דלקת קרום המוח
דלקת קרום המוח - מהם התסמינים וכיצד מטפלים בדלקת קרום המוח? מהם הגורמים העיקריים? כל זאת ורשימת רופאים מומחים מומלצים לפניכם.
דלקת קרום המוח - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
דלקת קרום המוח, ובלעז מנינגיטיס (Meningitis), היא מחלה דלקתית המתבטאת בפגיעה בקרומים המכסים את חוט השדרה והמוח. מקור המחלה משפיע על חומרתה – דלקת שהגורם לה חיידקי תהא בדרגה קשה, לעיתים אף קטלנית; ודלקת שהגורם לה נגיפי תהא לרוב קלה יותר.
גורמים נוספים שעשויים לחולל את המחלה הם זיהום טפילי או פטרייתי, ובמקרים נדירים שימוש בתרופות מסוימות או על רקע מחלות שאינן זיהומיות. מנינגיטיס מוכרת כמסכנת חיים ומצריכה טיפול רפואי מיידי. הבשורה הטובה היא שנגד חלק ניכר מהגורמים למחלה פותחו חיסונים שנמצאו בטוחים ויעילים במיגורהּ.
בהמשך תקראו על:
תסמיני הדלקת
תסמיני המחלה עשויים להתפרץ בטווח של כמה שעות עד כמה ימים, ומשתנים כתלות במקור המחלה.
בדלקת קרום המוח חיידקית התסמינים הנפוצים הם: חום גבוה, קשיון שרירי הצווואר, כאב ראש עוצמתי, צמרמורות, סחרחורת, חולשה, פרכוסים, ערפול חושים, אדישות, ישנוניות, אי-סבילות לאור (פוטופוביה), פחד מרעשים חזקים (פונופוביה), דופק מהיר, עלייה בקצב הנשימה במנוחה וכן בחילות והקאות. מנינגיטיס שמקורה זיהום בחיידק Neisseria meningitidis מתאפיינת בנוסף בהופעת חבורות שאינן נעלמות כאשר לוחצים עליהן, באזורי הגפיים, פלג הגוף התחתון, לחמיות העיניים וריריות.
תסמיני דלקת קרום המוח נגיפית, שמקורה בווירוסים Enteroviruses ו-Herpes simplex virus יתבטאו לרוב בהופעת שלבקת של איברי המין ובמחלת הפה, הידיים והרגליים, השכיחה בקרב תינוקות וילדים.
חשוב לזכור כי חלק מתסמינים אלה עשויים להופיע גם במצבים בריאותיים אחרים, ואינם מעידים בהכרח על דלקת קרום המוח.
על אנצפליטיס:
אבחון דלקת קרום המוח
מנינגיטיס מחייבת אשפוז לצורך אבחונה וטיפול בה. האבחון מתבצע בכמה דרכים, במשולב:
- בדיקות גופניות – התרשמות מסימנים קליניים לרבות מצב ההכרה וכושר ההתמצאות; בדיקת קשיון שרירי הצוואר; מדידת חום הגוף; בדיקת אי-סבילות לאור; איתור חבורות. לעיתים מבוצעת בדיקת קרקעית העין המאפשרת לאבחן עלייה בלחץ התוך-גולגולתי, שהוא אחד מתסמיני המחלה.
- בדיקות דימות – טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של המוח, ולעיתים אף דימות תהודה מגנטית (MRI).
- בדיקות מעבדה – עריכת בדיקות דם בכללן מיקרוביולוגיה: תרביות דם לאיתור אלח דם; אימונולוגיה והמטולוגיה: מדידת פעילות מערכת החיסון לרבות ספירת דם כללית, תפקודי קרישה ו-CRP (חלבון מגיב C), שעלייה ברמתו מעידה על תהליך דלקתי בגוף.
אבחון סופי מתבצע על בסיס ניקור מותני של נוזל השדרה (LP) – הליך שבו בהחדרת מחט בין חוליות הגב התחתון נלקחת דגימה של הנוזל המוחי-שדרתי (CSF) המקיף את חוט השדרה. הדגימה מנותחת במעבדה: בהיבט הציטולוגי נבדקים מרכיבי מערכת החיסון שעשויים להעיד על תהליך דלקתי; בפן המיקרוביולוגי הדגימה נבחנת לאיתור הגורם למחלה, ובהיבט הביוכימי רמת גלוקוז נמוכה ורמת חלבון גבוהה מצביעות על מנינגיטיס שמקורה חיידקי.
האם נמצא המנגנון בו דלקת קרום המוח פוגעת במוח?
דלקת קרום המוח היא מחלה זיהומית מסכנת חיים של המוח שמותירה חולים רבים עם הפרעות נוירולוגיות מתמשכות וארוכות טווח. מחקר שוודי חדש שבוצע על חולדות הראה שהתאים במוח האחראים בין השאר על פינוי "פסולת" (רעלנים מוחיים), כושלים במהלך דלקת קרום מוח חיידקית, מה שגורם להצטברות של רעלנים בתאי המוח.
"זה דומה לאפקט כדור השלג", אמר מחבר המחקר, "הזיהום גורם להצטברות של מוצרים חיידקיים רעילים אשר מפעילים תגובה חיסונית של הגוף, המובילה לדלקת בקרומי המוח. הדלקת מעוררת תהליכים הפוגעים בפינוי הפסולת, מה שמעצים עוד יותר את הדלקת בקורמי המוח". לדברי החוקרים, גילוי מנגנון זה עשוי בעתיד להסביר חלק מהפגיעה המוחית הנגרמת כתוצאה מהמחלה ויכול לסייע בפיתוח טיפולים עתידיים אפשריים.
למחקר https://www.sciencedaily.com/releases/2022/08/220829112836.htm
הגורמים לדלקת קרום המוח
גורם זיהומי חיידקי: שכיחות סוגי החיידקים שגורמים לדלקת קרום המוח משתנה לפי גיל החולה, ונחלקת בין פגים, ילודים ותינוקות עד גיל 3 חודשים; ילדים ומבוגרים.
שני מִינֵי חיידקים מוכרים כגורמים הנפוצים ביותר של מנינגיטיס חיידקית, ומחוללים 80% מדלקות קרום המוח בקרב מבוגרים: חיידק הפנאומוקוק – Pneumococcus או Streptococcus pneumoniae, וחיידק המנינגוקוק – meningococcus או Neisseria meningitides.
חיידק שכיח נוסף הוא ליסטריה ((listeria שגורם למחלה בעיקר בקרב תינוקות, קשישים ואנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת.
גורם זיהומי נגיפי: לדלקת קרום המוח נגיפית מחוללים רבים, ומגוון מחלות ויראליות עשויות להתאפיין גם בהתפתחות הדלקת. הגורמים הוויראליים הפופולריים ביותר הם מקבוצת נגיפי המעיים (Enteroviruses) שבמרבית המקרים באים לידי ביטוי בשלשולים והקאות בלבד. נגיפים נוספים שעשויים לגרום למנינגיטיס נגיפית הם אבעבועות רוח, שפעת, חצבת וחזרת, אך מאחר שנגד מחלות אלה פותחו חיסונים הניתנים כיום כחלק משגרת החיסונים בילדוּת, שיעור שכיחותם כמחוללי מנינגיטיס פחת עם השנים.
דלקת קרום המוח נגיפית, המכונה גם אספטית (Aseptic meningitis), תהא לרוב פחות חמורה מדלקת קרום המוח חיידקית. סיבות נוספות לאבחון מנינגיטיס כאספטית הן מצב שבו לא היה ניתן לתרבת מזהם חיידקי עקב טיפול אנטיביוטי חזק, או מצב שבו הדלקת התפתחה שלא על רקע גורם מזהם.
גורם זיהומי טפילי: אם במסגרת ניקור מותני מתגלה ערך גבוה של אאוזינופיליה (Eosinophilia – תאי דם לבנים שתפקידם לחסל זיהומים שמקורם טפילי) בנוזל המוחי-שדרתי, הדבר עשוי להעיד על דלקת קרום המוח שהמחולל לה הוא גורם טפילי. דלקת על רקע זה עשויה להיגרם עקב זיהום בטפילים חד-תאיים (פרוטוזואה) או רב-תאיים (תולעים טפיליות).
גורם זיהומי פטרייתי: עשוי להיות הגורם המחולל דלקת קרום המוח בקרב אנשים מבוגרים, ובאוכלוסייה של מדוכאי מערכת החיסון.
בין הגורמים הנוספים שעלולים להוביל לדלקת קרום המוח נמנים: מחלת בכצ'ט, זאבת, גידולים ממאירים, נטילת נוגדנים תוך-ורידיים או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
כמו כן, הימנות עם אחת מקבוצות הסיכון הללו מגבירה את הסיכוי לחלות בדלקת קרום המוח: מי שברקעם ניתוחים במערכת העצבים המרכזית, לאחר חבלת ראש לרבות שבר בבסיס הגולגולת, מי שעברו כריתת טחול, נשאי שתל קוכליארי באוזניים, מי שהיו במגע עם חולה מנינגיטיס מידבקת, הסובלים ממערכת חיסון מוחלשת, קשישים ותינוקות.
אופני טיפול בדלקת קרום המוח
אופן הטיפול במחלה נקבע לפי סוג הדלקת, ונחלק לטיפול מונע ולטיפול אחרי פרוץ המחלה.
טיפול מניעתי
מתאפשר כיום במתן חיסון, כאשר לאורך השנים פותחו חיסונים נגד הזנים השונים של מנינגיטיס:
- חיסון נגד חיידק המנינגוקוק: חמישה זנים של חיידק זה מוכרים כמחוללי המחלה. עד לפני שנים אחדות קיים היה חיסון אחד (Nimenrix, Menactra) אשר נתן מענה נגד ארבעה מתוך חמשת הזנים. היות שארבעת הזנים הללו אינם נפוצים בארץ, חיסון זה לא נכלל בשגרת חיסוני הילדוּת, והוחלט לתת אותו רק למי שנמנה עם קבוצות סיכון מסוימות: אנשים שעברו כריתת טחול; הסובלים ממערכת חיסון מוחלשת ומי שהתעתדו לנסוע לארצות שבהן ארבעת זני החיידק האלה נפוצים.
בשנים האחרונות אושר לשימוש חיסון בקסרו (Bexsero) אשר מיועד למניעת דלקת קרום המוח שנגרמת מזן B, הזן החמישי שנפוץ בישראל. חיסון זה מאושר לשימוש מגיל חודשיים.
- חיסון נגד חיידק הפנאומקוק: נגד חיידק זה ישנם שני חיסונים, לפי גיל: חיסון הפנימווקס – ניתן לכל המבוגרים שגילם 65 ויותר, ולמי שנמנים עם קבוצות הסיכון לחלות במחלה, בכל גיל. חיסון זה נמצא יעיל ובטוח, אך ההגנה שהוא מעניק חלקית – מגן רק מפני חלק מזני הפנאומוקוק; חיסון הפרבנר – ניתן לילדים במסגרת שגרת חיסוני הילדוּת, וגם למבוגרים הסובלים ממחלות רקע ספציפיות. ההגנה שמעניק חיסון זה היא גם מפני מחלות אחרות שנגרמות עקב חיידק הפנאומוקוק, דוגמת דלקות ריאות ודלקות אוזניים בילדים.
- חיסון נגד החיידק המופילוס אינפלואנזה (Haemophilus influenzae): נכלל במסגרת החיסון המחומש, כחלק משגרת חיסוני הילדוּת. ניתן בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה. החיסון נמצא בטוח ויעיל.
טיפול לאחר פרוץ המחלה
על רקע נגיפי: מנינגיטיס כזו לרוב אינה ברת-טיפול, ואין גם צורך בטיפול היות שהמחלה קלה בהרבה ממניגיטיס חיידקית, והיא חולפת מעצמה. עיקר הטיפול יהיה תומך, באמצעות משככי כאבים, מנוחה ומתן נוזלים.
בזיהום נגיפי על רקע Herpes simplex virus וVaricella zoster virus ניתן לטפל בתכשיר זובירקס.
על רקע חיידקי: מנינגיטיס על רקע זה מטופלת באנטיביוטיקה תוך-ורידית, לרוב עוד טרם קבלת תוצאות בדיקת הניקור המותני. הטיפול האנטיביוטי נמשך בין שבוע לשבועיים וסוגו נקבע לפי זן החיידק מחולל המחלה, מבחני רגישות מיקרוביולוגיים ובהתאם לתגובה לטיפול. בחלק מהמקרים משולבות גם תרופות אנטי-דלקתיות. אם מצב החולה ירוד, הוא יאושפז לכמה ימים במחלקת טיפול נמרץ, כדי לאושש את מצבו.
על רקע פטרייתי: במקרה זה הטיפול יתבסס על תכשירים אנטי-פטרייתיים בשילוב ביצוע ניקור מותני שוטף, במטרה להפחית את הלחץ התוך-גולגולתי – מהתסמינים המאפיינים מנינגיטיס על רקע פטרייתי.
איך דלקת קרום המוח באה לידי ביטוי אצל אצל מבוגרים?
אצל מבוגרים, דלקת קרום המוח יכולה להופיע עם מגוון תסמינים שעשויים להשתנות בחומרתם. חשוב להיות מודעים לתסמינים אלו על מנת לפנות לטיפול רפואי מיידי. התסמינים השכיחים ביותר אצל מבוגרים כוללים כאבי ראש עזים, חום גבוה וצוואר נוקשה. תסמינים אלו מלווים לרוב בתחושה כללית של מחלה ועייפות.
בנוסף לתסמינים הקלאסיים, מבוגרים עם דלקת קרום המוח עשויים לחוות גם רגישות לאור, המכונה פוטופוביה. זה יכול להקשות על סובלנות של אורות בהירים או אור שמש. בחילות והקאות הם גם תסמינים שכיחים, שיכולים לתרום לתחושות של חולשה והתייבשות.
עם התקדמות דלקת קרום המוח, אנשים עשויים לחוות שינויים במצב הנפשי ובהתנהגות. בלבול, עצבנות וקשיי ריכוז הם כל האינדיקטורים האפשריים להתקדמות זו. במקרים מסוימים עלולים להופיע גם התקפים.
סימפטום אופייני אחד של דלקת קרום המוח אצל מבוגרים הוא נוכחות של פריחה. פריחה זו מופיעה בדרך כלל בצורה של כתמים קטנים, אדומים או סגולים על העור. הוא אינו דוהה כאשר מופעל עליו לחץ, המכונה אי-הלבנה. הפריחה עשויה להיות מקומית בתחילה, אך היא יכולה להתפשט במהירות ולכסות אזורים גדולים יותר בגוף.
דלקת קרום המוח חיידקית לעומת ויראלית: מה ההבדל?
דלקת קרום המוח חיידקית וויראלית הם שני סוגים נפרדים של זיהומים המשפיעים על הממברנות המכסות את המוח וחוט השדרה. ההבדל העיקרי בין השניים טמון בגורם הבסיסי לזיהום. דלקת קרום המוח חיידקית נגרמת על ידי חיידקים, בעוד שדלקת קרום המוח ויראלית נגרמת על ידי וירוסים.
דלקת קרום המוח בקטריאלית היא בדרך כלל חמורה יותר ויכולה להיות מסכנת חיים אם לא מטפלים בה באופן מיידי. זה נגרם לעתים קרובות על ידי חיידקים כגון Streptococcus pneumoniae או Neisseria meningitidis. דלקת קרום המוח בקטריאלית דורשת טיפול רפואי מיידי ואשפוז לטיפול אנטיביוטי מתאים. ללא טיפול, דלקת קרום המוח חיידקית עלולה להוביל לסיבוכים כגון נזק מוחי, אובדן שמיעה, או אפילו מוות.
מצד שני, דלקת קרום המוח הנגיפית היא בדרך כלל פחות חמורה וחולפת מעצמה - עם טיפול תומך מתאים. דלקת נגיפית נגרמת לרוב על ידי וירוסים כמו אנטרו-וירוס, וירוסי הרפס סימפלקס או ארבו-וירוס. בעוד שדלקת קרום המוח הנגיפית אינה דורשת בדרך כלל טיפול אנטי-ויראלי ספציפי, ניתן לטפל בסימפטומים בעזרת מנוחה, נוזלים ומשככי כאבים ללא מרשם. חשוב לציין שלמרות שדלקת קרום המוח הנגיפית היא בדרך כלל קלה יותר, היא עדיין עלולה לגרום לאי נוחות וסיבוכים במקרים מסוימים.
במונחים של העברה, דלקת קרום המוח חיידקית מתפשטת לרוב דרך טיפות נשימתיות מאנשים נגועים, כגון שיעול או התעטשות. מגע קרוב עם אדם נגוע או שיתוף חפצים אישיים כמו כלים או משקאות יכולים גם הם לתרום להתפשטות החיידקים. דלקת קרום המוח הנגיפית, לעומת זאת, מתפשטת בדרך כלל דרך צואה-פה או בדרכי נשימה, אך אופן ההעברה המדויק עשוי להשתנות בהתאם לנגיף הספציפי הגורם לזיהום.
בכל מקרה, כאשר עולה החשד לדלקת קרום המוח, קיימת חשיבות גבוהה לבצע פעולה ולהגיע לאחד מאותם רופאי MRI מוח מומלצים לצורך ביצוע בדיקת MRI מוח - כאשר ממצאי הבדיקה יכולים לסייע במידה רבה ביצירת התוכנית הטיפולית המתאימה.
כמה זמן נמשכת תקופת ההחלמה מדלקת קרום המוח?
תקופת ההחלמה מדלקת קרום המוח ויראלית יכולה להשתנות מאדם לאדם. באופן כללי, רוב האנשים עם דלקת קרום המוח ויראלית מתחילים להרגיש טוב יותר תוך מספר שבועות. עם זאת, חשוב לציין כי זמן ההחלמה יכול להיות מושפע מגורמים שונים.
אחד הגורמים שיכולים להשפיע על זמן ההחלמה הוא הבריאות הכללית של האדם. בעלי מערכת חיסונית חזקה עשויים לחוות החלמה מהירה יותר בהשוואה לבעלי מערכת חיסונית פגועה. בנוסף, גילו של האדם יכול גם לשחק תפקיד. ילדים צעירים, מבוגרים ואנשים עם מצבים בריאותיים בסיסיים עשויים לקחת זמן רב יותר להתאושש.
חומרת הזיהום היא גורם נוסף שיש לקחת בחשבון. מקרים קלים של דלקת קרום המוח ויראלית עשויים להיפתר תוך מספר ימים, בעוד שמקרים חמורים יותר עשויים להימשך מספר שבועות או אפילו חודשים עד להחלמה מלאה. חשוב לעקוב אחר ההנחיות של אנשי מקצוע בתחום הבריאות ולהשלים את כל התרופות או הטיפולים שנקבעו כדי להבטיח החלמה מהירה ויעילה.
בתקופת ההחלמה נהוג לחוות תסמינים מתמשכים כמו עייפות, כאבי ראש וקשיי ריכוז. תסמינים אלו עשויים להימשך מספר שבועות לאחר שהזיהום הראשוני נעלם. מנוחה, הידרציה נכונה ותזונה בריאה יכולים לעזור לתמוך בתהליך ההחלמה.
במקרים מסוימים, אנשים עשויים לדרוש תמיכה נוספת במהלך ההחלמה שלהם. זה יכול לכלול פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או ריפוי בדיבור כדי לטפל בכל סימפטומים או קשיים נוירולוגיים שיוריים. חשוב לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות כדי לקבוע את דרך הפעולה המתאימה להחלמה מלאה.
האם ניתן למנוע דלקת קרום המוח?
חיסון: אחד מהאמצעים היעילים ביותר אשר בכוחם לסייע במניעת דלקת קרום המוח הוא חיסון. חיסונים זמינים לסוגים מסוימים של חיידקים הגורמים לרוב לדלקת קרום המוח, כגון Neisseria meningitidis ו-Streptococcus pneumoniae. חיסונים אלו מומלצים לילדים, מתבגרים ומבוגרים הנמצאים בסיכון גבוה יותר, כגון אלו עם מצבים רפואיים מסוימים או שנוסעים לאזורים שבהם התפרצויות דלקת קרום המוח שכיחות יותר. חיוני להתעדכן בחיסונים מומלצים כדי להפחית את הסיכון לחלות בדלקת קרום המוח.
הקפדה נהלי היגיינה טובים: אסטרטגיית מניעה חשובה נוספת היא תרגול היגיינה טובה. זה כולל שטיפת ידיים רגילה עם מים וסבון, במיוחד לפני אכילה או מגע בפנים. הימנעות ממגע קרוב עם אנשים חולים, במיוחד אם יש להם תסמינים נשימתיים, יכולה גם לסייע במניעת התפשטות החיידקים והנגיפים שעלולים לגרום לדלקת קרום המוח. כיסוי הפה והאף בעת שיעול או התעטשות, כמו גם סילוק רקמות כראוי, הם אמצעים נוספים שיכולים להגביל את העברת פתוגנים.
שמירה על אורח חיים בריא: אורח חיים בריא יכול לתרום למערכת חיסונית חזקה, שהיא חיונית למלחמה בזיהומים. אכילת תזונה מאוזנת, פעילות גופנית קבועה ושינה מספקת הם כולם חשובים לשמירה על הבריאות והרווחה הכללית. בנוסף, ניהול רמות הלחץ והימנעות מעישון וצריכת אלכוהול מופרזת יכולים גם לעזור לתמוך במערכת חיסונית בריאה ולהפחית את הסיכון לדלקת קרום המוח.
מהם סיכויי ההחלמה מדלקת קרום המוח?
הפרוגנוזה לדלקת קרום המוח תלויה בגורמים שונים, לרבות סוג דלקת קרום המוח, הגיל והבריאות הכללית של המטופל, וכמה מהר מתחיל הטיפול.
דלקת קרום המוח חיידקית, במקרים בהם היא לא מטופלת או לא מטופלת באופן מיידי, עלולה לגרום לסיבוכים חמורים ואף למוות. עם זאת, עם אבחון מוקדם וטיפול אנטיביוטי מתאים, סיכויי ההחלמה משתפרים משמעותית. התערבות רפואית מהירה היא חיונית עבור דלקת קרום המוח חיידקית שכן הזיהום יכול להתקדם במהירות ולגרום נזק למוח ולאיברים אחרים.
דלקת קרום המוח הנגיפית, לעומת זאת, היא בדרך כלל פחות חמורה מדלקת קרום המוח החיידקית ולעתים קרובות חולפת מעצמה ללא טיפול ספציפי. סיכויי ההחלמה מדלקת קרום המוח הנגיפית טובים בדרך כלל, ורוב האנשים מחלימים לחלוטין ללא סיבוכים ארוכי טווח. עם זאת, זמן ההחלמה יכול להשתנות, כאשר אנשים מסוימים חווים תסמינים במשך מספר שבועות, בעוד שאחרים עשויים לקחת מספר חודשים להתאוששות מלאה.
חשוב לציין שגם לאחר החלמה מדלקת קרום המוח, חלק מהאנשים עלולים לחוות השפעות ארוכות טווח כגון אובדן שמיעה, קשיים קוגניטיביים או ליקויים נוירולוגיים. החומרה וההיקף של סיבוכים אלה יכולים להשתנות מאדם לאדם.
באופן כללי, ניתן לשפר את הפרוגנוזה לדלקת קרום המוח על ידי פנייה לטיפול רפואי מיידי, הקפדה על תוכנית הטיפול שנקבעה ומעקב עם ספקי שירותי בריאות לכל ניטור או שיקום נדרשים. חשוב גם לנקוט באמצעי מניעה, כמו חיסון, כדי להפחית את הסיכון לדלקת קרום המוח ולסיבוכים האפשריים שלה.
מנינגיטיס שמקורה בחיידק המנינגוקוק עשויה לעבור בין אנשים דרך הפרשות מדרכי הנשימה, כמו שיעול ועיטוש. לכן, חולים אלה מוכנסים לבידוד ליממה מתחילת הטיפול האנטיביוטי. משרד הבריאות בודק מי היה במגע עם חולה כזה, ומורה לטפל באנשים שנחשפו אליו בטיפול אנטיביוטי מונע.
המחלה מתפתחת בשלושה אופנים עיקריים: דרך זרם הדם; בעקבות חדירה ישירה של הגורם המזהם לגוף לאחר ניתוח או טראומה, וכן בהתפשטות מחיידקים בחלל הלוע.
מנינגיטיס חיידקית שאינה מטופלת בזמן ומתן הטיפול האנטיביוטי מתעכב, עלולה לגרום לפגיעה מוחית קבועה, ליקויי שמיעה, נכויות ואף למוות. במרבית המקרים, מתן אנטיביוטיקה בשלב מוקדם, מוביל לריפוי מלא.
החיידק המופילוס אינפלואנזה, שהיה מחולל המחלה השכיח ביותר בקרב ילדים עד גיל חמש, כמעט נעלם מאז פותח החיסון נגדו.
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי