סינוסיטיס - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
סינוסיטיס היא דלקת או נפיחות של הרקמה אשר מצפה את הסינוסים - ארבעה חללים זוגיים הממוקמים באזור הראש באופן דו צדדי, ומחוברים ביניהם באמצעות ערוצים צרים. הסינוסים מייצרים ריר דק הנקרא מוקוס אשר מתנקז דרך תעלות האף ומסייע בשמירת לחות האף וניקיונו. כמו כן, הוא מונע הצטברות חיידקים, אבק, אלרגנים ומזהמים אחרים. באופן תקין, סינוסים בריאים מלאים באוויר, אך כשהם חסומים ומתמלאים בנוזל, חיידקים עלולים להצטבר ולגרום לזיהום - מצב המכונה סינוסיטיס חיידקי. תסמיני המחלה כוללים לרוב נזלת, אף סתום או גדוש שגורם לקשיי נשימה דרך האף, כאב, רגישות, נפיחות ולחץ סביב העיניים, הלחיים, האף או המצח שמוחמרים בעת הישענות לפנים, לחץ באוזניים, כאב ראש, כאבי שיניים, שינוי בחוש הריח, שיעול, חום ועוד. לרוב המחלה חולפת ללא טיפול כעבור מספר ימים.
במאמר זה תקראו על:
- סוגי הסינוסים השונים הקיימים בראש
- סיווג דלקות בסינוסים
- הגורמים הנפוצים להופעת סינוסיטיס
- התסמינים של סינוסיטיס
- מתי מומלץ לפנות לרופא?
- גורמי הסיכון להופעת סינוסיטיס
- כיצד ניתן לאבחן סינוסיטיס
- הטיפול לסינוסיטיס
- דרכים נוספות להקל על התסמינים של סינוסיטיס
- סיבוכים אשר עלולים להופיע עקב הדלקת בסינוסים
- כיצד ניתן למנוע את המחלה
מהם סוגי הסינוסים השונים הקיימים בראש?
כאמור, הסינוסים הם חללים אשר ממוקמים בעצם בגולגולת, וקרויים על שם העצמות שמספקות את המבנה שלהם:
- הסינוסים האתמואידיים ממוקמים בין העיניים.
- הסינוסים המקסילריים ממוקמים מתחת לעיניים. אלה הם הסינוסים הגדולים ביותר, בהם עלול להתפתח תהליך דלקתי.
- הסינוסים הספנואידיים ממוקמים מאחורי העיניים.
- הסינוסים הפרונטליים (הקדמיים) ממוקמים מעל העיניים באזור המצח.
סיווג דלקות בסינוסים
ניתן לסווג את הסינוסיטיס (דלקת בסינוסים) לפי משך המחלה:
- מחלה חריפה (אקוטית) - מונח זה מתייחס להופעה פתאומית של תסמיני הצטננות כגון נזלת, אף סתום וכאבי פנים שנמשכים פחות מארבעה שבועות ומשתפרים עם טיפול הולם.
- מחלה תת חריפה (סאב אקוטית) - מונח זה מתייחס למצב שאינו משתפר בתחילה, כך שהתסמינים נמשכים ארבעה עד שמונה שבועות.
- מחלה כרונית (מתמשכת) ומחלה חוזרת - מונח זה מתאר זיהומים חריפים חוזרים, כך שתסמיני המחלה נמשכים שמונה שבועות או יותר. כמו כן, מחלה כרונית כוללת הופעת שלושה אירועים (או יותר) של סינוסיטיס חריפה בשנה.
מהם הגורמים הנפוצים להופעת סינוסיטיס?
סינוסיטיס חריפה נגרמת לרוב בעקבות הצטננות שנובעת מזיהום נגיפי (ויראלי), אך במקרים מסוימים הגורם הינו זיהום חיידקי.
הגורמים הנפוצים למחלה הכרונית כוללים:
- פוליפים באף - גידולי רקמה עודפת אשר יכולים לחסום את מעברי האף או הסינוסים.
- סטיה במחיצת האף – מחיצת האף היא רקמת הדופן בין הנחיריים. מחיצה עקומה עשויה להגביל ואף לחסום את מעברי הסינוסים, ולהחמיר את התסמינים של הסינוסיטיס.
- סיבוכי מחלות נלוות – ישנן מחלות שעלולות לגרום להתפתחות חסימת האף וסינוסיטיס, כגון לַיֶּפֶת כִּיסְתִית (ציסטיק פיברוזיס - Cystic fibrosis), איידס (מחלה שנגרמת מנגיף הכשל החיסוני האנושי – HIV) ועוד.
- זיהומים בדרכי הנשימה - זיהומים בדרכי הנשימה עלולים לגרום לעיבוי ממברנות הסינוסים ולחסימת ניקוז הריר. זיהומים אלו יכולים להיגרם על ידי וירוסים או חיידקים.
- אלרגיות - כגון קדחת השחת.
עבור תינוקות וילדים צעירים, שהות במעונות יום, שימוש במוצצים או בבקבוקי שתייה בשכיבה עלולים להגביר את הסיכוי לחלות בסינוסיטיס.
מהם התסמינים של סינוסיטיס?
התסמינים של סינוסיטיס חריפה כוללים לרוב:
- ריר סמיך, צהוב או ירקרק מהאף (נזלת) או בחלק האחורי של הגרון.
- אף סתום או גדוש שגורם לקשיי נשימה דרך האף.
- כאב, רגישות, נפיחות ולחץ סביב העיניים, הלחיים, האף או המצח שמוחמרים בעת הישענות לפנים.
- ילדים אשר חולים בסינוסיטיס עלולים לסבול בנוסף מנזלת שנמשכת יותר משבעה עד עשרה ימים, משיעול לילי ומנפיחות סביב העיניים.
תסמינים אחרים כוללים לחץ באוזניים, כאב ראש, כאבי שיניים, שינוי בחוש הריח, שיעול, הופעת ריח רע מהפה, עייפות, חום ועוד.
התסמינים הנפוצים של סינוסיטיס כרונית לרוב דומים לתסמיני המחלה האקוטית, אך כאמור, נמשכים לתקופה ארוכה יותר.
מתי מומלץ לפנות לרופא?
רוב המטופלים אשר סובלים מסינוסיטיס חריפה אינם נדרשים לייעוץ רפואי, אך מומלץ לפנות לרופא המטפל עם הופעת אחד מהדברים הבאים:
- תסמינים שנמשכים יותר משבוע.
- מהלך מחלה אשר כולל שיפור בתסמינים עם החמרה חוזרת.
- חום ממושך (במיוחד כזה שלא מגיב תרופתית).
- היסטוריה של סינוסיטיס כרונית.
מומלץ לפנות לייעוץ רפואי מיידי עם הופעת אחד מהתסמינים הבאים:
- כאב, נפיחות או אדמומיות סביב העיניים.
- חום גבוה.
- בלבול.
- ראייה כפולה או שינויים אחרים בראייה.
מהם גורמי הסיכון להופעת סינוסיטיס?
ישנם מצבים אשר עלולים להגביר את הסיכון לחלות בסינוסיטיס. מצבים אלו כוללים אסתמה, רגישות לאספירין, זיהום דנטלי, זיהום פטרייתי, גידולים למיניהם, חשיפה קבוע לעשן סיגריות ועוד.
כיצד ניתן לאבחן סינוסיטיס?
ראשית, הרופא המטפל ישאל אודות התסמינים ומשכם, תלונות נוספות, מחלות רקע והיסטוריה רפואית של המטופל ומשפחתו. לאחר מכן, תבוצע בדיקה גופנית, אשר ברוב המקרים תביא לאבחנה כבר בשלב זה.
ישנם אמצעים אחרים שעשויים לשמש לאבחון סינוסיטיס, ובעיקר לשלילת מצבים אחרים. אמצעים אלה כוללים:
- בדיקת אנדוסקופיה של חלל האף – בבדיקה זו, צינור דק וגמיש (אנדוסקופ) עם אור ומצלמה בקצהו, מוכנס דרך האף ומאפשר לרופא לבדוק בצורה חזותית את החלק הפנימי של הסינוסים.
- בדיקות הדמיה – בדיקת סי טי (CT), למשל, מציגה פרטים נוספים על הסינוסים ואזור האף. בדיקה זו לרוב לא מבוצעת במסגרת מחלה חריפה.
- דגימות אף וסינוסים - בדיקות מעבדה לרוב אינן נחוצות לאבחון סינוסיטיס חריפה, אך עם זאת, כאשר המחלה אינה מגיבה לטיפול או מחמירה לאחר שיפור בתסמינים, דגימות רקמה (תרביות) מהאף או מהסינוסים עשויות לסייע במציאת הגורם למחלה.
- בדיקת אלרגיה – במצבים בהם עולה חשד לכך שאלרגיה גרמה להופעת סינוסיטיס, מומלץ לבצע בדיקת אלרגיה לעור. בדיקה זו בטוחה ומהירה ויכולה לסייע באיתור האלרגן שגורם להתלקחות המחלה באף ובסינוסים.
מהו הטיפול לסינוסיטיס?
רוב המקרים של סינוסיטיס חריפה חולפים מעצמם ללא טיפול. עם זאת ניתן להשתמש בטיפול שנועד להקל על התסמינים:
- תרסיס אף – ריסוס אפי, מספר פעמים ביום, שנועד לשטוף את מעברי האף ולנקות אותם מהגודש המצטבר.
- תרסיס סטרואידים אפי - תרסיסים אלו מסייעים במניעת ובטיפול בתהליך הדלקתי, לדוגמה פלוטיקזון (Fluticasone Propionate Nasal), בודסוניד (בודיקורט – Budesonide), מומטזון (Mometasone) ועוד.
- נוגדי גודש – מומלץ להשתמש בחומרים מסוג זה למשך מספר ימים בלבד, משום שהם עלולים לגרום בהמשך לחזרה של גודש חמור יותר.
- תרופות לאלרגיה – במקרים בהם הסינוסיטיס נובעת מאלרגיה, שימוש בתרופות לאלרגיה עשוי לסייע בהפחתת תסמיני הסינוסיטיס.
- משככי כאבים ללא מרשם - כגון אקמול (פרצטמול), איבופרופן, נורופן, אדוויל או אספירין. יש להיזהר בעת מתן אספירין לילדים או לבני נוער משום שהוא נקשר לתסמונת נדירה ומסכנת חיים.
- סטרואידים דרך הפה או בהזרקה - תרופות אלו משמשות להקלה על דלקת שנובעת ממחלה חמורה, במיוחד כשישנם פוליפים באף. יש לציין כי נטילת סטרואידים דרך הפה עלולה להיות כרוכה בתופעות לוואי חמורות.
- טיפול אנטי פטרייתי – במצבים בהם הזיהום נובע מפטריות.
- תרופות לטיפול בפוליפים באף ובסינוסיטיס כרונית – במקרים אלו הרופא עשוי להמליץ על זריקה של דופילומאב (Dupixent) או אומליזומאב (Omalizumab). תרופות אלו עשויות להפחית את גודל הפוליפים באף ולהפחית את הגודש.
בדרך כלל אין צורך בטיפול אנטיביוטי בסינוסיטיס חריפה, מכיוון שהיא נגרמת בדרך כלל על ידי וירוסים ולא על ידי חיידקים. יש לציין כי גם אם הסינוסיטיס החריפה היא חיידקית, היא יכולה לחלוף ללא טיפול, ולכן הרופא עשוי להמתין טרם מתן מרשם לאנטיביוטיקה. עם זאת, תסמינים חמורים, מתקדמים או מתמשכים עשויים כן לדרוש טיפול אנטיביוטי. במידה והרופא המליץ על טיפול באנטיביוטיקה, יש להקפיד על נטילת טיפול מלא, גם לאחר הופעת שיפור בתסמינים.
במקרים עמידים לטיפול, ניתן לשקול ביצוע בדיקת סי טי (CT) המשמשת לאבחון מיטבי של הסינוסים. בהתאם לתוצאות, ייתכן שיהיה צורך בניתוח סינוס אנדוסקופי לתיקון בעיות מבניות בסינוסים. כאמור, עבור הליך זה, הרופא משתמש בצינור דק וגמיש עם אור ומצלמה בקצהו (אנדוסקופ) כדי לחקור את מעברי הסינוסים. בהתאם למקור החסימה, הרופא עשוי להשתמש במכשירים שונים בכדי להסיר רקמה או לגלח פוליפ שגורמים לחסימה באף. כמו כן, הגדלת פתח סינוס צר עשויה לאפשר ניקוז מיטבי.
אילו דרכים נוספות עשויות להקל על התסמינים של סינוסיטיס?
- מנוחה – מנוחה תעזור לגוף להילחם בזיהום ולהאיץ את ההתאוששות.
- שתיית נוזלים מרובה.
- הרטבת חללי הסינוסים – ביצוע מקלחת חמה ונשימת אוויר חם ולח עשויים להקל על הכאב ולעזור לניקוז הריר.
- שטיפות אף באמצעות מי מלח.
- רפואה משלימה – טיפולים מסוג זה כגון דיקור או עיסוי פנים מועילים בהפחתת תסמינים של סינוסיטיס, כולל לחץ וכאב. כמו כן, טיפולים אלה עשויים גם לעזור למטופל להירגע, ולרוב אינם כרוכים בתופעות לוואי לא רצויות.
מהם הסיבוכים אשר עלולים להופיע עקב הדלקת בסינוסים?
סיבוכי המחלה אינם שכיחים, וסיבוכים חמורים הינם נדירים עוד יותר. סיבוכים אלה עשויים לכלול:
- סינוסיטיס כרונית - מחלה חריפה עשויה להוות מצע לבעיה ארוכת טווח - סינוסיטיס כרונית.
- דלקת קרום המח - זיהום זה גורם לדלקת של הממברנות והנוזלים המקיפים את המוח וחוט השדרה.
- בעיות ראייה – במקרים בהם הזיהום מתפשט לארובת העין, הוא עלול לגרום לפגיעה בראייה ואף לעיוורון שיכול להיות קבוע.
- זיהומים אחרים - באופן נדיר, הזיהום יכול להתפשט לעצמות (מצב המכונה אוסטאומיאליטיס) או לעור (מצב המכונה צלוליטיס).
כיצד ניתן למנוע את המחלה?
מומלץ לפעול לפי העצות הבאות בכדי להפחית את הסיכון לחלות בסינוסיטיס:
- הימנעות מזיהומים בדרכי הנשימה העליונות – מומלץ להתרחק מאנשים הסובלים מהצטננות או חולים בזיהומים אחרים. כמו כן, מומלץ לשטוף את הידיים לעיתים קרובות במים וסבון, במיוחד לפני הארוחות.
- עבור אנשים הסובלים מאלרגיה, מומלץ להימנע מהתלקחויות.
- הימנעות מעשן סיגריות ואוויר מזוהם - עשן הטבק ומזהמים אחרים עלולים לגרות הריאות ואת מעברי האף.
- שימוש במכשיר אדים - הוספת לחות לאוויר עשויה לסייע במניעת סינוסיטיס.
- הימנעות מקינוח אף ביתר.
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי