סרטן צוואר הרחם

מהו סרטן צוואר הרחם?

צוואר הרחם, הוא האזור בגוף האישה שמחבר בין הנרתיק לרחם עצמה. זהו למעשה מעין צינור חלול, דרכו עובר הזרע לאחר יחסי מין לכיוון הביצית להפריה, דרכו גם עובר התינוק במהלך הלידה. בצוואר הרחם תאי אפיתל, המושפעים מחלבון שנמצא בוירוס הפפילומה האנושי (HPV – Human Papiloma Virus).

ברוב המכריע של מקרי הסרטן בצוואר הרחם, הגורם הוא חשיפה לוירוס זה. במקרה של חשיפה לוירוס, עלולה להתפתח מחלת קונדילומה – יבלות באזור איברי המין, יבלות אלה הן ברוב המקרים לא סרטניות בשלבים המוקדמים שלהן, והן משתנות לאט – אולם במקרים רבים, הן מתפתחות לגידולים ממאירים באזור צוואר הרחם.

הגיל הממוצע של הנשים הסובלות מסרטן בצוואר הרחם הוא העשור החמישי לחיים, בין הגילאים 40 ל-50. ברוב המקרים, אבחון סרטן צוואר הרחם מבוצע לאחר שנים של התבססות הנגיף באזור והתפתחות איטית של יבלות באין מפרע.

שכיחות סרטן צוואר הרחם והגורמים לו

מוערך כי מעל 99% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם נגרמים בעקבות חשיפה לוירוס הפפילומה. מכיוון שכיום נהוג חיסון לוירוס זה בגילאים שלפני תחילת הפעילות המינית, שכיחות הסרטן בצוואר הרחם בישראל ירדה באופן משמעותי. כיום, מוערך כי בכל שנה מאובחנות כחצי מליון חולות חדשות בסרטן צוואר הרחם, וכמחצית מהן לא תשרודנה את המחלה. 

בישראל, שכיחות המחלה ירדה באופן דרמטי מאז הוכנס חיסון וירוס הפפילומה לשגרת החיסונים של נערים ונערות בגילאי בית הספר, עוד לפני תחילת השלב בו הם צפויים להיות פעילים מינית. בישראל כיום, מאובחנות בכל שנה כמה מאות נשים החולות בסרטן צוואר הרחם, ומוערך כי שכיחות סרטן זה באוכלוסייה עומדת על כחמישה מקרים לכל 100,000 נשים. 

כאמור, הגורם המרכזי לסרטן בצוואר הרחם היא חשיפה לוירוס הפפילומה האנושי, HPV. החשיפה לוירוס מתבצעת בעיקר דרך מגע מיני, ומפתיע לציין כי שימוש בקונדום כאמצעי מניעה לא תמיד מונע את החשיפה, מפני שתיתכן חשיפה גם במגע באזור איברי המין, גם במקרים של מגע מיני מוגן ושימוש בקונדום.

גם גברים יכולים להיות נשאים של וירוס הפפילומה ולסבול מקונדילומה (שעלולה להתפתח לסוגים אחרים של סרטן, כמו למשל סרטן בפי הטבעת, סרטן האשכים וסרטן הערמונית), גבר שהוא נשא של הוירוס, יוכל להעביר אותו לפרטנריות שלו למגע המיני.

לווירוס הפפילומה האנושי מספר רב של זנים (מעל 100 תתי זנים שונים), אולם רק כ-40 מתוכם הם האחראיים להתפתחות של סרטן בצוואר הרחם. נשים פעילות מינית שיש להן הרבה פרטנרים למגעים המיניים (גם בשימוש בקונדום, כאמור), ונערות שהתחילו להיות פעילות מינית בגילאים צעירים יחסית - חשופות יותר להדבקה בסרטן צוואר הרחם. עישון מעלה את הסיכון להתפתחות של סרטן בצוואר הרחם לאחר חשיפה לנגיף.

עד 80% מהנשים עד גיל 70 שתחשפנה לוירוס הפפילומה האנושי, לא תפתחנה סרטן צוואר הרחם בעקבות חשיפה זו.

בתמונה: המחשה של התפתחות סרטן בצוואר הרחם

איך מתפתח סרטן צוואר הרחם?

כאמור, הרוב המכריע של סרטן צוואר הרחם, נובע מהדבקה בוירוס הפפילומה האנושי. בשלב הראשון לאחר ההדבקה, עלולים להתפתח נגעים טרום סרטניים המכונים קונדילומות. אלו הן יבלות שמתפתחות לאו דווקא באזור הנרתיק וצוואר הרחם – הן עלולות להתפתח גם באזור שפתי איבר המין הנשי ואפילו באזור פי הטבעת. גם גברים עלולים לפתח קונדילומות באזור איברי המין. 

נגעי קונדילומה הם ברוב המקרים לא סרטניים בשלבי ההתפתחות הראשונים שלהם, וברוב המקרים החולים בקונדילומה יכולים להחלים מן הנגעים (בדרך כלל בשימוש בקרמים למריחה חיצונית ולעיתים גם בטיפול כירורגי מקומי להסרת הנגעים) מבלי להידבק בסרטן. 

בדיקת פאפ, ואבחון סרטן בצוואר הרחם

בדיקת פאפ (PAP Smear) היא בדיקה פשוטה שמבוצעת בביקורים שגרתיים אצל רופא הנשים, ומומלץ בישראל לכל אישה, החל מגיל 20 ועד לגיל 70, לבצע בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, לאיתור נוכחות של וירוס הפפילומה באיבר המין.

מדובר בבדיקה פשוטה ומהירה, במהלכה יוחדר אל צוואר הרחם משטח צר וארוך, ותינטל דגימה מתאי האפיתל באזור. את דגימת הרקמות שנלקחה ישלח רופא הנשים למעבדה לבדיקה לנוכחות הוירוס. את הבדיקה מומלץ לעשות בערך באמצע החודש מבחינת המחזור החודשי ולפחות שלושה ימים לאחר קיום יחסי מין. 

בתוצאות בדיקת הפאפ נמסר פירוט בנוגע לנוכחות של תאי וירוס הפפילומה. אלו הן תוצאות הבדיקה האפשריות:

• Inadequate Pap Smear – משטח שאינו מאפשר בדיקה. תשובה כזו מגלה כי כמות התאים שניטלו בדגימה או איכות הדגימה לא איפשרה את קיום הבדיקה. זו למעשה אינה תשובה אבחנתית, אלא מסר שכדאי לבצע את הבדיקה שנית. 
• Negative for Neoplastic Cells – הבדיקה תקינה
• Benign Pap Smear Changes – אובחן מצב פתולוגי בצוואר הרחם אולם בדרך כלל המצב אינו קשור לסרטן צוואר הרחם, אלא ברוב המקרים מדובר בזיהום דלקתי או בשינוי שפיר (שאינו ממאיר). בגל מקרה, יומלץ על המשך מעקב.
• Atypical Squamous Cells (ASC) – נמצאו תאי אפיתל שעברו שינויים מבניים, וחשוב להמשיך לעקוב
• Atypical Glandular Cells of Undetermined Significance (AGUS) – נמצאו תאי בלוט שעברו שינוי מבני, חשוב להמשיך לעקוב
• High Grade Squamous Intraepithelial Lesion (HGSIL) – שינויים טרום סרטניים בתאי האפיתל עם חשש להתפתחות התחלתית של סרטן צוואר הרחם, יש לטפל בנגעים שאותרו
• CIN 1, 2, 3 – עיוות של תאי האפיתל, בדרגה 1 בדרך כלל מדובר בשינויים שנגרמים מזיהום והם אינם ממאירים, במצבים 2 ו – 3, האבחון יחייב המשך בירור, מעקב, ובחלק מהמקרים גם טיפול.

על מנת לבצע בדיקה מעמיקה יותר מהפאפ, ייתכן ותתבקשו על ידי הרופא לעבור בדיקת קולפוסקופיה, שתפקידה גם כן לאתר מחלות ונגעים בצוואר הרחם ביניהם סרטן צוואר הרחם.

החיסון לוירוס הפפילומה – עד כמה הוא יעיל במניעת סרטן צוואר הרחם?

בישראל, מוצע חיסון גרדסיל כחלק משיגרת החיסונים בגילאי העשרה, לפני תחילת הפעילות המינית. שני סוגים של חיסונים מוצעים בישראל: גרדסיל 4 המגן מפני ארבעה תתי זנים שונים של הנגיף (6, 11, 16 ו-18) הגורמים קונדילומה; וגרדסיל 9, המגן מפני תשעה תתי זנים של הנגיף (6, 11, 16, 18, 31,33, 45, 52 ו-58).

החיסונים ניתנים לנערים ונערות בכיתה ח' ומי שלא קיבלו אותה בבית הספר זכאים להשלים את החיסון, ללא עלות, בין הגילאים 14-18, במסגרת קופת החולים. החיסון ניתן לשריר הזרוע בשתיים או שלוש מנות, בהפרשים של חצי שנה או חצי שנה ועוד חודשיים. 

כאמור, שני סוגי החיסונים אינם מגנים בפני כל תתי הזנים של וירוס הפפילומה ולכן ניתן לומר כי הם אינם מגנים במאה אחוזים בפני הידבקות בוירוס, אולם שיעורי סרטן צוואר הרחם הפוחתים בישראל והמחקרים המגבים את מתן החיסונים, מצביעים על יעילות החיסונים ביחס למיעוט תופעות הלוואי שלהם.

מומלץ לבנות ולבנים לקבל את חיסון הגרדסיל בסביבות כיתה ח' ולפני תחילת הפעילות המינית, על מנת להפחית את הסיכויים לחלות קונדילומה שתתפתח עם השנים לסרטן צוואר הרחם.

לאחר האבחנה – הטיפול בסרטן צוואר הרחם

מעל מחצית ממקרי סרטן צוואר הרחם מתגלים בשלבים המוקדמים שלו, תודות לבדיקות פאפ שגרתיות. בשלבים מוקדמים אלה של המחלה, סיכויי הריפוי עומדים על כ-85%. אם הסרטן מפושט, הסיכויים לריפוי יורדים. 

הטיפול בסרטן צוואר הרחם מערב בדרך כלל כריתת רחם, לעיתים לצד כריתת השחלות והחצוצרות. לא אחת הניתוח לבד אינו מהווה פתרון מספק וישולבו בתהליך הטיפולי גם טיפולים כימותרפיים ו/או טיפולים ביולוגיים. ברוב המקרים נשים שחולות בסרטן צוואר הרחם יאבדו את היכולת להרות וללדת, ועל כן, נשים רבות שמאובחנות כחולות בסרטן צוואר הרחם בגילאים צעירים ולפני בניית המשפחה, בוחרות לעבור תהליך של הוצאה והקפאה של ביציות לקראת שלבי תכנון המשפחה בעתיד.