מאניה דיפרסיה
מאניה דיפרסיה - כל המידע הרפואי המעודכן על הפרעה דו קוטבית, בנוסף לרשימת פסיכיאטרים מומלצים מעודכן 2022
מאניה דיפרסיה - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
מאניה דיפרסיה, הפרעה בי פולארית או דו קוטבית, מתאפיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח, מתחושת אופוריה ללא מעצורים עם בחינת מציאות לקויה, לדיכאון עמוק במהלכו אפילו היציאה מן המיטה בבוקר היא אתגר שקשה לצלוח. שיעור החולים במאניה דיפרסיה בקרב האוכלוסייה עומד על 1%-3%, ובארה"ב מוערך כי מעל שני מיליוני בוגרים מתמודדים עם המחלה. חשוב לדעת, שבעוד במהלך התקפים וחוסר איזון קשה עד בלתי אפשרי לשמור על שיגרת חיים יציבה ומאוזנת, חולי מאניה דיפרסיה המטופלים היטב יכולים לנהל חיים מאוזנים ומספקים, לשמור על מקום העבודה שלהם, לנהל חיי משפחה ולשמור על שיגרה.
במדריך שלפניכם – כל מה שחשוב לדעת על התסמינים של מאניה דיפרסיה, האבחון, הטיפול והדרכים לשמור על שיגרה יציבה ובריאה אצל החולים בהפרעה דו קוטבית.
במדריך תקראו על:
מהי הפרעה דו קוטבית?
ממה נגרמת מאניה דיפרסיה ומה השכיחות שלה?
התסמינים של הפרעה בי פולארית
התסמינים של מאניה
התסמינים של היפו מאניה
התסמינים של דיפרסיה, או דיכאון קליני
איך מאבחנים מאניה דיפרסיה?
מתי חייבים לפנות לרופא באופן מיידי?
איך מטפלים במאניה דיפרסיה?
לומדים לחיות לצד הפרעה דו קוטבית
מהי הפרעה דו קוטבית?
מאניה דיפרסיה היא הפרעת מצב רוח הגורמת לשינויים חדים ומנעד רחב של מצבי הרוח – מהתרוממות רוח, התלהבות או נטייה לרוגזנות – למעמקי דיכאון קליני שמקשה על שמירה על שיגרת החיים. בשני המקרים, גם באפיזודות של מאניה או היפו מאניה וגם באפיזודות של דיכאון, בוחן המציאות לוקה בחסר וניראה כי הפירוש הסובייקטיבי הניתן לאירועים שמתרחשים הוא חריף.
במהלך אפיזודה מאנית הנטייה היא לצבוע כל אירוע בצבעים של הצלחה פנומנאלית, כשהחולה מרגיש "על גג העולם" ואין כוח שיכול לעצור אותו, ולעומת זאת במהלך אפיזודה דיכאונית, כל אירוע מתפרש כרמז לסוף העולם, תחושת חוסר ערך, אשמה וייסורי מצפון מלווים את החולה, לפעמים בכל רגעי הערות.
ההתמודדות עם גלים של מאניה או דיפרסיה מקשה על השמירה על שיגרה ועל תפקוד. במהלך מאניה שכיח לראות ירידה בשעות השינה עד כדי לילות רצופים ללא שינה, ולעומת זאת בדיכאון מתארים חולים קושי רב, עד כדי חוסר יכולת לצאת מן המיטה בכל בוקר. בחולי מאניה דיפרסיה במהלך תקופות של חוסר איזון ניכר קושי לשמר מערכות יחסים, לתפקד כהורה או כבן/בת זוג, לבצע משימות שגרתיות במסגרת העבודה ונוספים.
הפרעה דו קוטבית היא הפרעה כרונית, ואין מחלימים ממנה – אם כי ניתן בהחלט להגיע לאיזון בתסמינים שיאפשר תקופות ארוכות של חיים שגרתיים ללא עליות או ירידות חריגות במצב הרוח ובהתנהגות. אצל חולי מאני דיפרסיה חשוב להקפיד, גם בתקופות של נסיגה ואיזון, על ליווי רפואי על ידי פסיכיאטר ולעיתים גם על ידי פסיכולוג או מטפל אחר שיקנה את המימד המנטאלי וההתנהגותי להתמודדות עם תסמיני המחלה, ולהקפיד על איזון תרופתי ועל ביצוע שינויים בסוגי התרופות או במינונים כאשר מסתמן שיש צורך בכך.
ממה נגרמת מאניה דיפרסיה ומה השכיחות שלה?
כאמור, מוערך כי עד 3% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי מאובחנת כסובלת ממאניה דיפרסיה. השכיחות של ההפרעה היא דומה אצל גברים ונשים, ועם זאת הביטוי של מאניה דיפרסיה אצל גברים נוטה להכיל יותר אפיזודות של מאניה, בעוד אצל נשים שכיח לראות יותר אפיזודות של דיכאון. בממוצע, חולי מאניה דיפרסיה יסבלו מ-7-10 אפיזודות של היפו מאניה, מאניה או דיכאון במהלך חייהם, הרוב המכריע של החולים סובלים משרשרת של אפיזודות בזו אחר זו עד להשגת איזון.
ייתכן שישנם שיעורים גבוהים הרבה יותר של חולי הפרעה דו קוטבית בשל מספר חולים שאינם מאובחנים, אם כי בשל ההפרעה המשמעותית לאורח החיים ניתן להניח כי שיעור ניכר מקרב חולי המאניה דיפרסיה מאובחנים ומטופלים (בניגוד לחולי דיכאון, למשל).
הגורמים למאניה דיפרסיה הם מעורבים, כאשר הגורם התורשתי מהווה מנבא משמעותי להתפתחות של מאניה דיפרסיה, או להתפתחות של מחלת נפש בכלל. לצד הגורם התורשתי, יש גורמים נוספים להפרעה דו קוטבית, ביניהם:
- שינוי ברמות הנוירוטרנסמיטורים והורמונים המקושרים בהפרעות נפשיות, כמו סרוטונין
- שינויים הורמונאליים, כמו גיל האל ווסת, הריון ולידה
- אירועים טראומטיים המייצרים עומס ומתח רבים לאורך זמן, כמו התעללות במשפחה
- שימוש בסמים (כולל מריחואנה וסמים קלים) ובחומרים ממכרים אחרים
- שיבוש לאורך זמן בשעונים הביולוגיים, כמו למשל הימנעות משינה סדירה
חשוב לדעת כי בעוד הנטייה למאניה דיפרסיה היא משמעותית לחיזוי התפרצות של המחלה, ברוב המקרים מדובר בהתפרצות המחלה לאור טריגר כלשהוא, כמו למשל שינוי הורמונאלי (התפרצות של מאניה דיפרסיה לאחר לידה), אירוע טראומטי (למשל התפרצות של מאניה דיפרסיה לאחר מות אדם קרוב), או שימוש בסמים.
התסמינים של הפרעה בי פולארית
הפרעה דו קוטבית כוללת תנודתיות במצב הרוח בין שתי קיצוניות דרמאטיות – מחד מאניה שהיא תחושת התלהבות נטולת שליטה או בסיס מציאותי, ומאידך דיכאון קליני עמוק. ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי שנחשב "האורים והתומים" של הגדרת מחלות הנפש והמכונה גם ה-DSM מקדיש פרק שלם לתסמינים ואבחון של הפרעה בי פולארית עם רשימה מגוונת של תסמינים בכל אחת מן האפיזודות, כפי שנפרט בהמשך.
חשוב לדעת, כי אצל חולים בוגרים במאניה דיפרסיה ניכרים בדרך כלל תסמינים שכיחים של האפיזודות השונות, אולם אצל ילדים ובני נוער כמו גם אצל קשישים שסובלים מהפרעה בי פולארית ייתכן מגוון נרחב יותר של תסמינים שחשוב לאתר על מנת לספק טיפול מתאים.
באפיזודות של מאניה כמו גם באפיזודות של דיכאון נפגם בוחן המציאות, וייתכנו הזיות ומחשבות שווא. הן הדיכאון והן האפיזודה המאנית עשויים להכיל אירועים פסיכוטיים של אבדן קשר חריף עם המציאות.
כאמור, חולי מאניה דיפרסיה סובלים מאפיזודות של מאניה או של דיפרסיה, בדרך כלל לסירוגין – אפיזודה של מאניה מלווה באפיזודה של דיכאון קליני עם או ללא תקופת איזון בין שתיהן. היפו מאניה היא אפיזודה קלה של מאניה שעשויה להימשך בדרך כלל זמן ארוך יותר מאפיזודה של מאניה והיא פחות אגרסיבית. אצל הסובלים ממאניה דיפרסיה שחווים אפיזודה מאנית שכיחה גם אפיזודה של מאניה פסיכוטית, כאשר המטופל מבטא אבדן חריף של קשר עם המציאות ותגובותיו קיצוניות.
התסמינים של מאניה
- מרץ מוגבר
- ערנות מוגברת וחוסר יכולת לישון, לנוח או להתרגע
- מצב רוח אופורי
- חוסר יכולת לשמור על ריכוז
- רגזנות יתר
- ריבוי בדיבור, קפיצה מנושא לנושא, דיבור מהיר
- אופטימיות לא מוסברת
- אמונה ב"כוחות על", הערכה עצמית מופרזת
- נטייה לבזבז כספים באופן לא הגיוני ומוגבר
- נטייה להיכנס לפרוייקטים שאפתניים עד לא מציאותיים
- נטייה להפרזה בתחום המיני
- כושר ירוד של שיפוט המציאות
- תוקפנות
- פרובוקטיביות
אפיזודה מאנית גוררת שינויים חריפים בדפוסי המחשבה ההתנהגות התקשורת והערכת המציאות, תפקוד האדם במהלך אפיזודה מאנית הוא שונה באופן מהותי והסביבה התומכת של האדם בדרך כלל מזהה בבירור את השינוי.
שכיח שחולי מאניה דיפרסיה המתמודדים עם אפיזודה מאנית אינם יודעים ואינם מכירים במצבם ומשכך קורה לעיתים קרובות שחולי הפרעה בי פולארית באפיזודה מאנית לא ניגשים לאבחון או מתאימים את הטיפול התרופתי למצב המשתנה שלהם. עוד, חולי מאניה דיפרסיה מתארים לעיתים את המצב המאני כמצב מאושר, ולא תמיד המוטיבציה להחלים או לחפש איזון מספיקה על מנת להתחיל תהליך של טיפול. אפיזודה של מאניה היא מורכבת להתמודדות עברו בני משפחה וסביבה תומכת, ועל כן במקרים רבים הם יהיו אלה שיכפו מסגרת טיפולית על חולה באפיזודה מאנית.
התסמינים של היפו מאניה
היפו מאניה היא אפיזודה מאנית רכה, עם תסמינים של מאניה המגיעים בעצימות חלשה יותר, לעיתים כאלה המאפשרות המשך תפקוד ושמירה על מסגרות כמו משפחה ועבודה ואינן מאפשרות אבחון ברור. לעיתים אפיזודה היפו מאנית יכולה להימשך שנים, ולעיתים היא מגיעה לפני אפיזודה מאנית או אפיזודה של דיכאון.
התסמינים של דיפרסיה, או דיכאון קליני
- תחושה מתמשכת של עצבות
- תחושת ריקנות וחוסר ערך
- חרדה
- תחושת חוסר חשיבות, ייסורי מצפון או אשמה
- חוסר תקווה, תחושה ש"הכל נגמר" או שהכל חסר ערך
- הזנחה עצמית
- אבדן הנאה מפעילויות שבעבר הסבו הנאה רבה כמו עיסוק בתחביבים
- האטה מוטורית
- תחושת תשישות שאינה מרפה
- ירידה ביכולות המנטאליות כמו ריכוז, זיכרון, ויכולת לקבל החלטות
- שינה מרובה, לעיתים במשך רוב שעות היממה
- שינוי בתיאבון – אכילה מופחתת או אכילה מרובה
- נטייה מוגברת לתסמינים פיזיולוגיים כמו כאבים
בחלק ניכר של מקרי הדיכאון קיימות גם מחשבות אובדניות ואובדנות במהלך דיכאון היא נפוצה יותר מהשיעורים של אובדנות באוכלוסיה הכללית. ביחד עם זאת, אפיזודה של דיכאון המתאפיינת בקושי לקבל החלטות ולבצען מקטינה את הסיכוי שהמחשבה האובדנית אכן תהפוך לניסיון התאבדות – באופן מפתיע, רוב ניסיונות ההתאבדות באפיזודות של דיכאון מתרחשים עם תחילת הטיפול התרופתי, כאשר כוחותיו של המטופל שבים אליו אולם הלך הרוח והמצב המנטאלי עוד לא השתנו.
איך מאבחנים מאניה דיפרסיה?
האבחון של מאניה דיפרסיה מבוצע על ידי רופא פסיכיאטר ומבוסס על התמונה הקלינית. על פי ה-DSM, על מנת לאבחן הפרעה דו קוטבית נדרש תיאור של אפיזודות מאניות כמו גם אפיזודות דיכאוניות כאשר בכל אחת מהאפיזודות מתקיימים לפחות חמישה מהתסמינים האופייניים כפי שתואר לעיל. האבחון של מאניה דיפרסיה הוא מהמורכבים בתחום הפרעות הנפש בשל הקיצוניות בין אפיזודות מאניות לדכאוניות, וגם לאחר האבחון התאמת טיפול תרופתי מבוצע בעזרת "ניסוי ותעיה" עד שמצא המינון המדוייק לכל חולה.
מתי חייבים לפנות לרופא באופן מיידי?
חשוב לדעת שחולים בהפרעה דו קוטבית עלולים להוות סכנה לאחרים במהלך אפיזודה מאנית או מאניה פסיכוטית, כמו גם הם עלולים להוות סיכון לעצמם במהלך אפיזודה דיכאונית. בישראל, אדם המהווה סיכון לעצמו או לאחרים נדרש לאשפוז וניתן לאשפזו גם באופן כפוי, כנגד רצונו, כאשר נשקף סיכון לשלומו או לשלום הסובבים אותו (כמו בני משפחה).
גם חולי מאניה דיפרסיה שאינם מסוכנים לסביבתם או בעלי נטייה לאובדנות עלולים להגיע למצב פסיכוטי ומסוכן, ובנוסף ההשפעה של תרופות אופייניות למחלה חלה בתוך שישה עד שמונה שבועות מיום תחילת הנטילה ועל כן חשוב לפנות לתהליך אבחון מקצועי אצל פסיכיאטר בהקדם, כאשר עולה החשד לקיום המחלה.
איך מטפלים במאניה דיפרסיה?
הטיפול במאניה דיפרסיה נשען בדרך כלל על תרופות פסיכיאטריות ממספר משפחות שונות, כאשר התמהיל המדוייק והמינונים נקבעים תוך כדי טיפול, ומשך הזמן הנדרש עד להשפעת התרופה הוא כאמור שישה שבועות לפחות. התרופות המשמשות בחולי מאניה דיפרסיה הן בעיקר:
- מייצבי מצב רוח: משפחת תרופות המונעת בעיקר מצב מאני ומגינות במידת מה גם מפני דיכאון. בין מייצבי מצב הרוח השכיחים נמנה ליתיום ותרופות נוגדות פרכוסים כמו למיקטל ודפלפט.
- נוגדי דיכאון: היום נהוג להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון המעכבות ספיגה מחדש של סרטונין (SSRI) כמו פרוזק, ציפרלקס, רסיטל או סרנדה. חשוב לשים לב כי תרופות נוגדות דיכאון ניתנות במינונים מפוקחים אצל חולי מאניה דיפרסיה עד להשגת איזון מפני שבמינוני יתר הן עלולות להוביל לאפיזודה מאנית
- תרופות אנטי פסיכוטיות: סרקוול, אביליפיי או זיפרקסה. מתאימות בהתקף פסיכוטי בלבד.
- תרופות הרגעה ומעודדי שינה
בשלב האבחון ואיתור המינונים המתאימים של טיפול תרופתי במאניה דיפרסיה, חשוב להקפיד על מפגשים קבועים עם הרופא הפסיכיאטר ובמידת האפשר לשמור על קשר רציף עם פסיכיאטר אחד שמכיר את תווי ההתנהגות של החולה ויודע לזהות מבדיקה אישית שינויים, למשל בקצב הדיבור או בתנוחת הישיבה.
לומדים לחיות לצד הפרעה דו קוטבית
חולי מאניה דיפרסיה מאוזנים עשויים ליהנות מחיים נורמטיביים ושיגרת עבודה לצד חיי משפחה לאורך שנים רבות, כאשר המפתח להשגת איזון טמון, על פי מחקרים, בשמירה על איזון תרופתי לצד טיפולים מנטאליים כמו טיפולים פסיכותרפיים. ניתן בהחלט לשמור על אורח חיים בריא, מאוזן, מספק ורב ערך, אולם כפי הניראה, חשוב לשמור על איזון תרופתי כמו גם על שיגרת ביקורים וליווי רפואי מתאים על ידי הרופא הפסיכיאטר.
כדאי לזכור שאצל חולי מאניה דיפרסיה מאובחנים אירועים חריגים או תקופות של מתח עשויים לשמש טריגר להתפרצות אפיזודה מאנית או דיכאוניים, כמו גם שינויים הורמונאליים כמו הריון ולידה או שינויים אופייניים אצל גברים ונשים בתקופת גיל המעבר. בתקופות כאלה גם חולי מאניה דיפרסיה מאוזנים נדרשים לעיתים להתאמה מחדש של הטיפול התרופתי שלהם.
מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית כרונית שלא ניתן להחלים ממנה, אולם אפשר בהחלט לשמור על איזון נטול אפיזודות דיכאוניות או מאניות באמצעות ליווי רפואי מתאים, איזון תרופתי עם שינויי מינונים במקרה הצורך ותמיכה נפשית כמו טיפול פסיכולוגי.
במרבית המקרים הפרעת מאניה דיפרסיה נוטה להתפרץ בעשורים השלישי או הרביעי לחיים, וביחד עם זאת ישנו תיעוד של חולי מאניה דיפרסיה מאובחנים בגילאי הגן, כאשר ילדים ובני נוער עשויים גם הם לחוות התפרצות מאנית או דיכאונית לאור המחלה. התסמינים של מאניה דיפרסיה אצל ילדים נוטים להיות שונים מאשר אלה שיציגו בוגרים אם כי נוכל לזהות בוחן מציאות פגום, תגובות מופרזות, נטייה לרוגזנות, שינויים בדפוסי השינה, תחושת גדלות או תחושת חוסר ערך, דברנות לא אופיינית ונטייה להסחות דעת, ועוד. בכל מקרה של חשד להפרעה בי פולארית אצל ילדים, מומלץ לגשת לאבחון אצל פסיכיאטרי המתמחה במחלות נפש אצל ילדים על מנת למנוע פגיעה בשיגרת החיים ולאפשר לילד לשוב לחיי איזון.
בדומה לתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI, גם מריחואנה משפיעה על הספיגה החוזרת של סרוטונין ועשויה לגרום לתסמונת עודף של סרוטונין המובילה לאפיזודה מאנית. מחקרים מצאו כי יש קשר בין שימוש בסמים להפרעה בי פולארית כאשר שימוש בסמים וחומרים משני תדעה עלולים להוות טריגר להתפרצות של אפיזודה מאנית.
תרופות פסיכיאטריות הן תרופות שמשפיעות באופן ניכר על שיגרת החיים של מטופלים ואצל מטופלים רבים הנכונות ליטול את התרופות בעקביות על מנת לשמור על שיגרת חיים מאוזנת נפגמת לאורך החיים. יש מטופלים שמצליחים לשמור על שיגרת חיים בריאה ומאוזנת ללא טיפול תרופתי במקרה של מאניה דיפרסיה אולם במקרים רבים, הדבר אינו אפשרי. לאורך זמן, חולי מאניה דיפרסיה לא מטופלים עלולים לאבד את המשפחה, העבודה, ולסכן את איכות החיים שלהם.
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי