טרשת נפוצה
טרשת נפוצה - מהם הסימנים למחלה ומי עלול לחלות בה? כל המידע הרפואי המעודכן במאמר שלפניך
טרשת נפוצה - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
טרשת נפוצה (Multiple sclerosis) היא מחלת כשל חיסוני, שמתרחשת כאשר המערכת החיסונית מזהה, בטעות, רקמה בריאה של הגוף כאיום ותוקפת אותה. במקרה של טרשת נפוצה מערכת החיסון תוקפת תאים של חומר המכונה "מיאלין", חומר שומני שעוטף סיבי עצבים (אקסונים) ויוצר בידוד חשמלי סביבם. בשל הפגיעה בחומר המבודד נוצרים שיבושים באותות החשמליים העוברים דרך מערכת העצבים המרכזית.
במאמר שלפניכם נסקור את הגורמים, התסמינים, דרכי הטיפול וההתמודדות עם טרשת נפוצה. כל מה שחשוב לדעת על מנת לזהות ולטפל היטב בטרשת נפוצה
במאמר זה תקראו על:
טרשת נפוצה, מחלה אוטו-אימונית כרונית
מחלה אוטואימונית (מחלת כשל חיסוני) היא מחלה שבה מערכת החיסון של הגוף מזהה בטעות סוג מסוים של תאים בריאים כזיהום בו יש להילחם. מערכת החיסון תוקפת את תאי הגוף הטבעיים והבריאים הללו וכך נגרם נזק שעשוי להתבטא במגוון סימפטומים, הכול בהתאם לסוג התאים שמערכת החיסון בחרה לתקוף והיקף הפגיעה בהם.
מחלה כרונית היא מחלה שלא ניתן להירפא ממנה לחלוטין. מדובר במצב מתמשך העשוי להחמיר או לדעוך אולם ילווה את הלוקים במחלה לאורך כל ימי חייהם. מחלות אוטואימוניות, בדומה למחלות גנטיות (מחלות תורשתיות) הן על פי רוב חשוכות מרפא. גם טרשת נפוצה נמנית על המחלות האוטואימוניות שהטיפול בהן מטרתו אינה לעקור את המחלה מן השורש ולסלק אותה לחלוטין מן הגוף. הטיפול בטרשת נפוצה בכוחו רק להאט את התקדמות המחלה ולהפחית את עוצמת הסימפטומים.
טרשת נפוצה היא מחלת כשל חיסוני כרונית, בעיה רפואית שנגרמת משיבוש בתפקוד מערכת החיסון התוקפת תאי בריאים של הגוף, שיבוש אשר טרם נמצא לו טיפול שבכוחו להפסיקו ולכן ההתמודדות עם המחלה תכלול טיפולים שמטרתם האטת קצב הצטברות הנזק והפחתת עוצמת הסימפטומים. טרשת נפוצה תוחלת חיים - חשוב להדגיש שתוחלת החיים הממוצעת של חולי טרשת נפוצה אינה נופלת באופן משמעותי מזו של כלל האוכלוסייה, עובדה המצביעה על כך שניתן בהחלט להתמודד עמה בהצלחה.
שמה של המחלה באנגלית הוא Multiple Sclerosis, כאשר Sclerosis פירושו צלקתי (רקמה שנפגעה ונותרה מצולקת) ו-Multiple פירושו מרובה. התרגום לעברית מטעה שכן אין מדובר במחלה כה נפוצה, היא תוקפת כ-3 מתוך 10,000 איש. טרשת פירושה מצולקת (Sclerosis, צלקתי) ונפוצה מעידה על כך שהרקמה המצולקת אינה מוגבלת למקום מסוים אחד אלא עשיה להימצא במספר מקומות (Multiple, מרובים).
אין קשר בין טרשת עורקים לטרשת נפוצה, בטרשת עורקים רקמה מצולקת נוצרת כתוצאה מהצטברות חומר שומני על דפנות העורקים והיא אינה אוטואימונית. טרשת עורקים היא נפוצה הרבה יותר מטרשת נפוצה ומהווה אחד מגורמי התמותה השכיחים ביותר בעולם שכן היא גורמת להתקפי לב, שבץ מוחי ועוד.
הגורמים למחלה
ידוע שבטרשת נפוצה מערכת החיסון תוקפת תאי מיאלין היוצרים מעטפת מבודדת סביב סיבי עצב (אקסונים). כמו במחלות אוטואימוניות רבות אחרות, גם בטרשת נפוצה לא ברור מה גורם למערכת החיסון לטעות ולתקוף תאי גוף בריאים. למרות שאין מדובר במחלה תורשתית (אין כשל גנטי הגורם למחלה) מחקרים מראים שקשר דם לחולים בטרשת נפוצה מעלה את הסיכוי ללקות בה.
בנוסף, שכיחות המחלה משתנה בין אוכלוסיות לפי מוצאן, כך למשל טרשת נפוצה שכיחה יותר בקרב גברים ונשים ממוצא אירופאי מאשר אצל מי שמוצאם אסיאתי או אפריקני.
טרשת נפוצה מאובחנת בדרך כלל בגילאי 20 עד 40 אולם במקרים בהם התקדמות המחלה איטית והסימפטומים קלים יתכן מאוד שהיא המחלה החלה להתפתח זמן רב לפני שאובחנה. נשים, באופן כללי, לוקות במחלות אוטואימוניות יותר מגברים. במקרה של טרשת נפוצה המחלה שכיחה בקרב נשים פי שתיים מאשר בקרב גברים בעל רקע דומה (מאותו מוצא, ללא מאפיינים גנטיים המשפיעים על הסיכוי לחלות במחלה).
ידוע שרמה נמוכה של ויטמין D מגבירה את הסיכון ללקות בטרשת נפוצה. זו הסיבה שהמחלה שכיחה יותר אצל מי שחיים באזורים בהם החשיפה לשמש פחותה (ויטמין D נוצר בגוף בעת חשיפה לשמש). ידוע גם על גורמים סביבתיים המגבירים את הסיכון לחלות בטרשת נפוצה וביניהם חשיפה לזיהומים, עישון ומצבים מתמשכים של מתח ולחץ נפשי.
סוגים שונים של טרשת נפוצה
מקובל לחלק טרשת נפוצה לארבע סוגים. הסוג השכיח ביותר, המהווה כ- 85% מן המקרים, הוא טרשת נפוצה התקפית – הפוגתית. תסמיני המחלה, כגון פגיעה בראיה, הפרעות דיבור, חוסר יציבות בהליכה, עייפות מוגברת, שינויים במצב הרוח, הפרעות תחושתיות ועוד, מופיעים מדי פעם למשך כ- 24 שעות ואז פוחתים או נעלמים לחלוטין.
הסוג השני מכונה טרשת נפוצה מתקדמת שניונית ובו תסמינים מופיעים בהתקף אולם אינם חולפים ואף מחמירים והולכים. ללא טיפול, כ- 50% מן החולים בטרשת נפוצה מן הסוג הראשון (התקפית –הפוגתית) יפתחו את הסוג השני, החמור יותר.
סוג שלישי וחמור למדי של המחלה, מופיע אצל 10% מן החולים ומכונה טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. סוג זה מאופיין בתסמינים שהולכים ומחמירים ללא התקפים, ההחמרה עשויה להאט או לעצור לתקופה מסוימת ואז להתחדש.
הסוג הרביעי והחמור ביותר מכונה טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית – התקפית. סוג זה אחראי לכ- 5% מן המקרים והוא דומה לטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית אך כולל גם התקפי החמרה חדה.
טרשת נפוצה תסמינים
מכיוון שבטרשת נפוצה ישנה פגיעה בהולכת אותות חשמליים דרך העצבים הסימפטומים עשויים להיות מגוונים ולכלול, בין היתר, פגיעה בראיה, הירדמות איברים, כאבים לא מוסברים, נמלול, תחושות משונות על העור (כגון דקירות או צריבה), תשישות, חום גבוה, כאבי ראש, חוסר איזון רגשי (כתוצאה מפגיעה בגזע המוח) כגון דיכאון עמוק, פרנויה או דווקא אופוריה ואבדן שליטה על סוגרים. אצל גברים תיתכן פגיעה בתפקוד המיני.
הקשר המפתיע בין מחלת הנשיקה לבין טרשת נפוצה
מחלת הנשיקה נגרמת לרוב על ידי וירוס האפשטיין-בר. מחקר חדש מראה כי לוירוס ישנה השפעה ארוכת טווח שונה ומפתיעה – הוא עלול להעלות את הסיכון למחלת הטרשת הנפוצה. המחקר בחן מעל 16,000 נבדקים לאורך תקופת זמן של עד 10 שנים והראה כי הידבקות בנגיף האפשטיין-בר קשורה לשכיחות מוגברת של טרשת נפוצה, במיוחד בקרב אנשים צעירים יותר.
חשוב לציין כי נגיף האפשטיין-בר מדביק מעל מ-90% מהאוכלוסייה בעולם, כך שהימנעות מוחלטת מהדבקה ממנו על מנת למנוע טרשת נפוצה עדיין ככל הנראה אינה משימה אפשרית. חוקרי המחקר ציינו כי הגורמים להתפתחות מחלת הטרשת הנפוצה עדיין אינם ידועים ויכול להיות שהמחקר יסייע בפתרון התעלומה ועשוי בעתיד לסייע בפיתוח טיפולים ודרכי מניעה עתידיים למחלה חשוכת מרפא זו.
איך מאבחנים טרשת נפוצה?
תהליך האבחון מתחיל בדרך כלל עם פניה לרופא המשפחה בעת הופעת סימפטומים קלים. אם מתעורר חשד שמדובר בטרשת נפוצה תינתן הפניה לבירור אצל נוירולוג. התסמינים הקליניים יחקרו ויערכו גם בדיקות שונות שבכוחן לזהות פגיעה בהולכה העצבית כתוצאה מנזק למיאלין.
בין היתר תיערך בדיקת דם (בעיקר כדי לשלול גורמים אפשריים אחרים לסימפטומים), בדיקת MRI, בדיקת נוזל מוחי שדרתי (CSF) ועוד. אם מתגלה פגיעה במיאלין תיערך חקירה קלינית (לזיהוי דפוס הופעת הסימפטומים וסיווג המחלה לאחד הסוגים האפשריים שלה) ובדיקות נוספת שמטרתן הערכת קצב התקדמות המחלה וההתדרדרות הקלינית הצפויה.
טיפול והתמודדות עם טרשת נפוצה
מכיוון שטרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית אין טיפול שבכוחו לתקן את הליקוי ולהביא לריפוי מלא. הטיפול בטרשת נפוצה ניתן במטרה להאט את קצב התפתחות המחלה ולהקל על הסימפטומים. לחולים הסובלים מהתקף ניתן עירוי סטרואידים במטרה לעצור את הירידה במספר תאי המיאלין. תרופות שונות ניתנות לחולים בטרשת נפוצה מסוג התקפית –הפוגתית במטרה לדכא את ההתקפה של המערכת החיסונית על תאי המיאלין וכך להאט את הצטברות הנזק והחמרת הסימפטומים.
בין התרופות המקובלות להאטת הפגיעה במיאלין ישנן כאלה הניתנות בהזרקה (למשל תרופות מקבוצת האינטרפרונים, כמו גם קופקסון). תרופות אחרות, כגון טקפידרה, אובג'ין וגילניה ניטלות בצורת טבליה. סוג נוסף של תרופות ניתנות בדרך של עירוי, כך למשל טייסברי (עירוי פעם בחודש), אוקרבוס (עירוי פעם בחצי שנה) ולמטדה (עירוי בכל יום למשך חמישה ימים בשנה הראשונה, ובכל יום למשך שלושה ימים בשנה לאחר מכן).
ברוב המקרים נקבעת שגרת טיפול הכוללת מספר תרופות (למשל, טבליות הניטלות דרך קבע ועירוי בעת שמזוהה התקף). יש לעקוב אחר התפתחות המחלה ולערוך שינויים בשגרת הטיפול כאשר מזהים שינויים בדפוסי הופעת הסימפטומים, כגון תכיפות גוברת של התקפים, התדרדרות מהירה יותר, הופעת סימפטומים מסוג חדש ועוד.
טיפולים שונים ניתנים לאו דווקא כדי להפחית את הנזק לתאי המיאלין אלא במטרה להקל על ההתמודדות עם הסימפטומים. בין היתר חולי טרשת נפוצה ייעזרו בריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, הידרותרפיה, טיפולים נפשיים (כולל תרופות פסיכיאטריות במידת הצורך), טיפול אצל קלינאי תקשורת ועוד. טיפולים כאלה בכוחם לשפר מאוד את איכות החיים.
טרשת נפוצה כמעט אינה פוגעת בתוחלת החיים
טרשת נפוצה היא מחלה העלולה לגרום לפגיעה קשה במערכת העצבים המרכזית אולם חשוב לדעת שכיום, בזכות הטיפולים הקיימים לעיכוב קצב התפתחות המחלה, תוחלת החיים הממוצעת של מי שלוקים בה אינה נמוכה באופן משמעותי מזו של כלל האוכלוסייה.
ניתן בהחלט לחיות חיים מלאים עם טרשת נפוצה המאובחנת בגיל צעיר (רוב המקרים מאובחנים בגילאי 20 עד 40). טרשת נפוצה המאובחנת בגיל מתקדם נוטה להתפתח מהר יותר אולם גם במקרים כאלה ניתן לעשות רבות כדי לשפר את איכות החיים ולאפשר לחולים ליהנות משנים רבות נוספות של חיים מלאי סיפוק.
האם חולי טרשת נפוצה יכולים להביא ילדים לעולם?
מכיוון שחולים בטרשת נפוצה מתמודדים עם מצבם במשך עשרות שנים תוך שהם מנהלים חיים שגרתיים ככל שניתן פעמים רבות עולה השאלה האם יכולים הלוקים במחלה להביא ילדים לעולם ועד כמה מומלץ להם לעשות זאת?
חשוב לדעת שפוריותן של נשים החולות בטשת נפוצה אינה נפגעת וברוב המקרים ניתן להרות, להשלים מהלך הריון מלא, ללדת ואף להניק ללא חשש. גברים החולים במחלה ואשר אצלם לא נפגע התפקוד המיני יכולים להביא עם בנות זוגן ילד לעולם. כאשר התפקוד המיני נפגע ניתן פעמים רבות לשאוב זרע ולהשיג הריון בדרך של הפריה מלאכותית.
ישנם טיפולים תרופתיים בטרשת נפוצה העלולים לגרום נזק לעובר ולכן נשים החולות במחלה צריכות להביא זאת בחשבון, להיזהר מכניסה לא מתוכננת להריון, להיוועץ עם רופא מומחה בטרם מחליטים להביא ילד לעולם ולערוך את השינויים הדרושים בשגרת הטיפול כדי להבטיח הריון תקין.
מכיוון שטרשת נפוצה אינה מחלה תורשתית אין לחולים בה סיבה לחשוש מהולדת ילדים שילקו במחלה. עם זאת יש לקחת בחשבון את הפגיעה ביכולת לטפל בילדים כתוצאה מהחרפת הסימפטומים.
לחולי טרשת נפוצה מומלץ לשמור ככל הניתן על שגרת החיים, לעבוד, לנהל חיי חברה, לעסוק בתחביבים, להקפיד על תזונה בריאה, פעילות גופנית, לשמור על מצב רוח מרומם ולהימנע מעישון. עוד חשוב להימנע ממתחים רגשיים ולאפשר מנוחה מספקת (לגוף ולנפש).
באמצעות מעקב צמוד וטיפול נכון ניתן לנהל חיים מהנים, מוצלחים וארוכים עם טרשת נפוצה. ככל שהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם יותר כך קל יותר להתמודד עמה, לעכב את התקדמותה, למנוע התדרדרות, להגיב מהר ונכון להתקפים ובאופן כללי לשפר את איכות החיים.
לא ידוע מהם הגורמים למחלה, מה שכן יודעים זה שהמחלה נגרמת משילוב של סיבות גנטיות וסביבתיות. כתוצאה מתגובה חיסונית לא תקינה.
התקף יכול לכלול הפרעות בראיה וטשטוש ראיה בעין אחת במיוחד, כפל ראיה, חולשה בגוף והפרעות תחושבה בגוף, סחרחורת, אי שליטה על סוגרים, חולשה בגפיים התחתונות, הפרעות ביציבה ובשיווי המשקל ועוד
המחלה קשורה ישירות למצב הרוח לכן כדאי לשמור על גישה חיובית, שיכולה להפחית את המתח שלכם ולסייע לכם להרגיש טוב יותר. בנוסף, חשוב לעשות פעילות גופנית כמו טאי-צ'י ויוגה.
טרשת נפוצה מופיעה בעיקר אצל צעירים בגילאים 20-30. המחלה נפוצה יותר אצל נשים ביחס של 2:1
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי