ביופסיה - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
אצל כולנו כמעט יתגלה, בשלב כלשהוא במהלך חיינו, גוש חשוד באיבר כזה או אחר בגופנו. אירוע כזה עשוי לעורר חששות כבדים בעיקר לאור העובדה שייתכן ומדובר בגידול סרטני. חשוב לזכור שיש מגוון סיבות אפשריות להתפתחות גוש בגוף, לכן אין סיבה להיתפס לבהלה, ברוב רובם של המקרים בתוך זמן קצר יתברר שמדובר בצבר רקמות שאינו מסוכן, גידול שפיר, ציסטה, שינוי מקומי וחולף של צפיפות רקמה שומנית או דבר אחר מעין זה.
למרות שמירב הסיכויים שאין מדובר בגידול ממאיר בכל מקרה של הופעת גוש חשוב מאוד לא להקל ראש ולפנות אל רופא המשפחה כדי לברר את העניין עד תום. לעיתים בדיקה פשוטה במרפאה תספיק כדי לקבוע במה מדובר ולהמליץ על טיפול בהתאם (אם בכלל נדרש טיפול). במקרים אחרים תידרשנה בדיקות נוספות ולעיתים אין מנוס מנטילת דגימה מן הגוש כדי לבחון אותה במעבדה. בדיקה כזו, בה ניטלת דגימה מרקמת גוש חשוד לצורך בחינתה במעבדה, מכונה ביופסיה. ישנם גם ביופסיות בהן ניטלות דגימות מרקמות שאינן שייכות לגוש חשוד דווקא. כך למשל לצורכי אבחון מחלות עור, דלקות או מחלות תורשתיות ומטבוליות.
במאמר זה תקראו על:
למה בחרנו ברופאים האלו? 
סוגים שונים של ביופסיה נבדלים זה מזה בשיטה המשמשת לנטילת הדגימה. כך למשל בביופסיית מחט דקה נשאבת דגימה מרקמת הגוש באמצעות מזרק בעל מחט ארוכה ודקה. הבדלים נוספים בין בדיקות ביופסיה עשויים להיות בתהליכים שיש לבצע במעבדה כדי לברר עד תום באיזה סוג של גוש מדובר.
מתי נחוצה בדיקת ביופסיה?
באופן כללי ביופסיה נחוצה כאשר מתגלה גוש באיבר כזה או אחר בגוף ולא ניתן לדעת מה טיבו מבלי ליטול ממנו דגימה ולהעביר אותה לבדיקה במעבדה. ביופסיות מבוצעות במקרים של גושים בשלל מקומות בגוף אולם רובן נדרשות כדי ליטול דגימה מגושים חשודים בעור, בבלוטת הערמונית, במערכת העיכול, גוש בשד או במוח העצם. ישנן ביופסיות המבוצעות לא כדי ליטול דגימה מגוש חשוד דווקא, אלא מרקמות שבחינתן במעבדה תסייע לאבחון דלקת (במערכת העיכול משל), מחלת עור, מחלה תורשתית, מחלה מטבולית ועוד.
סוגים שונים של ביופסיה
תהיה הסיבה לביצוע ביופסיה אשר תהיה, מהות הבדיקה, בכל המקרים, דומה. מטרת ההליך היא נטילת דגימה והעברתה לבדיקה במעבדה, שיטת נטילת הדגימה עשויה להיות שונה, בהתאם לנסיבות, וכך גם ההרכב המדויק של הבדיקות שתבוצענה במעבדה.
מבחינת אופן נטילת הדגימה ישנן ביופסיות המבוצעות באמצעות מזרק בעל מחט ארוכה ודקה, בדיקות כאלה מכונות ביופסיית מחט דקה. פעמים אחרות דגימה בצורת גליל צר (או מספר דגימות כאלה) ניטלת תוך שימוש במחט עבה, ביופסיה כזו מכונה ביופסיית מחט עבה.
דגימה מגידול בצוואר הרחם או בפה ניתן ליטול באמצעות גריפה. לעיתים נדרשת גישה ישירה לגוש כדי ליטול ממנו דגימה, במקרים כאלה מבוצעת ביופסיית כריתה, הליך כירורגי בהרדמה מלאה לכריתת חלק מהגוש או כולו. בביופסיות מחט דקה או עבה נעזרים לעיתים בבדיקות דימות, אולטרסאונד למשל, כדי לדייק וליטול את הדגימה מן הגוש.
כל מה שכדאי לדעת על ביופסיית שד - מדריך רפואי בהנחיית ד"ר אורית גולן, מנהלת דימות שד בבית חולים איכילוב תל אביב
סיכונים ותופעות לוואי
ביופסיה היא הליך פשוט יחסית, ואפילו ביופסיית כריתה בהרדמה מלאה נחשבת בטוחה מאוד. כאשר הביופסיה מבוצעת בהרדמה מקומית, בביופסיית מחט דקה למשל, אין צורך בהכנה ואין כמעט סיכונים ותופעות לוואי. מנגד, ביופסייתכריתה המבוצעות בהרדמה מלאה היא הליך כירורגי הדורש הכנה העשוי לכלול בדיקות מקדימות (א.ק.ג, הפסקת נטילת תרופות מדללות דם וכד'), הגעה בצום (לפי הנחיות הצוות הרפואי) ועוד.
להליך כזה נלווים סיכונים, בהסתברות נמוכה מאוד, כגון תגובה אלרגית לחומר ההרדמה, סיבוכים מן הניתוח (זיהום, דימום פנימי) ועוד. אם לאחר ביצוע ביופסיה מופיעים סימפטומים כגון אודם, חום (מקומי או עליית חום הגוף), הפרשה מוגלתית, נפיחות, דימום, כאב וכד', יש לפנות מיד לבירור רפואי, עלפי רוב במרכז הרפואי בו בוצעה הביופסיה.
בדיקות המעבדה המבוצעות על הדגימה שניטלה
הדגימה שניטלה מועברת למעבדה שם ניתן לבצע בה תהליכים שונים. בין היתר ייבחנו תאים מן הדגימה תחת מיקרוסקופ, רקמות מן הדגימה תחשפנה לחומרים שונים כדי לבדוק תגובתם ועוד. הרכב הבדיקות שתבוצענה במעבדה יקבע לפי סוג הגוש ממנו ניטלה הדגימה ואופי הנתונים הדרושים כדי לקבוע מה טיבו.
הדגימה שנוטלים בביופסיה מועברת למעבדה שם מבצעים בה בדיקות שונות. תוצאות בדיקות המעבדה נבחנות על ידי רופא פתולוג ממומחה וחוות דעתו נמסרת לרופא שהפנה לביצוע הביופסיה. תהליך זה אורך עלפי רוב בין שבוע לעשרה ימים. עם קבלת התוצאות הרופא שהפנה אותנו לביופסיה יזמין אותנו למרפאה כדי להסביר לנו את משמעותן.
הליך ביופסיה מורכב מנטילת הדגימה, ביצוע בדיקות המעבדה, פענוח התוצאות והסברתן למטופל. בעוד שלב נטילת הדגימה ברור ומובן לנבדק, בדיקות המעבדה ופענוח תוצאותיהן עשויים להיוותר לוטים בערפל. כדאי ליזכור שניתן לקבל מהרופא שמפנה לביצוע הביופסיה מידע אודות הבדיקות שתבוצענה על הדגימה במעבדה.
מומלץ להיות מעורבים, להבין מה יבוצע, מדוע ומה ניתן יהיה ללמוד מן התוצאות. פתולוג מומחה יפענח את תוצאות בדיקות המעבדה ויערוך דו"ח שיימסר לרופא המטפל. אם תבקשו, הרופא יסביר לכם לא רק את המשמעות הכללית של התוצאות, אלא גם את הערכים השונים שנתקבלו בבדיקות המעבדה ומה ניתן ללמוד מהן.
זה המקום להזכיר שוב כי למרות שגילוי גוש בגוף מחייב בירור אשר עשוי לכלול גם ביופסיה (בשיטה כזו או אחרת) ברוב המקרים מתוצאות הביופסיה ניתן יהיה להבין שאין מדובר בגידול סרטני מסוכן אלא בגידול שפיר, ציסטה או גוש אחר בו קל לטפל או אפילו אינו דורש טיפול כלל.
עם זאת, לעיתים מתוצאות הביופסיה יסתבר שהגוש החשוד הוא גידול ממאיר המעיד על התפתחות מחלת סרטן מסוג מסוים. במקרים כאלה תידרשנה בדיקות נוספות (למשל כדי לברר אם ישנן גרורות) וטיפול שייקבע לפי סוג הסרטן, השלב בו נתגלתה המחלה ומאפיינים נוספים שלה
ביופסיה מבוצעת כדי לבחון מהותו של גוש או רקמות מסוג אחר (הפרשות מדלקת למשל). הצוות הרפואי ימנע מלקבוע שאין מדובר בגידול ממאיר כל עוד יש סיכוי לטעות. לעיתים נדרשות בדיקות נוספות, עוד ביופסיה לאחר חלוף פרק זמן מסוים למשל. חשוב לזכור שהביופסיה תניב אבחנה באשר לאופיו של הגוש ולעיתים קרובות גם אם אין מדובר בגידול ממאיר יהיה צורך בטיפול כזה או אחר והמשך מעקב.
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
