שיתוקי שינה - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
שיתוק שינה הוא מצב בו אדם אינו יכול לזוז או לדבר בשלב ההירדמות או ההתעוררות מחלום, במשך כמה שניות עד כמה דקות. הרפיון בשרירים גורם לשיתוק זמני שנועד להגן על החולם מלנוע כתגובה למתרחש בחלום.
הגורמים לתופעה זו אינם ברורים והיא נפוצה בעיקר בקרב אנשים הסובלים מהפרעות שינה כמו נרקופלסיה, אנשים עם היסטוריה משפחתית של הפרעות שינה, אנשים עם הרגלי שינה לקויים ועוד. אנשים שאינם סובלים מבעיות אלו יכולים אף הם לסבול מהתופעה בכל גיל, באופן חד פעמי או לעתים רחוקות.
מה הם שיתוקי שינה? מה גורם להם וכיצד ניתן למנוע אותם? על כך בכתבה הבאה.
במאמר זה תוכלו לקרוא על:
למה בחרנו ברופאים האלו? 
שיתוקי שינה - מה כוללת התופעה?
שיתוק שינה (Sleep Paralysis) הוא סוג של הפרעת שינה המתרחשת במהלך ההירדמות Hypnagogic Sleep Paralysis)) או בשלב ההתעוררות (Hypnopompic Sleep Paralysis).
במהלך ההירדמות - השרירים מתחילים להיות רפויים והמודעות פוחתת. אדם שנותר מודע בשלב זה עשוי לשים לב כי הוא לא יכול לנוע או לדבר.
בשלב ההתעוררות - במהלך שינה מתרחשת פעילות של תנועות עיניים לא מהירות NREM)) במהלכה שרירי הגוף רפויים ובסיומה תנועות העיניים הופכות למהירות (REM- Rapid Eye Movement) ומתחילים לחלום. פעילויות אלו של REM ו-NREM מתרחשות במחזוריות וכל מחזור נמשך כ-90 דקות.
שלב ה-REM נקרא שנת חלום, במהלכה המוח משחרר מעבירים עצביים מיוחדים הגורמים ליצירת רפיון בשרירים, מעין שיתוק זמני שנועד להשאיר את החולם במיטה כאמצעי הגנה. מצב זה נועד למנוע מהאדם לבצע תנועות שונות העלולות לפגוע בו, כמו לקום, לקפוץ או לרדת במדרגות או לברוח מה"סכנה" כתגובה למה שמתרחש בחלום.
במקרים של שיתוקי שינה יש חוסר התאמה בין המוח לגוף, שנמצא במצב שנת REM. כתוצאה מכך, האדם מרגיש תחושת מודעות לפני תום שלב ה-REM. כלומר, המוח ער ומודע לסביבתו אך הגוף נותר משותק והאדם חווה חוסר יכולת לנוע או לדבר במשך כמה שניות עד מספר דקות. מצב זה בו השרירים רפויים נקרא אטוניה (Muscle Atonia).
כתוצאה מהתהליכים אלו, בזמן שיתוקי שינה החלומות הופכים להזיות והאדם שומע קולות וחש נוכחות מאיימת שהופכת את החוויה למפחידה. בחלק מהמקרים שיתוקי שינה מלווים בתחושת חרדה: האדם מנסה לשלוט בנשימה ולשאוף אוויר כדי להימלט מהנוכחות המאיימת שהוא רואה בהזיות אך מצב האטוניה המתאפיין בקצב נשימה איטי, מונע זאת ממנו. התוצאה היא תחושת מחנק ולחץ בחזה, הגורמים לחרדה.
שיתוקי שינה - מה הם הסימנים המעידים שאדם חווה אותם?
תופעות שונות המתרחשות במהלך שיתוקי שינה עשויות לכלול:
- חוסר יכולת לזוז ולדבר - עקב רפיון השרירים האדם לא יכול להניע את הגוף או לדבר
- הזיות - אדם החווה שיתוקי שינה לעתים רואה דמויות שונות בעיני רוחו, מרגיש נוכחות מאיימת בחדר, שומע קולות של צעדים, דלת נפתחת, לחישות, נהמות ועוד
- תחושת פחד, חוסר אונים ופניקה - כתוצאה מהחוויה המפחידה ומחוסר השליטה בנשימה
- חוויה חוץ גופית - חלק מהאנשים חווים תחושה של חוויה חוץ גופית במהלך שיתוקי שינה או שהם מרגישים שהם מרחפים, צפים, עפים או נופלים
- תחושת חנק - קושי בנשימה ותחושת לחץ על החזה, הרגשה כאילו מישהו דוחף את האדם כלפי מטה. לעתים האדם מרגיש כי הוא עומד למות
שיתוק שינה מה גורם לתופעה?
הגורמים לתופעה אינם ברורים אך קיימים טריגרים שונים שיכולים לעורר אותם ובהם:
- הפרעות שינה: חוסר בשעת שינה, הרגלי שינה לקויים, נדודי שינה, שינויים בהרגלי שינה בעקבות עבודה במשמרות או יעפת Jet Lag)).
- נרקולפסיה: לעתים שיתוקי שינה מופיעים בקרב אנשים הסובלים מהפרעות שינה נוספות כמו נרקולפסיה Narcolepsy))- הפרעה נוירולוגית כרונית הנובעת מחוסר יכולת של המוח לווסת את השינה. המחלה גורמת לצורך עז ופתאומי לישון במהלך היום ומתבטאת גם בנדודי שינה, חוסר אנרגיה וריכוז, בעיות זיכרון, דיכאון, הזיות ועוד.
- דיכאון חמור - המתבטא בתסמינים שונים כמו שינה מרובה או מועטה, חוסר מנוחה, עייפות וחוסר אנרגיה, קושי בריכוז, חוסר עניין בפעילויות שעניינו בעבר ועוד
- דום נשימה בשינה - המתבטא בתסמינים כמו נדודי שינה, עייפות במהלך היום, עצבנות, נחירות רמות ועוד
- חרדות ומתחים
- התכווצויות ליליות ברגליים
- שימוש בתרופות שונות כמו למשל תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ) ADHD)
- גורם תורשתי - היסטוריה משפחתית של שיתוקי שינה
- הפרעה דו קוטבית Bipolar Affective Disorder)) הנקראת גם כמאניה דיפרסיה
- הפרעת דחק פוסט טראומטית) PTSD)
- התמכרות לסמים
כיצד ניתן לאבחן שיתוקי שינה?
כשמדובר במקרים בודדים ונדירים אין צורך לפנות לטיפול אך במידה והתופעה נשנית היא עשויה להשפיע על התפקוד היומיומי. כאשר אדם החווה שיתוקי שינה מרגיש עייף במהלך היום או מרגיש חרד מהתופעה עד כדי פחד מהירדמות, יש לפנות לאבחון וטיפול רפואי.
האבחון כולל:
בדיקת היסטוריה רפואית: תשאול המטופל לגבי ההיסטוריה הרפואית שלו, כולל הפרעות שינה נוספות שייתכן כי הוא סובל מהן, שימוש בתרופות, בעיות נפשיות כמו חרדה או דיכאון, הרגלי שינה ועוד.
היסטוריה משפחתית: בדיקת היסטוריה משפחתית של שיתוקי שינה או של הפרעות שינה אחרות, שינה פתאומית ומרובה במהלך היום אשר יכולה להעיד על כך שהמטופל סובל מנרקולפסיה.
ניהול יומן שינה: הרופא עשוי לבקש מהמטופל לבצע מעקב אחר הרגלי השינה שלו, על ידי רישום ביומן במהלך כמה שבועות. המעקב מפרט את הסימפטומים שהמטופל חווה במהלך שיתוקי שינה, את התדירות בה הם התרחשו ומה הייתה החוויה שלו במהלך שיתוקי שינה. נתונים אלו יכולים לספק לרופא תמונה לגבי מצבו.
מעבדת שינה: במקרים מסוימים של חסך ניכר בשינה המטופל מופנה לאבחון במעבדת שינה. המטופל מבלה את הלילה במעבדת השינה ועובר בדיקת השינה נקראת פוליסומנוגרפיה Polysomnography)), במהלכה מחברים את לאלקטרודות לאזורים שונים בפנים ומודדים באמצעותן את גלי המוח, פעילות השרירים, תנועות העיניים, תפקוד הנשימה, קצב הלב ועוד. לאחר עיבוד הנתונים הרופא מתאים את סוג הטיפול הנדרש.
שיתוקי שינה - כיצד ניתן לטפל בתופעה?
טיפול בשיתוקי שינה כולל:
שיפור הרגלי השינה: יש להקפיד על 6-8 שעות של שינה איכותית ורציפה. רצוי להימנע משינה על הגב ולעבור לתנוחה אחרת. יש להקפיד על שעות שינה קבועות גם בחגים ובסופי שבוע
טיפול תרופתי: במקרים מסוימים ניתן לשקול טיפול בתרופות נוגדות דיכאון כמו פרוזק, הגורמות לצמצום שנת החלום, להסדרת מחזורי השינה ולהפסקת שיתוקי שינה.
טיפול בהפרעות שינה נוספות: ישנם מקרים בהם התופעה מתרחשת בקרב אנשים הסובלים מהפרעות שינה נוספות. טיפול בהפרעות שינה אלו לרוב ימנע גם שיתוקי שינה.
טיפול בבעיות נפשיות: טיפול בבעיות נפשיות הנלוות לתופעה של שיתוקי שינה יכול לעזור למנוע אותה.
טיפים למניעת שיתוקי שינה
במידה ואתם סובלים מהתופעה אתם יכולים לנקוט בצעדים הבאים:
הפגת מתחים: רצוי להפיג מתחים באמצעים שונים ולמצוא דרכים שונות להירגע לפני השינה כמו שהייה מרגיעה באמבט, קריאה, הקשבה למוזיקה ועוד. כמו כן כדאי להפיג מתחים באופן כללי באמצעות יוגה, דמיון מודרך ותרגילי נשימה.
שמירה על סביבת שינה נעימה: שינה במיטה נוחה ונקיה בחדר נעים וחשוך, תורמת לשינה איכותית.
הימנעות מאור כחול: כדאי להימנע מגלישה בנייד או במחשב ומצפייה בטלוויזיה, לפני השינה. האור המלאכותי הבוקע מהם עשוי לגרום להפרעות שינה.
הפחתת קפאין: צמצום שתיית תה, קפה וקולה המכילים קפאין שהוא חומר מעורר, יכול לתרום לשינה איכותית.
הימנעות מארוחה גדולה: לפני השינה כדאי לאכול ארוחה קלה, כדי לא להכביד על הקיבה.
הימנעות משנ"צ ממושך: שינה ממושכת במהלך היום עלולה לפגוע בשנת הלילה. רצוי לא להירדם אחרי השעה 15:00.
הקפדה על פעילות גופנית: עוזרת להפיג מתחים ולשפר את איכות השינה. מומלץ להימנע מפעילות כשעתיים לפני השינה משום שהאדרנלין עשוי להפריע להירדמות.
לסיכום
שיתוקי שינה אינם מסוכנים והשיתוק חולף בתוך מספר שניות או דקות. שיתוקי שינה נדירים או חד פעמיים לרוב אינם דורשים טיפול. במקרים בהם המצב גורם להפרעות שינה חמורות ולחסך שינה המשפיע על תפקוד האדם, במקרים בהם התופעה גורמת לחרדות או כאשר מאובחנות הפרעות שינה נוספות כמו נרקופלסיה או בעיות נפשיות, יש לפנות לרופא המטפל לצורך אבחון, מניעה וטיפול.
האבחון כולל תשאול של המטופל לגבי הרקע הרפואי שלו, היסטוריה משפחתית של הפרעות שינה, תכיפות ומשך שיתוקי השינה, מה הוא חווה במהלכם וכיצד הם משפיעים עליו. לעתים המטופל יתבקש לתעד את המידע ביומן שינה. במידה והגורמים לתופעה נובעים מהפרעות שינה אחרות או מבעיות נפשיות יינתן טיפול מתאים.
ניתן למנוע שיתוקי שינה באמצעים שונים כולל: שינוי הרגלי שינה והקפדה על שינה איכותית ורציפה במיטה נוחה ובסביבה נעימה, הפגת מתחים, הקפדה על פעילות גופנית קבועה, הוצאת מכשירים חשמליים מחדר השינה וצמצום קפאין.
הגורמים לתופעה אינם ברורים אך ישנם טריגרים שונים שיכולים לגרום להופעת שיתוקי שינה ובהם: הפרעות שינה כמו נרקולפסיה, היסטוריה משפחתית של הפרעות שינה, חוסר שינה כתוצאה מעבודה במשמרות, נדודי שינה, הרגלי שינה לקויים, חרדות ודיכאון, שימוש בתרופות שונות כמו תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ועוד.
שיתוקי שינה אינם מסוכנים. השיתוק נמשך בין כמה שניות לכמה דקות בלבד ואינו גורם לנזק. יחד עם זאת התופעה יכולה לגרום לחסך בשינה ולחרדות. במידה והתופעה חוזרת לעתים קרובות ומשפיעה על איכות חיי המטופל וכן במידה והמטופל סובל מבעיות נפשיות, מנרקולפסיה או הפרעות שינה אחרות, יש לפנות לאבחון וטיפול רפואי.
כדי למנוע את התופעה יש לנקוט באמצעים שונים כולל: שיפור הרגלי השינה באמצעות הקפדה על שינה רציפה של 6-8 שעות, הימנעות מארוחה גדולה סמוך לשינה, הקפדה על סביבת שינה נינוחה ונטולת מכשירים חשמליים, הפגת מתחים על ידי הקשבה למוזיקה, יוגה ואמצעים נוספים. יש לטפל בהפרעות שינה נוספות ובבעיות נפשיות במידה והן קיימות, באמצעים שונים כמו טיפול תרופתי, בהתאם להנחיית הרופא המטפל.
בזמן שיתוקי שינה השרירים רפויים והאדם אינו יכול לנוע או לדבר במשך כמה שניות עד כמה דקות. במהלך ההירדמות או היקיצה מהחלום, האדם נמצא במודעות ולכן הוא יכול להזות, לראות דמויות, להרגיש נוכחות של מישהו מאיים בחדר, לחוות קושי בנשימה, לחץ בחזה, פחד, חרדה ותחושת ריחוף. ברגע שהאדם מתעורר, מצב זה מסתיים.
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
