הליקובקטר פילורי
הליקובקטר - כל המידע הרפואי המעודכן על המחלה כולל כולל תסמינים, אבחון וטיפול מעודכן 2022
הליקובקטר פילורי - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
הליקובקטר, או בשמו המלא הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori), הוא סוג של חיידק החי באופן טבעי בקיבה ויכול להתמודד עם הסביבה החומצית בזכות יכולתו ליצור אמוניה, חומר בסיסי המנטרל את החומצה באזור הסמוך למושבת החיידקים. ההערכה היא שאצל כמעט ממחצית אוכלוסיית העולם קיים חיידק ההליקובקטר במערכת העיכול, אצל רוב הנשאים לא יתפתחו סימפטומים אולם לעיתים הנזק שהליקובקטר גורם לדופן הקיבה יכול לגרום לכיבים, לדלקת כרונית (גסטריטיס) ובמקרים נדירים גם לסרטן הקיבה.
מהו הליקובקטר פילורי ובאילו מקרים הוא גורם לזיהום? איך מאבחנים ומטפלים בזיהום כתוצאה מהליקובקטר פילורי? על כל אלה ועוד – לפניכם.
במאמר זה תקראו על:
מהו הליקובקטר פילורי?
הליקובקטר פילורי הוא סוג נפוץ של חיידק השוכן במערכת העיכול ונוטה לתקוף את רירית הקיבה. בסביבות 45% מהאנשים ברחבי העולם נגועים בזיהום של הליקובקטר פילורי, על פי מטא אנליזה משנת 2018. זיהומים של הליקובקטר פילורי בדרך כלל אינם מזיקים, אך הם אחראים לרוב המקרים של כיבים בקיבה ובמעי הדק.
את חיידק ההליקובקטר פילורי גילו שני חוקרים אוסטרלים בשנות ה-80 של המאה ה-20. בתחילה הקהילה המדעית לא הייתה נכונה לקבל את הטענה שיש חיידק המסוגל לחיות בסביבה החומצית של הקיבה ולגרום לבעיות כגון כיבים.
עד גילוי חיידק ההליקובקטר האמונה הייתה שכיבים נגרמים ממזונות חריפים, אורח חיים לא בריא, מתח נפשי ועוד. כיום כבר ידוע שההליקובקטר הוא האחראי למרבית המקרים של כיבים ולמגוון בעיות נוספות בקיבה. עם זאת חשוב להדגיש שלא נכון לראות בהליקובקטר אחראי לכל בעיה, גדולה כקטנה, במערכת העיכול או מערכות הקשורות לה (האשמות כאלה, ברוב המקרים, אינן מוצדקות). שני החוקרים האוסטרלים שגילו את ההליקובקטר, בארי מרשל ורובין וורן, זכו בפרס נובל לרפואה על תגליתם זו.
הליקובקטר פילורי מותאם לחיות בסביבה הקשה והחומצית של הקיבה. "הליקו" הוא קיצור ל-Helicoil או ספירלה, המתייחסת לצורת החיידק. ההליקובקטר יכול לייצר אמוניה, לשנות את התנאים סביבו ולהפחית את החומציות כך שהוא יוכל לשרוד ביתר קלות. צורת הספירלה של הליקובקטר פילורי מאפשרת לו לחדור לרירית דופן הקיבה, שם הוא מוגן ותאי מערכת החיסון של הגוף אינם יכולים להגיע אליו. זיהום הליקובקטר פילורי יכול להיוותר ללא תסמינים אך במקרים אחרים יכול להוביל לבעיות קיבה.
הדבקה בהליקובקטר פילורי מתרחשת לעיתים קרובות במהלך הילדות והחיידק ממשיך לחיות במערכת העיכול למשך שארית החיים. בעוד שזיהומים עם זן זה של חיידקים בדרך כלל אינם גורמים לתסמינים, הם עלולים להוביל למחלות אצל אנשים מסוימים, כולל כיבים פפטיים, מצב קיבה דלקתי המכונה גסטריטיס ואפילו, במקרים נדירים, לגרום לסרטן בקיבה או במעיים.
איך נדבקים בחיידק?
אצל מי שבקיבתם זיהום של חיידק הליקובקטר פילורי החיידק יהיה מצוי ברוק, בפלאק שבשיניים ובצואה. מגע עם אחת מן ההפרשות הללו מאדם נגוע עלול לגרום לחדירת החיידק לקיבה שלנו שם הוא יתמקם וימשיך לשכון למשך שארית החיים תוך שהוא גורם לתסמינים או, לעיתים קרובות, אינו גורם לתסמינים או לסיבוכים כלל.
תסמינים של זיהום הליקובקטר
כאמור, אצל רוב מי שנדבקו בחיידק ההליקובקטר לא יתפתחו תסמינים כלל. כאשר החיידק פוגע ברירית דופן הקיבה עד כדי כך שחומצה יכולה לחדור דרכה נוצר כיב המביא עמו מגוון תסמינים. כך למשל מי שיש להם כיב עלולים להרגיש כאב עמום או תחושה של שריפה בבטן. תחושות כאלה יכולות לבוא ולהיעלם, בדרך כלל הן תהיינה הכי עזות כשהבטן ריקה (בין הארוחות או באמצע הלילה). התחושות יכולות להימשך זמן קצר (כמה דקות) או ארוך (מספר שעות). התחושה עשויה להשתפר לאחר שאוכלים, שותים חלב או נוטלים תרופה נוגדת חומצה.
תסמינים נוספים של כיב בקיבה יכולים להיות תחושת נפיחות, שיהוקים, אבדן תיאבון, בחילה, הקאות, אבדן משקל ללא סיבה נראית לעין ועוד. פצעי כיב בקיבה יכולים לדמם אל תוך הקיבה או המעי, תופעה שסיכונים רבים לצידה, יש לפנות לאבחון וקבלת טיפול רפואי אם מופיעים תסמינים כגון גללי צואה אדומים, דמיים או שחורים, קשיי נשימה, סחרחורת, אבדן הכרה, גוון עור חיוור, קיא עם דם או כאב עז בבטן.
במקרים נדירים, זיהום בחיידק הליקובקטר עלול לגרום לסרטן הקיבה. התסמינים במקרים כאלה עלולים לכלול נפיחות או כאב בבטן, בחילה, חוסר תיאבון, תחושת מלאות גם לאחר אכילת כמות מועטה של מזון, הקאות, אבדן משקל ללא סיבה נראית לעין.
ב-1994 ארגון הבריאות העולמי הכיר בכך שחיידק ההליקובקטר הוא קרצינוגן (עלול לגרום למחלת סרטן). עם זאת, אין לראות בחיידק גורם יחיד למחלה, מפני שכפי הנראה הוא מסייע לגורמים סביבתיים וגנטיים לחולל אותה. אם מכחידים את החיידק בחולים בלימפומה של הקיבה מסוג מאלט (Malt) ניתן להשיג ריפוי, הגידול נסוג בעקבות הכחדת החיידק.
הסיכון ללקות בסרטן הקיבה גדל בקרב מי שנושאים את חיידק ההליקובקטר במקרים של דלקת כרונית של רירית הקיבה, מצב המכונה גסטריטיס ואשר זיהום בחיידק ההליקובקטר יכול לגרום לו.
אבחון של הליקובקטר פילורי
האבחון של נוכחות הליקובקטר פילורי הוא מורכב, בעיקר בשל היעדר התסמינים ברוב המכריע של המקרים כמו גם תסמינים שמקשים על אבחנה מבדלת בחלק אחר של המקרים. יכולות להיות סיבות שונות לתסמינים דומים, כך למשל תרופות כמו תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) יכולות להזיק לרירית הקיבה שלך ולגרום לתסמינים הדומים לאלה של כיב שנגרם מזיהום בחיידק הליקובקטר, לכן חשוב לברר מה גורם לתסמינים על מנת להבטיח את הטיפול הנכון.
תחילת תהליך האבחון בדרך כלל בתשאול לגבי ההיסטוריה הרפואית, התסמינים ותרופות הניטלות בדרך קבע. בהמשך תיערך בדיקה גופנית, כולל לחיצה על הבטן כדי לבדוק נפיחות, רגישות או כאב. ייתכן שתבוצענה גם בדיקות של הדם והצואה, לאיתור קיומו של זיהום בדם או במערכת העיכול.
בדיקה הנחשבת מדויקת לזיהוי זיהום חיידק הליקובקטר היא בדיקת נשיפה אוריאה. בבדיקה זו הנבדק מתבקש לשתות נוזל מיוחד המכיל אוריאה. לאחר מכן יתבקש המטופל לנשוף לתוך שקית, שתישלח לבדיקת מעבדה. במקרה של נוכחות הליקובקטר פילורי בגוף, החיידקים ישנו את האוריאה בדגימה לפחמן דו חמצני, ובדיקות מעבדה יראו בנשימה רמות גבוהות מהרגיל של הגז.
טיפול בהליקובקטר פילורי
אצל כ-90% מהסובלים מכיב בתריסריון נמצאת נוכחות של חיידק ההליקובקטר, כמו כן החיידק נמצא אצל כ-60% ממי שיש להם כיב בקיבה. לאחר הכחדת החיידק מספר ההישנויות של הכיבים פוחת להפליא, לכן כיום הכחדת החיידק היא חלק בלתי נפרד מטיפול בכיב הקיבה.
מכיוון שהליקובקטר עמיד לטיפול בתרופות רגילות להכחדת חיידקים (בזכות העובדה שהוא מצוי בסביבה החומצית בקיבה) נהוג להשתמש בטיפול בהליקובקטר בשילוב של שלוש תרופות אנטיביוטיות. שיעור ההצלחה בהכחדת החיידק בשיטה זו עומד על כ-90%, משך הטיפול הוא בין 10 ימים לשבועיים והוא כרוך בנטילת שילוב של כמה סוגי אנטיביוטיקה ותכשיר נוגד חומצה.
בשל הקשר בין הליקובקטר פילורי וסרטן הקיבה אם החיידק מתגלה במקרה אצל אנשים בריאים ההמלצה תהיה לקבל טיפול להכחדת החיידק. ישנן מדינות בהן מרחיקים לכת עוד מעבר לכך ומבצעים בדיקות יזומות לאיתור החיידק באוכלוסייה בריאה, בישראל, בשלב זה, אין זה נהוג וכך החיידק מתגלה רק במקרים של הופעת תסמינים המעוררים חשד לקיומו, הופעת כיבים למשל או גסטריטיס.
מניעת הידבקות בהליקובקטר פילורי
קיים הפרש גדול בין אחוז הנשאים של חיידק ההליקובקטר פילורי בקרב האוכלוסייה במדינות מפותחות ומתפתחות. הפרש זה מעיד על כך שהדבקה בחיידק קשורה למידת השמירה על ההיגיינה. מכיוון שהחיידק מצוי בצואה, ברוק ובפלאק של השיניים הימנעות ממגע עם הפרשות כאלה של אנשים אחרים בכוחו להגן מפני הידבקות.
ניתן להפחית את הסיכון להידבק בהליקובקטר פילורי באותם צעדים שנוקטים כדי להרחיק חיידקים אחרים: יש לשטוף ידיים לאחר השימוש בשירותים ולפני הכנת אוכל או אכילה. כדאי ללמד את הילדים להקפיד על שטיפת ידיים לעיתים קרובות, לאחר שימוש בשירותים ולפני האוכל. יש להימנע מאוכל או מים שאינם נקיים, באופן כללי שמירה על רמה גבוהה של היגיינה היא הדרך להימנע מהידבקות בחיידק ההליקובקטר פילורי.
להליקובקטר פילורי שני מנגנונים המסייעים לו לשרוד בסביבה החומצית בקיבה. ראשית חיידק זה מסוגל להפוך אוריאה (שתנן) לאמוניה ולדו תחמוצת הפחמן, האמוניה היא בסיסית וכך סותרת את החומציות של הקיבה ובאזור מושבת חיידקי ההליקובקטר נוצר אזור שהינו חומצי פחות. המבנה הספירלי של החיידק (האחראי גם לשמו) מאפשר לו לחדור לדופן הקיבה שם הוא מוגן מפני תאים של מערכת החיסון.
אנשים רבים חיים את כל חייהם עם חיידק הליקובקטר בקיבתם וללא התפתחות של תסמינים כלל. מומלץ לבדוק הימצאות החיידק אם מופיעים תסמינים של כיב בקיבה או של גסטריטיס (דלקת כרונית בדופן הקיבה). תסמינים כאלה כוללים, בין היתר, כאב עמום, תחושה של שריפה בבטן, צרבת, תחושת נפיחות, שיהוקים, אבדן תיאבון, בחילה, הקאות, אבדן משקל ללא סיבה נראית לעין ועוד. חשוב מאוד לפנות לאבחון וטיפול אם מופיעים סימפטומים העשויים להעיד על כיב בקיבה המדמם את תוך הקיבה או המעי, כך למשל כאשר הצואה בצבע לא אופייני, אדום או שחור.
שמירה על היגיינה טובה היא הדרך למנוע הדבקה בחיידק ההליקובקטר. עם זאת החיידק עובר גם בנשיקות בפה. כאשר הוא נמצא אצל מי מבני המשפחה הוא בדרך כלל עובר גם לאחרים. במדינות מתפתחות, מקומות בהם הסניטציה לקויה ואנשים חיים בצפיפות שיעור הנשאים של חיידק ההליקובקטר פילורי מקרב האוכלוסייה הוא גבוה יותר מזה שנמצא במדינות מפותחות בהן רמת ההיגיינה גבוהה והצפיפות נמוכה יחסית.
מי שסובלים מכיבים שנגרמו על ידי הליקובקטר פילורי, יזדקקו לטיפול כדי להרוג את החיידקים, לרפא את רירית הקיבה ולמניעת הישנות של הכיבים. הטיפול אורך בדרך כלל בין שבוע לשבועיים וכולל נטילת תרופות אנטיביוטיות ותרופה נוגדת חומצה.
האפשרויות כוללות אנטיביוטיקה כגון אמוקסיצילין, קלריתרמיצין (Biaxin), מטרונידזול (Flagyl), טטרציקלין (Sumycin) או טינדאזול (Tindamax).
ההתוויה הרפואית האופטימאלית לטיפול בהליקובקטר פילורי כוללת בדרך כלל לפחות שני סוגים שונים של אנטיביוטיקה מקבוצה זו. עוד, ייתכן שהטיפול יכלול תרופות המפחיתות את כמות החומצה בקיבה על ידי חסימת המשאבות הזעירות המייצרות אותה, כמו למשל dexlansoprazole (Dexilant), esomeprazole (Nexium), Lansoprazole (Prevacid), אומפרזול(Prilosec), pantoprazole (Protonix), או rabeprazole (Aciphex). ייתכן גם שימוש בתרופות שחוסמות את הכימיקל היסטמין, אשר גורם לקיבה ליצור יותר חומצה.
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי