התקף חרדה - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
כ-5-10% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות חרדה שונות הנובעות מגורמים כמו תורשה, תהליכים כימיים במוח, מבנה אישיותי וטראומות מן העבר.
חרדה היא תגובה טבעית והישרדותית שתפקידה לשמור על דריכות האדם במצבים של סכנה, באמצעות מנגנון של "לחימה או בריחה". לעומת זאת, הפרעת חרדה היא מצב של דאגה מוגזמת לגבי תחומים שונים בחיים. הפרעת חרדה חמורה מלווה לעתים במצבים של התקפי חרדה, המתרחשים בצורה פתאומית, קצרה, עוצמתית וללא סיבה ברורה. במצב של התקף חרדה הגוף מתגונן מפני "סכנה", למרות העדר כל איום ממשי. כתוצאה מכך, מופיעים תסמינים כמו נשימה ודופק מהירים, סחרחורות, כאבים בחזה, כאבי ראש, רעידות, תחושת שיתוק ובחילות. במהלך ההתקף האדם חש ניתוק ותחושה של צפייה במתרחש מהצד ותחושה של סכנת מוות.
מכיוון שהתקפי חרדה חוזרים ונשנים בתדירויות ומרווח זמן שונים, אנשים הסובלים מהתופעה נמנעים מפעילויות שונות בשל הפחד מהישנותה. מצב זה מוביל לדאגנות ופחד תמידיים הפוגעים באיכות החיים ובתפקוד היומיומי.
מה גורם לתופעה של התקף חרדה? כיצד מאבחנים התקף חרדה? מה הם התסמינים? כיצד ניתן לטפל במצב זה? התשובות על שאלות אלו ואחרות, בכתבה הבאה.
במאמר זה תקראו על:
הפרעות חרדה - אילו סוגים קיימים?
הפרעות חרדה מתאפיינות בתחושות של פחד עז, חוסר בטחון, מחשבות שליליות, דאגנות יתר, מחשבות בלתי פוסקות על נושאים שונים הגורמים לחרדה ואי שקט נפשי. הפרעות חרדה מלוות בתסמינים פיזיים שונים כמו כאבים בחזה, כאבי ראש, חוסר מנוחה, קשיי שינה ובעיות עיכול. מצב זה גורם לפגיעה בתפקוד בתחומי החיים השונים ולפגיעה באיכות החיים.
קיימים סוגים שונים של הפרעות חרדה ובהם:
הפרעת חרדה מוכללת (GAD -Generalized Anxiety Disorder) - תופעה שכיחה, בעיקר בקרב נשים, המתבטאת בתחושות של דאגנות מוגזמת ומתמשכת, עצבנות, צורת חשיבה שלילית ופסימית, קשיי שינה, מתח גופני ונפשי. הפרעה זו גורמת לתחושת תשישות רגשית ופיזית בשל הדריכות המתמדת והחוסר בשינה המלווים אותה.
הפרעת חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder) - תופעה שכיחה זו מתבטאת בחרדה מתמשכת ממצבים חברתיים הנתפסים כמאיימים וככאלו העלולים לגרום למבוכה או השפלה. דוגמאות לחרדה חברתית כוללות: פחד לדבר מול קהל, חשש מסיטואציות חברתיות שונות, חשש מאכילה בפומבי, חשש משימוש בשירותים ציבוריים ועוד. חרדה חברתית גורמת להימנעות ממצבים חברתיים וממפגשים בינאישיים.
הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD - Post Traumatic Stress Disorder) - הפרעה זו מלווה בתחושות חרדה בעקבות אירוע טראומטי כמו מלחמה, תאונה, אסון טבע, אונס, אירוע טרור וכו'. הפרעה זו מתבטאת בחוויית הטראומה מחדש שוב ושוב בדרכים שונות כמו: סיוטי לילה, פלשבקים ומחשבות בעקבות טריגרים שונים כמו ריח או רעש כלשהו, הימנעות ממחשבות ומאנשים או מקומות המתקשרים לאותו אירוע טראומטי, דריכות יתר, קשיי שינה ושינויים במצב הרוח.
הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder - OCD) - הפרעה זו מתאפיינת במחשבות אובססיביות ושליליות לגבי דברים העלולים להתרחש, כמו מוות או מחלה. מחשבות אלו מובילות לביצוע פעולות שונות כמו שטיפה אובססיבית של הידיים במטרה להימנע ממחלות, בדיקה כפייתית שהדלת נעולה על מנת למנוע פריצה, בדיקה חוזרת שהגז כבוי על מנת למנוע שריפה וכו'.
פוביה ספציפית (Specific Phobia) - פחד קיצוני, לא פרופורציונלי וחוזר, מפני סיטואציה מסוימת או אובייקט. פוביה זו גורמת לדפיקות לב מואצות, סחרחורות, רעד, התעלפויות, קוצר נשימה ועוד. דוגמאות של פוביה ספציפית כוללת פחד מטיסות, גבהים ועכבישים.
מה זה התקף חרדה?
אנשים עם הפרעת חרדה חמורה חווים התקפי חרדה חוזרים ונשנים. התקפים אלו אינה מהווים סכנה מבחינה פיזית אך הם מובילים לפגיעה חמורה בתפקודם ובאיכות חייהם. אנשים הסובלים מהפרעת חרדה חמורה חווים התקפי חרדה החל מפעם או פעמיים בחודש עד לכמה פעמים בשבוע. בין ההתקפים הם חשים חשש מפני ההתקף הבא שעלול לקרות בכל עת ולכן נוקטים בהתנהגות מניעתית שנועדה "להגן" עליהם מפני ההתקף העתיד לבוא.
התקף חרדה (Anxiety Attack), מעורר במי שחווה אותו תחושת חרדה ופחד המלווים בתסמינים פיזיים שונים. במצב נורמלי, כאשר הגוף מתריע על איום קיומי הוא מכין את האדם למצב של חירום באמצעות תגובה המכונה "הילחם או ברח" (Fight or Flight) אשר מתבטאת בהפרשת אדרנלין, הגורם לעלייה בקצב הלב והנשימה, שנועדה להזרים יותר דם וחמצן למוח ולשרירי הגפיים בכדי להכין את הגוף למלחמה בסכנה או לבריחה ממנה.
במצב של התקף חרדה, הגוף מתגונן מפני סכנה ונערך למצב הישרדותי, למרות העדר של איום ממשי. כתוצאה מכך, מופיעים תסמינים כמו דופק מהיר, נשימה מואצת, סחרחורות, לחץ בחזה ורעידות, הנמשכים בין 5-20 דקות. תסמינים אלו מגיעים לשיאם בתוך כעשר דקות ולאחר מכן נפסקים בהדרגה.
תסמינים המעידים על התקף חרדה
התקף חרדה מלווה בתחושות של סכנה פיזית, למרות שאין כל סכנה כזו במציאות וזהו למעשה מצב של אזעקת שווא. התסמינים הפסיכולוגיים של התופעה כוללים מחשבות שליליות, תחושה כאילו האדם עומד למות או שמישהו עלול לפגוע בו, תחושה של ניתוק ומבט מהצד במצב, הרגשה של חוסר שליטה מוחלט ושגעון. התסמינים הפיזיים הנלווים לתחושות אלו עשויים לגרום לאדם להרגיש כאילו הוא נחנק או עובר התקף לב.
התסמינים הפיזיים והפסיכולוגיים של התקף חרדה כוללים:
- דפיקות לב מהירות וחזקות
- קוצר נשימה/מחנק
- הזעה
- רעידות
- צמרמורות
- סחרחורות
- בחילה
- כאבי ראש
- חולשה
- נימול
- תחושה של שיתוק
- גלי חום וקור
- תחושה שהזמן עובר באיטיות
- ראיה מטושטשת
- לחץ בלב
- כאבים בחזה
- עקצוץ
- פחד מאובדן שליטה
- רצון להימלט
- צורך עז ללכת לשירותים
- פחד ממוות
- תחושה של אובדן שפיות
- תחושה של ניתוק וצפייה במתרחש מהצד (דה-פרסונליזציה)
איך מבדילים בין התקף חרדה להתקף לב?
לעתים יכול לחול בלבול בין התקף חרדה להתקף לב בשל התסמינים הדומים של שתי התופעות. כדי להתאים את הטיפול לכל מקרה יש לפנות לטיפול רפואי, במהלכו מתבצעת בדיקת א.ק.ג. בניגוד להתקף לב שמקורו בבעיה רפואית, התקף חרדה נובע ממצוקה נפשית בלבד ומי שעובר אותו לא נמצא במצב של סכנת חיים.
התקף חרדה מופיע באופן פתאומי ומלווה בתסמינים הדומים לאלו של התקף לב כמו לחץ בחזה, קשיי נשימה, תחושת מחנק, דופק מהיר והזעת יתר. תסמינים אלה נגרמים בעקבות העלייה ברמות האדרנלין. התסמינים מגיעים לשיאם תוך כעשר דקות ונרגעים בהדרגה. במהלך התקף לב האדם חווה כאב חד בחזה שלא חולף לאחר מנוחה, הקרנה של הכאב לאזורים נוספים בגוף כמו פלג הגוף העליון או הצוואר, קוצר נשימה, הזעה, סחרחורות, בחילות והקאות, חרדה ועוד.
התקף לב נוצר בעקבות הצטברות כולסטרול בדופק הפנימית של העורקים הקטנים (הכליליים), הגורמת להיצרות שלהם. כאשר עורק כלילי נחסם על ידי קריש דם, נמנעת אספקה של דם וחמצן לשריר הלב וכתוצאה מכך הוא נפגע.
התקף חרדה - מה הם הגורמים לתופעה?
הגורמים למצב של התקף חרדה אינם ידועים לחלוטין אך הסברה היא כי הם נובעים מכמה סיבות ובהן:
גורמים גנטיים - סיכוייו של אדם שבן משפחתו סובל מהפרעת חרדה חמורה המלווה בהתקפי חרדה לסבול אף הוא מהתופעה, גדולים יותר.
תהליכים כימיים במוח - חוסר איזון בהפרשת החומרים המעבירים מסרים בין עצביים במוח עשוי להוביל להתקף חרדה.
מתח וסטרס - עבודה תובענית, עומס בלימודים, התמודדות עם הורות ועבודה וסיטואציות שונות הגורמות לסטרס מובילות לעלייה בהיקף של התקפי החרדה.
היסטוריה אישית - אדם שחווה טראומות שונות כמו התעללות או תאונה, עלול לסבול מהתקפי חרדה.
התקף חרדה בקרב ילדים ומתבגרים
תופעת הפרעת חרדה חמורה המלווה בהתקפי חרדה, נפוצה לא רק בקרב מבוגרים אלא גם בקרב ילדים ובעיקר מתבגרים.
במהלך הילדות כולנו חווים פחדים טבעיים ונורמטיביים ממפלצות, חושך וכו' אך אצל חלק מהילדים פחדים אלו עלולים להתפתח לתחושות של חרדה. בדומה למבוגרים, ילדים ומתבגרים עלולים לסבול מסוגים שונים של חרדה כמו הפרעת חרדה מוכללת, הפרעה טורדנית כפייתית, חרדה חברתית ועוד.
ילדים הסובלים מהתקפי חרדה פועלים באמצעות התנהגות מניעתית על מנת להגן על עצמם מפני הישנות ההתקף, על ידי הישארות בקרבת הבית וההורים, הימנעות ממקומות הומי אדם, הימנעות ממקומות סגורים, פחד לישון לבד ועוד.
תסמינים הנלווים לחרדה כוללים: התפרצות תכופה של בכי, בעיות שינה, קשיי ריכוז, התקפי זעם, קשיים בתפקוד חברתי, הסתגרות ועוד. ילדים חווים התקפי חרדה בצורה קצרה ואינטנסיבית, המלווה בתסמינים שונים הכוללים: הזעה, כאבי בטן, בחילות, רעידות ונשימות מהירות. הסיבות להתקפי חרדה בקרב ילדים ומתבגרים דומות לאלו של מבוגרים והן כוללות: השפעה של סביבה חרדתית, טראומות עבר, תכונות אישיותיות ותורשה.
הטיפול במצב של התקפי חרדה בקרב ילדים ומתבגרים כולל הפניה לטיפול של פסיכולוג או פסיכיאטר, בליווי בהדרכת הורים. אחת הגישות הטיפוליות היא השיטה הקוגניטיבית ההתנהגותית. העבודה עם הילדים בשיטה זו מתמקדת בפן ההתנהגותי וההורים מהווים חלק משמעותי בטיפול ובתמיכה בילד.
כיצד התקף חרדה פוגע באיכות החיים?
התקפי חרדה מתפרצים באופן פתאומי, בכל זמן ובכל מקום. אנשים הסובלים מהתקפי חרדה חוששים באופן מתמיד מהתפרצות ההתקף. בעקבות זאת הם מאמצים התנהגות מניעתית: הם נמנעים ממפגשים חברתיים, טיסות, טיולים וכתוצאה מכך איכות חייהם נפגעת. התקף חרדה פוגע בביטחון העצמי, ביחסים של האדם עם משפחתו, חבריו, עמיתיו לעבודה וביחסי הזוגיות. האדם מתקשה לתפקד באופן יומיומי וכתוצאה מכך הוא עלול לחוות דיכאון.
מחקר חדש: טיפול בגריה מוחית מגנטית בטוח ומסייע לטיפול בהתקפי חרדה
מחקר חדש מראה כי טיפול בגריה מוחית מגנטית בטוח ומשפר את מדדי החרדה והדיכאון בקרב אנשים עם הפרעת חרדה כללית והתקפי חרדה, ללא קשר למחלות נלוות או הפרעות נפשיות נלוות של המטופלים. המחקר אסף נתונים ממחקרים רבים בתחום והראה את יעילות הטיפול בקרב 677 מטופלים.
טיפול בגריה מוחית מגנטית (rTMS) הוא שיטת טיפול לא פולשנית המאושרת על ידי ה-FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי) לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי ובהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD). בעוד שמחקרים קודמים העלו ממצאים לא עקביים באשר להשפעות הטיפוליות של הטיפול על הפרעות חרדה והתקפי חרדה, מחקר זה הוכיח כי הטיפול אכן יעיל.
כיצד ניתן למנוע ולטפל בבעיית התקף חרדה?
אבחון של הפרעת חרדה מתבצע על ידי פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, באמצעות תשאול המטופל לגבי התסמינים שהוא חווה ותדירותם, בדיקת ההיסטוריה הרפואית שלו וביצוע בדיקה קלינית. הטיפול בהפרעת חרדה בכלל ובהתקפי חרדה בפרט, כולל טיפול פסיכולוגי בגישות שונות ובחלק מהמקרים בטיפול מלווה בטיפול תרופתי. מטרת הטיפולים השונים היא להפחית מתדירות ועוצמת ההתקפים ואף למנוע אותם, להקנות למטופל טכניקות וכלים להתמודד עם ההתקף ולשפר את איכות חייו ואופן תפקודו.
טיפולים פסיכולוגיים בתופעת התקף חרדה
הטיפול הפסיכולוגי בהתקף חרדה כולל שיטות שונות ובהן טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד המקנה לו כלים להתמודדות עם המחשבות ודפוסי ההתנהגות השליליים. שיטה נוספת היא טיפול דינמי ארוך טווח, שנועד לאתר את מקור הבעיה ולפתור אותה באמצעים שונים. הטיפולים השונים מקנים למטופל מגוון כלים המאפשרים לו להתמודד עם ההתקף ועוזרים להפחית מעוצמתו ואף למנוע את הישנותו.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי במצבים של התקף חרדה
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT- Cognitive Behavioral Therapy) הוא טיפול פסיכולוגי קצר וממוקד, הכולל שיחות עם המטופל במשך 12-15 מפגשים. הטיפול נחשב כיעיל ביותר לטיפול בהפרעת חרדה ובתופעה של התקף חרדה. בזכות הטיפול ניתן למנוע את התקפי החרדה או לצמצם את עוצמתם ותדירותם.
מטרת הטיפול היא לאתר ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים ובלתי יעילים, הגורמים לחרדה ולהחליפם בהרגלים בריאים ובמחשבות חיוביות. בשיטה זו מאתרים את הקושי של המטופל ומעלים את המודעות שלו למחשבות והאמונות המגבילות והשליליות, המובילות למצבים של התקפי חרדה. בטיפול מנתקים בין התסמינים הפיזיים למשמעות הרגשית על ידי החלפת המחשבות השליליות במחשבות מציאותיות וחיוביות, תוך התמודדות עם הרגשות בצורה בריאה.
הטיפול מתמקד בהווה, בכאן ובעכשיו ובפעולות המעשיות בהן המטופל יכול לנקוט על מנת להחליף את הדפוסים השליליים בחיוביים ובהן טכניקות שונות כמו דמיון מודרך, הרפיה ונשימה. טכניקות של הרגעה עצמית נועדו לעזור למטופלים להתמודד עם התקפי חרדה והן מאפשרות לשלוט בתסמינים המלווים את ההתקף על ידי האטת קצב הלב והנשימה, הרפיית השרירים ועוד. הטיפול מסייע למטופל לזהות את המחשבות שעוברות בראשו בעת ההתקף ולשנות אותם. למשל, כיצד לשנות את התחושה של התקף לב קרב.
במהלך הטיפול חושפים את המטופל באופן הדרגתי לגורמים המעוררים בו חרדה על מנת להפחיתה. באופן זה האדם מתמודד עם הגורם לחרדה, למשל תאונה שעבר או פחד ממקומות סגורים, במקום להימנע מאותו גורם. המטופל הוא שותף אקטיבי בטיפול והוא מבצע משימות שונות בין המפגשים כמו תרגילי התרגעות, תיעוד של מצבים שונים שחווה, אותם הוא מנתח עם המטפל ועוד. במהלך הטיפול המטופל לומד כיצד לשנות את התגובות שלו למצבים שונים, כיצד לשנות דפוסי התנהגות של הימנעות הפוגעים בתפקודו וכיצד להחליף דפוסי חשיבה מקובעים ואוטומטיים בחשיבה חיובית.
מטופל שמתרגל את הטכניקות הללו עובר תהליך של שינוי חשיבתי, המוביל לשיפור משמעותי באיכות חייו בתוך זמן קצר יחסית.
טיפול דינמי במצבים של התקף חרדה
טיפול דינמי הנקרא גם טיפול פסיכודינמי (Psychodynamic Treatment) מטפל בשורש החרדה, כלומר בגורמים הרגשיים הלא מודעים להתקפי החרדה. זהו טיפול רגשי ארוך טווח המתנהל באמצעות שיחות של המטופל עם איש מקצוע, המתקיימות לפחות אחת לשבוע ומטרתן לגרום למטופל להבין טוב יותר את עולמו הפנימי ואת התנהגותו. השיחות כוללות התבוננות על חוויות העבר של המטופל, זיהוי תבניות חשיבה, התנהגויות, מחשבות מטרידות ועוד.
במהלך הטיפול המטופל מקבל תובנות לגבי הגורמים לרגשות והמחשבות שלו, הופך מודע לעצמו ולומד כיצד להתחבר לרגשות שלו ולקבל את עצמו. במהלך הטיפול נוצר קשר קרוב בין המטפל למטופל החיוני להצלחת הטיפול.
התקף חרדה - טיפול תרופתי
מטרת הטיפול התרופתי היא לתקן את חוסר האיזון במוליכים העצביים במוח. הטיפול מתאים למצבים חמורים של התקף חרדה והוא משולב עם טיפול פסיכולוגי תומך. טיפול תרופתי נערך לאחר אבחון על ידי איש מקצוע והוא כולל תרופות מסוגים שונים שנועדו לטווח ארוך או קצר. ובחירת סוג הטיפול תלויה בצרכי המטופל, מצבו הנפשי והגופני.
הטיפול התרופתי נחשב כבטוח ויעיל באיזון תסמינים של חרדה. החיסרון שלו הוא בתופעות לוואי שונות שעלולות להתרחש בעקבות נטילת התרופות ובהן: הפרעות שינה, שינויים בתיאבון, כאבי ראש ועוד. תופעות אלו הן לרוב זמניות וחולפות אך במידה והן ממשיכות, יש לפנות לייעוץ רפואי. חסרון נוסף של הטיפול התרופתי הוא שעם הפסקת התרופות, כמחצית מהאנשים חוזרים לחוות התקפי חרדה מחדש. לכן, חשוב ללוות את הטיפול התרופתי עם טיפול פסיכולוגי ארוך טווח , המקנה למטופל כלים להתמודדות עם התקפי החרדה.
תרופות המשמשות לטיפול בתופעה כוללות:
תרופות הנלקחות באופן יומיומי והשפעתן מתחילה תוך כמה שבועות:
תרופות ממשפחת SSRI - תרופות נפוצות לטיפול בתופעה ובהן: לוסטרל, זולופט, פארוקסטין, פקסט, ציפרלקס, סיפראמיל ועוד. תרופות מקבוצה זו נועדו לטיפול ארוך טווח והן פועלות על ידי עיכוב הספיגה החוזרת של הסרוטונין במוח. התרופות ניתנות בהתחלה במינון נמוך אותו מגדילים בהדרגה עם הסתגלות המטופל. במהלך נטילת התרופות יש להיות במעקב של הרופא המטפל ואין להפסיק ליטול את התרופות ללא הנחייתו, משום שהדבר יוביל לחזרתם של התקפי החרדה ולתופעות לוואי שונות.
תופעות לוואי אפשריות של תרופת מסוג מקבוצה זו כוללות: כאבי ראש, בחילות, סחרחורות, ירידה בחשק המיני ועוד.
תרופות ממשפחת SNRI - תרופות אלו ניתנות למטופלים שתרופות ממשפחת SSRI לא הועילו להם. תרופות מקבוצת SNRI מעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין ומגדילות את רמתם במוח, במטרה לתקן את חוסר האיזון המוביל למצבים של התקף חרדה. בין תרופות אלה ניתן למנות את: ויאפקס, ונלאפאקסין, איקסל ועוד.
תרופה מקבוצה זו אסורה לאנשים הסובלים מבעיות יתר לחץ דם, פעימות לב בלתי סדירות או אנשים שחוו התקף לב בזמן האחרון.
תרופות הרגעה הפועלות בצורה מהירה ונקודתית:
בנזודיאזפינים - תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים משפיעות על המוליכים העצביים במוח בצורה מהירה. תרופות מקבוצה זו ניתנות במצבים בהם המטופל חווה חרדה חמורה. השימוש בתרופות אלה מוגבל לתקופה של עד 4 שבועות בשל הפוטנציאל הממכר שלהן. בין תרופות אלה ניתן למנות את: ואבן, קלונקס, לוריבן, קנקס ועוד.
תופעות לוואי אפשריות של תרופות מקבוצה זו כוללות: פגיעה בשיקול הדעת, בלבול, ישנוניות, פגיעה בזיכרון ועוד.
טכניקות אשר עוזרות לצלוח התקף חרדה
במהלך התקף חרדה ניתן לתרגל שיטות שונות הנרכשות במהלך הטיפול הפסיכולוגי. שיטות אלו עוזרות לעבור את התקף החרדה בצורה קלה יותר ומפחיתות מעוצמתו.
טכניקות אלה כוללות:
תרגול נשימה - במהלך התקף חרדה חווים קוצר נשימה ומחנק. טכניקות נשימה עוזרות להתמודד עם המצב הלא נעים הזה. במהלך ההתקף יש לנשום נשימות עמוקות ואטיות - לספור עד ארבע עם כל שאיפה, להחזיק את האוויר בריאות לשנייה, לשחרר וחוזר חלילה.
כיווץ והרפיית שרירים - מתחילים בהרפיה של שרירי הידיים והרגליים ומשם עוברים לשרירים נוספים בגוף
תנועה - הנעת הגוף באמצעות הליכה, ריצה, קפיצה וכו', עוזרת לעבור את ההתקף בצורה קלה יותר.
פעולות המסיחות את הדעת - ביצוע של פעולה רנדומלית כמו לספור עד מאה, מסיח את הדעת מהאירוע.
לסיכום
חרדה היא תחושה טבעית ונורמטיבית כתגובה למצבים מתוחים או מאיימים בהם אנו נתקלים במהלך החיים. אנשים הסובלים מהפרעת חרדה חווים חרדה מוגזמת, מתמשכת ובלתי נשלטת במגוון תחומים ומצבים בחיים. קיימים סוגים שונים הפרעות חרדה ובהם חרדה חברתית, פוביה ספציפית, הפרעת דחק פוסט טראומתית, חרדה מוכללת והפרעה טורדנית כפייתית.
הגורמים לחרדה אינם ברורים אך הסברה היא שהם נובעים מרכיב תורשתי, מחוסר איזון של מעבירים עצביים במוח, מבנה אישיותי, טראומות שהאדם חווה במהלך חייו, סטרס ועוד.
תופעת הפרעת חרדה חמורה המלווה בהתקפי חרדה, נפוצה בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים. אנשים אשר סובלים מהפרעת חרדה חמורה, חווים התקפי חרדה החוזרים ונשנים בתדירויות ובעוצמות שונות. התקפים אלו יכולים לקרות בכל זמן ומקום והם מלווים בתסמינים פיזיים ופסיכולוגיים הכוללים: דפיקות לב מהירות, נשימה מואצת, סחרחורות, כאבי ראש, בחילות, בעיות עיכול, קשיי שינה, קשיי ריכוז ותחושה של סכנת מוות למרות שלא נשקפת כל סכנה כזו.
הטיפול במצב של התקף חרדה כולל הפניה של המטופל לטיפול נפשי, הכולל טיפול דינמי ארוך טווח המטפל בשורש הבעיה ובגורמים הרגשיים הלא מודעים הגורמים לה. הטיפול כולל שיחות עם פסיכולוג, המתמקדות בחוויות העבר של המטופל ומטרתן ללמד את המטופל כיצד להתחבר לרגשות שלו ולקבל את עצמו. שיטה נוספת היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי ,המתמקד בהווה ומצייד את המטופל בכלים וטכניקות להחלפת הדפוסים השליליים בחיוביים. במקרים חמורים משלבים את הטיפול הפסיכולוגי עם טיפול תרופתי, שנועד לתקן את חוסר האיזון במוליכים העצביים במוח.
טיפול בתופעה של התקפי חרדה עוזר לצמצם את תדירות ההתקפים, להחליש את עוצמתם ואף למנוע את הישנותם.
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי