 90% מהמקרים. לעיתים קרובות, השתלת סטנט עשויה למנוע הן מקרים של אוטם בשריר הלב והן צורך בניתוח מעקפים.
רוב הצנתורים נעשים בהרדמה חלקית או טשטוש על מנת שהמנותח יוכל לשתף פעולה ולהשתעל בעת הצורך. צנתור אבחנתי אורך כחצי שעה ובמהלכה החדרת הצינור עלולה להיות לא נעימה אך פרט לכך לא צפויים כאבים אחרים
עליו לשמור על אורח חיים בריא, להמנע מעישון, אכילת שומנים, רצוי להתמיד בפעילות גופנית, ויקפיד על טיפול תרופתי בהתאם להוראות הרופא המטפל
סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, גנטיקה וכולסטרול גבוה
כיום עם העלייה בתוחלת החיים ניתן לנתח גם אנשים מבוגרים בני 80-90 בהתאם למצבם הבריאותי
קשר עם

תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
