צליאק - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
צליאק היא מחלת כשל חיסוני המתבטאת ברגישות לגלוטן, המצוי בקמח מחיטה, שעורה או שיפון. החולים בצליאק נמנעים מצריכת גלוטן ובמקרה של חשיפה לגלוטן במקרים שכיחים יופיעו תסמינים כמו תחושת נפיחות בבטן, גזים, פעילות לא סדירה של מערכת העיכול (בדרך כלל שלשולים), וכאבי בטן. ניראה כי בעשור האחרון המודעות לצליאק גברה או שמספר המקרים של המחלה עלה, ייתכן ששני אלה הם נכונים אולם לצד אלה נמצאה במחקרים עוד רשימה ארוכה של תסמינים מהם סובלים חולי צליאק, ובכל זאת, ההערכה היא שהרוב הגדול של מי שסובלים מרגישות לגלוטן אינם מאובחנים ומטופלים בהתאם.
מהי צליאק? איך מאבחנים אותה? מאילו מאכלים חשוב להימנע? ואיזה סוג של ליווי רפואי כדאי לקבל במקרה של רגישות חריפה לגלוטן? כל מה שחשוב לדעת על מחלת הצליאק – במאמר שלפניכם.
במאמר זה תקראו על:
מהו גלוטן ומהי מחלת הצליאק?
מה שכיחות המחלה ומי בעלי נטייה מוגברת לסבול ממנה?
הגורמים לצליאק
התסמינים של צליאק
איך מאבחנים צליאק?
הטיפול בצליאק
שינויים מומלצים בתפריט לחולי צליאק
האם יש סיבוכים לחולי צליאק?
מהו גלוטן ומהי מחלת הצליאק?
גלוטן קרוי גם חלבון החיטה, על אף שניתן למצוא אותו בכמויות פחותות גם בגרגירים של שעורה ושיפון. אצל מי שרגישים לחלבון החיטה, עלולה נוכחות של גלוטן במערכת העיכול ליצור דלקת בריריות המעי. צליאק, או בעברית כרסת או דגנת, היא מחלה אוטו אימונית, שבה בנוכחות גלוטן תוקפת מערכת החיסון את תאי רירית המעי וגורמת לנזק שהוא לעיתים חריף וזמני, אולם במקרים קשים יותר עשוי לגרום לנזקים תמידיים ולסיבוכים. בשנים האחרונות עלתה המודעות לרגישות לגלוטן בשיעורים שונים עם התרחבות התסמינים שנמצאו כקשורים למחלה, אצל ילדים ובוגרים הסובלים ממנה כאחד.
צליאק היא מחלה כרונית שהטיפול היעיל ביותר עבורה היא הימנעות מאכילת מזונות המכילים גלוטן. שלל תסמינים וסיבוכים אפשריים למחלה המכונה "המחלה של אלף הפנים", בשל הגיוון המפתיע והגדל עם תהליכי המחקר בתחום של תסמינים, מקשים לעיתים על אבחון נכון וטיפול מתאים.
בעוד שיעור חולי הצליאק באוכלוסיה המודרנית עולה באופן ניכר עם השנים, מעניין לציין כי תיאורים של רגישות לגלוטן ותסמינים אופייניים לצליאק תוארו כבר במאה הראשונה לספירה.
מה שכיחות המחלה ומי בעלי נטייה מוגברת לסבול ממנה?
כיום, הדעה הרווחת היא כי מחלת הצליאק מופיעה אצל מי שנושאים את הגנים HLA DQ2 או HLA DQ8. כלומר: למחלה רכיב תורשתי חזק. ביחד עם זאת, אנחנו יודעים כי כ-30% מכלל האוכלוסייה הם נשאים של אחד מהגנים המופיעים לעיל, אולם רק כ-1% מקרב האוכלוסיה יחלו בצליאק.
כאמור, ההערכה היא שבין 1% ל-3% מהאוכלוסייה סובלת מרגישות לגלוטן, המתבטאת בעיקר בתחושת אי נוחות, נפיחות וכאב לאחר אכילת גלוטן, ובין 0.5% ל-1% מהאוכלוסייה סובלת מצליאק. מן המחקר עולה כי יש חולי צליאק שאינם חווים שיפור לאחר מיגור הגלוטן מן התפריט לחלוטין, ויש חולי צליאק שאצלם התסמינים מערכתיים, כמו למשל פריחה, אנמיה, כאבי מפרקים ואחרים – מה שבאופן טבעי מקשה על אבחון המחלה.
למחלה יש רכיב גנטי אולם הגורמים לה אינם מובנים לחלוטין בשלב זה. ידוע כי לעיתים קרובות מתפרצת המחלה לאחר זיהומים במערכת העיכול, הריון ולידה או אירוע טראומטי ולחץ נפשי. כאמור, סיפור משפחתי הכולל צליאק או רגישות לגלוטן מעלה את הסיכוי לחלות, ובנוסף נמצא קשר בין צליאק לבין:
- סוכרת מסוג 1 (מה שפעם כונה "סוכרת ילדים" או סוכרת תלוית אינסולין)
- תסמונת טרנט או תסמונת דאון
- מחלות של בלוטת התאירויד (התריס) ומחלות כשל חיסוני הפוגעות בבלוטת התריס, כמו מחלת השימוטו
- סוגים מסויימים של מחלה דלקתית במעי כמו קוליטיס
הגורמים לצליאק
האוכלוסייה החולה בצליאק היא אוכלוסיה מגוונת של נשים וגברים בכל גיל. לעיתים, מתפרצת המחלה בשלבים מאוחרים של החיים בעקבות אירוע משמעותי כמו זיהום חיידקו או נגיפי או אירוע שעורר מתח רב. יש חולים בצליאק אצלם המחלה היא "שקטה", והתסמינים כמעט שאינם מורגשים, ועל כן האבחון מורכב. כאמור, יש גם חולי צליאק שחווים תסמינים מערכתיים. לצד אלה, מרבית חולי הצליאק חווים תסמינים של מערכת העיכול מיד לאחר אכילת מוצרים המכילים גלוטן.
אצל כל חולי הצליאק, התסמינים מתפרצים לאחר אכילת גלוטן. ביחד עם זאת, יש מי שחולים בצליאק שאינה מגיבה לדיאטת גלוטן. ברוב המקרים, לאחר האבחון ניתן להפסיק את ההתפרצויות על ידי היצמדות לתפריט תזונתי קפדני ללא חשיפה לגלוטן. אצל חלק מן החולים לאחר שלב ההחלמה הראשוני ניתן להחזיר לתפריט חלק מרכיבי המזון המכילים שיעורים נמוכים של גלוטן כמו חלק מהדגנים, חומרים משמרים וחומרים אחרים שמעודדים תגובה אלרגית.
התסמינים של צליאק
אצל מרבית הסובלים מצליאק, התסמינים המופיעים הם:
- כאבי בטן לאחר אכילת גלוטן, עם תחושת נפיחות בטנית
- ריבוי גזים
- אי סדירות של פעילות מערכת העיכול: בעבר נהוג היה לחשוב שחולי צליאק סובלים משלשולים אולם כיום ידוע כי כמחצית מהסובלים מצליאק דווקא מתמודדים עם עצירויות.
- ירידה במשקל עקב תהליך עיכול שאינו מיטבי
- בחילות והקאות
- תשישות
תסמינים נפוצים נוספים שאינם קשורים באופן ישיר למערכת העיכול עשויים להיות:
- כאבי ראש
- פצעים כיביים ואפטות בפה
- בעיות בשיווי משקל
- קשיים קוגניטיביים בעיבוד מידע, זיכרון ותהליכי חשיבה
- אנמיה
- רככת או דלדול עצם, כולל אוסטיאופניה ואוסטיאופרוזיס
- דרמטיטיס הרפטיפורמיס – נגעים ושלפוחיות עוריות אופייניים למחלה
- כאבי מפרקים
- התכווצויות שרירים
- נוירופתיה (פגיעה בקצוות פריפריאליים של מערכת העצבים ההיקפית, שאנחנו רואים גם בסוכרת)
- נטייה מוגברת למחלות מצב רוח, חרדה ודיכאון
אצל ילדים, תסמינים נוספים עלולים להופיע עקב הפגיעה בהתפתחות בשל ספיגה לא מספקת של חומרי התזונה בתהליך העיכול. תסמינים כאלה עשויים להיום למשל:
- ירידה במשקל
- אנמיה וחוסר ספיגה של ויטמינים ומינרלים
- פגיעה בבריאות השן ונטייה לעששת ודלקות חניכיים
- התפתחות מואטת וקומה נמוכה
- עיכוב התפתחות מינית בגילאי העשרה
- לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז והפרעות נוירולוגיות נוספות
- נטייה לרגזנות ולחוסר יציבות רגשית
- כאבי ראש
- במקרים חריפים, נטייה להתקפי אפילפסיה
איך מאבחנים צליאק?
כיום, אבחון צליאק הוא תהליך פשוט במהלכו מאתרים את הנוגדנים EMA או TTG בדם, אלו הם נוגדנים לגלוטן שהם אופייניים בשיעורים גבוהים אצל חולי צליאק. חשוב לדעת כי על אף שיעורי איתור מוערכים של כ-92% מהחולים באמצעות בדיקות הדם לאיתור הנוגדנים האופייניים, נוכחות הנוגדנים בדם היא גבוהה רק לאחר חשיפה לגלוטן, והיא מופיעה בשיעורים שונים אצל חולי צליאק ברמות חומרה ובעלי תסמינים שונים, כך שבדיקות דם הן בהחלט שלב ראשון באבחון צליאק אולם בדרך כלל האבחון אינו נסמך רק על תוצאות בדיקות אלה.
אם כן, בנוסף לבדיקות הדם נהוג ליטול דגימת רירית מהמעי הגס לצורך ביופסיה. הדגימה ניטלת באמצעות בדיקה גסטרוסקופית או אנדוסקופית בגישה דרך הפה, בדרך כלל לאחר טשטוש הנבדק.
הטיפול בצליאק
צליאק היא מחלה כרונית שאין טיפול עבורה. בשלבים האקוטיים של דלקת חריפה ברירית המעי ניתן ליטול תרופות נוגדות דלקת כמו אנטי היסטמינים על מנת להקל על תסמיני הדלקת אולם את הרגישות לגלוטן והתגובה ביתר של מערכת החיסון, לא ניתן למנוע על ידי טיפול תרופתי קבוע.
ההתמודדות עם צליאק, אם כן, מבוססת על מניעה כאשר כל מוצרי המזון המכילים גלוטן מורדים לחלוטין מן התפריט היומי לאכילה, לכל הפחות בשלב הראשון של הטיפול ועד שמושגים איזון והפחתה בתסמינים.
כדאי להיעזר באיש מקצוע כמו תזונאי או דיאטנית על מנת לתכנן תפריט מתאים לחולי צליאק וחשוב להתמיד בתפריט שאינו מכיל גלוטן. הקלה מושגת בדרך כלל בתוך שלושה ימים מתחילת הטיפול המניעתי והיעלמות כוללת של תסמיני צליאק מתרחשת בדרך כלל בין שבועיים לחודש לאחר הפסקת הצריכה של מוצרים שמכילים גלוטן.
מכיוון שישנם חולי צליאק אצלם תהליך העיכול אינו מיטבי, חשוב לוודא כי איזון הויטמינים והמינרלים בגוף הוא מיטבי ויש רופאים שימליצו על נטילת תוספים של אבץ, נחושת, ויטמיני B כולל חומצה פולית, ברזל, ויטמין D וויטמין K.
מכיוון שיש קשר בין התפרצות של מחלת הצליאק למתח, מומלץ גם בהתמודדות עם צליאק, גם בהתמודדות עם שורה ארוכה של מחלות ותסמינים נוספים וגם על מנת לשמר אורח חיים בריא ורגוע – להימנע משגרה לחוצה, ממתחים עזים או מהתמודדות עם אירועים טראומטיים באופן אינטנסיבי. כדאי לשמור על שלווה ואף לתרגל פעולות משרות שלווה כמו טיולים, מדיטציה ובילוי עם חברים. חשוב לשמור על שיגרה רצופה של פעילות גופנית המותאמת למצב הבריאותי.
שינויים מומלצים בתפריט לחולי צליאק
כאמור, עיקר הטיפול בחולי צליאק נשען על שינויים בתפריט האכילה והימנעות מצריכה של גלוטן ומעוררי אלרגיה נוספים במערכת העיכול. בעוד את התפריט מומלץ להרכיב עם תזונאי מקצועי, כמו גם מומלץ לקבל ליווי קבוע של איש מקצוע שיוודא כי השינויים בתפריט נשמרים וכי השפעתם על הבריאות היא המבוקשת, אלו ההמלצות הכלליות למזונות שיש להימנע מהם אצל חולי צליאק:
- קמח חיטה וחיטה
- שעורה
- שיפון
- שיבולת שועל
- לתת
- סולת
- כוסמין
- חיטת דורום (נפוצה להכנת פסטות)
כמובן שמאפים ומוצרים המכילים חיטה נדרשים לרדת מן התפריט. בין השאר, יש להוריד לחלוטין מן התפריט צריכה של: לחמים ומאפים המכילים גלוטן, בירות, דגני בוקר, בשרים מעובדים, פסטות, ועוד.
ניתן לצרוך ללא חשש: מוצרי חלב, בשר ודגים, ירקות ופירות, תפוח אדמה, אורז, ועוד.
האם יש סיבוכים לחולי צליאק?
צליאק שאינה מטופלת לאורך זמן גורמת לסיבוכים, בין השאר בשל תהליך עיכול לא אופטימאלי וקיום הדלקת במערכת הטיפול לאורך זמן. הסיבוכים המופיעים אצל חולי צליאק, כמו תסמיני המחלה, הם רבים ושונים, אלו הם כמה מן הסיבוכים הנפוצים במקרה של צליאק שאינה מטופלת לאורך זמן:
- חסרים תזונתיים עד כדי תת תזונה: הרגישות לגלוטן גורמת לתהליך עיכול חלקי במעי הגס שנפגע. עקב כך, חלק מרכיבי המזון אינם עוברים את הפירוק וההטמעה בדם המתרחשים במקרה של תהליך עיכול תקין. התוצאה עשויה להיות תת תזונה, חסרים של ויטמינים ומינרלים, אנמיה ואצל ילדים גם פגיעה בהתפתחות למשל עיכוב בצמיחה לגובה ועיכוב בתחילת תהליך ההתבגרות המינית.
- מחלות של דלדול עצם: לקראת הגיל השלישי מחלות שנובעות מחוסר של סידן וניהול לא מיטבי של משק הסידן בגוף הופכות שכיחות יותר וגורמות נזקים כבדים כמו ריבוי של שברים, בעצם הירך למשל. הספיגה הלקויה של ויטמינים במעי במקרה של צליאק מגדילה את הסיכוי לדלדול עצם, לאוסטיאופניה ולאוסטאופרוזיס, כמו גם לרככת אצל ילדים. במקרים של צליאק מומלץ לשקול תוספת של ויטמין D ולעיתים גם סידן לתזונה היומית.
- אי סבילות ללקטוז, חלבון החלב: אצל חלק מחולי הצליאק לאחר תקופה ממושכת של התמודדות עם תסמינים ללא טיפול מופיעה גם רגישות למוצרי חלב ולחלבון החלב בהם, הוא הלקטוז. בחלק מן המקרים הרגישות ללקטוז נגרמת בשל הנזק למעי וכאשר הדלקת מטופלת על ידי דיאטה מתאימה והמעי מחלים, ניתן לחזור ולצרוך בהדרגה מוצרי חלב.
- נוירופתיה היקפית: חולי צליאק מפתחים לעיתים פגיעה בקצוות העצבים של מערכת העצבים ההיקפית, בעיקר בקצוות הגפיים ולעיתים גם באזור העיניים.
- בעיות פוריות, לידת תינוקות בשבוע הריון מוקדם או לידת תינוקות במשקל נמוך יחסית
- סרטן: במקרה של צליאק שאינו מטופל עולה הסיכון לפתח סרטן מסוגים שונים, בין השאר סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן לימפומה במעי, לימפומה של תאי B או תאי T, סרטן הוושט, ועוד. העליה בשכיחות של מחלות אלה נמצאת רק בחולי צליאק שאינם מטופלים, בעוד בחולי צליאק שמקפידים על דיאטה נטולת גלוטן ואינם חווים תסמינים, השכיחות של סוגי סרטן אלה היא זהה לזו באוכלוסיה הכללית.
כיום, אין טיפול מונע למחלת הצליאק אלא רק טיפול תרופתי הנועד להפחית את התסמינים של דלקת במעי. הטיפול היעיל ביותר לצליאק היא מניעת החשיפה לגלוטן על ידי דיאטה שמורידה לחלוטין מן התפריט, לפחות בשלב הראשון, כל מוצר מזון המכיל גלוטן כמו גם מוצרי מזון מעובדים, חומרים משמרים ותוספי מאכל מלאכותיים, ולעיתים גם לקטוז שהגוף מתקשה לעכל במצב של דלקת כרונית במעי. לעיתים, לאחר תקופה של נסיגה בתסמינים, ניתן לחזור ולצרוך חלק מן המאכלים.
חשוב לדעת כי ישנו סוג של צליאק שאינו מגיב לדיאטה נטולת גלוטן, במקרים כאלה, חשוב להקפיד על ליווי תזונתי ורפואי מתאים.
אצל אוכלוסיית הסובלים מצליאק שאינם מקפידים על דיאטה נטולת גלוטן, ישנה עלייה משמעותית בשכיחות של סוגים מסויימים של סרטן, בין השאר סרטן המעי הגס וסרטן המעי הדק, סוגים מסויימים של לימפומה וסרטן הוושט. חשוב לדעת כי השכיחות של סוגים אלה של סרטן אצל חולי צליאק מטופלים, המקפידים על דיאטה תזונתית שמבטיחה ריפוי של הדלקת במעי הגס והעלמת התסמינים, היא זהה לשכיחות המחלות באוכלוסיה הכללית.
צליאק אינה מחלה נפוצה יותר אצל ילדים, אם כי במקרים מסויימים האבחון של צליאק מתרחש כבר בילדות. הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על הסיכוי להתמודד עם צליאק הוא הגורם התורשתי, כאשר המחלה מתפרצת בשלבים שונים של החיים ולעיתים לאחר התמודדות עם זיהומים חיידקיים או נגיפיים או עם אירועים מעוררי מתח רב. חשוב לדעת כי בילדים המאובחנים עם צליאק אי הקפדה על תפריט נטול גלוטן היא בחירה שעלולה לגרור יותר סיכונים לסיבוכים ביחס להתמודדות עם צליאק בהתבגרות, כאשר המעי המודלק והעיכול שאינו מיטבי עלולים לפגוע בהתפתחות הילד, לאחר את צמיחתו לגובה ואת ההתבגרות המינית שלו בגילאי העשרה.
כיום, לא ברורים לחלוטין הגורמים למחלת הצליאק אולם ברור כי בקרב הסובלים מצליאק הרכיב התורשתי הוא דומיננטי ושיעור חולי הצליאק בעלי היסטוריה משפחתית של חולי צליאק הוא גבוה. ביחד עם זאת, הגנים שנמצאו כמנבאים את מחלת הצליאק קיימים בשיעורים גבוהים של האוכלוסייה (כ-30%) אך רק כ-1% מהנושאים את הגנים הרלוונטיים מפתחים צליאק.
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי