סוכרת - כל המידע הרפואי והמעודכן על המחלה
לצד ההכרה בהשמנת יתר כמגיפה עולמית, חלה עליה מדאיגה בשכיחות מחלת הסוכרת, הנגרמת בחלק ניכר של המקרים מצריכה עודפת של סוכרים. בישראל, יותר מחצי מיליון אנשים חיים עם סוכרת מסוג אחד או מסוג שתיים, ועוד כרבע מיליון אנשים, על פי הערכות, חיים עם סוכרת שאינה מאובחנת. סוכרת היא מחלה חשוכת מרפא, כרונית, שנגרמת מעודף של סוכר בדם וחוסר יכולת של הגוף לפנות את הסוכר אל התאים. ההשפעות של סוכרת על שיגרת החיים ואיכות החיים הן מרחיקות לכת, ובמקרים של סוכרת מסוג 2 – אפשר לעשות הרבה על מנת למנוע את המחלה.
במאמר זה תקראו על:
מהי סוכרת, ומה שכיחותה בארץ ובעולם?
סוכרת היא מחלה מטבולית, שמתבטאת בהפרעה בתהליך הנורמלי של חילוף החומרים ובספיגה של סוכר מהדם. באופן טבעי, הסוכר בדם מפונה אל התאים באמצעות ההורמון אינסולין. סוכר מהווה מקור זמין של אנרגיה לגוף, ונוכחות האינסולין מסמלת לתאי הגוף לאפשר כניסה של גלוקוז (סוכר) כמו גם שמירתו כמקור לאנרגיה זמינה (בצורת גליקוגן), בעיקר בתאי הכבד והשרירים – כך שרמת הגלוקוז בתאים עולה, ורמתו בדם יורדת.
ההפרעה בספיגה נובעת מתפקוד לוקה של ההורמון אינסולין המופרש מהלבלב, כאשר ייתכן שייצור האינסולין או אופן הפעילות שלו נפגעו, ייתכן שהגוף מפתח עמידות לאינסולין – וייתכן גם שרמות הסוכר בדם הן באופן שכיח גבוהות מאלה שהגוף יכול להתמודד איתן, ועל בסיס זה מתפתחת סוכרת נרכשת (סוכרת מסוג 2). בישראל, כ-600,000 איש מטופלים בסוכרת סוג 1 וסוג 2.
סוכרת היא מהמחלות הנפוצות (והיקרות) ביותר בעולם
סוכרת היא סיבת המוות הרביעית בשכיחותה בישראל, ובאחוזים, מוערך כי 7%-8.5% מהאוכלוסייה סובלים מסוכרת בישראל, כאשר סוכרת מסוג 1 מאובחנת בדרך כלל בגילאים צעירים יותר (לפני גיל 30) ולעומתה סוכרת מסוג 2 (מה שפעם היה מכונה "סוכרת מבוגרים") מאובחנת בדרך כלל בגילאים המבוגרים יותר. שכיחות הסוכרת מסוג 2 עולה עם הגיל וכ -15% מאוכלוסיית בני ה-70 פלוס סובלים מסוכרת מסוג 2.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO), בעולם מעל 300 מיליוני חולים בסוכרת, כאשר שיעורי החולים בסוכרת במדינות מערביות נמצא בעלייה מתמדת מאז תחילת המאה ה-1. הארגון מעריך שעד שנת 2030 יוכפל מספר חולי הסוכרת, כמו גם מספר מקרי המוות מהמחלה.
השיעור העולה של חולים בסוכרת גובה משאבים יקרים של מערכות הבריאות בכל רחבי העולם. הטיפול במחלת הסוכרת הוא טיפול תרופתי כרוני, הניתן לחולים לאורך כל חייהם. מוערך כי בישראל ההוצאה הבריאותית על חולי סוכרת עומדת על כעשרה מיליוני שקלים לשנה, עם ממוצע של מעל 10,000 ₪ בשנה לכל חולה. בארה"ב, העלות השנתית המושתת על מערכת הבריאות לטיפול בסובלים מסוכרת עומדת על קצת יותר מרבע מיליארד דולרים.
מהם סיבוכי הסוכרת ולמה חשוב למנוע אותה או לטפל בה?
כאשר רמות הסוכר בדם הן גבוהות לאורך זמן, נוצרת פגיעה בכלי הדם ובעיקר בכלי הדם הקטנים והפריפריאליים. השפעה זו היא הרסנית על הגוף: שינויים בזרימת הדם עלולים להוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד ובבריאות.
בין השאר:
- בעיות עצביות, ובפרט פגיעה בתחושה ובעצבוב בכפות הרגליים המרוחקות ביותר מהלב. על כן, חולי סוכרת מתבקשים לבדוק את כפות הרגליים שלהם, לאתר פצעים ולטפל בהם גם אם הם לא חשים כאב / גירוד וכדומה. במקרים של פצעים לא מטופלים, שכיחה התפתחות של כיב בכף הרגל עד כדי כריתתה.
- רטינותיה - פגיעה בראייה על רקע של הרס כלי הדם ברשתית. זוהי הסיבה הנפוצה ביותר לעיוורון במדינות העולם המערבי במאה האחרונה.
- פגיעה בכליות, אי ספיקת כליות, צורך בטיפול בדיאליזה ואפילו צורך בהשתלת כליה.
- טרשת עורקים, שעלולה לגרום לאירועים מוחיים, לאירועים לבביים, לאימפוטנציה ועוד.
- שינויים מטבוליים שנגרמים כתוצאה מסיבוכי הסוכרת, הנפוץ בהם נקרא "חמת קטוטית" (DKA), עלולים להביא לשינויים אקוטיים במאזן המלחים והמינרלים בדם, לשינויים במצב ההכרה, להתייבשות קשה, ולמוות.
ארבעה סוגים של סוכרת
למחלת הסוכרת שני סוגים עיקריים, המכונים כיום סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2. להלן, קצת פירוט בנוגע להבדלים בין שני הסוגים הנפוצים הללו של סוכרת.
סוכרת מסוג 1
סוג סוכרת שפעם היה מכונה "סוכרת נעורים" או "סוכרת ילדים", מכונה גם "סוכרת תלויית אינסולין". בסוכרת מסוג 1 ישנם גורמים אוטואימוניים, כאשר מערכת החיסון הורסת תאים בלבלב שאחראיים על ייצור האינסולין. במחלה זו הגוף מייצר כמות קטנה מידי, שהולכת ופוחתת, של אינסולין, או שהוא לא מייצר אינסולין כלל. כמות האינסולין בגוף אינה מספיקה על מנת לטפל בפינוי ואחסון יעיל של הסוכר בדם.
רק כ-10% מכלל חולי הסוכרת בישראל חולים בסוכרת מסוג 1, ובמקרה זה של סוכרת האבחון בדרך כלל מבוצע בגילאי הילדות ועד גיל 30. הטיפול בסוכרת מסוג 1 בדרך כלל כולל הזרקה קבועה של אינסולין, לצד בדיקת רמות הסוכר בדם באופן תדיר.
סוכרת מסוג 2
סוכרת מסוג 2, שהייתה מכונה בעבר סוכרת מבוגרים, נפוצה בעיקר אצל מבוגרים מגיל 30 ומעלה, ושכיחותה עולה עם הגיל. המחלה אופיינית אצל מי שסובלים מהשמנת יתר וצריכה מופרזת של פחמימות וסוכרים בתזונה השגרתית שלהם, ויש מתאם גבוה בין החולים בסוכרת מסוג 2 לבין החולים במחלות מטבוליות נוספות כמו התסמונת המטבולית או כבד שומני.
לאורך חיי המחלה נראה הרס מתפשט והולך של תאי הבטא בלבלב, ופגיעה ביכולת הטבעית של הגוף לייצר אינסולין ולטפל בסוכר בדם. הטיפול בסוכרת מסוג 2 נסמך על שינויים באורח החיים (הפחתה עד הימנעות מוחלטת מצריכת סוכר ופחמימות פשוטות, סיגול שיגרת פעילות גופנית קבועה ומתאימה ליכולות, ועוד), לצד טיפול תרופתי שמפחית את התנגודת לפעילות האינסולין ומסייע לפינוי הסוכר מהגוף.
שני סוגים נוספים של סוכרת הם סוכרת הריון, המתפתחת בשלבים המאוחרים של ההריון ויש הקושרים בינה לבין השלבים הראשונים בהתפתחות של סוכרת מסוג 2, וסוכרת מאוחרת במבוגרים, על רקע של כשל חיסוני.
הגורמים והמשפיעים על התפתחות סוכרת
הגורמים להתפתחות סוכרת מסוג 1 הם שונים מאלה המשפיעים על התפתחות של סוכרת מסוג 2. במקרה של סוכרת מסוג 1, גורמי הסיכון הם:
- תורשה ומרכיבים גנטיים
- מחלות רגע (אדמת, חזרת, רוטה וירוס, ואחרים)
- מחלות כשל חיסוני שפוגעות בפעילות הלבלב (כמו למשל מחלת אדיסון המביאה לפגיעה בתפקודי הכליות או גרייב'ס, מחלה שגורמת לפעילות יתר של בלוטת התריס)
גורמי הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2:
• גיל (כאמור, בעשור השמיני לחיים, מעל 15% מכלל האוכלוסייה סובלים מסוכרת מסוג 2)
• השמנת יתר ותסמונת מטאבולית
• שיגרה לא מספקת של פעילות גופנית ותנועה
• רמות גבוהות של שומנים בדם (היפרליפידמיה, טריגליצרידים)
• לחץ דם גבוה
גם בסוכרת מסוג 2 יש שכיחות גבוהה יותר אצל נשים ואצל מוצאים מסויימים, כמו אסיאתים ואפריקאים.
אבחון סוכרת
בדיקת אבחון לסוכרת מבוצעת בדרך כלל על ידי מבדר המכונה "העמסת סוכר", במהלכו הנבדק שותה נוזל בריכוז סוכרים גבוה ורמת הגלוקוז בדם שלו נבדקת, שעה שעתיים ושלוש שעות לאחר שתיית הנוזל. אצל חולי סוכרת, ריכוז הגלוקוז בדם שעתיים לאחר שתיית הנוזל תהיה גבוהה מ-200 מ"ג לדציליטר, כאשר רמת גלוקוז של 140 מ"ג לדציליטר שעתיים לאחר העמסת הסוכר, היא מצב טרום סוכרתי.
בבדיקות נוספות ניתן לאתר סוכרת, למשל: בבדיקות דם, כאשר נמצאת רמה של יותר מ-0 מ"ג לדציליטר; או בבדיקת רמות ה-HbA1c (המוגלובין מסוכרר), ברמה גבוהה מ-6%-6.5%.
הטיפול בסוכרת
הטיפול בסוכרת שונה במקרה של סוכרת מסוג 1 הנובע מייצור פגום של אינסולין הוא שונה מהטיפול במקרה של סוכרת מסוג 2. בסוכרת מסוג 1, הטיפול הנפוץ הוא טיפול באינסולין ממקור חיצוני, באמצעות זריקות או מכשיר תת עורי הצמוד לחולה באופן קבוע, מודד את רמות הסוכר בדם ומשחרר אינסולין על פי הצורך. בזריקות אינסולין, חולי סוכרת מסוג 1 משלבים זריקות אינסולין בשחרור איטי והשפעה לטווח ארוך, בדרך כלל פעמיים ביום, וזריקות בהשפעה לטווח קצר לפני ארוחות, למניעת מצב של היפרגליקמיה – "קפיצה" פתאומית של ערכי הסוכר בדם.
כיום קיים גם משאף אינסולין לטיפול קצר הטווח.
בסוכרת מסוג 2, הטיפול הנפוץ הוא טיפול תרופתי, במינונים שבדרך כלל עולים עם השנים. התרופות הנפוצות הן:
- תרופות להגברת הפרשת האינסולין מהלבלב (כמו רפאגליניד, סולפינול אוראה, ואחרות): טיפול מתבקש שמעלה את רמות האינסולין המיוצר מהלבלב, ומתאים במקרים של צריכה עודפת של סוכר ביחס לרמות ייצור האינסולין (האופייני לסוכרת מסוג 2). שימוש בתרופות כאלה לאורך זמן עלול לגרום להשמנת יתר וכן הוא עלול לגרום למצב של היפוגליקמיה.
- תרופות להעלאת רגישות הגוף לאינסולין (כגון מטמורפין, גליטזונים, רוזידליטזון): תרופות שמפחיתות את תנגודת הגוף לאינסולין.
- תרופות למניעת ספיגת הסוכר (כמו אקרובאז)
סוכרתיים סובלים משני מצבים של חוסר איזון ברמות הסוכר: היפוגליקמיה (חוסר של סוכר בדם, פחות מ-70 מ"ג לדציליטר דם), והיפרגליקמיה (עודף של סוכר בדם, מעל 250 מ"ג לדציליטר דם לאחר צום). בשני מצבים קיצוניים אלה יש לטפל – בהיפוגליקמיה יש לצרוך מנת סוכר באופן מיידי, בהיפרגליקמיה האיזון הוא בדרך כלל תרופתי, אם כי במקרים קלים ייתכן כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהשגת איזון.
מניעת סוכרת והשגת שליטה בה
לא ניתן למנוע סוכרת מסוג 1, אולם סוכרת מסוג 2, הקשורה בדרך כלל לפתולוגיות אחרות שמסכנות משמעותית את הבריאות (כמו השמנת יתר, תסמונת מטאבולית, היפרליפידמיה, רמות גבוהות של כולסטרול, ועוד) דווקא ניתן למנוע, ובמקרים של אבחון סוכרת או מצב טרום סוכרתי – יש הרבה מה לעשות על מנת לאפשר שליטה במחלה, להפחית מינוני תרופות ולהבטיח כי המינונים לא יעלו לאורך השנים, וביחד עם זאת – לשפר את איכות החיים באופן דרמטי.
ההמלצות העיקריות לשינויים בסגנון אורח החיים בהתאם לחשש מסוכרת, הן שמירה על תפריט בריא עם מעט סוכרים ופחמימות פשוטות (שמתפרקות מהר והופכות לסוכר); הקפדה על אורח חיים ריא ושיגרת פעילות גופנית הכוללת פעילות שמעלה את הדופק למשך לפחות שעתיים בשבוע; ושמירה על משקל גוף תקין.
חשוב לציין כי סוכרת, כמו מחלות רבות נוספות, מושפעת גם מהמצב הנפשי (כלומר, יש בה היבטים פסיכוסומאטיים). לצד השמירה על תזונה בריאה, פעילות גופנית קבועה ומשקל גוף תקין, חשוב גם לשים לב לרמות המתח, הסטרס, החרדה והלחץ שאנחנו נמצאים בהם ולדעת כי אלו פוגעים בעמידות הגוף ומקדמים מחלות רבות, ביניהן סוכרת.
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי