טיפול בעצירות - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
עצירות היא תסמין של פגיעה בפעילות המאוזנת של מערכת העיכול, המלווה בדרך כלל לירידה בתכיפות ההתרוקנות, למאמץ רב מהרגיל במהלך ההתרוקנות, לצואה קשה ולכאבים במהלך ההתרוקנות. עצירות עלולה לגרום לעיתים לפתולוגיות חריפות יותר כמו טחורים או פיסורה, וכדאי לטפל בה ביעילות ובמהירות. מרבית אוכלוסיית העולם המערבי סובלת מעצירות שנמשכת מספר ימים מידי פעם, ויש מי שסובלים מנטייה מוגברת לעצירות או מתסמונת המעי הרגיש הגורמת לעצירות ושלשולים לסירוגין. מי שסובלים מעצירות יודעים כי מדובר בפגיעה משמעותית באיכות החיים – אבל חשוב לדעת, שיש מה לעשות על מנת למנוע את העצירות ולאפשר פעילות מעיים תקינה עם יציאות רכות בתכיפות בריאה. כל מה שחשוב לדעת על עצירות – במאמר שלפניכם.
בהמשך תקראו על:
למה בחרנו ברופאים האלו? 
איך מוגדרת עצירות ואיך מזהים שיש בעיה?
מבחינה רפואית, עצירות אינה מחלה אלא תסמין הנגרם על ידי מצבים שונים, כמו תזונה לקויה, חוסר בפעילות גופנית, מחלות רקע שונות או קשיים פסיכולוגיים המקושרים להתרוקנות (נפוץ במיוחד אצל ילדים). פעילות מעיים תקינה כוללת התרוקנות בתדירות של מספר פעמים ביום עד פעם בשלושה ימים. התסמינים של עצירות משתנים מאדם לאדם, אולם הם בדרך כלל כוללים חלק או את כל המרכיבים הבאים:
- תדירות הביקור בשירותים פוחתת. במצב של עצירות פעילות המעיים מואטת והביקורים בשירותים בדרך כלל בתדירות של לכל היותר פעמיים שלוש בשבוע.
- הביקור בשירותים מלווה במאמץ פיזי
- היציאה מלווה בכאב
- הצואה קשה וגושית
- בחלק מהביקורים בשירותים (לפי ההגדרות הרשמיות, בלפחות 25% מהיציאות) יש תחושה של התרוקנות לא שלמה
- לעיתים העצירות מלווה בכאבי בטן ובתחושת נפיחות בטנית
מה הגורמים לעצירות?
אפשר לחלק באופן גס את הגורמים לעצירות לשלושה תחומים: תחומים מבניים תפקודיים ופיזיולוגיים, עצירות שניונית למצבים רפואיים אחרים ומצבים פסיכולוגיים.
עצירות מבנית או תפקודית
עצירות כתסמין לבעיות פיזיולוגיות אחרות או למצבים ראשוניים היא אולי הנפוצה ביותר. המצבים שעלולים לגרום לעצירות הם רבים, חלקם פתולוגיים וחלקם נורמטיביים, ביניהם הריון ולידה, תסמונת המעי הרגיש, בעיה בשרירי רצפת האגן וצניחה של איברי רצפת האגן כמו שלפוחית השתן או הרחם, חסימות שונות במעיים או התרחבויות בצינור המעי, ועוד. עצירות היא נפוצה יותר בגילאים המבוגרים: בעוד עד גיל 60 השכיחות של עצירות לעיתים קרובות עומדת על פחות מ-40%, אצל בני 60 ומעלה השכיחות של הופעת עצירות לעיתים קרובות עומדת על מעל 60%.
עצירות שנגרמת בשל מחלות או תרופות
מחלות ותרופות רבות משפיעות על פעילות מערכת העיכול ועלולות לגרום לעצירות, נקודתית או אפילו כרונית. בין המצבים והתרופות שאפשר למנות כגורמים לעצירות שניונית נזכיר נטילת תרופות פסיכיאטריות, תרופות נוגדות יתר לחץ דם, מחלות מעי (כמו קוליטיס וקרוהן), מחלות נוירולוגיות (כמו טרשת נפוצה), חוסר איזון בפעילות בלוטת התריס, ועוד.
עצירות שנגרמת על רקע פסיכולוגי
מסיבות רבות נוצרת מניעה פסיכולוגית מביקורים בשירותים, כאשר ככל שתדירות הביקורים בשירותים מתמעטת – הסיכוי לעצירות עולה. הנושא נפוץ במיוחד אצל ילדים צעירים מסיבות שונות, כמו למשל פחדים שונים או בתהליך הגמילה מטיטולים. אנחנו רואים הימנעות מביקורים בשירותים מסיבות פסיכולוגיות לעיתים גם אצל מבוגרים, כאשר התופעה נפוצה יותר אצל נשים עד גיל 40.
טיפול ביתי בעצירות ושינויים באורח החיים
כשעצירות נגרמת ללא מחלת רקע או שימוש בתרופות שעלולות לגרום לה, מומלץ לשנות הרגלי חיים על מנת להשיג שגרת התרוקנות בריאה ונטולת כאבים. הנה כמה המלצות לשינויים באורח החיים שיקדמו ריפוי בעיות עיכול ועצירות:
- תפריט בריא ומאוזן עם יותר סיבים תזונתיים.
צריכת מזונות לא בריאים, מזונות מהירים ומיעט בצריכת פירות וירקות עלולים לגרום השמנת יתר כמו גם עצירות ובעיות עיכול. אצל מי שסובלים מעצירות חשוב להקפיד על שיגרת תזונה בריאה הכוללת מוצרים טריים, פחמימות איכותיות וחלבונים, כמו גם שפע של סיבים תזונתיים שמגיעים למשל מאכילת ירקות ופירות על קליפתם (תפוח, מלפפון, ורבים נוספים). אם התפריט שלכם אינו כולל פירות וירקות ויש צורך בתוספת של סיבים תזונתיים, יש שפע של תוספים שניתן לצרוך ללא מרשם רופא.
חשוב מאוד בתהליך ההחלמה מעצירות לשתות שפע של מים: כשמונה כוסות (שני ליטרים) של מים, לא כולל כל שתייה אחרת (קפה, מיץ, מרק). - פעילות גופנית כמו שחיה או הליכה
פעילות גופנית מעודדת פעילות מעיים והיא טובה לבריאות באופן כללי כמו גם מסייעת לשמור על שיגרת יציאות קבועה ותקינה. שעה של הליכה פעמיים שלוש בשבוע, שחייה או אימוני פילאטיס, עשויים לסייע לבריאות הכללית ולעצירות. - שינויים פסיכולוגיים
חשוב לדעת שגם אצל מי שמעדיפים להימנע מביקורים בשירותים, למשל על רקע של נסיעות, במשרד וכדומה – ההימנעות מביקורים בשירותים אינה בריאה וכדאי למצוא דרכים אחרות להתמודד עם ההעדפות (כמו למשל רכישת כיסויים חד פעמיים לאסלות) ולהקפיד על ביקורים יומיים בשירותים, בכל מקום ובכל מצב.
איך יודעים שהגיע הזמן לאבחון רפואי של עצירות?
כשעצירות היא אירוע שכיח אצל מרביתנו, אנחנו לא נוטים לרוץ לאבחון רפואי עם כל יציאה קשה. ביחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם חשוב לאבחן עצירות ולטפל בה בעזרת יותר מאשר תרופות שנמכרות ללא מרשם.
אם העצירות הופכת לכרונית ומלווה בכאבי בטן עזים, אם יש קושי לשחרר גם גזים (מה שעלול להצביע על חסימת מעיים), אם ישנה ירידה חדה במשקל או הקאות לצד העצירות – מומלץ לפנות לבדיקת רופא ללא דיחוי.
סיבוכים של עצירות
עצירות שנמשכת לאורך זמן עלולה לגרום לסיבוכים, כמו קרע בפי הטבעת (פיסורה), טחורים פנימיים או חיצוניים, הרניה או בקעים שנובעים מהמאמץ במהלך היציאות, ופגיעה בשליטה על הסוגרים במערכת השתן ובמערכת העיכול.
הטיפול הרפואי בעצירות
בדרך כלל, אלא אם מדובר במצב מסכן חיים כמו השתפלות מעי או חסימת מעיים, הטיפול הרפואי יתחיל בהוספה של תכשירים להגדלת נפח הצואה וסיבים תזונתיים, לעיתים לצד תכשירים לשימוש רקטאלי שיסייעו במהלך היציאה (כמו נרות). הרופא ימליץ על שינויים תזונתיים, בעיקר שתיית כמות מים מספקת וצריכת ירקות ופירות המכילים שפע של סיבים תזונתיים.
תרופות נוספות בהן נעשה שימוש כקו שני לאחר שהשינויים בתזונה לא הועילו עשויים להיות משלשלים ממריצים ותכשירים אוסמוטיים שקושרים מולקולות של מים לצואה ובכך מגדילים גם הם את נפח הצואה. חשוב לדעת כי השימוש בתכשירים ותרופות אלה לזמן קצוב בלבד, שכן תרופות כאלה עשויות להשפיע לטווח ארוך על פעילות המעיים ועל בריאות מערכת העיכול.
גם הליכים פולשניים יותר עשויים להוות פתרון במקרה של עצירות, ובפרט במקרה של "אבני צואה" נוקשים שיש להסיר על מנת להשיב את מערכת העיכול לתפקוד מאוזן.
יש מי שסובלים מעצירות כרונית, הסיכוי לעצירות כרונית עולה עם הגיל. יש מי שסובלים מעצירות על רקע של מחלה ראשונית או תחילת שימוש בתרופות, במקרים כאלה תסמיני העצירות צפויים לדעוך עם הזמן. במקרים של עצירות נקודתית כדאי לבצע שינויים מתאימים באורח החיים, בדרך כלל, עם שינויים מתאימים בתזונה ובפעילות הגופנית וללא השפעות נוספות, העצירות תימשך מספר ימים.
מי שסובלים מעצירות על רקע חד פעמי או נקודתי, עשויים להעדיף טיפולים ביתיים כמו שינוי הרגלי התזונה, הוספת שעות פעילות גופנית ושתיית יותר מים במהלך היום, כולל תוספים שנמכרים ללא מרשם כמו למשל תוספי סיבים תזונתיים. אם העצירות היא כרונית או שמופיעים תסמינים אחרים שמעלים את הצורך לטיפול דחוף, כמו כאבים, הקאות, ירידה במשקל או חשד לחסימת מעי – חשוב לפנות לטיפול רפואי דחוף.
מצב נמשך של עצירות, עצירות כרונית שאינה מטופלת או מקרים תכופים של עצירות וקושי בהתרוקנות, עלולים לגרום לסיבוכים ומחלות נוספות של מערכת העיכול ושל מערכות נוספות בגוף. הסיבוכים הנפוצים ביותר של עצירות הם טחורים (כלי דם רקטאליים שבולטים מפי הטבעת במקרה של טחורים חיצוניים או שהופכים רפויים ומנופחים ללא בלט במקרה של טחורים פנימיים) או פיסורה (סדק בפי הטבעת, שמפאת המיקום שלו וחוסר החשיפה לאוויר טרי ולאור, נוטה להתרפא באיטיות, בעיקר במקרים של עצירות מתמשכת והמשך החשיפה למאמץ במהלך ההתרוקנות). סיבוכים נוספים עלולים להיות פגיעה ביכולת השליטה על סוגרים, השפעה על שרירי רצפת האגן, פגיעה בדפנות המעי, ואפילו פגיעה בלחמית העין בשל המאמץ בעת ההתרוקנות.
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
