אורטיקריה - סרפדת

מהי אורטיקריה?

אורטיקריה, המכונה בעברית גם סרפדת או חרלת, היא מחלה המתבטאת בנגעים עוריים שבאים והולכים, בהתפרצויות הנמשכות בדרך כלל מספר דקות עד מספר שעות, כאשר לעיתים ההתפרצות חריפה וחד פעמים, ובמקרים אחרים מדובר בגלים של התפרצויות המלווים את החולה, לפעמים לאורך שנים.

התפרחת העורית האופיינית במקרים של אורטיקריה היא בעלת מראה ייחודי: מעין "צבר" של נגעים עוריים בעלי צבע אדום עז ומורמים מעט. התפרחת יכולה להופיע בכל מקום בגוף, באזורים מצומצמים או נרחבים.

מוערך כי כ-20% מאוכלוסיית העולם הבוגרת תסבול מהתפרצות של אורטיקריה לפחות פעם אחת במהלך החיים, כאשר אצל כ-50% מכלל הסובלים מאורטיקריה המחלה תימשך בממוצע עד חצי שנה ואצל עוד כ-25%, תימשך המחלה במשך שנה. כדאי לדעת כי המחלה גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים עם גירודים עזים ופגיעה באסתטיקה של המראה, כאשר לעיתים קרובות מופיעים הנגעים העוריים בפנים, מסביב לעיניים ובאזור הצוואר או הזרועות והרגליים.

סוגים שונים של אורטיקריה

כאמור, בכ-20%-30% מהמופעים של אורטיקריה, מדובר במופע אקוטי של התפרצות הנגעים העוריים שחולף בתוך כמה ימים עד שבוע, ולכל היותר בתוך עד שישה שבועות. התפרצות חד פעמית כזו של אורטיקריה מכונה אורטיקריה חריפה. לעומתה, אורטיקריה כרונית היא אורטיקריה שמלווה את החולה למשך מעל שישה שבועות, וכאמור, בכ-25% מן המקרים נמשכת חצי שנה ויותר. אורטיקריה חריפה היא נפוצה יותר אצל בני נוער וצעירים, בעוד אורטיקריה כרונית אופיינית בכל גיל ונפוצה במיוחד במהלך העשור הרביעי של החיים, בין הגילאים 30-40, כאשר יותר נשים מגברים נוטות לסבול מן המחלה.

מעבר לאבחנה בין אורטיקריה חריפה לאורטיקריה כרונית, ניתן להבחין גם בין סוגים שונים של אורטיקריה על רקע הגורמים להתפרצות, כאשר בכל המקרים מופע הגרד הוא דומה. בין סוגי האורטיקריה על פי גורמים נמנה: אורטיקריה על רקע של לחץ (המופיעה עקב לחץ על אזור מסוים, למשל על אזור הישבן והירכיים בתקופות של ישיבה לאורך זמן רב); אורטיקריה על רקע של חשיפה לשמש (במקרה זה הנגעים מופיעים באזורים שנחשפו לקרינת השמש בלבד); אורטיקריה על רקע של חשיפה לקור; אורטיקריה שמתפתחת עקב חשיפה מקומית של העור למגע עם אלרגן (כמו חומרי ניקוי הגורמים לתגובה אלרגית מקומית); ואורטיקריה כולינרגית, הנפוצה בעיקר אצל בני נוער והמתפרצת לאחר פעילות גופנית מאומצת או לאחר אכילה של מזונות חריפים.

איך מאבחנים אורטיקריה?

בשל הסממנים הגופניים, אבחון של אורטיקריה הוא בדרך כלל לא מורכב – המורכבות קשורה בתהליך האיתור של הגורם להתפרצות המחלה, וכאשר מדובר באלרגנים, למשל במזון או בחשיפה במגע – הזיהוי של גורם ההתפרצות הוא מהותי למניעת התפרצויות בעתיד.

האבחון של אורטיקריה מבוצע בהסתכלות. הרופא שיתבונן בנגעי העור יוכל לזהות כי מדובר, ככל הניראה, באורטיקריה. במקרה של פגישה עם רופא שהיא קבועה מראש וחשש כי במהלך הפגישה לא יהיו התפרצויות שניתן להציג בפניו, ניתן לצלם מספר התפרצויות של נגעים ולהציג לרופא את התמונות. תשאול בנוגע לאופן ההתפרצות, תסמינים נוספים ומספר התפרצויות בעבר יסייע להבין האם מדובר במקרה חד פעמי חריף או במצב כרוני.

ניתן לבצע בירור אלרגיות על ידי חשיפה מקומית לאלרגנים, המבוצע על ידי רופאי עור מתמחים. בירור כזה עשוי לשפוך עור על הגורמים האלרגנים לאורטיקריה, אם יש כאלה. ניתן לבצע ביופסיה אבחנתית של העור, והדבר נדרש בעיקר כאשר המטופל סובל מעוד מחלות עור או מחלות אוטו אימוניות המקשות על תהליך האבחון.

שיטת אבחון מסקרנת לאורטיקריה מכונה דרמוגרפיזם, ובמהלכה "מצייר" הרופא באמצעות מקל ייעודי על פני העור על מנת ליצור אירוע שעלול לגרום להתפרצות. במקרים של אורטיקריה חריפה, חשיפת העור לתנועת המקל עלולה לגרום להתפרצות הנגעים, והאבחון מבוצע בקלות.

איך מטפלים באורטיקריה?

התפרצות הגרד העורי נגרמת מתגובה חריפה של מערכת החיסון על בסיס אלרגי. משכך, הטיפול התרופתי בהתקפות אורטיקריה כרוניות מתבסס בעיקר על תרופות נוגדות אלרגיה כמו למשל אנטי היסטמינים (למשל אלרג'יקס). לתרופות אנטי היסטמיניות השפעה מרדימה ולכן מומלץ ליטול את התרופות בשעות הערב לפני השינה.

במקרים חריפים ניתנות גם תרופות סטרואידיות מערכתיות על מנת לעצור את התהליך הדלקתי המגיע עם התפרצויות אקוטיות.

את התרופות האנטיהיסטמיניות מקובל ליטול למשך כעשרה ימים בעוד התרופות הסטרואידיות ניתנות בדרך כלל למשך שבוע במינון גבוה שפוחת בהדרגה.

במקרים של אורטיקריה כרונית המעיבה על שיגרת החיים של המטופל, ישנם טיפולים חדשים המקובל לתת במינון יומי קבוע. בין השאר מקובלות תרופות כמו ציקלוספורין, סינגולאייר, או קולחיצין. אלו תרופות המיועדות בדרך כלל לטיפול באלרגיה נשימתית כמו אסתמה. תרופה ביולוגית לטיפול באורטיקריה היא Ozalimumab (זולייר), זוהי תרופה הניתנת בזריקה שהוכנסה בשנת 2015 לסל התרופות הישראלי והמיועדת לטיפול בחולי סרפדת שאינם מגיבים לטיפול התרופתי הקונבנציונאלי. מנגנון הפעילות של התרופה באמצעות חסימת פעילות הנוגדנים מסוג IGE המשתתפים בתהליך התגובה האלרגית.

סיבוכים של אורטיקריה

במרבית המקרים, התפרצויות של אורטיקריה לא גוררות עימן סיבוכים משמעותיים. אמנם, מדובר ברוב המכריע של המקרים בתחושת גרד מעיבה, לעיתים אף תחושת עקצוץ עד כדי כאב, ובמפגע אסתטי משמעותי, אולם לא מדובר בתופעה מסכנת חיים. ביחד עם זאת, בחלק קטן של המקרים התגובה האלרגית עלולה להתפתח ולכלול תסמינים מערכתיים כמו עילפון, סחרחורת, הקאה, קשיי נשימה, נפילה של לחץ הדם, חסימת דרכי הנשימה עקב התנפחות על רקע אלרגי, ואף שוק אנאפילקטי. במקרים אלה מדובר באירוע מסכן חיים וחשוב לפנות את החולה לטיפול רפואי באופן בהול. אשפוז רפואי וטיפול מיידי יאפשרו עצירת התגובה האלרגית.

שינויים בהרגלי החיים שימנעו התפרצות של אורטיקריה

אורטיקריה היא בשיעור ניכר של המקרים תגובה אלרגית, והתפרצויות נגרמות בסמיכות לחשיפה לאלרגן. אלרגנים נפוצים עשויים להיות למשל:

מוצרי מזון: המזונות הגורמים להתפרצות אלרגית בשכיחות גבוהה עשויים להיות למשל גלוטן המצוי בחיטה ודגנים אחרים, לקטוז בחלב ומוצריו, חלבון ביצה, בוטנים, או דגים.

חומרי ניקוי ואלרגנים במגע: מומלץ להחליף את שואב האבק לאנטי אלרגני, להימנע ממגע ישיר עם חומרי ניקוי בעזרת שימוש בכפפות איכותיות (יש מי שרגישים גם ללייטקס כך שמומלץ לפחות בשלב האלימינציה לבחור כפפות אנטי אלרגניות), להחליף את אבקת הכביסה והמרכך לאנטי אלרגנים, ולהפחית ככל האפשר שימוש בחומרים העלולים לעורר התפרצות כמו מוצרי קוסמטיקה. כדאי לשים לב לשיגרה ולמוצרים ששומשו או למזונות שנאכלו כשעה לפני ההתפרצות ולנסות להימנע מהם על מנת לאתר גורמים מעוררי התפרצות.

מי שמתכוונים לאתר את הגורמים להתפרצויות אורטיקריה באמצעות אלימינציה, בדרך כלל מתבקשים להתחיל בהימנעות כוללת כמעט מכל מעורר אלרגיה פוטנציאלי והחזרת מעוררי אלרגיה בשלבים לאורך שבוע ימים או יותר. מדובר בתהליך לא פשוט במהלכו התזונה מתבססת על מזונות "בטוחים" ופשוטים בתפריט דל יחסית, כאשר השבת המזונות לתפריט באופן מדורג עד לאיתור המזונות הגורמים להתפרצות.

לצד השינויים בתפריט וההימנעות מחשיפה לאלרגנים ממקורות אחרים כמו בחומרי ניקוי ובמוצרים קוסמטיים, חשוב גם לסגל שיגרת חיים בריאה יותר הכוללת פעילות גופנית מותאמת באופן קבוע למשך מצטבר של כשלוש שעות בכל שבוע, כאשר ההמלצה היא לבחור בפעילות גופנית אירובית שמעלה את הדופק, כמו למשל טיול רגלי, שחייה או שיעור אירובי במכון הכושר.

הימנעות ממתח היא גורם משמעותי במניעת התפרצויות של אורטיקריה כמו גם בקידום אורח חיים בריא יותר באופן כללי. נתונים מצביעים בבירור על קשר בין התפרצויות של אורטיקריה לבין תקופות של מתח נפשי ועל כן אימוץ שיגרת חיים נינוחה יותר, הימנעות ממתחים שליליים ואירועים שמעמיסים על הנפש, ותרגול שיטות רגיעה כמו מיינדפולנס, מדיטציה או טאי צ'י ודומיהם, עשויים להשפיע באופן נרחב על איכות החיים והבריאות.

טיפולים ביתיים לשיכוך התפרצות של אורטיקריה

במהלך התפרצות של אורטיקריה, ניתן לעיתים להקל על הגרד ולקדם את היעלמות הנגעים העוריים על ידי חשיפה לקור. קומפרסים מקומיים קרים או מקלחת קרה עשויים לסייע בצינון כלי הדם המתנפחים מתחת לשכבת העור העליונה ולהקל מאוד על הגירוד. כדאי במידת האפשר ללבוש בגדים רפויים ונוחים מחומרים אורגניים כמו כותנה, ולהפחית לחץ נפשי על ידי טכניקות התרגעות. במקרים של התפרצות אורטיקריה חריפה שאינה מגיבה לטיפולים ביתיים ניתן להיעזר בטיפולים רפואיים כמו זריקה מקומית של אנטי היסטמינים או סטרואידים.

אורטיקריה וליווי רפואי

במקרים של התפרצות חד פעמית של אורטיקריה אקוטית, לעיתים ההתפרצות חולפת מאליה ללא טיפול רפואי או התערבות תרופתית. זה יכול להתרחש במקרים של טיפול תרופתי קצר מועד המביא להתפרצות, חשיפה לאלרגנית באופן חד פעמי (כמו למשל שימוש בתכשירים באופן חד פעמי, כמו תכשירים קוסמטיים או חומרי ניקוי) וכדומה. במקרים כאלה, ייתכן שהסובל מן ההתפרצות לא יזהה את האירוע כהתקף של אורטיקריה ולא יהיה צורך בהתערבות רפואית או בטיפול תרופתי.

במקרים שלאורטיקריה כרונית המתרחשת על פני מעל שישה שבועות של התפרצויות אורטיקריה חוזרות ונשנות, מומלץ מאוד לגשת לאבחון רפואי ולקבלת טיפול שיקל על התסמינים. בדרך כלל, התפרצויות של אורטיקריה מעיבות על שגרת החיים וטיפול רפואי עשוי לעזור מאוד.

כאמור, התאמת הטיפול הרפואי למטופל היא לא תמיד מיידית. לעיתים, תהליך של ניסוי ותעייה הוא זה שיעלה את התמהיל המוצלח ביותר עבור טיפול תרופתי לכל חולה. גם לאחר שנמצא התמהיל התרופתי שמקל על תסמיני האורטיקריה וההתפרצויות, במהלך הזמן ייתכן שיעילות הטיפול תשתנה, במקרים כאלה כדאי לשוב לייעוץ רפואי ולעדכן את תמהיל הטיפול.

לצד הטיפול התרופתי המאפשר הפחתת מספר ההתפרצויות וחומרתן, כדאי לשקול בירור מקיף בנוגע לגורמים אפשריים להתפרצויות האורטיקריה. כאשר מדובר באורטיקריה על רקע של מחלת כשל חיסוני אחרת כמו למשל זאבת, אבחון מוקדם בהשראת התפרצות האורטיקריה עשוי לסייע לאיכות החיים.