הפרעת חרדה – המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
- מהי הפרעת חרדה?
- הפרעת חרדה - למי זה קורה?
- ההבדלים בין חרדה, פחד ודיכאון
- סוגים שונים של הפרעת חרדה
- הפרעות חרדה בילדים
- התקפי חרדה
- מה עושים במקרה של התקף חרדה?
- טיפולים תרופתיים בהפרעת חרדה
- טיפולים פסיכולוגיים בהפרעת חרדה
- איך בוחרים מטפל לחרדה?
- עלויות הטיפול בחרדה
למה בחרנו ברופאים האלו? 
מהי הפרעת חרדה?
ככלל, חרדה היא רגש טבעי שכולנו חווים לאור אתגרים בחיים. בניגוד לחרדה נורמטיבית, הפרעת חרדה מתארת תחושת חרדה שמלווה באופן יום יומי, לאור סיטואציות ריאליות יותר או פחות, ובדרך כלל בעצימות מוגברת, שאינה תואמת לסיטואציה. במצב של חרדות, תחושת החרדה התמידית הופכת חלק מהחיים, פוגעת בשגרת החיים, מקשה על התפקוד, ואף מביאה עימה תסמינים פיזיולוגיים כגון:
- כאבי בטן, בחילות ואפילו הקאות
- דופק מואץ, כאבים בחזה (לא אחת קורה שהסובלים מהתקף חרדה חושבים בשגגה שהם עוברים התקף לב)
- יובש בפה
- עוררות יתר, קושי להירדם
- פגיעה בתהליכי העיכול, תכיפות במתן שתן, תסמונת המעי הרגיש
- ועוד
עוד, נראה שינוי בהתנהגות אצל מי שסובלים מהפרעת חרדה, כמו למשל:
- פסימיות
- לחץ, כעסים, חוסר סבלנות
- העצמת האפשרויות לתוצאות שליליות בכל מצב
- נראה שיש רצון להיצמד לשלילי, ל"חצי הכוס הריקה", ופחות מודעות ל"חצי הכוס המלאה", להיבטים החיוביים או האופטימיים בסיטואציות שונות בחיים
- חוסר ביטחון
- הימנעות מחוויות שונות ופחות נטייה להתנסות
- פגיעה ברמת התפקוד היום יומי
כאשר תסמינים מבין אלה שתוארו לעיל הופכים חלק מחוויית החיים על פני זמן, לצד אולי שינויים בהרגלי האכילה, שנת לילה פחות איכותית או קושי להירדם, קושי ביצירה או שמירה על קשרים ומערכות יחסים – כדאי לבחון את האפשרות שמדובר בהפרעת חרדה, ולשקול טיפול מתאים.
הפרעת חרדה - למי זה קורה?
ההנחה המקובלת כיום בנוגע למשפחת הפרעות הנפש כולל הפרעת חרדה, היא שהיא נגרמת, או "מתעוררת", כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ופיזיולוגיים. הנטייה להתקפי חרדה או הפרעות חרדה היא גבוהה יותר כאשר ישנם מי שסובלים מן ההפרעה במשפחה; תקופה רוויית עומס או לחץ גם היא משמשת זרז להפרעת חרדה, ועם זאת – מחקרים מדברים על מעל 40% מכלל האוכלוסייה, שיסבלו במהלך חייהם מהפרעת חרדה כלשהיא, ועל כן ניתן לומר, כי הפרעת חרדה עלולה לתקוף כל אחד, בכל עת.
ההבדלים בין חרדות, פחד ודיכאון
חשוב להבין כי בניגוד לחרדות, פחד או דאגה, שהם חלק טבעי מחיינו – הפרעת חרדה היא ביטוי קליני של חוסר איזון שיש לרפא באמצעות דיכוי התסמינים ולא רק פתרון הגורמים לחרדה. גם עצב הוא חלק מהחיים – אולם הפרעת דיכאון, כמו הפרעת חרדה, היא ביטוי קליני של מחלה הנגרמת בין השאר בשל תפקוד לוקה בחסר של המוליכים העצביים במוח.
הפרעת דיכאון מתאפיינת גם היא בהיצמדות לפסימי, בחששות ובחוסר ביטחון – אולם בדרך כלל ללא הדאגה המאפיינת הפרעת חרדה. לא אחת, נראה את שתי ההפרעות הללו שלובות זו בזו, כאשר טיפול נכון צפוי להביא מזור לשתי ההפרעות גם יחד.
סוגים שונים של הפרעת חרדה
ספר האבחון המרכזי בעולם של הפרעות נפשיות, ה-DSM, מחלק את הפרעות החרדה לשלוש קטגוריות, והן:
- הפרעות חרדה: הראשונה היא הפרעת חרדה מוכללת, ונוספות הן הפרעות חרדה נקודתיות, כגון: חרדת נטישה, חרדה חברתית, חרדת גבהים, אגורפוביה (פחד ממקומות פתוחים), חרדת בחינות, ועוד
- הפרעת טורדנות כפייתית (OCD – Obsessive Compulsive Disorder): כוללת גם טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), הפרעת גוף דיסמורפית, אגרנות כפייתית, ועוד
- הפרעת חרדה בשל דחק פוסט טראומטי (PTSD – Post Traumatic Stress Disorder):ממשפחת הפרעות החרדה בשל טריגר טראומטי
- בכל אחד מהסוגים השונים של הפרעות חרדה, מופיעות תחושות דחק במצבים אופייניים. האבחון של סוג ההפרעה הוא מהותי, והטיפול ניתן בהתאם.
הפרעות חרדה בילדים
גם אצל ילדים ניתן לאבחן לעיתים הפרעת חרדה, המתבטאת בחששות כבדים מהתרחשות מאורע בסבירות נמוכה (כמו תאונת דרכים, מחלה סופנית וכדומה), תסמינים רגשיים תכופים של מצוקה או פחד, הימנעות מביצוע פעולות כמו הצטרפות לטיול כיתתי, השתתפות בחוגים או אפילו ביקור אצל חברים, ועוד.
במקרה של חשד להפרעת חרדה בילדים, חשוב לפנות לאבחון פסיכולוגי ראשוני ללא דיחוי, שכן ההימנעות, הדאגה הנמשכת וההפרעה לאורח החיים השגרתי עלולים לגרום אצל הילד נזק רחב היקף בהיבטים מנטאליים, חברתיים, ואפילו פיזיולוגיים
התקפי חרדה
התקף חרדה מכונה גם "התקף פאניקה" או "הפרעת חרדה חמורה", והוא התקף אקוטי, בדרך כלל פתאומי, התוקף ללא טריגר או סיבה מובהקת. מי שסובלים מהפרעת חרדה הם נוטים יותר לעבור גם התקפי חרדה, אולם ייתכן כי מי שאינם סובלים מהפרעת חרדה – "יופתעו" מהתקף חרדה המופיע לעיתים בהפתעה גמורה.
התקף חרדה נמשך בממוצע עד עשר דקות, וברוב המכריע של המקרים לכל היותר כ-30 דקות. תסמינים מנטאליים ופיזיולוגיים אופייניים להתקף חרדה הם:
- דופק מואץ, כמו לאחר אימון גופני או במצב של לחץ מנטאלי משמעותי
- הזעת יתר
- קשיי נשימה, נשימה "שטוחה" או קוצר נשימה
- לחץ או כאב באזור בית החזה
- רעידות בגוף, ובפרט בכפות הידיים
- תחושת אבדן שליטה כללית
- תחושה של סכנת חיים, "פחד מוות"
מה עושים במקרה של התקף חרדה?
לא אחת, מי שסובל באופן פתאומי מהתקף חרדה, נוטה לחשוש בשגגה כי הוא עובר אירוע לבבי, בעיקר בשל קשיי הנשימה, הלחץ בחזה והדופק המואץ. במקרים של התקף חרדה, חשוב לשמור על קשב לצרכים הפיזיולוגיים של הגוף ועל מהלך רגוע של רגעי ההתקף.
זכרו לנשום, זוזו ככל שהגוף מבקש להישאר בתנועה (לעיתים במהלך התקף חרדה קשה לשכב או לשבת בשל פרץ האדרנלין השוטף את הגוף), להשתמש בטכניקות רגיעה ולדאוג להימצא בקרבת מי שיכול להשפיע רגיעה. בסופו של יום, עליכם לעבור את דקות ההתקף הארוכות – פשוט לתת לו לחלוף. זכרו, שהמחשבות שלכם אמיתיות, אולם הן לא בהכרח מתארות את האמת.
חשוב להתייחס בכובד ראש להתקפי חרדה ולהפרעת חרדה
יש פעמים בהן הפרעת החרדה נעלמת ללא טיפול, בדרך כלל עם קשב פנימי ותמיכה מן הסביבה, בתהליך סבלני שאורך זמן. יש גם פעמים בהן המאזן הפיזיולוגי המשובש מקשה על מי שחווה הפרעת חרדה או התקפי חרדה להתגבר על התסמינים ללא תמיכה מקצועית. טיפול תרופתי מתאים, לימוד טכניקות רגיעה ופורקן בשיחה או בפעילות מתאימה אחרת – כל אלה, הם הכרחיים ליצירת תשתית מתאימה לשחרור החרדות והטיפול רחב ההיקף בהפרעת חרדה לסוגיה.
טיפולים תרופתיים בהפרעת חרדה
הגישה התומכת בטיפול תרופתי להפרעת חרדה שמה דגש על חוסר האיזון הפיזיולוגי המאפיין הפרעת חרדה – שיבוש בתפקוד המוליכים העצביים (נוירו-טרנסמיטורים) במוח, ובדרך כלל פגיעה ביכולת הספיגה של המוליך העצבי סרוטונין במוח. הטיפול התרופתי בהפרעת חרדה מבוצע באמצעות תרופות ממספר משפחות:
- תרופות מעכבות ספיגה של סרוטונין (SSRI) – מאפשרות רמה גבוהה יותר של המוליך העצבי סרוטונין במוח באמצעות עיכוב תהליך הפירוק של הסרוטונין וספיגו, כמו: פלוטין, זולופט, סרוקסט, ציפרלקס ואחרות
- תרופות מעכבות ספיגה של סרוטונין ונוראפינאפרין (SNRI), כמו: אפקסור, ויאפקס, ונלה, ואחרות
- תרופות המכילות בנזודיאזפינים – תרופות לטיפול אקוטי, בדרך כלל בהתקפי חרדה חוזרים, הכוללים חומרים משרי שינה, כמו: ואבן, קלונקס, ואחרות. תרופות ממשפחה זו ניטלות רק לפני השינה ובדרך כלל לתקופות קצרות בלבד ובמצבים אקוטיים
הטיפול התרופתי הוא בעל השפעה איטית ובדרך כלל השפעתו ניכרת רק כשבועיים שלושה לאחר תחילת נטילת התרופות. התוויית התרופות מבוצעת על ידי רופא פסיכיאטר בלבד, כאשר הטיפול התרופתי משתנה בהתאם לסוג החרדה, למאפייניה, לעצימותה ולתסמיניה, כפי שיתוארו על ידי המטופל. מי שבוחר ליטול תרופות נוגדות חרדה, יתבקש במרבית המקרים לשמור שגרת ביקורים קבועה אצל הרופא הפסיכיאטר, ולשנות מינונים בהשגחה רפואית בלבד.
חשוב לזכור! הטיפול התרופתי בחרדה מספק משענת, הקלה וסיוע נקודתי – אולם הוא אינו מונע הופעה של התקפי חרדה, ועם הפסקת הנטילה התקפי החרדה או הפרעת החרדה עלולים להישנות. זו אחת הסיבות לכך שמקובל וחשוב לשלב בין טיפול תרופתי לטיפול התנהגותי – קוגניטיבי, המספק כלים להתמודדות עם החרדה.
טיפולים פסיכולוגיים בהפרעת חרדה
כאמור, האסטרטגיה שנמצאה יעילה ביותר לטיפול ומניעת הישנות של התקפי חרדה והפרעת חרדה, הוא טיפול משולב, הכולל טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי או התנהגותי. מטרת הטיפול ההתנהגותי היא לשמש מקום בטוח לחשיפה רגשית, לספק כלים וטכניקות יעילות להתמודדות עם מחשבות חרדה, ולסייע בביטוי, "אוורור" ושחרור ההוויה הפנימית, המחשבות והרגשות ה"רעילים". הטיפול הפסיכולוגי אינו יעיל באופן אקוטי – אולם יעילותו גבוהה בהתייחסות הכרונית, הכוללת, להתמודדות עם מחשבות חרדה. טכניקות טיפוליות רבות עשויות להיות יעילות לטיפול בחרדה, בין אלה שהוכחו מחקרית כיעילות חשוב להזכיר:
- CBT – אימון קוגניטיבי – התנהגותי, אשר שם דגש על לימוד טכניקות, מחשבות וטקטיקות פעולה במצבים רגשיים מורכבים, כמו חרדה
- דמיון מודרך – טכניקת גוף – נפש המאפשרת למטופל להכיר את העצמי העמוק שלו, להבין את מקורות החרדה ולטפח קשב פנימי שיסייע להתמודד עם התקפי חרדה ומחשבות חרדתיות
- מיינדפולנס (קשיבות) – טכניקת מדיטציה שבעשור האחרון הפכה פופולארית, ומלמדת חיבור לא שיפוטי אל הרגע הזה, בו בדרך כלל אין סיבה לתחושת החרדה. הטכניקה משתמשת בנשימה, בבדיקה גופנית וחיבור לתחושות ולקלט החושי, ועוד – ומשפיעה רגיעה ושלווה בזמן התרגול
- טיפול פסיכולוגי – בגישה הדינאמית קצרה המועד או בגישה ההתנהגותית ארוכת הטווח, נערכת שיחה מונחית ובמהלכה לומד המטופל אודות מקורות החרדה האישית שלו ואפשרויות להתמודד עם מחשבות חרדה
לצד טיפולים מוכרים, יש לציין אפיקי טיפול נוספים בהתאמה אישית למטופל – כמו למשל טיפול בהבעה ויצירה, טיפול בעזרת בעלי חיים, טיפולים במים, ואפילו פעילות ספורטיבית קבועה, שתרומתה בשמירה על איזון נפשי בריא הוכחה מחקרית זה לא מכבר.
איך בוחרים מטפל לבעיות חרדה?
כאמור, הטיפול היעיל בדרך כלל בהפרעת חרדה לסוגיה השונים, משלב טיפול תרופתי הניתן על ידי פסיכיאטר וטיפול התנהגותי / קוגניטיבי על ידי איש מקצוע, פרטי או דרך קופת החולים. בשני המקרים, הן של בחירת הפסיכיאטר למתן מרשם לטיפול תרופתי, והן של בחירת המטפל הקוגניטיבי, חשוב לבחור מטפל מנוסה, קשוב, וידידותי – שאתם מרגישים חיבור אישי וחיבה כלפיו.
במקרה של טיפול פסיכיאטרי חשוב גם לוח הזמנים האפשרי לפגישת הרופא – מומלץ שלא לדחות את הפגישה ותחילת הטיפול התרופתי רק בשל חוסר פניות של הרופא הפסיכיאטר, ולשם כך מטופלים רבים מעדיפים לקבוע פגישה קרובה עם פסיכיאטר פרטי, על פני המתנה קריטית, לפעמים על פני חודשים רבים, לתור פנוי עם הרופא הפסיכיאטר מטעם קופת החולים.
עלויות הטיפול בחרדה
נקדים ונאמר, כי במקרה של הפרעת חרדה, הפגיעה באורח החיים ובמסוגלות המטופל בדרך כלל גורמת לכך שההפרעה היא יקרה הרבה יותר כאשר היא לא מטופלת. הטיפול, המורכב בדרך כלל משתי זרועות שונות, יעלה בדרך כלל בין 700 ל-2,500 ₪ בחודש, העלות כוללת:
- פגישות חודשיות עם רופא פסיכיאטר - פגישה עם רופא פסיכיאטר מטעם הקופה ניתנת למבוטחים ללא עלות. פגישה עם פסיכיאטר באופן פרטי עולה בממוצע 800 ₪, ועשויה להגיע עד מחיר של 1,800 ₪ למפגש.
- פגישות שבועיות עם מטפל התנהגותי - במרבית המקרים, תחילת תהליך הריפוי כרוכה במפגש שבועי סמגרת טיפולית התנהגותית / קוגניטיבית / שיחתית. עלות מפגשים אלה נעה בין 250 ל – 450 ₪ למפגש.
- עלות התרופות לטיפול בהתקף חרדה - הרוב המכריע של התרופות למניעת חרדה ממומן על ידי סל התרופות של הקופות, ועל כן ההוצאה החודשית בגין רכישת תרופות לא צפויה להיות גבוהה מ - 100 ש"ח לחודש.
כיום חרדה נחשבת לאחת מההפרעות הנפוצות ביותר בקרב מבוגרים וילדים. חרדה היא תחושת פחד או דאגה מרובה, המלווה בסימנים גופניים ורגשיים שונים. תחושות אלו עולות כתגובה למצב המפורש על ידי האדם כמאיים על שלמותו הגופנית או הנפשית. חרדה יכולה להתבטא בסימנים גופניים כמו רעד, קשיי נשימה, לחץ בחזה, הזעה, תחושת מחנק ועוד.
חרדות מופעלות לעתים קרובות על ידי מתח רב שנמצא בחיים שלך. חלק מאיתנו פגיעים יותר לחרדות אבל גם מי שחש חרדה יכול (אפילו דיי בקלות) ללמוד כיצד לנהל את התחושות והמחשבות שלו עד למצב בו החרדה נעלמת. אתה יכול גם לגרום לעצמך להיכנס למצב של חרדה על ידי מחשבות שליליות, דיבור שלילי והרגל של חשיבה שלילית או לדמיין את הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות.
קיימים סוגים רבים של חרדה, למשל פוביות - חרדה מפני אובייקטים או מצבים ספציפיים. סוג נוסף הינו הפרעת חרדה כללית המאופיינת בדאגות חוזרות ונשנות ובסימנים גופניים של כאבי ראש, קשיי ריכוז ועוד. כאשר מופיעים סימנים גופניים המאפיינים חרדה וכן תחושת פחד עוצמתי ללא סיבה נראית לעין ובפתאומיות תתכן קיומה של הפרעה הנקראת - הפרעת פאניקה או התקפי חרדה.
באופן כללי ניתן לחלק את הטיפולים הקיימים לכמה סוגים עיקריים והם: טיפול תרופתי (הניתן רק על ידי פסיכיאטר). טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הטיפול הינו טיפול קצר מועד ונועד לסייע בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות השולטים באדם בעת החרדה וכן נועד לסייע לאדם למנוע התקפי חרדה עתידיים. טיפולים פסיכולוגיים אחרים הם טיפולים דינמיים ארוכי טווח העוסקים בטיפול בשורש הבעיה ומקורותיה, על מנת לחזק את תחושת הביטחון הבסיסית של האדם בעצמו ובעולם. כמו כן מוכרים טיפולים אלטרנטיביים כמו הרפיה מנטלית, דמיון מודרך והיפנוזה.
ההבחנה בין פחדים נורמטיביים אצל ילדים לבין חרדה העלולה לפגוע בילד הינה חשובה מאוד. בגילאים שונים מופיעים פחדים שונים, שאינם אמורים לעורר דאגה. לכל גיל יש חשש אופייני המלווה אותו (קיראו אודות פחדים התפתחותיים), אך כאשר מופיעה חרדה שאינה תואמת גיל (כמו למשל ילד בן 10 החושש מפני החושך) יש לשקול פניה לאבחון וטיפול. בנוסף חשוב לשים לב לכל שינוי בהתנהגות הילד, בעיקר להתנהגויות של הימנעות, דחיינות והתרחקות מפעילויות שהילד עשה בעבר.
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
