שלבקת חוגרת - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
שלבקת חוגרת היא זיהום הנגרם על ידי וירוס וריצלה זוסטר (Varicella Zoster) שהינו אותו וירוס הגורם למחלת אבעבועות רוח. מדובר בווירוס ממשפחת ווירוסי ההרפס המאופיינים ביכולתם לשרוד בגוף במצב שקט ולהתפרץ שוב במהלך החיים. ווירוס הורצילה זוסטר גורם למחלת חום עם פריחה, מחלה המוכרת כאבעבועות רוח, כמו גם לתופעה של פריחה של שלפוחיות העשויה להופיע באזורים שונים בגוף והיא המכונה שלבקת חוגרת. ווירוס הורצילה זוסטר מכונה גם נגיף ההרפס האנושי 3 (Human Herpes Virus 3 – HHV3) והוא דומה לשני ווירוסים נוספים ממשפחת ההרפס, ווירוסי הרפס סימפלקס 1 ו-2 הגורמים להרפס השפתיים והרפס אברי המין.
שלבקת חוגרת מופיעה בדרך כלל כפס של שלפוחיות בצד אחד של הגוף, בדרך כלל על הגב, הצוואר, הפנים או בית החזה. רוב המקרים של שלבקת חוגרת חולפים מעצמם בתוך שלושה עד חמישה שבועות. איך מאבחנים שלבקת חוגרת? כיצד מטפלים במחלה ומה הסיבוכים האפשריים לה? על כל אלה ועוד – במדריך שלפניכם.
במאמר זה תקראו על:
מהי שלבקת חוגרת?
אודות ווירוס ורצילה זוסטר
תסמינים של שלבקת חוגרת
שלבקת חוגרת באזורים שונים בגוף
שלבי התקדמות המחלה
גורמי סיכון לשלבקת חוגרת
חיסון כנגד שלבקת חוגרת
עד כמה מדבקת היא שלבקת חוגרת?
אבחון שלבקת חוגרת
טיפול בשלבקת חוגרת
תרופות סבתא לשלבקת חוגרת
סיבוכים אפשריים של שלבקת חוגרת
למה בחרנו ברופאים האלו? 
מהי שלבקת חוגרת?
שלבקת חוגרת היא זיהום הנגרם על ידי אותו ווירוס הגורם למחלת אבעבועות רוח, וירוס הורצילה זוסטר ממשפחת ווירוסי ההרפס. גם לאחר שנגמר הזיהום באבעבועות רוח, הנגיף נשאר רדום במערכת העצבים במשך שנים לפני שהוא חוזר לפעולה כשלבקת חוגרת.
שלבקת חוגרת מכונה גם הרפס זוסטר. מדובר בסוג של זיהום ויראלי המאופיין בפריחה אדומה בעור שעלולה לגרום לכאב ולצריבה. שלבקת חוגרת מופיעה בדרך כלל כפס של שלפוחיות בצד אחד של הגוף, בדרך כלל על הגו, הצוואר, הפנים, בית החזה, הישבן ועוד.
רוב המקרים של שלבקת חוגרת חולפים תוך 3 עד 5 שבועות. לפי המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן Center for Disease Control – CDC)), לאחד מכל שלושה אנשים בארצות הברית תהיה שלבקת חוגרת בשלב מסוים בחייו. המצב יכול להתרחש אצל אותו אדם יותר מפעם אחת, במיוחד אם יש לו גורמי סיכון, אבל זה נדיר.
אודות ווירוס ורצילה זוסטר
ווירוס ורצילה זוסטר הוא הגורם לשלבקת חוגרת. מדובר באותו ווירוס האחראי למחלת אבעבועות רוח, לאחר תום המחלה הווירוס נותר רדום בגוף ועלול בשלב כזה או אחר במהלך החיים (עם התפתחות תנאים מתאימים מבחינת גורמי סיכון) להתפרץ שוב בצורת שלבקת חוגרת. קיים חיסון כנגד שלבקת חוגרת וה-CDC ממליץ לכל מי שמעל גיל 50 לקבל חיסון זה בשתי מנות, בהפרש של בין חודשיים לשישה חודשים בין מנה למנה.
אצל ילדים המקבלים חיסון כנגד מחלת אבעבועות רוח הסיכוי שתתפתח שלבקת חוגרת בהמשך החיים הוא קטן מאוד. לאנשים מבוגרים שלא קיבלו חיסון נגד אבעבועות רוח ולא חלו במחלה (לא פיתחו נוגדנים באופן טבעי) חשוב מאוד להתחסן כנגד אבעבועות רוח שכן בגיל מבוגר אבעבועות רוח יכולה להתפתח למחלה שסכנת חיים לצידה.
תסמינים של שלבקת חוגרת
התסמינים הראשונים של שלבקת חוגרת הם בדרך כלל כאב וצריבה. הכאב הוא בדרך כלל בצד אחד של הגוף, ולאורך אזור מסוים בעור. לעתים קרובות מופיעה פריחה אדומה. עם זאת, הפריחה לא תמיד נראית אדומה, בהתאם לגוון העור, הפריחה יכולה להיראות ורודה כהה, חום כהה או סגולה.בהמשך הפריחה מתפתחת לכדי שלפוחיות קטנות מלאות נוזל שקוף למחצה. מאפייניה של פריחת שלבקת חוגרת הם פריחה המופיעה על צד אחד של הגוף, גירוד, שלפוחיות המתפוצצות בקלות והנוזל שבתוכן נשפך החוצה, תחושת צריבה.
לעיתים אנשים עם שלבקת חוגרת יחוו סימפטומים נוספים מעבר לפריחה בלבד, סימפטומים כאלה עשויים להיות חום גבוה, צמרמורות, כאבי ראש, עייפות, חולשת שרירים. במקרים נדירים בהם יש סיבוכים לשלבקת חוגרת עלולים להופיע תסמינים נוספים וביניהם כאב או פריחה באזור העין (אשר יש לטפל בהם באופן מיידי כדי למנוע נזק קבוע לעין), אובדן שמיעה או כאב עז באוזן אחת, סחרחורת או אובדן טעם בלשון (שיכולים להיות תסמינים של תסמונת רמזי האנט וגם דורשים טיפול מיידי) וזיהום חיידקי המאופיין בעור אדום, נפוח או חם למגע.
שלבקת חוגרת באזורים שונים בגוף
שלבקת חוגרת מופיעה בדרך כלל בצד אחד של הגב או החזה, אבל עשויה להופיע פריחה בצד אחד של הפנים או באזורים אחרים בגוף. אם הפריחה קרובה לאוזן או בתוך האוזן, היא עלולה לגרום לזיהום שעלול להוביל לאובדן שמיעה, בעיות בשמירה על שיווי המשקל וחולשה בשרירי הפנים.
שלבקת חוגרת בתוך הפה יכולה להיות מאוד כואבת. עשוי להיות קשה לאכול ועלולה להיות השפעה על חוש הטעם.פריחת שלבקת חוגרת על הקרקפת עלולה לגרום לרגישות בעת שימוש במסרק או מברשת שיער. ללא טיפול, שלבקת חוגרת על הקרקפת יכולה להוביל לקרחות קבועות (באזור בו הייתה פריחה).
במקרים מסוימים, שלבקת חוגרת מתרחשת בתוך ומסביב לעין. מצב כזה מכונה הרפס זוסטר ophthalmicus. פריחה מעוררת שלפוחיות עלולה להופיע על העפעפיים, המצח, ולפעמים בקצה או בצד האף.מצבים כאלה עלולים לגרום לתסמינים כגון תחושת בעירה או כאב פועם בעין, אדמומיות ודמעות, נפיחות, ראייה מטושטשת.
לאחר היעלמות הפריחה, ייתכן שעדיין יוותר כאב בעין עקב נזק עצבי. הכאב בסופו של דבר משתפר עבור רוב האנשים.ללא טיפול שלבקת חוגרת בעין יכולה להוביל לבעיות חמורות, כולל אובדן ראייה לטווח ארוך והצטלקות קבועה עקב נפיחות בקרנית (הצטלקות שפירושה פגיעה בתפקוד העין). חשוב לפנות מיד לרופא בכל מקרה של שלבקת חוגרת באזור הסמוך לעין או לאוזן.
בעוד שפריחות שלבקת חוגרת מתפתחות בדרך כלל סביב צד אחד של קו המותניים, פס של שלפוחיות עשוי להופיע לאורך צד אחד של הגב או באזור הגב התחתון. לעיתים פריחת שלבקת חוגרת תופיע על הישבן.
שלבקת חוגרת משפיעה בדרך כלל רק על צד אחד של הגוף שלך, כך שתיתכן פריחה בצד אחד של הישבן אבל לא באחר. כמו באזורים אחרים בגוף, שלבקת חוגרת על הישבן עשויה לגרום לתסמינים ראשוניים כמו עקצוץ, גירוד או כאב. לאחר מספר ימים עלולה להתפתח פריחה אדומה או שלפוחיות. יש אנשים שחווים כאב אך אינם מפתחים פריחה.
האם הידבקות בקורונה מגבירה את הסיכון להרפס זוסטר?
מבוגרים נמצאים בסיכון מוגבר לשלבקת חוגרת, עקב הירידה בפעילות מערכת החיסון שמתרחשת עם הגיל. אך האם מחלת הקורונה מגדילה את הסיכון עוד יותר? צוות חוקרים בלגי השווה את שכיחות ההרפס זוסטר שאובחנו עם קורונה, בהשוואה לאלו שלא נדבקו במחלה, בקרב מבוגרים בני 50 ומעלה. החוקרים גילו כי המשתתפים שחלו בקורונה נדבקו יותר בהרפס זוסטר, במיוחד אלו שאושפזו כתוצאה מהמחלה.
ממצאים אלו מדגישים את החשיבות לכך שהצוותים הרפואיים יהיו מודעים לסיכונים הפוטנציאלים של החולים בקורונה. כך יהיה ניתן לאבחן ולטפל מוקדם יותר במטופלים שמפתחים סימני שלבקת חוגרת לאחר שהחלימו. תוצאות אלו גם מדגישות את החשיבות מניעת התפשטות התחלואה בקורונה, למשל באמצעות החיסון, כדי להגן על בריאותם של מבוגרים.
למחקר https://medicalxpress.com/news/2022-04-incidence-herpes-zoster-50s-covid-.html
שלבי התקדמות המחלה
רוב מקרי שלבקת חוגרת נמשכים בין 3 ל-5 שבועות. לאחר שנגיף אבעבועות רוח מופעל מחדש לראשונה, העור באזור כזה או אחר עשוי להפוך מעקצץ, לשרוף, להרגיש רדום (תחושה קהה במגע) ולגרד.
שלבקת חוגרת מתפתחת בדרך כלל בצד אחד של הגוף, לעתים קרובות על המותניים, הגב או החזה. בתוך כ-5 ימים, ייתכן שתראה פריחה אדומה באזור זה. קבוצות קטנות של שלפוחיות נוטפות ומלאות נוזל עשויות להופיע כמה ימים לאחר מכן באותו אזור.עלולים להופיע תסמינים דמויי שפעת כגון חום, כאב ראש או עייפות. במהלך 10 הימים הבאים לערך, השלפוחיות יתייבשו ויצרו גלדים. הגלדים יתבהרו לאחר מספר שבועות. לאחר שהגלדים נמחקים, יש אנשים שממשיכים לחוות כאב. זה נקרא neuralgia postherpetic (השפעה פוסט הרפטית על העצבים).
גורמי סיכון לשלבקת חוגרת
כאמור, שלבקת חוגרת נגרמת על ידי וירוס ורצילה זוסטר, אשר גורם גם לאבעבועות רוח. מי שכבר חלו באבעבועות רוח, עלולים לפתח שלבקת חוגרת כאשר הנגיף הזה מופעל מחדש בגוף.
הסיבה לכך ששלבקת חוגרת מתפתחת אצל אנשים מסוימים אך לא אצל אחרים אינה ברורה. התפרצות כזו של המחלה היא שכיחה יותר בקרב מבוגרים בשל חסינות נמוכה יותר לזיהומים. גורמי סיכון אפשריים לשלבקת חוגרת כוללים מערכת חיסונית מוחלשת, מתח רגשי, הזדקנות, טיפולי סרטן או הליך כירורגי נרחב ועוד.
חיסון כנגד שלבקת חוגרת
קיים חיסון כנגד שלבקת חוגרת המכונה Shingrix, ארגון ה-CDC ממליץ לכל מי שעברו את גיל 50 לקבל שתי מנות של חיסון זה בהפרש של חודשיים עד שישה חודשים בין מנה למנה. יעילות החיסון מוערכת בכ-90%. בעוד שתופעות לוואי כמו תגובות אלרגיות אפשריות מהחיסון, הן נדירות. ל-CDC אין מקרים מתועדים של נגיף אבעבועות רוח שהועבר מאנשים שחוסנו.
עד כמה מדבקת היא שלבקת חוגרת?
אי אפשר להידבק בשלבקת חוגרת אולם ווירוס הורצילה זוסטר יכול לעבור מאדם שיש לו שלבקת חוגרת למי שטרם חלה באבעבועות רוח, ולא חוסן כנגד המחלה, ולגרום למחלת אבעבועות רוח. לכן, על אף שלא ניתן להידבק בשלבקת חוגרת, ניתן לקבל אבעבועות רוח (למי שלא חלו בעבר ולא חוסנו) מאדם שיש לו שלבקת חוגרת. חשוב להדגיש שהווירוס אינו נישא באוויר כך שכדי לקבל אבעבועות רוח כתוצאה ממגע עם אדם שיש לו שלבקת חוגרת צריך להיות מעבר של נוזל מתוך אחת השלפוחיות.
נגיף הווריצלה זוסטר מתפשט כאשר מישהו בא במגע עם שלפוחית נוזלת. לא תהיה הדבקה אם השלפוחיות מכוסות או נוצרו גלדים. כדי למנוע את התפשטות נגיף הווריצלה זוסטר במקרה של שלבקת חוגרת, חשוב להקפיד ולשמור על אזור הפריחה נקי ומכוסה. חשוב לא לגעת בשלפוחיות, ומומלץ להקפיד על שטיפת ידיים לעתים קרובות.
יש להימנע משהות בקרבת אנשים בסיכון, כגון אנשים בהריון או עם מערכת חיסונית חלשה. במיוחד חשוב להימנע ממגע עם אנשים מבוגרים שייתכן ולא חלו מעולם באבעבועות רוח והם לא מחוסנים כנגד מחלה זו. הידבקות באבעבועות רוח בגיל מבוגר עלולה להיות מסכנת חיים.
אבחון שלבקת חוגרת
חשוב לבקר רופא בהקדם האפשרי אם מתעורר חשד להתפתחות שלבקת חוגרת, במיוחד במקרים של חולה בסיכון מוגבר לפתח את המחלה (גיל מבוגר, מערכת חיסונית מחלשת, נשים בהריון, מי שמקבלים טיפול כנגד מחלת הסרטן ועוד).
האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה ממליצה לבקר אצל רופא עור או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות בתוך 3 ימים מרגע הופעת תסמינים ראשונים של שלבקת חוגרת כדי למנוע סיכוי לסיבוכים ארוכי טווח. שלבקת חוגרת חולפת בדרך כלל בתוך מספר שבועות ואינה חוזרת עוד. אם התסמינים אינם פוחתים בתוך עשרה ימים, יש לפנות לרופא למעקב והערכה מחדש.
תהליך האבחון של שלבקת חוגרת מבוצע בדרך כלל על ידי בדיקה ויזואלית של הפריחה והשלפוחיות. תשאול והיסטוריה רפואית מהווים גם הם היבט חשוב של האבחון, זאת על מנת לדעת אם המטופל חלה בעבר באבעבועות רוח ולכן וירוס הורצילה זוסטר, הגורם לשלבקת חוגרת, נמצא בגופו.
במקרים נדירים, ייתכן שהרופא יבקש ליטול דגימה עורית של המטופל או הנוזל מהשלפוחיות. איסוף הדגימה מבוצע על ידי שימוש בספוגית סטרילית לאיסוף דגימת רקמה או נוזל. לאחר מכן נשלחות הדגימות למעבדה רפואית כדי לאשר את נוכחות הנגיף.
הטיפול בשלבקת חוגרת
שלבקת חוגרת חולפת מעצמה בתוך כמה שבועות ואין תרופה שבכוחה לרפא את המחלה. עם זאת, ישנם טיפולים תרופתיים ואחרים שניתן לקבל ואשר עשויים להקל על התסמינים ולהאיץ את ההחלמה. למרות שאין תרופה לשלבקת חוגרת טיפול בהקדם האפשרי חשוב כדי לסייע במניעת סיבוכים ולהאיץ את ההחלמה.
באופן אידיאלי, יש לקבל טיפול תוך 72 שעות מרגע התפתחות התסמינים. טיפול תרופתי עדוי להקל על התסמינים ולקצר את משך הזיהום.
תרופות בהן ניתן לעשות שימוש במהלך טיפול בשלבקת חוגרת עשויות לכלול תרופות אנטי וירליות (כגון acyclovir, valacyclovir ו-famciclovir) המשמשות להפחתת הכאב והאצת ההחלמה, תרופות אנטי דלקתיות, כולל איבופרופן, כדי להקל על כאבים ונפיחות, תרופות נרקוטיות או משככי כאבים כדי להפחית כאב (כאשר הפריחה מלווה בכאבים חזקים יחסית), אנטיהיסטמינים, כגון דיפנהידרמין (בנאדריל), לטיפול בגרד, קרמים, ג'לים או מדבקות מרדימות, כגון לידוקאין, כדי להפחית כאב וגרד, קפסאיצין (Zostrix) כדי לעזור להפחית את הסיכון לכאב עצבי (השפעה פוסט הרפטית על העצבים), העלולה להתרחש לאחר החלמה משלבקת חוגרת.
תרופות סבתא לשלבקת חוגרת
טיפול ביתי יכול לעזור להקל על תסמיני שלבקת חוגרת. טיפולים מעין אלה עשויים להיות לעשות אמבטיות או מקלחות קרירות כדי לנקות ולהרגיע את העור, מריחת קומפרסים קרים רטובים על הפריחה כדי להפחית את הכאב והגירוד, מריחת תחליב קלמין או הכנת משחה עם מים וסודה לשתייה או עמילן תירס כדי להפחית גירוד, אכילת מזונות עם ויטמין A, ויטמין B12, ויטמין C וויטמין Eו נטילת תוספי L - ליזין כדי לחזק את המערכת החיסונית.
סיבוכים של שלבקת חוגרת
בעוד ששלבקת חוגרת יכולה להיות כואבת ומטרידה בפני עצמה, חשוב לעקוב אחר הסימפטומים כדי למנוע סיבוכים נדירים אפשריים וביניהם נזק לעיניים (היכול להתרחש אם מתפתחת פריחה או שלפוחית בסמיכות גדולה לעין), דלקות עור חיידקיות (יכולות להתרחש בקלות משלפוחיות פתוחות ויכולות להיות חמורות), דלקת ריאות ועוד.
תסמונת רמזי האנט יכולה להתרחש אם שלבקת חוגרת משפיעה על העצבים בראש ויכולה לגרום לשיתוק פנים חלקי או לאובדן שמיעה במקרה של שלבקת חוגרת שאינה מטופלת. בחולים המטופלים תוך 72 שעות, רוב החולים מתאוששים לחלוטין. סיבוכים נדירים נוספים עשויים להיות דלקת במוח או בחוט השדרה, כגון דלקת מוח או דלקת קרום המוח. סיבוכים מעין אלה הם חמורים ומסכני חיים.
מקורות הכתבה:
אתר MayoClinic (בית החולים המוביל בעולם) Shingles guide
אתר CDC (מרכז אמריקאי למחלות ומניעתן) Shingles (Herpes Zoster)
וירוס הורצילה זוסטר הוא הגורם לשלבקת חוגרת. מדובר בווירוס ממשפחת ההרפס וכשהוא חודר לראשונה לגוף הוא גורם למחלת אבעבועות רוח. לאחר חלוף המחלה הווירוס נותר רדום בגוף ובהתקיים תנאים מסוימים, היחלשות מערכת החיסון למשל, הוא עשוי להתפרץ שוב בצורת שלבקת חוגרת ולגרום לפריחה של שלפוחיות קטנות באזורים שונים בגוף.
מי שאינם מחוסנים כנגד אבעבועות רוח, מעולם לא חלו במחלה ובאים במגע קרוב עם אדם החולה בשלבקת חוגרת יכולים להידבק ממנו באבעבועות רוח. רק מגע עם הנוזל שבתוך השלפוחיות יכול לגרום להדבקה. אנשים מבוגרים שלא ברור אם חלו בילדותם באבעבועות רוח והם אינם מחוסנים כנגד המחלה צריכים להיזהר ממגע עם מי שסובלים משלבקת חוגרת שכן לחלות באבעבועות רוח בגיל מבוגר יכול להיות מסוכן מאוד.
עבור מי שחלו בעבר באבעבועות רוח מניעת גורמי סיכון עשויה למנוע התפרצות שלבקת חוגרת, חשוב לשמור עם תזונה בריאה, לעסוק בפעילות גופנית, לשמור על משקל גוף תקין, להימנע מעישון וצריכה מופרזת של אלכוהול. עוד ניתן למנוע שלבקת חוגרת באמצעות קבלת חיסון כנגד המחלה. ארגון ה-CDC ממליץ לכל מי שעבר את גיל 50 לקבל חיסון המכונה Varicella-zoster immunization או Shingrix, החיסון ניתן בשתי מנות במרווח של בין חודשיים לשישה חודשים ביניהן.
שלבקת חוגרת חולפת בדרך כלל גם ללא טיפול בתוך כמה שבועות והיא אינה נחשבת מסוכנת אלא מטרידה בלבד. עם זאת חשוב לפנות לרופא עם הופעת תסמינים ראשונים של שלבקת חוגרת (כאב, גירוד, פריחה) כדי לקבל טיפול שבכוחו להאיץ את מהלך ההחלה, להפחית מחומרת הסימפטומים ולמנוע סיבוכים העשויים להיות מסוכנים (למשל נזק לראיה כאשר ישנן שלפוחיות בסמוך לעין).
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
