ליכן פלנוס

על אודות ליכן פלנוס

ליכן פלנוס היא מחלה אוֹטוֹאימוּנית (אוטו – עצמי, אימוני – חיסוני), כלומר שבה הגוף תוקף את עצמו. היא נגרמת על ידי מערכת החיסון אשר רואה בעור ובריריות גורמים המאיימים על הגוף, ותוקפת אותם באופן עוצמתי. הפריחה מתפרצת על העור, ומתפשטת במהלך כמה שבועות. משך המחלה אינו קבוע, והוא עשוי לנוע בין חודשים ספורים, שנה עד שנתיים ועד לכמה שנים. לעיתים המחלה חולפת ואז חוזרת שוב, וישנם מקרים שבהם היא נותרת לכל החיים. כך או אחרת, עבור מי שליכן פלנוס התפרצה אצלו מומלץ להימצא במעקב קבוע אצל רופא עור ומין.

המחלה מתאפיינת ברובדי קשקשים שצורתם גיאומטרית, המופיעים באזורי גוף שונים. לפעמים תחושות העקצוץ והגרד בעור קודמות לפריחה המופיעה על העור ובאיברים השונים, וכן לנשירת שיער הקרקפת.

ליכן פלנוס נגרמת ככל הנראה בשל נטייה תורשתית, אך בדומה למחלות אוטואימונית אחרות דוגמת אלופציה או פסוריאזיס, ייתכן שהיא מתפרצת עקב טריגר כמו זיהום ויראלי, אלרגיה, או לחץ ועומס נפשי.

המחלה גורמת לאי-נוחות, אך בדרך כלל אינה מהווה בעיה חמורה. עם זה, התפתחויות נדירות שלה עשויות להיות כואבות וחריפות. במרבית המקרים הטיפול במחלה הוא באמצעות תרופות למריחה מקומית, אך לעיתים יידרש גם מתן טיפול פֻּמִּי – דרך הפה.  

תסמיני המחלה

לליכן פלנוס עשויים להיות מופעים וגרסאות שונים, כאשר היא מופיעה על העור או באיברים אחרים בגוף.
כשהמחלה מתפתחת בעור, אלה תסמיניה השכיחים:
קווים לבנים דקים אשר צצים מעל הפריחה; גרד באזור הפריחה; שלפוחיות שנפתחות ונסגרות; פצעים המתפרצים ומתפשטים בגוף לאורך כמה שבועות או כמה חודשים; נגעים בגוון סגלגל, שטוחים בחלקם העליון, מכוסים לרוב בקרום לבנבן, המופיעים על העור או על איברי המין ומלוּוים בגרד. לאחר שנגעים אלה חולפים העור במקום צמיחתם עשוי להתכהות – תופעה שחולפת כעבור זמן מה.  

כאשר המחלה מופיעה באזורים אחרים בגוף, ולא על העור, אלה תסמיניה העיקריים:

בפה – נגעים גדולים בצבע לבן, בעלי צורה בלתי סדירה, שנראים כפצע או ככיב. מתפתחים בעיקר בחלק הפנימי של הלחיים או על הלשון, ולעיתים גם על השפתיים והחניכיים. נגעים אלה עלולים לגרום לתחושת צריבה או לכאב בעת מגע עימם, לדוגמה בזמן אכילה.

באיברי המין – בקרב כ-60% מהנשים הלוקות בליכן פלנוס מתפתחים תסמיני המחלה באיברי המין. במקרים אלה המחלה מופיעה בנרתיק ובפות, גורמת לנגעים כיביים לבנים או אדומים בשפתי הפות הפנימיות ובנרתיק. נלווים לה הפרשה בגוון צהוב; הכתמה דמית בעת מגע; כאבים בהטלת שתן ובזמן קיום יחסי מין, וכן תחושת צריבה. כאשר הפות מעורב, התסמינים יכללו הצרה של שפתי הפות באזור שמכסה את הדגדגן; הקטנת שפתי הפות הפנימיות עד היעלמותן; הצרה של פתח הנרתיק וכן הידבקויות שעשויות לכסות את הדגדגן.

בקרב גברים, במרבית המקרים נגעי ליכן פלנוס מופיעים בעטרה של איבר המין.

בציפורניים – ליכן פלנוס עשויה להופיע על חלק מהציפורניים או על כולן, אך זהו אזור התפשטות נדיר יחסית של המחלה. הסימפטומים במקרה זה יהיו חספוס של הציפורניים; הפיכת הציפורניים לדקות; הופעת חריץ לאורך הציפורן; פיצול הציפורן ובמקרים נדירים, נשירת הציפורניים.

בקרקפת – עשויות להיווצר בליטות קטנות ואדמומיוּת בעור הקרקפת, בליווי תחושות גירוי, עקצוץ וגרד. בחלק מהמקרים השיער מתחיל להידלדל, ובאזורים מסוימים בקרקפת תיתכן נשירת השיער עד התקרחות. התקרחות עקב ילפת שטוחה נגרמת כתוצאה מהתכווצות רקמת עור הקרקפת, נקראת התלקחות דלקתית, ומובילה לנשירת השיער. לא אחת, לאחר ההחלמה נותרות צלקות ובעיות פיגמנטציה.  

הגורמים למחלה וקבוצות הסיכון להתפתחותה

ליכן פלנוס מתפתחת כאשר המערכת החיסונית תוקפת את העור או את תאי הקרום הרירי באופן שגוי.זוהי כאמור מחלה אשר הגורמים המחוללים אותה אינם ידועים באופן מובהק, כמו גם קבוצות הסיכון להתפתחותה. היא מתפרצת שעה שמערכת החיסון מזהה את תאי הקרום הרירי או את העור כמהווים איום על הגוף, ובתגובה תוקפת אותם בעוצמה רבה. למרות האמור, בקרב חולים מסוימים אותרו מחלות רקע וטריגרים שהובילו להתנעת התהליך הדלקתי הכרוך במחלה, אשר חלקם מאפיינים התפתחות מחלות אוטואימוניות בכלל.

עם אלה נמנים: חוסר איזון כללי בגוף וחוסר איזון הורמונלי בפרט; תזונה לקויה וחוסרי תזונה; תמונת דם המצביעה על שומנים בדם ברמה גבוהה; עודף משקל והשמנה; תגובה משנית לסוגים מסוימים של אלרגנים או תרופות דוגמת תכשירים מְשַׁתְּנִים או תרופות לשיכוך כאב; דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) מסוג C; בעקבות חיסונים, בכללם חיסון להפטיטיס מסוג B וכן חיסון לסוגים מסוימים של שפעת; מיעוט פעילות גופנית או הימנעות מספורט כלל; הצטברות רעלים בגוף; חשיפה לחומר כימי או לזיהום; שינה משובשת; עומס נפשי; לחצים בכלל ובעבודה בפרט; מצבי סְטְרֶס (עָקָה); דיכאון ודכדוך.

נמצא כי הזדקנות וכן שינויים הורמונליים אשר חלים בגוף אינם נמנים עם הגורמים המובילים להתפתחות המחלה.

ליכן פלנוס עשויה להתפרץ בכל גיל, אך נמצא כי גורמי סיכון מסוימים מגבירים את הסיכוי להתפתחותה: טווח הגילים שבו המחלה שכיחה הוא בין העשור הרביעי לחיים לעשור השביעי, היא מתפתחת בקרב נשים וגברים במידה שווה, אך הופעת המחלה בפה רוֹוחת פי שניים בקרב נשים.

דרכי הטיפול במחלה

לאחר אבחון המחלה מומלץ להימצא במעקב שוטף אצל רופא עור ומין המתמחה בה. בעצת הרופא יינתן טיפול המתאים עבור החולה המסוים. אלה הן דרכי הטיפול השכיחות במחלה, אשר תכליתן לקדם את ריפויהּ ולהקל על הכאב והגרד אשר נלווים לה:

• תכשירים רפואיים – הטיפול המקובל בדרך כלל הוא מתן סטרואידים – לרוב משחת קורטיזון אשר אותה יש למרוח לפרק זמן מוגבל לפי הוראת רופא העור. לאחר תקופת הפסקה בשימוש בתכשיר אפשר לשוב להשתמש בו במידת הצורך ולפי הנחיית הרופא. תכליתו של הטיפול לעצור את פעילות מערכת החיסון אשר גורמת למחלה, ולרפא את הנגעים הקיימים. נמצא כי שימוש מקומי בסטרואידים לעור לתקופות זמן קצרות הינו יעיל ובטיחותי בטיפול במחלה. סוג נוסף של תכשירים רפואיים הוא אנטי-אלרגניים (אנטיהיסטמינים) אשר אותם נוטלים באופן פומי, דרך הפה, ועשויים להפחית את הגרד המאפיין את המחלה, וכן רטינואידים, שהם תוצרים של ויטמין A בעלי סגולות מרפאות המשקמות את מרקם העור, וניתנות כתרופות מרשם על ידי רופא עור. במקרים שדרגת חומרתם חריפה ייתכן שיוחלט על מתן תרופות אשר משנות את התגובה החיסונית של הגוף, או מדכאות אותה לחלוטין. טיפול מסוג זה יינתן באופן מקומי, ולעיתים נדירות יישקל מתן טיפול כזה באופן קבוע באמצעות זריקה או כדורים. ראוי לציין כי אופן הטיפול האמור הוא חריג, ומצריך עריכת שיקולי עלות-תועלת של תגובת הגוף.

• ביצוע פעילות גופנית – ספורט ואימון גופני מוכרים זה שנים כבעלי השפעה ממריצה על הגוף, המשפרת את תפקוד המערכת החיסונית. יתרון נוסף של פעילות גופנית הוא שבמהלך ביצועה משתחררים אנדוֹרפינים, הידועים בזכות סגולותיהם בהפחתת רמות לחץ, שיפור מצב הרוח ושיכוך כאב. היות שליכן פלנוס נמנית עם משפחת המחלות האוטואימוניות, שאחד הגורמים להתפרצותן הוא סטרס – ביצוע ספורט באופן קבוע ידוע כבעל השפעה חיובית על האצת תהליך ריפויה של המחלה.
   
• פוֹטוֹתרפיה – טיפול באור – נמצא כי בחלק מהמקרים טיפול מסוג זה, העושה שימוש בקרינת UV, יעיל כאשר המחלה מתפתחת בעור.
   
• תרגול חשיבה חיובית (Positive thinking) – לפי שיטה זו, הלקוחה מעולם הפסיכולוגיה, אימוץ חשיבה חיובית ובכלל זה דימוי תרחיש לפיו המחלה חולפת, הגוף נרפא והבריאות שבה, מסייעים בריפוי מחלות ובחיזוק המערכת החיסונית. כמחלה אוטואימונית, אשר חוּלשת מערכת החיסון מטעמים שונים מובילה להתפרצותה, דרך הטיפול באמצעות חשיבה חיובית מומלצת עבור חולי ליכן פלנוס.

נוסף על שיטות אלה, כדי להקל על הגרד הנלווה למחלה מומלץ להשתמש בקוֹמפרסים קרים ולטבול באמבט ובו תכשירים המשככים את תחושת הגרד.

במקרים שבהם המחלה מופיעה בנרתיק אצל נשים, הטיפול יהיה באמצעות קרם המוחדר לנרתיק וכן משחה מקומית, המכילים סטרואידים. טיפול זה מוביל לשיפור ועוצר את המשך הצטלקותה של הרקמה. כמו כן מומלץ להשתמש במרחיבי נרתיק כדי למנוע הידבקויות של דפנות הנרתיק, כאשר במקרים חמורים שבהם הטיפול אינו מסייע ייתכן שיהיה צורך בביצוע ניתוח לפתיחת ההידבקויות.