אבעבועות רוח
אבעבועות רוח - כל המידע הרפואי המעודכן על המחלה, בנוסף לרשימת רופאים מומלצים
אבעבועות רוח - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
אנשים רבים זוכרים שהיו להם אבעבועות רוח או שראו אותן על מישהו אחר. קשה לפספס אבעבועות רוח - מדובר במחלה זיהומית הגורמת לחום ולפריחה מגרדת עם כתמים בכל הגוף. המחלה נגרמת על ידי וירוס ממשפחת ההרפס הנקרא וירוס וריצלה-זוסטר (VZV), ולמרות שמדובר במחלת ילדות, היא עלולה להופיע גם במבוגרים. המחלה מדבקת מאוד, ויכולה לעבור מאחד לשני על ידי שיעול, התעטשות, רוק ועוד.
רוב האנשים יידבקו בוירוס כשהם צעירים אם לא קיבלו חיסון נגד אבעבועות רוח. ילד עם אבעבועות רוח יכול בקלות להדביק ילדים אחרים. אבעבועות רוח היום היא הרבה יותר נדירה מכיוון שרוב הילדים מחוסנים כשהם צעירים. לפני שהחיסון הראשון נגד אבעבועות רוח אושר, כמעט כולם חלו באבעבועות רוח.
ברגע שיש לך אבעבועות רוח, לא תידבק בה שוב מאדם אחר. אם אתה לא מחוסן, אתה יכול לחלות באבעבועות רוח בכל גיל. מבוגרים שחולים באבעבועות רוח עלולים להיות חולים מאוד, לכן עדיף לחלות באבעבועות רוח כשאתה ילד, או למנוע את ההדבקה בה על ידי חיסון.
במאמר זה נדבר על סימני המחלה ואיך לזהות אותה, מה גורם לה, מתי לגשת לרופא ואיך מאבחנים אותה, מה הסיבוכים שעלולים לקרות, איך ניתן להימנע ממנה, ואיך מטפלים בה.
תוכן עניינים:
סימנים וסימפטומים
כיצד ניתן לזהות אבעבועות רוח?
חשוב לדעת שילדים יכולים לחלות באבעבועות רוח בכל גיל, ושהמחלה מתפתחת בהדרגה. לאחר שנחשף לאבעבועות רוח, ילדך עשוי להיראות בסדר במשך שבוע עד שלושה שבועות לפני שיתחיל להרגיש חולה.
בשלב הראשון, לפני הופעת הפריחה, ייתכן שיופיעו:
- עייפות או תחושה כללית לא טובה, חולשה
- חום שנמשך 3-5 ימים ובדרך כלל נמוך מ- 39 מעלות
- כאבי גרון או ראש
- כאבי שרירים או מפרקים
- תסמינים דמויי הצטננות כמו שיעול או נזלת
- אובדן תיאבון
לאחר התסמינים הללו, יתרחשו הדברים הבאים:
- הפריחה מתחילה כמקבץ של נגעים קטנים, אדומים ומגרדים, שמופיעים על הפנים, הגוף או בתוך הפה, ולעיתים יופיעו כתמים גם על העפעפיים או איברי המין. בהמשך הנגעים האלה מתנפחים ומורמים מהעור (הופכים לפפולות).
- הנגעים יתפתחו תוך בערך יום אחד לשלפוחיות מלאות נוזל שקוף שיהפוך להיות עכור. זהו השלב המדבק ביותר שכן השלפוחיות מכילות כמות גדולה של נגיפים. לשלפוחיות האלה לוקח 3-5 ימים להחלים.
- השלפוחיות מתפוצצות, נוזלות, מתייבשות ומתכסות בגלדים. הגלדים ינשרו לאחר כשבוע.
אבעבועות רוח מגרדת מאוד, ולכן ילדים חולים יכולים להרגיש רע במיוחד, גם אם אין להם הרבה נגעים. הפריחה נוטה להיווצר על הפנים, החזה והגב, או הרגליים והידיים, ומקבצים חדשים של שלפוחיות ממשיכים להופיע במשך כמה ימים.
כמה זמן נמשכת הפריחה?
שלפוחיות חדשות יכולות להתפתח בכל הגוף במשך כארבעה ימים לאחר הסימן הראשון לפריחה. עד היום השישי, כלל השלפוחיות ייקרעו אצל רוב האנשים הבריאים. לאחר מכן לוקח לגלדים שבוע או שבועיים ליפול, ועלולים להישאר סימנים על העור שלוקח להם זמן לדהות.
מה התסמינים אצל מבוגרים?
תסמיני אבעבועות רוח אצל מבוגרים עשויים להיות דומים לתסמינים בילדים, אך הם עלולים להיות חמורים יותר, במיוחד אצל מדוכאי חיסון. מבוגרים מסוימים עשויים שלא לפתח פריחה. אם הם אכן מפתחים פריחה, ייתכן שהפריחה לא תתפשט באותו אופן. אך אם בכל זאת מתפתחת פריחה, היא עלולה להשאיר צלקות עמוקות יותר. מבוגרים נמצאים גם בסיכון גבוה יותר לסיבוכים כמו דלקת ריאות.
מה גורם לאבעבועות רוח?
וירוס וריצלה זוסטר (VZV) הוא הגורם לאבעבועות רוח. זהו וירוס מדבק ביותר השייך למשפחת נגיפי הרפס הכוללים גם וירוסי הרפס סימפלקס (שגורמים לפצעים באזור הפה ואיברי המין) וירוס אפשטיין-בר (הגורם ל"מחלת הנשיקה") ואחרים.
ניתן להידבק בנגיף על ידי:
- מגע עם מישהו שיש לו אבעבועות רוח.
- נשימה של אוויר מאדם נגוע שמתעטש או משתעל.
- מגע עם נוזלים מהעיניים, האף או הפה של ילד נגוע.
חשוב לדעת שאדם נגוע יכול להפיץ את הזיהום עוד לפני שהוא מפתח פריחה או מראה סימן כלשהו למחלה. לאחר שאדם נחשף לנגיף, הוא יתחיל להראות תסמינים במהלך השבועיים לאחר מכן. תקופה זו שלאחר החשיפה ולפני הופעת התסמינים נקראת תקופת הדגירה, ואפשר להפיץ את הוירוס במהלך תקופה זו. בנוסף, אדם נשאר מדבק עד שהשלפוחית האחרונה מתכסה בגלד. פירוש הדבר הוא שבמהלך תקופה זו, אנשים עם אבעבועות רוח צריכים להישאר בבית ולהימנע ממגע עם ילדים ומבוגרים אחרים בעיקר אלה שעשויים להיות רגישים.
האם ניתן לחלות באבעבועות רוח פעמיים?
נדיר מאוד לחלות פעמיים. רוב האנשים שחלו באבעבועות רוח לא יפתחו את המחלה בפעם השנייה. עם זאת, ישנם מקרים נדירים שבהם אדם יכול לפתח אבעבועות רוח בפעם השנייה. בנוסף, אצל אנשים מסוימים הנגיף יכול לעלות מחדש בשלב מאוחר יותר בחיים, ולגרום למצב קשור הנקרא שלבקת חוגרת.
אבעבועות רוח ושלבקת חוגרת
הוירוס נמצא באופן רדום אצל כל אדם שחלה בעבר באבעבועות רוח. לעיתים, בשלב מסוים בהמשך החיים (אפילו עשרות שנים לאחר ההחלמה), הנגיף חוזר לפעול אצל חלק מהאנשים וגורם למחלה אחרת, המכונה "שלבקת חוגרת". הסיבות ל"התעוררות" קשורות להזדקנות ולהיחלשות של המערכת החיסונית שלנו.
שלבקת חוגרת, הידועה גם בשם הרפס זוסטר, היא פריחה המלווה בכאבים עזים, המופיעה בדרך כלל בצורה של חגורה. היא יכולה להופיע בכל הגילאים ושכיחה במיוחד אצל מבוגרים מעל גיל 50. בדרך כלל המחלה תעבור מעצמה בתוך שבוע-שבועיים. הסיבוך הנפוץ ביותר של שלבקת חוגרת הוא כאב עצבי שנשאר באזור שבו הייתה הפריחה. הכאב הזה עלול להימשך שבועות ואף חודשים - הרבה לאחר שהפריחה חלפה. סיבוכים נוספים הם חיידקים ש"מתלבשים" על הוירוס, וזיהומים קשים ומסוכנים אחרים.
לרוב המחלה חולפת מעצמה, אך מומלץ לקחת טיפול אנטי ויראלי (אציקלוביר) המקצר את משך המחלה. בנוסף, יש חיסון לשלבקת חוגרת הנקרא זוסטווקס, שנחשב יעיל במניעת המחלה וסיבוכיה. החיסון מאושר היום בישראל לבני 50 ומעלה.
חשוב לדעת שילדים או מבוגרים שאינם חסינים לאבעבועות רוח, עלולים לפתח אותה בעקבות חשיפה לאדם עם שלבקת חוגרת.
פניה לרופא
מתי יש לגשת לרופא?
אם אתה חושש שאתה או ילדך חולים באבעבועות רוח, מומלץ לפנות לרופא שלך לבירור. הרופא יכול לאבחן את המחלה מהסתכלות על הפריחה ומתסמינים אחרים. רוב הילדים מתגברים על אבעבועות רוח בכוחות עצמם, עם טיפול מועט או ללא טיפול כלל, אך במידת הצורך הרופא יוכל להמליץ על טיפול מתאים.
חשוב לדעת כי במקרים בהם יש חשד לאבעבועות רוח, הצוות הרפואי ינקוט בצעדים כדי להגן על חולים אחרים. לדוגמה, הרופא שלך עשוי לבקש ממך להיכנס בסוף היום, כששאר המטופלים הלכו.
חשוב ליידע את הרופא:
- אם תינוקך שזה עתה נולד (עד גיל 3 חודשים) חלה באבעבועות רוח. המחלה מסוכנת יותר לילודים מאשר לאנשים בריאים אחרים.
- במקרה שילדך מרגיש חולה ויש לו כאב ראש חזק.
- במקרה בו יש לילדך פצעים בעיניים.
- אם הפצעים מחמירים או שיש בהם מוגלה.
- אם ילדך מתקשה לנשום או שנשימותיו מהירות.
סיבוכים
למי יש סיכוי גבוה יותר לסבול מסיבוכים?
אבעבועות רוח היא בדרך כלל מחלה קלה, ואנשים בריאים שחולים בה לרוב מחלימים בלי סיבוכים. עם זאת, אנשים בקבוצות סיכון עלולים לחלות במחלה קשה ולפתח סיבוכים לאחר החשיפה. למשל:
- מבוגרים ובני נוער
- נשים בהריון
- תינוקות שזה עתה נולדו
- אנשים שמערכת החיסון שלהם פגיעה, כמו למשל חולי סרטן, מי שעובר טיפולי קרינה וכימותרפיה, אנשים שנוטלים סטרואידים, חולי HIV, או כאלו שעברו השתלת איבר או מח עצם.
הסיכונים להידבק באבעבועות רוח ולפתח סיבוכים גבוהים יותר במקרים אלו. ולכן, אם אתה חולה באבעבועות רוח, חשוב להימנע ממגע עם אנשים בסיכון גבוה - עד שהנגעים שלך יגלידו.
סיבוכים פוטנציאליים של אבעבועות רוח כוללים:
- זיהום חיידקי בעור, בדם, וברקמות הרכות – חיידקי עור מסויימים חודרים דרך הנגעים ועלולים לגרום לזיהום בעור, ואף להגיע לזרם הדם.
- התייבשות
- בעיות בקרישת הדם
- דלקת בכבד
- דלקת ריאות – יכולה להיגרם מהוירוס עצמו או מחיידקים ש"תופסים עליו טרמפ".
- דלקת בכליות
- דלקת המוח (אנצפליטיס) – סיבוך נדיר שמתבטא בשינוי במצב ההכרה ובהתנהגות.
- תסמונת ריי - מצב נדיר בילדים שעלול לגרום לנזק חמור למוח ולכבד.
- אנשים המפתחים סיבוכים רציניים של אבעבועות רוח בדרך כלל מאושפזים ומטופלים בתרופות אנטי-ויראליות.
האם אבעבועות רוח יכולה להיות קטלנית?
תמותה מאוד לא שכיחה מאבעבועות רוח ורוב האנשים מתאוששים ללא סיבוכים. עם זאת, יש אנשים מעטים שנפטרים מאבעבועות רוח. בארה"ב, מספר זה ירד מ-100 אנשים בשנה ל-20, לאחר שמרבית האוכלוסייה התחסנה.
אבעבועות רוח בהריון
בהריון הסיפור אחר. אישה בהריון שנדבקה באבעבועות רוח נמצאת בסיכון מוגבר לפתח מחלה חמורה וסיבוכים כגון דלקת ריאות, הסיבוך השכיח ביותר בהריון. בנוסף, אבעבועות רוח מסוכנת מאוד גם לעובר. יילוד לאם שנדבקה במחצית הראשונה להריון (בעיקר בשבועות 13-20) חשוף להתפתחות של תסמונת מולדת שעלולה להוביל למומים מולדים ואף לתמותה בחודשים הראשונים לחיים. בנוסף, אם ההדבקה מתרחשת סביב מועד הלידה, הנגיף עלול לגרום למחלה ביילוד ולסכן אותו.
מהן האפשרויות במקרה של חשיפה לאבעבועות רוח בהריון?
במידה ואישה בהיריון נחשפת לנגיף והיא חלתה בעבר באבעבועות רוח, לא ניתן לחלות בשנית. הגוף מייצר נוגדנים לנגיף שמספקים חיסוניות לכל החיים מפניו. במידה ואישה היריונית אינה חלתה בעבר ואינה חוסנה, יש לפנות לרופא המטפל במיידי. במידה ולא ברור אם האישה חלתה בעבר, ניתן לבצע בדיקת דם הכוללת בדיקה של נוגדנים לנגיף על מנת לקבוע האם היא מחוסנת. במקרה בו האישה אינה מחוסנת, אפשר לקבל חיסון סביל (נוגדנים), אשר יקטין את הסיכוי למחלה קשה. עם זאת, החיסון לא יקטין את הסיכון של העובר לחלות במחלה.
אם חליתי בהריון, איך ניתן לקבוע אם העובר נדבק?
בדיקת מי שפיר יכולה לאבחן הדבקה עוברית. אולם גם אם מגלים שהעובר נבדק לא תמיד ניתן לדעת מהי חומרת המחלה. חלק מהמומים ניתן לזהות בסקירת מערכות ובבדיקת אולטראסאונד, אך לא את כולם.
מה ניתן לעשות במקרה של הדבקה?
אישה חולה צריכה להיות בבידוד מנשים הרות אחרות, ועליה לבצע צילום חזה. מומלץ לקבל טיפול באציקלוביר (תרופה אנטי-ויראלית בטוחה בהריון) כדי להפחית מחומרת המחלה. בנוסף, חשוב לקבל מהרופא את כלל המידע בדבר הסיכון לפגיעה בעובר, ולדון עמו בדרכים בהן ניתן להפחית את הסיכון.
חשוב! לא ניתן לחסן בחיסון הפעיל נשים בהריון או שמתכננות להכנס להריון בשלושת החודשים הקרובים. אך ניתן למנוע את ההשפעות השליליות של זיהום באבעבועות רוח על תחלואה ותמותה של אמהות, עוברים וילודים באמצעות חיסון נגד אבעבועות רוח לפני תחילת ההריון. בנוסף, אם מרבית האוכלוסייה מחוסנת, הסיכון לחשיפה יורד משמעותית.
טיפול
טיפול בתסמינים
אצל רוב הילדים המחלה חולפת מעצמה תוך שבוע-שבועיים, כך שהחולים זקוקים רק לטיפול תומך שמקל על התסמינים. טיפולים פשוטים יכולים לשפר את הרגשת החולה ואת תסמיני המחלה העיקריים- חום וגרד:
חום:
נטילת תרופות להורדת חום, כגון אקמול, במינון מתאים לפי גיל ומשקל. אין לתת לילדים אספירין באבעבועות רוח, מכיוון שהוא עלול לגרום לסיבוך מסוכן הנקרא תסמונת ריי.
גרד:
- לחיצת מטלית קרירה ולחה על הפריחה.
- אמבטיה או מקלחת של מים קרירים. בזמן הייבוש מומלץ לטפוח עם המגבת על הגוף ולא לשפשף אותו.
- שימוש בקרם עם אנטיהיסטמינים או בתרופות אנטי-היסטמיניות. יש להיוועץ ברופא וברוקח בטרם השימוש. חשוב לשים לב שחלק מהתרופות עלולות לגרום לישנוניות, ולנקוט אמצעי זהירות מתאימים.
- טיפולי עור, כמו שימוש בתחליב קלמין ואמבטיות שיבולת שועל
- גזיזת ציפורניים על מנת להפחית סיכון לזיהום חיידקי ולצלקות.
- נוזלים קרים ותזונה רכה יעזרו במקרה של פצעים בפה.
טיפול אנטי ויראלי
עם זאת, למטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה חמורה כדאי לקבל, לצד הטיפול התומך, גם טיפול בזיהום עצמו. עבור מבוגרים, בני נוער, נשים בהריון, ואנשים עם דיכוי חיסוני, מומלץ לשלב תרופה בשם אציקלוביר (זובירקס) או ואלאציקלוביר (ולטרקס). אציקלוביר היא תרופה אנטי-ויראלית, המתערבת בתהליך השכפול של הנגיף ובכך עוזרת למערכת החיסונית של הגוף לחסל אותו. התרופה יכולה לעזור להילחם במחלה או לקצר את המשך שלה אם היא ניתנת בתוך 24 שעות מתחילת הפריחה. ניתן ליטול אציקלוביר בצורת גלולות או כזריקה. בדרך כלל אין תופעות לוואי משמעותיות לתרופה, אבל לעיתים היא יכולה לגרום לכאבי ראש, סחרחורת, בחילות והקאות.
טיפול בסיבוכים
נותנים טיפול אנטי-ויראלי תוך ורידי לאנשים המציגים סיבוכים הקשורים לאבעבועות רוח, כגון דלקת כבד חמורה, דלקת ריאות ודלקת המוח. יש להמשיך בטיפול למשך 7 עד 10 ימים. אנשים שמגיבים מהר לטיפול, וחווים שיפור משמעותי בתסמינים, יכולים לעבור לטיפול בכדורים.
מניעה
כיצד ניתן להימנע מאבעבועות רוח?
עד לפיתוח חיסון נגד אבעבועות רוח בסוף המאה ה-20, המחלה הייתה מחלת ילדות נפוצה וגרמה לבעיות בריאות חמורות אצל אנשים שחלו בה בבגרותם. יותר מארבעה מיליון אנשים חלו באבעבועות רוח מדי שנה בארצות הברית, מה שהוביל ליותר מ-10,000 אשפוזים ול-100 מקרי מוות. מאז החלו החיסונים, המספרים הללו ירדו באופן משמעותי.
כיום, הדרך הטובה ביותר למנוע את המחלה היא להתחסן! מחקרים רבים מצביעים על כך שהחיסון מונע את המחלה ומפחית את חומרתה ואת הסיכוי להדבקה. חיסון בשתי מנות נגד אבעבועות רוח יעיל ב-90% במניעת הזיהום וב-99% במניעת תחלואה קשה ומוות. כלומר, גם מי שחולה לאחר שחוסן, מפתח בדרך כלל מחלה קלה יותר, עם פחות פריחה וללא חום. בנוסף, חסינות העדר שנוצרת מגינה על תינוקות שצעירים מדי להתחסן ועל מבוגרים לא מחוסנים. חשוב לציין שהחיסון יעיל גם 5 ימים לאחר החשיפה.
למי מומלץ להתחסן?
ילדים - בישראל, חיסון נגד אבעבועות רוח הוא חלק מתוכנית החיסונים בילדים. הוא ניתן החל משנת 2008 במסגרת החיסון המרובע (MMRV) נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. הוא ניתן בשתי מנות – הראשונה בגיל 12-15 חודשים והשנייה בכיתה א'.
מבוגרים - רוב המבוגרים לא קיבלו את החיסון נגד אבעבועות רוח כי הם כבר סבלו מהזיהום בילדותם, לפני שהיה חיסון זמין, ומי שחלה בעבר חסין בפני המחלה. לעומת זאת, מומחים ממליצים למבוגרים שלא חלו ונמצאים בסיכון מוגבר להתחסן, וביניהם: עובדי מערכת הבריאות, מורים וגננות, נשים בגיל הפוריות, מטיילים ואלו שבאים במגע תדיר עם בעלי דיכוי חיסוני. מבוגרים וילדים בני 13 שנים ומעלה צריכים שתי מנות של חיסון אבעבועות רוח, שניתנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות.
למי אסור להתחסן?
החיסון נגד אבעבועות הרוח מכיל וירוס חי, ולכן הוא לא מומלץ לאנשים עם מערכת חיסון פגועה, אנשים עם מחלה קשה, אנשים שקיבלו מוצרי דם בחודשים האחרונים או נשים בהריון. בנוסף הוא לא מתאים לאנשים הסובלים מאלרגיה לג'לטין או נאומיצין, או למי שחוו תגובה אלרגית קשה בעקבות קבלת החיסון בעבר.
האם ניתן להתחסן לאחר חשיפה?
אם אתה או ילדך לא חסינים למחלה ונחשפתם למישהו עם אבעבועות רוח או שלבקת חוגרת, התייעץ עם הרופא שלך בנוגע לאפשרויות בעומדות בפניך. ניתן לקבל את החיסון נגד אבעבועות רוח גם לאחר חשיפה לנגיף. לחילופין, אם אינך יכול להתחסן, ניתן לקבל חיסון סביל (נוגדנים) שיכול להגן עליך באופן זמני מפני הידבקות.
מהן תופעות הלוואי של החיסון?
החיסון נסבל היטב ובמרבית המקרים אינו גורם לתופעות לוואי משמעותיות. תופעות הלוואי השכיחות ביותר המופיעות אצל חמישית מהמתחסנים הן אדמומיות, כאבים או פריחה קלה במקום ההזרקה. הסיכויים לסיבוכים מהחיסון קטנים לאין ערוך מהסיכונים לסיבוכים מהמחלה עצמה.
החיסון ושלבקת חוגרת
בניגוד לדעה הרווחת, חיסון נגד אבעבועות רוח אינו מעלה את הסיכון לפתח שלבקת חוגרת בהשוואה לזיהום טבעי.
מקורות:
https://www.mayoclinic.org
https://my.clevelandclinic.org
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי