התקף לב
התקף לב – האבחון, הטיפול, התסמינים שעלולים להופיע והחיים לאחריו - הכל במאמר שלפניכם
הכל על התקף לב – המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
התקף לב הוא כינוי עממי לבעיה רפואית ששמה אוטם שריר הלב, ובאנגלית –Myocardial Infraction. כפי שמרמז שמו המדעי של התקף לב, מדובר במצב בו מפסיקה אספקת דם סדירה אל אזור מסוים של שריר הלב. מחלות כלי דם, ובמיוחד טרשת עורקים, עלולות לפגוע בכלי הדם העוטפים את הלב ומספקים לו חמצן. נזק כזה עלול להתפתח להתקף לב, וחשוב לציין כי התקף לב פתאומי יכול לגרום מוות בתוך זמן קצר, ואילו התקף לב מתמשך גורם נזק מצטבר לשריר הלב.
לעיתים עלול להתרחש התקף לב שקט, ללא תסמינים. מכיוון שמדובר בתופעה נפוצה חשוב מאוד לדעת לזהות תסמינים להתקף לב ולהיות מסוגלים להגיב אליהם נכון.
במאמר זה תקראו על:
מהו התקף לב ומה גורם לו?
אומרים על דברים שהם נמצאים "בלב העניין", כשהם הכרחיים לפעילותו, ובדיוק באותו האופן פעימות הלב המזרימות דם לכל תא בגוף – מתאי המוח והגולגולת ועד לתאי הרקמות באצבעות הרגליים, הן הכרחיות להמשך החיים והחיים אינם יכולים להתקיים בלעדיהן. הלב הוא שריר הפועל כמשאבה (בעזרת זרמים חשמליים המיוצרים מקוצב ביולוגי פנימי) שמזרימה את הדם במערכת כלי הדם בגופנו.
הלב מתחיל לפעום עוד בהיותנו עוברים בני כ-20 יום בלבד ואינו חדל עד יומנו האחרון. בניגוד לרוב השרירים בגופנו, איננו יכולים לשלוט באופן מודע, באמצעות אותות מן המוח, על פעולת הלב. אי אפשר להורות ללב לחדול מלפעום או להתחיל מחדש וגם לא להאיץ פעימותיו או להאט אותן. הלב פועל אוטונומית וקצב פעימותיו נקבע על ידי קוצב לב טבעי הממוקם בלב עצמו ומייצר אותות חשמליים המורים לחדרי הלב והפרוזדורים להתכווץ ולהתרחב בתיאום.
כשאנו מתאמצים גופנו צורך יותר חמצן ולכן קצב פעימות הלב (המכונה "דופק") גובר. דופק אופייני אצל אדם בוגר בעת מנוחה נע בין 60 ל- 80 ואילו בשעת מאמץ הדופק יכול לעלות עד כדי 180 ואפילו 200 פעימות בדקה.
בתמונה הדגמה של תהליך היצרות עורקים המוביל להתקף לב:
מכיוון שהלב הוא שריר שאינו חדל מלנוע הוא צורך חמצן דרך קבע. כמות החמצן שהלב צורך גדלה ככל שהוא נדרש להזרים את הדם בגוף מהר יותר. חשוב לדעת שהחמצן לשריר הלב אינו מגיע אליו מן הדם הזורם דרכו, אלא מסופק לו באמצעות כלי דם העוטפים את הלב מבחוץ. כלי דם אלה מכונים העורקים הכליליים. ממש כמו צנרת מים בבית הנסתמת באבנית, אצל רבים מאתנו ברבות השנים הולכת ומצטברת שכבת פלאק על דפנות העורקים הכליליים. התקף לב מתרחש כאשר עורק כלילי נסתם (לגמרי או כמעט לחלוטין).
לעיתים קרובות סתימה כזו מתרחשת כתוצאה מקרע פתאומי בדופן עורק כלילי, קרישת הדם הזולג מן הקרע יוצר קריש דם הסותם את העורק. סתימה מלאה או חלקית של עורקים כליליים פוגמת באספקת הדם לאזור מסוים בשריר הלב. מצב כזה מכונה התקף לב וככל שהוא נמשך זמן רב יותר נגרם נזק גדול יותר לשריר הלב, זאת כתוצאה ממוות של תאים שאינם מוזנים בחמצן (תופעה המכונה גם "נמק").
מי נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בהתקף לב?
העורקים הכליליים המספקים דם, ועמו חמצן וחומרי הזנה, לשריר הלב הם דקים מלכתחילה (ביחס לכלי דם אחרים אשר להם תפקיד דומה). בנוסף, העורקים הכליליים מועדים להיפגע ממחלת טרשת העורקים בה הצטברות כולסטרול ותאי דלקת על פני דפנות כלי דם גורם להיצרות, סתימה ולעיתים פריצה (קרע בדופן כלי הדם). ישנם גורמי סיכון מוכרים להתפתחות טרשת עורקים ומחלות כלי דם נוספות העלולות לפגוע בעורקים הכליליים עד כדי מצב של התקף לב.
בין היתר סוכרת, עודף משקל, עישון ולחץ דם גבוה מגבירים את הסיכון ללקות בהתקף לב. עוד נמצאים בקבוצת סיכון להתקף לב מי שבמשפחתם הקרובה היו מקרים של מחלות לב והתקפי לב בגיל צעיר. באופן כללי, ככל שאנו מתבגרים הסיכוי להתקף לב עולה.
סוגים שונים של התקפי לב
כל התקף לב נגרם מפגיעה באספקת דם לשריר הלב. פגיעה כזו עשויה להיות פתאומית (כתוצאה מקריש דם שנוצר עקב קרע בדופן עורק כלילי) או מתפתחת לאורך זמן (היצרות עורקים כליליים בשל הצטברות פלאק עד לחסימה חלקית או מלאה). המחסור בחמצן עשוי להיות חמור יותר או פחות כתלות במיקום העורקים שנסתמו והאזור בשריר הלב שאותו הם מזינים. הבדלים כגון אלה הם הסיבה לכך שישנם סוגים שונים של התקפי לב. נהוג לסווג התקפי לב לשלושה סוגים, התקף לב חמור ופתאומי, התקף לב מתמשך והתקף לב שקט.
בהתקף פתאומי מתרחשת חסימה מהירה ומוחלטת של עורק כלילי, בדרך כלל כתוצאה מקרע בדופן כלי הדם והיווצרות קריש דם הסותם אותו. בהתקף מתמשך קיימת חסימה חלקית לאורך זמן. התקף לב שקט הוא נטול סימפטומים ברורים ולפיכך קשה לאבחון.
סימנים להתקף לב
כפי שפורט לעיל ישנם סוגים שונים של התקף לב ולכן יש גם מגוון תסמינים העשויים להתפתח בקצב מהיר יותר או פחות. פעמים רבות סימנים ראשונים להתקף לב יהיו חוסר נוחות ולחץ בחזה כמו גם צרבת, בחילה, קלקול קיבה ועייפות רבה. בהמשך עשויים להופיע קוצר נשימה, חרדה, זיעה קרה, כאבים בעוצמה הולכת וגוברת (עד כדי כאב משתק) ואף דום לב.
סימנים של התקף לב עשויים להשתנות בין אנשים, וגם בין התקף לב אחד למשנהו. למרות זאת, ישנם סימנים נפוצים כשהבולטים ביותר כוללים בין השאר:
- אי נוחות, לחץ, כבדות, תחושת מעיכה או כאב בחזה, בזרוע או מתחת לעצם החזה.
- כאב או אי נוחות המקרינים לגב, ללסת, לגרון או לזרוע.
- הזעה או תחושת חנק (עשוי להרגיש כמו צרבת).
- מלאות, בחילה, הקאות או סחרחורת.
- חולשה חמורה, חרדה, תשישות או קוצר נשימה.
- דופק מהיר או לא סדיר.
לנשים יש נטייה לסבול מתסמינים ספציפיים פחות, בנוסף לתסמינים הקלאסיים שהוזכרו קודם לכן. אלו כוללים בין השאר:
- עייפות בלתי רגילה.
- קוצר נשימה.
- בחילות או הקאות.
- סחרחורת או חוסר שיווי משקל – אירוע פתאומי של חוסר יציבות, תחושה שהחדר מתחיל להסתובב או טשטוש פתאומי בראייה.
- אי נוחות בטנית, העשויה להרגיש כמו בעיות עיכול.
- אי נוחות בצוואר, בכתף או בגב העליון
מגוון התסמינים הללו עשויים להופיע כקבוצת תסמינים או כבודדים, ובדרך כלל מופיעים בפתאומיות ומחמירים ככל שהזמן עובר. בחלק מהתקפי הלב, לא ניתן להבחין כלל בתסמינים (התקף לב "שקט"). מצב זה שכיח יותר אצל אנשים הסובלים מסוכרת.
תעוקת לב (אנגינה) היא אינה מחלה, אלא סימפטום העשוי לאותת על התקף לב. תחושה זו עשויה להתרחש עם פעילות רגילה או מאמץ, אך לאחר מכן חולפת עם מנוחה או עם נטילת תרופות כגון ניטרוגליצרין.
הסובלים מאנגינה עשויים לחוש:
- לחץ, כאב, מעיכה או תחושת מלאות במרכז החזה.
- כאב או אי נוחות בכתף, בזרוע, בגב, בצוואר או בלסת.
במידה והמצב מחמיר, נמשך יותר מ-5 דקות או לא משתפר עם נטילת ניטרוגליצרין, מצב זה מכונה אנגינה "לא יציבה", ומדובר במצב חירום העשוי להיות קשור להתקף לב שעומד להתרחש. חשוב מאד לפנות לשירותי החירום בהקדם. אם במקום זאת אתם סובלים מאנגינה "יציבה", שהיא הסוג הנפוץ ביותר, התסמינים מתרחשים בדרך כלל עם טריגרים צפויים כגון רגש חזק, פעילות גופנית, טמפרטורות קיצוניות חמות וקרות, או אפילו ארוחה כבדה. התסמינים חולפים במנוחה או עם נטילת ניטרוגליצרין.
האם חולים במחלות אוטואימוניות נמצאים בסיכון מוגבר לאחר התקף לב?
מחלות אוטואימוניות ידועות כמגבירות את הסיכון למחלות לב וכלי דם. כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקני מצא כי לאחר התקף לב, אנשים עם מחלה אוטואימונית נוטים יותר מאחרים למות או לפתח בעיות לב נוספות.
במסגרת המחקר, החוקרים עקבו במשך שנתיים אחרי כ-60,000 חולים אוטואימוניים שעברו התקף לב. ניתוח הנתונים הראה שחולים אלו היו בסיכון גבוה ב-15% למוות, בהשוואה לאלו שלא סבלו ממחלה אוטואימונית. בנוסף, הסיכוי שלהם להתאשפז בשל אי ספיקת לב היה גבוה ב-12%, והסיכוי לחוות התקף לב נוסף עלה ב-8%. לדברי החוקרים, ממצאים אלו מדגישים כי חשוב שהמעקב הקרדיולוגי של אותם חולים יכלול ראומטולוג לצד הקרדיולוג.
למחקר https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34994794/
אילו פעילויות אני יכול לבצע וממה עליי להימנע?
אילו שינויי אורח חיים עשויים לתרום לבריאות הלב שלי?
אילו תרופות אני צריך לקחת, ולמשך כמה זמן? מאילו תרופות עלי להימנע?
לאילו בדיקות נוספות וטיפולים אזדקק?
התקפי לב אצל גברים ואצל נשים
בגילאים מוקדמים (מתחת לגיל 60) התקפי לב פוקדים יותר גברים מנשים, בהמשך התמונה משתנה ובגילאים מתקדמים מספר מקרי התקף לב אצל נשים עולה על מספרם אצל גברים. הסימפטומים של התקף לב נוטים להיות שונים במעט בין נשים וגברים. אצל נשים הסימנים עשויים להיות ברורים פחות ולכלול כאבים באזורים שונים בגוף, עייפות לא מוסברת, בחילה, סחרחורת, עצבנות, חרדה לא אופיינית, זיעה קרה ועוד.
בדיקות המסייעות באבחון התקף לב והנזק שההתקף גרם לו
לעיתים ישנם סימפטומים ברורים לאירוע של התקף לב, במקרים כאלה נדרש טיפול חירום מידי ורק לאחר ייצוב המצב ניתן לבצע בדיקות לבירור מעמיק, זיהוי הנזקים וקביעת טיפול בהתאם. פעמים אחרות הסימנים אינם ברורים ונדרשות בדיקות כדי לקבוע אם אכן ישנה בעיה באספקת הדם אל שריר הלב ולהחליט על אופן הטיפול.
ישנן בדיקות שונות שבכוחן לספק מידע אודות תפקוד הלב. בבדיקת דם ניתן לזהות אנזימים לבביים שהשתחררו משריר הלב אל מחזור הדם כתוצאה מפגיעה והרס של תאים שתוכנם נשפך. בדיקת א.ק.ג. מתחקה אחר הפעילות החשמלית בלב, אי סדירות בפעילות זו עשויה להעיד על התקף לב ודרגת חומרתו. בדיקות נוספות הן אקו לב (בדיקה המבוצעת באמצעות מכשיר אולטרסאונד), CT לב וגם MRI של הלב.
טיפול בהתקף לב בטווח המיידי
התקף לב הוא מצב בו נפגמת אספקת הדם הסדירה לשריר הלב. תאים שאינם מקבלים חמצן מתים בתוך דקות ספורות ולכן טיפול מהיר בהתקף לב הוא חשוב מאין כמותו. היקף הנזק לשריר הלב יהיה קטן יותר ככל שזרימת דם תקינה לשריר הלב תחודש במהירות רבה יותר. לכן, עם הופעת סימפטומים ראשונים להתקף לב יש להזעיק מיד ניידת לטיפול נמרץ, חשוב להימנע מהחלטות כגון "לחכות עד שהכאב יעבור" או לנסות להתפנות בכוחות עצמנו לבית החולים וכד'.
צוות רפואי לעזרה ראשונה ידע לזהות שמדובר בהתקף לב ויבצע פעולות שבכוחן לסייע לדם להגיע לשריר הלב, כך למשל יינתן אספירין בלעיסה ( אספירין מדלל את הדם, מקל על זרימתו ומונע מקריש הדם להמשיך ולגדול ולסתימה להחמיר). נשימת 100% חמצן תורמת אף היא לצמצום היקף תמותת רקמות בשריר הלב כתוצאה מהתקף לב. בנוסף, חשוב ליזכור שהתקף לב עלול להתדרדר לכדי דום לב, מצב המחייב פעולותהחייאה (הנשמה, עיסויי לב, שימוש במכשיר דפיברילטור).
טיפול בהתקף לב בטווח הקצר
ישנן מגוון תרופות העשויות להינתן בשלב הטיפול הראשוני בהתקף לב בחדר המיון בבית החולים. כך למשל ניטרוגליצרין ותרכובות אחרות מקטינות את צריכת הדם של הלב ומרחיבות את העורקים הכליליים. חוסמי בטא, הניתנים דרך הוריד, מסייעים בהפחתת הכאב ומקטינים את הסיכון לפרפור חדרים. ישנן תרופות העשויות להמיס את קריש הדם הסותם את העורק הכלילי ועוד. בנוסף לתרופות, לרוב מבוצע טיפול פולשני על מנת להחזיר את אספקת הדם לשריר הלב.
טיפול פולשני בהתקף לב
שני הטיפולים הפולשניים העיקריים המבוצעים בהתקף לב כוללים צנתור וניתוח מעקפים.
צנתור
צנתור הוא הליך פולשני לא ניתוחי הכולל החדרת "צנתר", מעיין צינור גמיש ודק, למערכת כלי הדם של המטופל, במטרה להכניס לכלי הדם בלב התקן מכני המכונה "תומכן" (או "סטנט"). מטרתו של התומכן הוא לפתוח את כלי הדם החסום ולתמוך בדפנותיו על מנת שלא יחסם בשנית.
הפעולה מבוצעת לרוב תחת טשטוש (ולא תחת הרדמה כללית) ועשויה להימשך בין שעה לשלוש שעות, כתלות במורכבות ההליך. הפרוצדורה כוללת שימוש בצילום רנטגן מיוחד הנקרא "שיקוף" שכולל שימוש בקרינה מייננת.
לאחר ההליך, המטופל מועבר להשגחה בחדר התאוששות למשך מספר שעות ולאחר מכן, במידה ואין סיבוכים או שינוי במצבו, מועבר לאשפוז (במידה ויש צורך בהשגחה נוספת) או משוחרר לביתו. לעיתים לאחר ההליך עלולים לחוות כאב בחזה וחשוב להיוועץ עם רופא במידה והכאב משמעותי. בנוסף, במידה וישנו אודם, נפיחות, דימום או הפרשה במקום החדרת הצנתר או חום וצמרמורות, חשוב להיוועץ עם רופא בהקדם.
שאלות שכדאי לשאול את המצנתר ושאלות שהמצנתר כנראה ישאל אותך
למרות שהליך הצנתור אינו הליך ניתוחי, הוא עדיין הליך פולשני, ולכן יש להיערך אליו בהתאם. במהלך פגישת הייעוץ טרם הצנתור, מומלץ לשתף עם הרופא לגבי החששות והדאגות שלך ולגבי השאלות שעולות לך טרם ההליך. כדאי לשאול אותו לגבי אופי ההליך, סיכויי ההצלחה שלו ולגבי איזו הכנה מומלצת טרם ההליך. בנוסף, חשוב להציג בפניו את הטיפול התרופתי הכרוני אותו אתה נוטל, ובכך לוודא שאין צורך להפסיק תרופות מסוימות טרם ההליך ושאין אינטראקציה בין התרופות הכרונית לתרופות החדשות אותן יש לנטול לאחר הצנתור.
בפגישת הייעוץ טרם הצנתור, המצנתר ככל הנראה ישאל אותך לגבי הנושאים הבאים:
- אם אי פעם הייתה לך תגובה לחומר ניגוד כלשהו, יוד או כל תגובה אלרגית רצינית אחרת.
- אם יש לך אסתמה.
- אם אתה אלרגי לתרופה או כל חומר אחר.
- אם יש לך בעיות דימום, הפרעות קרישה או אם אתה נוטל תרופות מדללות דם.
- אם יש לך היסטוריה של בעיות בכליות או סוכרת.
- אם עשית פירסינג בחזה או בבטן.
- אם היה שינוי כלשהו בבריאותך לאחרונה.
- אם את עשויה להיות בהריון.
ניתוח מעקפים
ניתוח מעקפים הוא ניתוח המשפר את זרימת הדם ללב על ידי חיבור של עורק או וריד בריאים מהגוף של המטופל לכלי הדם החסומים בלב. כלי הדם החדש שמחובר במהלך הניתוח מייצר מעקף לעורקי הלב החסומים, ובכך דם עשיר בחמצן יכול להגיע לרקמת הלב שלא קיבלה דם עקב החסימה. הניתוח מבוצע במקום צנתור בדרך כלל במקרים בהם ישנם מספר עורקים חסומים בלב, במקרים בהם פעולת הלב נפגעה משמעותית או במקרים בהם ישנה התווית נגד לצנתור.
שאלות שכדאי לשאול את המנתח ושאלות שהמנתח כנראה ישאל אותך
כיוון שניתוח מעקפים הוא ניתוח לב פתוח, חשוב להיערך אליו בהתאם. חשוב לשתף את המנתח בחששות שלך ובשאלות שעולות לך לפני הניתוח. בנוסף, כדאי לשאול לגבי אופי ההליך, סיכויי ההצלחה וכיצד להתכונן לניתוח.
בפגישת הייעוץ המנתח ככל הנראה ישאל אותך לגבי הנושאים הבאים:
- אם ואילו תרופות אתה נוטל, ובמיוחד מדללי דם.
- אם עברת הורדמת בעבר, לאילו חומרי הרדמה נחשפת בעבר, והאם היו לך בעיות כלשהן לאחר הרדמה.
- אם יש לך אלרגיה לתרופות או חומרים מסוימים.
טיפול בהתקף לב בטווח הארוך
לאחר שבוצעו הפעולות הנחוצות כדי לייצב את המצב ולהבטיח אספקה טובה מספיק של חמצן לשריר הלב ניתן לקבוע טיפול ארוך טווח שמטרתו למנוע הישנות של הבעיה (אירוע נוסף של התקף לב). לרוב, אם אין סיבוכים מיוחדים ניתן בדרך כלל להשתחרר הביתה לאחר כחמישה ימי אשפוז.
לאחר התקף לב ולאחר טיפול פולשני, ניתנים באופן רוטיני כ-4 סוגים של תרופות באופן כרוני:
- חוסמי בטא
- נוגדי טסיות ("מדללי דם")
- מעכבי האנזים הממיר אנגיוטנסין (ACE)
- סטטינים
חוסמי בטא
חוסמי בטא הם סוג תרופות המשמשות להגנה על הלב מנזק נוסף לאחר התקף לב. הם מסייעים בהרפיית שריר הלב, על ידי האטת קצב הלב והורדת לחץ הדם, ובכך מפחיתים את העומס על הלב. בדרך כלל מומלץ להתחיל טיפול בחוסמי בטא ברגע שהמצב מתייצב, ולהמשיך לקחת אותם ללא הגבלת זמן. תופעות לוואי שכיחות של חוסמי בטא כוללות בין היתר:
- עייפות
- ידיים ורגליים קרות
- דופק איטי
- שלשולים
- תחושה כללית רעה
נוגדי טסיות
נוגדי טסיות הם סוג תרופות המסייעות במניעת התפתחות קרישי דם. הם פועלים בכך שהם מפחיתים את ה"דביקות" של טסיות הדם, חלקיקים זעירים בדם המשתתפים בתהליך קרישת הדם. לעיתים קרובות, לאחר התקף לב ניתן אספירין במינון נמוך. לעיתים קרובות, במיוחד לאחר הכנסת תומכן בצנתור, ניתנת תרופה נוספת נוגדת טסיות כמו פרסוגרל (אפיאנט), קלופידוגרל (פלויקס, קלופידקסל) או טיקגרלור (ברלינטה). תופעות לוואי שכיחות של נטילת נוגדי טסיות כוללות בין היתר:
- שלשולים
- הופעת חבורות או דימומים
- קוצר נשימה
- כאבי בטן
- קלקול קיבה
- צרבת
הטיפול בנוגדי טסיות מתחיל בדרך כלל מיד לאחר התקף לב. משך הזמן בו נוטלים 2 נוגדי טסיות יכול לנוע בין 4 שבועות ל-12 חודשים כתלות בסוג התקף הלב ובטיפול שמקבלים. לאחר תקופה זו, בדרך כלל מומלץ להמשיך לקחת אספירין במינון נמוך בלבד ללא הגבלת זמן. לעיתים ניתנת גם תרופה אחרת לדילול דם בשם וורפרין (קומדין), לרוב אם סובלים לאחר האירוע גם מפרפור פרוזדורים או אם נגרם נזק חמור ללב.
מעכבי האנזים הממיר אנגיוטנסין (ACE)
מעכבי ACE משמשים לעתים קרובות להורדת לחץ הדם, כיוון שהם חוסמים את פעולת חלק מההורמונים המסייעים בוויסות לחץ הדם. על ידי חסימת ההורמונים הללו, התרופה עוזרת להפחית את כמות המים בדם ומרחיבה את העורקים, ובכך מפחיתה את לחץ הדם. ירידה בלחץ הדם מקלה על הלב לעבוד, שכן הוא פועל כנגד עומס נמוך יותר.
מעכבי ACE מפחיתים את אספקת הדם לכליות, מה שעלול להפחית את יעילותן. לכן, יש לבצע בדיקות דם ושתן טרם הטיפול במעכבי ACE כדי לוודא שאין בעיה קיימת בכליות. תופעות לוואי שכיחות של חוסמי ACE כוללות בין היתר:
- סחרחורת
- עייפות או חולשה
- כאבי ראש
- שיעול מתמשך ויבש
רובם אמורים לחלוף תוך מספר ימים, למרות שאצל חלק מהאנשים השיעול היבש נשאר באופן כרוני. במקרים אלו ובמקרים בהם לא ניתן לקחת מעכבי ACE ניתן לרשום תרופה דומה שעובדת במנגנון אחר הנקראת חוסם קולטן אנגיוטנסין (ARB) כחלופה.
סטטינים
סטטינים הם סוג של תרופה המשמשת להפחתת רמות הכולסטרול בדם. הטיפול בתרופה מסייע במניעת נזק נוסף לעורקים המספקים דם ללב ומפחיתים את הסיכון להתקף לב נוסף. סטטינים חוסמים את ההשפעות של האנזים בכבד המשמש לייצור כולסטרול בגוף. בדרך כלל מומלץ ליטול סטטינים ללא הגבלת זמן לאחר התקף לב. תופעות לוואי שכיחות בנטילת סטטינים כוללות בין היתר:
- עצירות
- שלשול
- כאבי ראש
- כאבי בטן
- כאבי שרירים, חולשת שרירים ורגישות בשרירים
החיים לאחר התקף לב
התקף לב כמעט תמיד מותיר אחריו נזק בלתי הפיך לשריר הלב. היקף הנזק ואופיו עשויים להיות שונים מאוד בין מקרה למקרה. השפעתו של התקף הלב על שגרת החיים תהיה גדולה יותר או פחות בהתאם. מי שעברו התקף לב מקבלים הדרכה מפורטת מקרדיולוג מומחה כדי שיוכלו לשמור על בריאות הלב ומצבם הגופני הכללי למרות מגבלות שייתכן ויהיה עליהם להתרגל אליהן. לעיתים יהיה צורך להסתגל לנטילת תרופות מרשם קבועות ולשגרת בדיקות מעקב.
מקורות:
https://www.heart.org/en/health-topics/heart-attack/treatment-of-a-heart-attack
https://www.ucsfhealth.org/treatments/percutaneous-coronary-intervention
https://surgery.ucsf.edu/conditions--procedures/coronary-artery-bypass-grafting-(cabg).aspx
טעות נפוצה היא לחשוב שהתקפי לב פוגעים, ואף גורמים למותם, של יותר גברים מנשים. הסיבה לטעות זו היא שבגילים מוקדמים יותר, עד גיל 60, התקפי לב נפוצים פי שתיים ואף יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים. התמונה משתנה בהמשך ובגילאים מתקדמים מחלות לב בכלל והתקפי לב בפרט הופכים להיות סיבת מוות מרכזית בקרב נשים.
ישנם גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי ללקות בהתקף לב. הימנעות מעישון, שמירה על משקל גוף תקין, אורח חיים פעיל, תזונה נכונה, הימנעות ממתחים, כל אלה בכוחם לעכב תהליכים הפוגעים בעורקים הכליליים ולהקטין את הסיכוי להתקף לב. מי שנמצאים בקבוצת סיכון, כך למשל מי שיודעים שיש להם נטייה גנטית למחלות לב, יכולים להקטין את הסיכוי להתקף לב אם ייוועצו בקרדיולוג ויסגלו שגרת בדיקות סקר לפי המלצותיו.
התקף לב שקט הוא מצב בו אין אספקת דם טובה מספיק לשריר הלב, כתוצאה מסתימה חלקית של עורקים כליליים, אולם זו אינה גורמת לסימפטומים כלל או לפחות לא לכאלה המעוררים חשש ברמה המובילה לנקיטת פעולה (בדמות פניה לקרדיולוג למשל).
התקפי לב שקטים נפוצים יותר בקרב אנשים מבוגרים (מעל גיל 75) ובמיוחד בקרב נשים ובקרב חולי סכרת. התקפי לב שקטים מזוהים רק בדיעבד, באמצעות בדיקת א.ק.ג., אקו לב או MRI לב. למרות היעדר תסמינים להתקף לב, גם בהתקף לב שקט נגרם נזק לרקמות בשריר הלב כתוצאה מחוסר בחמצן.
לעיתים התקף לב אינו מותיר אחריו נזק משמעותי, כך למשל כאשר ההתקף מטופל והלב חוזר לפעילות סדירה למעט אזור מסוים שנפגע ולכך מתכווץ מעט פחות טוב משהיה לפני ההתקף. פעמים אחרות התקף לב עלול לגרום סיבוכים שונים, כך למשל יכולה להתפתח הפרעה בקצב הלב, כתוצאה מפגיעה בהולכה החשמלית של אותות מקוצב הלב הטבעי או פגיעה בקוצר הלב הטבעי עצמו. פגיעה כזו עשויה לחייב השתלת קוצב לב מלאכותי.
סיבוך נוסף שהתקף לב עלול לגרום לו הוא אי ספיקת לב. כאשר החדר השמאלי (החדר העיקרי של הלב) חדל, כתוצאה מנזק שנגרם במהלך התקף לב, להתכווץ בעוצמה מספקת כמות הדם שהלב מסוגל להזרים דרכו תיפגע. סכנות נוספות הן מפרצת בחדר השמאלי, פגיעה נרחבת בדופן החדר, כמו גם קרע בשריר הלב או פגיעה בתפקוד אחד או יותר מן המסתמים בלב.
לאחר התקף לב תבוצענה בדיקות מקיפות כדי לקבוע עד כמה ניזוק הלב ובאיזה אופן. בין היתר תבוצענה מספר בדיקות א.ק.ג. בימים שלאחר ההתקף, תבוצע בדיקת אקו לב (באמצעות מכשיר אולטרסאונד), בדיקת MRI לב ולעיתים גם CT לב. בדיקות כגון אלה תבוצענה שוב עלפי הצורך בשבועות, חודשים ושנים לאחר התקף לב כדי לעקוב אחר תפקוד הלב. לעיתים יידרש צנתור אבחוני, הליך זעיר פולשני לבחינת תקינות זרימת הדם בעורקים כליליים. אם עולה הצורך יבוצע צנתור טיפולי במהלכו יוחדר תומך אל תוך עורק כלילי כדי להבטיח זרימת דם חופשית דרכו.
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי