סלמונלה - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
זיהום בחיידק הסלמונלה, סלמונלוזיס, היא מחלה חיידקית שכיחה הפוגעת במערכת העיכול ובמעיים. חיידקי הסלמונלה חיים בדרך כלל במעיים של בעלי חיים ובני אדם, ומועברים דרך הצואה. בני אדם נחשפים לחיידק הסלמונלה על פי רוב באמצעות מים או מזון מזוהמים, והסיכון להידבק בסלמונלה גבוה יותר בנסיעות למדינות ללא מי שתייה נקיים וסילוק שפכים נאות. חלק מהאנשים הלוקים בזיהום סלמונלה לא מרגישים תסמינים כלל, בעוד שרוב האנשים מפתחים שלשול, חום והתכווצויות בטן תוך 8 עד 72 שעות לאחר החשיפה. רוב האנשים הבריאים מחלימים תוך מספר ימים עד שבוע ללא טיפול ייעודי. עם זאת, במקרים מסוימים, השלשול הרב יכול לגרום להתייבשות חמורה ודורש טיפול רפואי מידי. בנוסף, עלולים להתפתח גם סיבוכים מסכני חיים אם הזיהום מתפשט מעבר למעיים.
במאמר זה תקראו על:
- מה זה סלמונלה
- מיני הסלמונלה הנפוצים ביותר
- איך ההחיידק סלמונלה טיפימוריום מועבר ולאיזה מחלה הוא גורם
- איך החיידק סלמונלה טיפי מועבד ולאיזו מחלה הוא גורם
- תסמינים של זיהום בסלמונלה
- מתי יש לפנות לרופא
- הגורמים לזיהום בחיידק הסלמונלה
- גורמי הסיכון לזיהום סלמונלה
- סיבוכים של זיהום הסלמונלה
- כיצד ניתן למנוע זיהום בסלמונלה
- אבחון זיהום בסלמונלה
- טיפול בזיהום בסלמונלה
- איך מתכוננים לפגישה עם הרופא המטפל
מה זה סלמונלה?
סלמונלה היא קבוצה של חיידקים הגורמים למגוון רחב של מחלות. חיידקים אלו מסוגלים לגרום לתחלואה משמעותית, ובמקרים מסוימים, לתמותה, הן בבני אדם והן בבעלי חיים.
מהם שני המינים הכי נפוצים של חיידק הסלמונלה?
שני המינים הכי נפוצים של סלמונלה הם סלמונלה אנטריקה וסלמונלה בונגורי. המין שאנו שומעים עליו הכי הרבה הוא סלמונלה אנטריקה, שלפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO) משפיע על למעלה מ-17 מיליון אנשים ברחבי העולם מדי שנה. סלמונלה טיפימוריום וסלמונלה טיפי הם שניים מתוך למעלה מ-2,500 סוגים של סלמונלה אנטריקה. שני חיידקים אלו קשורים בצורה הדוקה, אך עם זאת ישנם הבדלים ברורים בסוג ובחומרה של המחלה הזיהומית אליה מובילים החיידקים. הבדל זה טמון בשינויים הגנטיים הקיימים בין שני חיידקים אלו.
איך החיידק סלמונלה טיפימוריום מועבר ולאיזה מחלה הוא מוביל?
החיידק סלמונלה טיפימוריום עלול לגרום לזיהומים בבני אדם ובעלי חיים, וזיהום בחיידק זה קשור לעתים קרובות לבעלי חיים ולמוצרים מן החי. ניתן להעביר סלמונלה טיפימוריום לבני אדם באמצעות מזון נגוע נא או לא מבושל, כולל בשר וביצים. בעופות, סלמונלה טיפימוריום מועברת מציפור לציפור, לרוב דרך צואתם. כאשר העופות נשחטות עבור בשרן, חיידקי הסלמונלה מועברים מהמעיים שלהם לבשר, ויכולים לעבור גם מהשחלות של הציפור לביצים שלהן. סלמונלה טיפימוריום גורמת לדלקת של המעי המובילה לשלשולים, הקאות, חום והתכווצויות בטן. תסמינים אלה עשויים להימשך עד שבעה ימים. אנשים שנדבקו בסלמונלה טיפימוריום לעיתים נדירות זקוקים לאנטיביוטיקה או אשפוז. יחד עם זאת, ייתכן שיהיה צורך באנטיביוטיקה או בטיפולים אחרים אם אדם אינו מסוגל להדוף את הזיהום בעצמו עקב מצב בסיסי, כגון מערכת חיסון פגועה.
איך החיידק סלמונלה טיפי מועבר ולאיזה מחלה הוא מוביל?
החיידק סלמונלה טיפי יכול להדביק רק בני אדם, והוא החיידק אשר מוביל למחלה בשם טיפוס הבטן. טיפוס הבטן נפוץ במדינות מתפתחות, בהן ההיגיינה לקויה והמים עלולים להיות מזוהמים בביוב. התסמינים של טיפוס הבטן כוללים חום, חולשה, כאבי בטן, כאבי ראש ואובדן תיאבון. ללא טיפול מהיר, זיהום בסלמונלה טיפי עלול להוביל לנזק לכבד, דלקת בלב, נקבים במעיים ודימומים פנימיים. בהיעדר טיפול מתאים, מחלת הטיפוס היא קטלנית אצל עד 20 אחוז מהאנשים החולים בה. טיפוס הבטן מאובחן באמצעות דגימת דם או צואה, ואנשים עם טיפוס הבטן נושאים בדמם ובמעיים שלהם את חיידק הסלמונלה טיפי ומשירים את החיידקים בצואתם. מומלץ לקבל חיסון עבור טיפוס הבטן לפני נסיעה למדינה בה חיידק הסלמונלה טיפי נמצא בשכיחות גבוהה.
מהם התסמינים של זיהום בסלמונלה?
זיהום בסלמונלה נגרם בדרך כלל על ידי אכילת בשר בקר, עופות או ביצים, או על ידי שתיית חלב לא מפוסטר. תקופת הדגירה, כלומר הזמן שחולף בין החשיפה להתפתחות המחלה, נעה בין 6 שעות עד 6 ימים. לעתים קרובות, אנשים הסובלים מזיהום בסלמונלה מתארים זאת כמו שפעת של מערכת העיכול.
סימנים ותסמינים אפשריים של זיהום סלמונלה כוללים:
- שלשול
- התכווצויות בבטן
- חום
- בחילה
- הקאה
- צמרמורת
- כאב ראש
- דם בצואה
סימנים ותסמינים של זיהום בסלמונלה נמשכים בדרך כלל מספר ימים עד שבוע. תסמיני השלשול עשויים להימשך 10 ימים, אך עלולים לחלוף גם רק לאחר מספר חודשים, עד שהמעיים חוזרים להרגלי היציאה הרגילים. כאמור, ישנם מספר סוגים של חיידקי סלמונלה היכולים לגרום למחלת טיפוס הבטן – מחלה זו לעתים קטלנית, והיא שכיחה יותר במדינות מתפתחות.
מתי יש לפנות לרופא המטפל?
רוב האנשים לא זקוקים לטיפול רפואי עבור זיהום בסלמונלה, מכיוון שהוא עובר לבד תוך מספר ימים. עם זאת, אם האדם החולה הינו תינוק, ילד צעיר, אדם מבוגר או מטופל מדוכא חיסון, יש לשקול לפנות לסיוע רפואי אם:
- המחלה נמשכת יותר מכמה ימים
- המחלה בין היתר מתבטאת בחום גבוה או בדם בצואה
- המחלה גורמת להתייבשות, עם סימנים כמו מיעוט במתן שתן, שתן כהה ויובש בפה ובלשון
מהם הגורמים לזיהום בחיידק הסלמונלה?
חיידקי הסלמונלה חיים במעיים של בני אדם, בעלי חיים וציפורים. רוב האנשים נדבקים בסלמונלה על ידי צריכת מזון או מים שזוהמו בצואה.
מזון ומים מזוהמים, למשל:
- בשר נא, עופות ודגים – צואה עלולה להגיע לבשר, ועופות נאים במהלך עיבוד הסחורה אצל הקוצב. דגים עלולים להיות מזוהמים אם נתפסו במים מזוהמים.
- ביצים נאות או מבושלות – בעוד שקליפת הביצה מהווה חוצץ בין תוכנה לאוויר העולם, חלק מהתרנגולות המזוהמות בסלמונלה מייצרות ביצים המכילות סלמונלה עוד לפני היווצרות הקליפה. ביצים חיות הן מרכיב בכל מיני מאכלים בגרסאותיהם הביתיות, כמו מיונז ורוטב הולונדייז.
- מוצרי חלב לא מפוסטרים – תהליך הפסטור הורג חיידקים מזיקים, כולל סלמונלה, ולכן חלב ומוצרי חלב לא מפוסטרים עלולים להיות מזוהמים בסלמונלה.
- פירות וירקות – חלק מהסחורה הטרייה, במיוחד זנים מיובאים, ייתכן ומושקה או נשטפת בעזרת מים מזוהמים בסלמונלה. הזיהום יכול להתרחש גם במטבח, כאשר מיצים מבשר נא ועופות באים במגע עם מזון לא מבושל, כגון סלטים.
- אוכל שטופל בצורה לא נכונה – מזונות רבים מזדהמים כאשר מכינים אותם אנשים שאינם שוטפים את ידיהם היטב לאחר שימוש בשירותים, החלפת חיתול או לאחר טיפול במזון מזוהם.
- משטחים נגועים – זיהום יכול להתרחש אם אנשים נוגעים במשטח מזוהם ואז מכניסים את האצבעות לפה.
- חיות מחמד נגועות וחיות אחרות – בעלי חיים וחיות מחמד, במיוחד ציפורים וזוחלים, עלולים לשאת חיידקי סלמונלה על נוצותיהם, פרוותם, עורם או צואתם. חלק מהמזונות לחיות מחמד עלולים גם הם להיות מזוהמים בסלמונלה ועלולים להדביק בעלי חיים.
מחקר חדש בחן את הסיבוכים האפשריים של זיהום בסלמונלה שהגיע לאיברים סטריליים
מעבר לזיהום המעיים המוכר של סלמונלה, החיידק עלול לגרום גם לזיהום פולשני חמור ומסכן חיים בזרם הדם ובאתרים סטריליים אחרים בגוף. מטרתו של מחקר חדש זה הייתה לסקור את השכיחות של סיבוכים והתמותה ממחלה פולשנית של סלמונלה (שאינה טיפואידית). המחקר הראה כי סיבוכים ממחלה פולשנית של סלמונלה היו תכופים במיוחד וכי 15% מהחולים מתו.
לפי עורכי המחקר, "רופאים, במיוחד במדינות עולם שלישי, צריכים להיות מודעים למחלה הפולשנית של סלמונלה כגורם למחלת חום חמורה שעלולה לגרום לסיבוכים. אבחון וטיפול מהירים, כולל טיפול אנטי-מיקרוביאלי, ישפרו את תוצאות הטיפול".
מהם גורמי הסיכון לזיהום בחיידק הסלמונלה?
גורמים העלולים להגביר את הסיכון לזיהום בסלמונלה כוללים:
- בעיות בריאותיות שעלולות להחליש את מערכת החיסון באופן כללי
- פעילויות שעשויות להביא את האדם למגע קרוב יותר עם חיידקי סלמונלה, למשל גורמים המגבירים את החשיפה לסלמונלה:
- נסיעות בינלאומיות – זיהום בסלמונלה, כולל זנים הגורמים לטיפוס הבטן, שכיחים יותר במדינות מתפתחות עם תברואה לקויה.
- בעלות, טיפול או ליטוף בעלי חיים – בעלי חיים מסוימים, במיוחד ציפורים וזוחלים, יכולים להיות נשאים של חיידקי הסלמונלה. ניתן למצוא סלמונלה גם במכלאות לבעלי חיים, בכלובים ובארגזים.
- הפרעות בקיבה או במעיים – לגוף מגוון הגנות טבעיות מפני זיהום בסלמונלה. לדוגמה, חומצת קיבה חזקה יכולה להרוג סוגים רבים של חיידקי סלמונלה. יחד עם זאת, ישנן מספר מצבים רפואיים או תרופות שיכולות לפגוע בהגנות טבעיות אלו, למשל:
- נטילת סותרי חומצה – הורדת חומציות הקיבה מאפשרת ליותר חיידקי סלמונלה לשרוד.
- מחלת מעי דלקתית – מצב רפואי זה פוגע ברירית המעיים, דבר המקל על התפשטות חיידקי הסלמונלה.
- שימוש באנטיביוטיקה – טיפול זה יכול להפחית את מספר החיידקים ה"טובים" במעיים, מה שעלול לפגוע ביכולת הגוף להדוף את זיהום הסלמונלה.
- דיכוי חיסוני – נמצא כי מספר בעיות רפואיות או תרופות מגדילות את הסיכון ללקות בסלמונלה על ידי החלשת המערכת החיסונית, הפוגעת ביכולת הטבעית של הגוף להיפטר מזיהומים. דוגמאות כוללות:
- איידס
- אנמיה חרמשית
- מלריה
- תרופות מדכאות חיסון הניתנות למשל למושתלי איברים
- נטילת סטרואידים לשלל סיבות
מהם הסיבוכים של זיהום בסלמונלה?
זיהום בסלמונלה בדרך כלל אינו מסכן חיים. עם זאת, אצל אנשים מסוימים - במיוחד תינוקות וילדים צעירים, מבוגרים, מושתלים, נשים בהריון ואנשים עם דיכוי חיסוני, הופעת סיבוכים עלולה להיות מסוכנת.
- התייבשות – אם המטופל לא מסוגל לשתות מספיק כדי להחליף את הנוזל שהוא מאבד בשלשול, הוא עלול להתייבש. סימני אזהרה כוללים:
- מיעוט במתן שתן או שתן כהה
- יובש בפה ובלשון
- עיניים שקועות
- בכי ללא דמעות
- עייפות קיצונית
- עצבנות או בלבול
- בקטרמיה – חדירת החיידק לזרם הדם – אם חיידק הסלמונלה חודר למחזור הדם, הוא יכול להדביק רקמות בכל הגוף, לרבות:
- מערכת השתן (דלקת בדרכי השתן)
- הרקמות המקיפות את המוח וחוט השדרה (דלקת קרום המוח)
- רירית הלב או המסתמים (אנדוקרדיטיס)
- העצמות או מח העצם (אוסטאומיאליטיס)
- רירית כלי הדם, במיוחד אם המטופל עבר השתלת כלי דם, כגון ניתוח מעקף כלי לב
- דלקת מפרקים תגובתית – אנשים שחלו בסלמונלה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת מפרקים תגובתית כתוצאה מזיהום בסלמונלה. דלקת זו, הידועה גם בשם תסמונת רייטר, הינה דלקת מפרקים תגובתית שגורמת בדרך כלל ל:
- גירוי בעיניים
- כאבים במתן שתן
- כאב במפרקים
כיצד ניתן למנוע זיהום בסלמונלה?
למשרד הבריאות ישנם נהלים ברורים לגבי אחסון מזון ומניעת זיהומים, ועל כן מבצע ניטור קפדני של מפעלים בארץ ומזון מיובא מחו״ל. באופן פרטני, אדם יכול להימנע מלהידבק בסלמונלה ולהפיץ את החיידק לאחרים בכמה דרכים, לרבות הכנת מזון בטוחה, שטיפת ידיים, הימנעות מאכילת בשר נא, חלב וביצים לא מפוסטרות. הרגלים אלו חשובים במיוחד בעת הכנת מזון או מתן טיפול לתינוקות, מבוגרים ואנשים מדוכאי חיסון.
- לשטוף ידיים – שטיפת ידיים ביסודיות יכולה לסייע במניעת העברה של חיידקי סלמונלה לפה או לכל מזון שמכינים. יש לשטוף את הידיים במים וסבון במשך 20 שניות לאחר:
- שימוש בשירותים
- החלפת חיתול
- טיפול בבשר נא או עוף
- ניקוי צואת חיות מחמד
- מגע בחיות מחמד, בעלי חיים אחרים או בתי הגידול שלהם, במיוחד זוחלים או ציפורים
- להקפיד על הפרדת מזון במטבח, כדי למנוע זיהום צולב:
- אחסון בשר נא, עופות ודגים הרחק ממזונות אחרים במקרר
- אם אפשר, שמירה על שני קרשי חיתוך במטבח - אחד לבשר נא והשני לפירות וירקות
- לעולם לא להניח אוכל מבושל על צלחת לא שטופה שהכילה בשר נא בעבר
- לשטוף היטב משטחי הכנת מזון, במים וסבון
- הימנעות מאכילת ביצים חיות - בצק עוגיות תוצרת בית, גלידה, מיונז ורוטב הולנדייז הם דוגמאות למאכלים העלולים להכיל ביצים חיות. אם בכל זאת חייבים לצרוך ביצים חיות, יש לצרוך ביצים מפוסטרות.
- לבשל ולאחסן מזון בצורה נאותה – יש להקפיד לבשל מזון ביסודיות, ולקרר או להקפיא מזון מיד לאחר הכנתו.
איך מאבחנים זיהום בסלמונלה?
זיהום בסלמונלה מאובחן בדרך כלל על סמך סימנים ותסמינים. בנוסף, ניתן לזהות זיהום בסלמונלה על ידי בדיקת צואה. עם זאת, רוב האנשים מחלימים מהתסמינים שלהם עד שתוצאות הבדיקה חוזרות. אם הרופא המטפל חושד שהזיהום בסלמונלה חדר לזרם הדם של המטופל, ייתכן ויהיה צורך בבדיקת דגימת דם עבור ביצוע תרבית.
איך מטפלים בזיהום בסלמונלה?
רוב האנשים הבריאים מחלימים תוך מספר ימים עד שבוע ללא טיפול ייחודי. יחד עם זאת, חשוב מאוד למנוע התייבשות על ידי צריכה מספקת של נוזלים.
כיצד מטפלים בהתייבשות על רקע זיהום בסלמונלה?
מכיוון שזיהום בסלמונלה עלול לגרום להתייבשות, הטיפול מתמקד בהחזרת נוזלים ואלקטרוליטים – מינרלים שמאזנים את כמויות המים בגוף. אם ההתייבשות חמורה, ייתכן שיהיה צורך בטיפול בחדר מיון או באשפוז כדי להעביר נוזלים ישירות לווריד.
אילו תרופות משמשות לטיפול בזיהום בסלמונלה?
בנוסף לצריכה של הרבה נוזלים, הרופא המטפל עשוי להמליץ על תרופות כמו:
- תרופה אנטי שלשולית – תרופות כגון לופרמיד (Imodium AD) יכולות לעזור להקל על התכווצויות בטניות משלשולים. עם זאת, תרופות אלו עשויות גם להאריך את תסמיני השלשול הנגרם מזיהום הסלמונלה.
- אנטיביוטיקה – הרופא המטפל עשוי לרשום אנטיביוטיקה כדי להרוג את החיידקים. אנטיביוטיקה ניתנת בדרך כלל רק במצבים מסוימים, כמו זיהום שחדר לזרם הדם, זיהום חמור מאוד או כשהמטופל נחשב מדוכא חיסון. יש לדעת כי אנטיביוטיקה אינה מועילה ברוב המקרים של זיהום בסלמונלה. למעשה, אנטיביוטיקה עשויה להאריך את התקופה בה המטופל נשאי של החיידקים ועלול להדביק אחרים. בנוסף, השימוש באנטיביוטיקה נמצא כקשור לעלייה בסיכון להישנות המחלה.
איך ניתן לטפל בזיהום בסלמונלה בעזרת אורח חיים וטיפולים ביתיים?
גם אם המטופל אינו זקוק לטיפול רפואי עבור זיהום הסלמונלה, עליו לדאוג לא להתייבש בעקבות השלשולים וההקאות הנפוצים בזיהום זה.
- רוב המבוגרים עם התייבשות קלה עד בינונית משלשולים, הקאות או חום יכולים לשפר את מצבם על ידי שתיית יותר מים או נוזלים אחרים. שתיית מיצים ומשקאות קלים אחרים עלולה להחמיר את השלשול.
- כדי לטפל בתינוקות וילדים שהתייבשו משלשולים, הקאות או חום, ניתן להשתמש בתמיסות פומיות להחזרת נוזלים, אותן ניתן לקנות גם ללא מרשם. תמיסות אלו מכילות מים ומלחים ביחסים ספציפיים, כדי להחזיר לגוף גם נוזלים וגם אלקטרוליטים.
איך מתכוננים לפגישה עם הרופא המטפל?
מומלץ להביא חבר או בן משפחה, אם אפשר – אדם נוסף עשוי לזכור מידע שהוחמץ או נשכח.
לפני הפגישה, מומלץ:
- לגלות אם ישנן מגבלות לפני התור – כאשר קובעים את התור, יש לשאול אם יש משהו שצריך לעשות מראש, כמו להגביל את התזונה.
- לערוך רשימה של הסימפטומים, כולל כל אלה שעלולים להיראות לא קשורים לסיבה בגינה נקבעה הפגישה.
- להכין רשימה של מידע אישי חשוב, למשל מתחים גדולים בחיים, שינויים קיצוניים או נסיעות לאחרונה.
- להכין רשימה של כל התרופות, הוויטמינים, הצמחים או התוספים אותם נוטלים, והמינונים שלהם.
- לערוך רשימה של שאלות לשאול את הרופא המטפל.
להלן מספר שאלות בסיסיות שכדאי לשאול את הרופא המטפל:
- מה סביר שגורם לתסמינים האלו?
- מלבד הסיבה הסבירה ביותר, מהן הסיבות האפשריות הנוספות לתסמינים הללו?
- אילו בדיקות צריך לקחת כדי לגלות עוד מידע לגבי האבחנה?
- מהי דרך הפעולה הטובה ביותר?
- מהן האלטרנטיבות לגישה העיקרית אותה אתה מציע?
- איך אפשר לנהל מצבים בריאותיים קיימים, כמו סוכרת ויתר לחץ דם, בנוסף לזיהום בסלמונלה?
- האם ישנן הגבלות מסוימות לתקופת הזיהום?
- האם יש לפנות למומחה?
- אם רושמים טיפול תרופתי, האם יש חלופה אחרת לטיפול?
אל תהססו לשאול שאלות אחרות.
להלן מספר שאלות בסיסיות שייתכן והרופא המטפל ירצה לדעת:
- מתי התחילה המחלה?
- מהי תדירות ההקאות או השלשולים?
- האם הקיא או הצואה מכילים מיצי מרה גלויים, ריר או דם?
- האם יש חום?
- האם היו נסיעות לחוץ לארץ לאחרונה?
הגעה לפגישה עם תשובות מראש לשאלות אלו תעזור להפיק את המיטב מהפגישה.
מקורות:
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי