טיפול בנחירות
טיפול בנחירות - כל המידע הרפואי המעודכן על הטיפול בתופעה הנפוצה, בנוסף לרשימת רופאי אף אוזן גרון מומלצים מעודכן 2021
טיפול בנחירות - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
נחירות (Snoring) הן תופעה רווחת מאוד באוכלוסייה. נמצא כי קרוב למחצית מהאנושות תסבול מנחירות לאורך החיים, בדרגות חומרה שונות, באופן זמני או קבוע, כאשר שיעור הגברים המתמודדים עם התופעה גבוה מזה של הנשים. עוד נמצא כי ככל שהגיל מבוגר יותר והמשקל גבוה יותר, עולה אחוז הנוחרים מקרב אותו חתך גיל.
חשוב לדעת כי פרט למטרד הווקאלי שמייצרות נחירות, ממנו סובלים בעיקר מי שחולקים את יצועם עם האדם הנוחר, המתקשים להירדם ולישון עקב הרעש, מדובר בתופעה שעשויה להתפתח לבעיה רפואית חמורה.
לאורך השנים פותחו מגוון שיטות ואמצעים להתמודדות עם נחירות לרבות הנהגת שינויים באורח חייו של האדם הנוחר, שימוש במגוון תכשירים ועזרים או ביצוע ניתוח מסוגים שונים.
במדריך שלפניכם תקראו על:
מהן נחירות ומהם הגורמים להן?
נחירות נוצרות במהלך השינה בשל תנועת רֶטֶט של הרקמות הרכות בדרכי הנשימה העליונות, ומצביעות על התנגדות לזרימת האוויר באזור זה. במרבית המקרים הנחירות נשמעות בשעת שאיפת אוויר לגוף, אך לפעמים גם בזמן נשיפתו החוצה. עם הגורמים לנחירות זמניות, המופיעות לעיתים רחוקות, נמנים צריכת אלכוהול וכן זיהום או דלקת בדרכי הנשימה העליונות.
במצב הכרוני הנחירות עשויות להעיד על תסמונת דום נשימה בשינה, שבה דרכי הנשימה העליונות נסגרות עקב רפיון שרירי הגוף. כפועל יוצא רמת החמצן בדם יורדת, הורמוני סטרס מופרשים ואיכות השינה נפגעת, כאשר האדם הנוחר מתעורר לטובת שאיפת אוויר, וכלל אינו מודע ליקיצות.
ככלל, נחירות מופיעות בשכיחות גבוהה יותר בקרב מי שסובל מאחת או יותר מהתופעות הללו: תת-פעילות בלוטת התריס; גודש באף; נזלת כרונית; סינוסיטיס; שקדים מוגדלים; השמנה וכן בעיות מבניות באף או בגרון, אך נחירות עשויות להופיע גם אצל מי שאין ברקעו הרפואי בעיה כלשהי.
תסמיני נחירות ודום נשימה בשינה וסיבוכים אפשריים
פרט לנחירות עצמן, שהן התסמין המובהק של התופעה, אדם הסובל מנחירות יסבול בנוסף מאחד או יותר מהתסמינים האלה: יובש בגרון; תחושת חֶֶנֶק בזמן השינה ויקיצות עקב כך; דום נשימה בשינה המתאפיין בהפסקות נשימה שלאחריהן נפלטת נחירה קולנית; עלייה בלחץ הדם; קשיי ריכוז; שינה בלתי איכותית; עייפות לאורך היום; דופק בלתי סדיר; כאבי ראש בבקרים והפרעה במצב הרוח.
לצורך קבלת תמונה מקיפה, הרופא המטפל, מומחה ברפואת אף-אוזן-גרון, יתשאל את האדם הנוחר לגבי קיומם של תסמינים אלה או תופעות חריגות אחרות. מומלץ להגיע לאבחון הרפואי בלוויית בן או בת הזוג, אשר יוכלו להעיד על תסמינים שהמטופל חווה במהלך השינה ולעיתים כלל אינו מודע להם.
תסמונת דום נשימה בשינה מהווה המשך לתופעת הנחירות, אך היא חמורה יותר כיוון שבמסגרתה היצרות דרכי הנשימה מגיעה לרמת חסימה מוחלטת של מעבר אוויר. במצב זה הקולטנים בדם מאבחנים את המחסור בחמצן ושולחים למוח אות שמוביל להתעוררות. אז, חל כיווץ בשרירי הלוע ומתחדש מעבר האוויר. הדבר יכול לחזור על עצמו כמה וכמה פעמים במהלך השינה, בלי שהאדם הסובל מכך יהיה מודע ליקיצות.
תסמונת זו טומנת בחובה סכנות בריאותיות ואפשרות להתפתחות סיבוכים דוגמת בעיות בכליות; הפרעות מטבוליות; סוכרת; יתר לחץ דם; אסתמה; בעיות נוירולוגיות בכללן אירוע מוחי, וכן סיכון מוגבר להתקף לב, שבץ, הפרעות בקצב הלב או מחלות לב אשר לו חשופים כל הנוחרים, לאו דווקא מי שסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה.
לפיכך, מומלץ לכל מי שמתמודד עם נחירות לשים לב לתסמינים כמו כאב בחזה בעת מאמץ, שעשוי להעיד על מצב של תעוקת חזה. נוסף על כך כל מי שנוחר נמנה עם קבוצת סיכון להתפתחות היצרויות בעורקי התרדמה, אשר אחראים על אספקת דם לראש ולצוואר.
אופני אבחון
הרופא האמון על אבחון הגורמים לנחירות הוא כאמור מומחה אף-אוזן-גרון. בראשית האבחון, יערוך הרופא בדיקה פיזית למטופל, ויתשאל אותו לגבי ההיסטוריה הרפואית שלו והתסמינים הנלווים לנחירות. בהמשך הרופא עשוי להפנות את המטופל לבדיקת דימות דוגמת רנטגן, CT או MRI , במטרה לקבל תמונת מצב של מבנה דרכי הנשימה אשר תהווה עזר בידי הרופא לאבחון הבעיה, ותסייע לו לגבש המלצה לגבי הטיפול המתאים ביותר לנסיבות המקרה ולצורכי המטופל הפרטני.
במקרים שבהם מדובר בנחירות כרוניות: אם החשד הוא כי הגורם לנחירות הוא עקב סינוסיטיס או נזלת כרונית, ייערך בירור ייעודי בכיוון זה; אם הרופא סבור כי בעיית הנחירות נרחבת וחמורה יותר, ומגיעה כדי תסמונת דום נשימה בשינה, המטופל יופנה למעבדת שינה שבה ניתן לאבחן את התסמונת.
במהלך הבדיקה במעבדת השינה, המבוצעת במעבדה בבית חולים או בביתו של המטופל ומנוטרת מרחוק, ייערך מעקב אחר הפסקות הנשימה של המטופל במהלך השינה ורמת ריווי החמצן בדמו בעת התרחשותן.
ההפסקות יתועדו והבדיקה תתחקה אחר מקורן ותאמוד את עוצמת הנחירות. טיפול בתסמונת דום נשימה בשינה מוביל בדרך כלל לשיפור בתסמינים הנלווים, בכלל זה הפחתת הנחירות, צמצום הסיכון להתפתחות סיבוכים רפואיים והטבה בתחושה הכללית של המטופל – רמת העייפות שלו, קשיי הריכוז וכדומה.
דרכי הטיפול בנחירות
דרכי הטיפול בתופעה מגוונות, ומתפרסות על ערוצים שונים. ככלל, הטיפול הדרגתי ומתבצע בשלבים – מהפשוט אל המורכב יותר.
המלצות לשינוי אורח החיים
בשלב ראשון יומלץ לאדם הסובל מנחירות להנהיג שינויים באורח חייו, תוך התייחסות להיבטים שונים, בהם:
- הימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול – בפרט משתיית משקאות חריפים בסמיכות למועד השינה, כיוון שאלכוהול מוכר כגורם המביא לרפיון הרקמות, שמוביל לנחירות.
- ירידה במשקל – שינוי זה עשוי להפחית את תדירות הנחירות ואף להוביל להפסקתן כליל בקרב חלק גדול מהסובלים מנחירות, אולם קשה להעריך מבעוד מועד למי מהמטופלים הדבר יהיה אפקטיבי.
- הפסקת נטילת תרופות הידועות כגורמות לנחירות – ווליום לדוגמה, שהוא תרופה המשתייכת למשפחת הבנזודיאזפינים, מוכר כתכשיר המחליש את דרכי הנשימה העליונות ומוביל לנחירות.
- מעבר לשינה על הצד – במרבית המקרים שינה על הגב מגבירה את הנחירות בשל הגרביטציה המופעלת על רקמות הגרון במהלך שינה בתנוחה זו. שינה על הצד מאפשרת לנטרל את השפעת הגרביטציה ולהפחית את הנחירות. היות שלא טבעי להתמיד בשינה על הצד פותחו מוצרים שנועדו לסייע למטופל להישאר בתנוחה זו בשינה, ולהימנע מלהתהפך ולעבור לשינה על הגב. עזרים אלה כוללים בעיקר סוגי כריות שונים. אביזר דומה ניתן להכין בבית: תפירת כיס באחורי הפיג'מה שלתוכו מוכנס כדור טניס. הרעיון שעליו מתבסס עזר זה הוא שכאשר האדם הנוחר יעבור לישון על גבו, כדור הטניס יגרום לו מייד להתהפך לשינה על הבטן או על הצד, וזאת בלי שהמטופל ירגיש בכך ויקיץ מהשינה.
- גמילה מעישון – המוכר כאחד הגורמים המובילים להגברת תופעת הנחירות.
- השתדלות שלא לאכול ארוחות גדולות לפני שעת השינה – זאת במטרה להימנע ממצב שבו חומצות הקיבה גורמות לריפלוקס המוביל להיצרות דרכי הנשימה. עוד בתחום התזונה מומלץ להימנע מצריכת מוצרי חלב, קפאין או חלב סויה, הידועים כמגבירי נחירות.
- הימנעות מנטילת תרופות מסוגים שונים – בכלל זה נוגדי אלרגיה (אנטיהיסטמינים), כדורי שינה ותרופות הרגעה, כולם תכשירים אשר להם השפעה המביאה לרפיון הרקמות – מצב שעשוי להוביל להיצרות דרכי הנשימה, ואף לחסימתן.
- המלצה על שימוש במכשיר אדים – אוויר יבש מוכר כאחד הגורמים המובילים לגירוי רירית האף והגרון ועקב כך להחמרת הנחירות. כדי להתגבר על כך מומלץ להשתמש במכשיר אדים המסייע לשמור על הלחות באוויר.
- הגבהה של המקום במיטה שבו מונח הראש, ויצירת הטיה של 10 ס"מ לפחות ביחס לשאר הגוף.
- שימוש בסד שינה ו/או בחגורת גב.
טיפול שמרני באמצעות תכשירים ועזרים מסייעים
אם ניסיון המטופל לשנות את אורח חייו לא הביא לתוצאה המיוחלת – הפחתת הנחירות או הפסקתן, השלב הבא בתהליך הטיפול יהיה הסתייעות בתכשירים ובעזרים שונים, בהתאם לגורם שבו חושד הרופא כמוביל לנחירות.
למטופלים הסובלים מחסימה באף יומלץ להתמודד עם התופעה באמצעות התקנים המרחיבים את חלקם הפנימי של הנחיריים או שימוש בתרסיסי אף ייעודיים למטרה זו – אין הכוונה לתרסיסים נגד צינון, שבהם לא מומלץ להשתמש יותר מימים ספורים.
עוד מומלץ לבעלי אף חסום לעשות שימוש במדבקות המודבקות על חלקו החיצוני של האף ומטרתן להרחיב את הנחיריים ולהקל על מעבר האוויר, או ברצועות אף מרחיבות שאותן מניחים על הנחיריים טרם השינה.
במטרה לבדוק את השפעתם הפוטנציאלית של שני עזרים אלה, ניתן לערוך בדיקה ביתית שבה האדם הנוחר עומד מול מראה, סוגר את פיו ושואף אוויר. אם במצב זה הנחיריים מבצעים מעין תנועת קריסה פנימה, הדבר מלמד על כך שדרכי הנשימה באפו של המטופל צרות מהנורמה, וייתכן כי עזרים אלה יסייעו לו בפתרון תופעת הנחירות.
עבור מטופלים הסובלים מגודש באף בשל נזלת אלרגית קבועה, שבעטיו נגרמות הנחירות, יומלץ על שימוש בתרסיסים לאף הכוללים סטרואידים. תכשירים אלה מסייעים בייבוש הנזלת, מקלים על הגודש ופותחים את דרכי הנשימה באופן שעשוי להפחית את הנחירות.
עזר רפואי מוכר נוסף המצוי בשימוש רוֹוח הוא CPAP (Continuous positive airway pressure) – זהו מכשיר נשימה בלתי חודרני אשר כולל מפוח המחולל זרם אוויר בלחץ חיובי מתמשך, צינור ומסיכה מלאה או חלקית, אשר מוצמדת לפניו של המטופל בזמן השינה, אל הפה או האף, ודרכּהּ מועבר האוויר בלחץ אל דרכי הנשימה.
המכונה מזרימה אוויר לנחיריים באופן מתמיד, ולחץ האוויר החודר לאף עוזר לשמור על דרכי האוויר פתוחות תוך מניעת ההתנגדות אשר יוצרת את הרעשים האופייניים לנחירות. מכשיר זה מיועד עבור מטופלים אשר מסוגלים לנשום באופן עצמוני אך נזקקים לסיוע בנשימה, למשל במקרים של מחלות הפוגעות בנשימה בשנת הלילה ובייחוד במצבי דום נשימה בשינה. כמו כן נודעת ל-CPAP השפעה מסייעת במקרי נחירות שאינם עולים כדי דום נשימה בשינה.
חרף הסרבול הכרוך בשימוש במכשיר, ואי-נוחות מסוימת שעשוי המטופל לחוות בשימוש בו, יעילות המכשיר רבה והוא משפר באופן משמעותי את איכות לילותיהם של אנשים הסובלים מנחירות ו/או מדום נשימה בשינה.
עזרים נוספים שעליהם עשוי הרופא להמליץ במקרי תסמונת דום נשימה בשינה הם סוגים שונים של התקנים דנטאליים אשר אותם מכניס המטופל לחלל הפה, הם פועלים באופן של הרמת החך או דחיפה של הלשון ו/או הלסת התחתונה קדימה, ובדרך זו מרחיבים את דרכי הנשימה העליונות ופותחים אותן. בהקפדה על שימוש נכון בהתקנים אלה, והרכבתם מדי לילה, מוכחת יעילות גבוהה יחסית שלהם המקלה על הסימפטומים של התסמונת.
ניתוח
שעה שניסיון שימוש בעזרים או תכשירים אינו מקל על תופעת הנחירות כמו גם במקרים של בעיה אנטומית מובהקת דוגמת מחיצת אף עקומה או מעברים צרים באף, הטיפול המוצע עובר לשלב הבא שהוא ביצוע ניתוח. התערבות כירורגית עשויה להוביל לפיתרון מקיף ומלא של הפסקת הנחירות. בהתאם לבעיה שממנה סובל המטופל, נתוניו הרפואיים האישיים והגורם לנחירות יוחלט איזה סוג ניתוח יתאים עבורו.
עבור מי שסובל מהפרעה מבנית באף דוגמת מחיצה עקומה או פוליפים באף, יומלץ על ביצוע ניתוח לשיפור זרימת האוויר בחלל האף – זוהי האוכלוסייה אשר לה ניתוח מסוג זה נמצא יעיל במיוחד.
ניתוחים נוספים, בהתאם לגורם לנחירות, הם הסרה של רקמות עודפות אשר רוטטות וגורמות לנחירות, דוגמת כריתת הפוליפים (Adenoidectomy) או כריתת השקדים (Tonsillectomy). במהלכם של הליכים כירורגיים אלה מוּסרת הרקמה הרכה ומתוקנים הליקויים המבניים במטרה להרחיב את מעבר האוויר ולאפשר מעבר חופשי של אוויר.
הליך כירורגי נוסף הוא ניתוח חיך-לוע (Uvulo-palato-pharyngo-plasty – UPPP) אשר מטרתו לשפר את זרימת האוויר בדרכי הנשימה העליונות, ומיועד בעיקר עבור מי שסובלים מנתיב אוויר צר.
שיטה אחרת היא טיפול בתומכני חיך (Pillar procedure) – ניתוח שבו מוחדרים לתוך החיך הרך שתלים קטנים מפלסטיק אשר סביבם מתפתחת רקמת צלקת. רקמה זו מביאה להתקשחות החיך הרך ועקב כך נפסק הרטט אשר מוביל לנחירות.
כאשר הגורם לנחירות הוא בעיות מבניות בגרון, יבוצע ניתוח שינוי פלסטי של מבנה הגרון, במטרה למנוע את היצרות דרכי הנשימה העליונות במהלך השינה.
הניתוחים הללו נערכים בשיטות שונות לרבות ניתוחים רובוטיים; ניתוחים שבהם מבוצעת כריתת רקמות באמצעות צריבה וחיתוך בלייזר או על ידי תדר רדיו – שניהם תחת הרדמה מקומית. יתרונותיהם של ניתוחים אלה הם בכך שהכאב הנלווה להם פחוּת, אך יעילותם טרם הוּכחה בוודאות ויש סיכוי לחזרת התופעה. שיטה נוספת היא ניתוחי קובלציה – טכניקת ניתוח מתקדמת המבוססת על גלי קול. השיטה החדישה מאפשרת השגת תוצאות יעילות בלי לגרום לפגיעה ברקמת הגרון עקב חום. עוד מאפשרת שיטה זו החלמה פשוטה ומהירה יותר לאחר ההתערבות הכירורגית, וחזרה לשגרה מלאה כעבור שבוע ממועד הניתוח.
כאשר לא נמצא פתרון פלסטי יעיל נוקטים בשיטה של הכנסת קוצב לעצב הלשון, שתכליתו להפעיל את בסיס הלשון למניעת היצרות דרכי הנשימה.
בעבר, הניתוח היחיד שהוצע היה באמצעות סכין. כאשר הניתוח עלה יפה, בעיית הנחירות הופסקה, אך שעה שהניתוח לא הצליח, הבעיה הייתה שבה להתעורר מדי כחמש שנים או עשור.
לא בהכרח. ייתכנו מצבים שבהם הנחירות אינן מעידות על בעיה רפואית כלשהי המובילה לתסמונת. במקרים אלה למשל טרם הוברר אם למטופלים יש נטייה מוגברת לפתח גם תסמונת דום נשימה בשינה.
כיום מוצעים מגוון טיפולים להתמודדות עם תופעת הנחירות. התהליך המקובל הוא הדרגתי, ונע מניסיון לשנות את אורח חייו של הנוחר במגוון היבטים, עבוֹר בהסתייעות במכשירים ובעזרים ייעודיים ועד התערבות כירורגית לסוגיה השונים.
ככלל, רק לאחר ששיטות אחרות שניסה המטופל לא הוכיחו את הצלחתן, יופנה המטופל לביצוע ניתוח. כבכל התערבות כירורגית חשוב לזכור שלהליך נלווים סיכונים ואפשרות להתפתחות סיבוכים. לפיכך יש לשקול את היתרונות והחסרונות בכל שיטה ניתוחית, במסגרת התייעצות עם רופא מומחה.
כיום מקובלת התפיסה של רפואה מותאמת אישית (DISE – Drug induced Sleep Endoscopy) במסגרתה שיטת הניתוח מותאמת לבעיה שממנה סובל המטופל ולצרכיו הפרטניים, בדרך של ביצוע בדיקה אנדוסקופית של חלל הגרון, הפה והאף במהלך השראת שינה באמצעות תרופה. אבחון זה מאפשר לעקוב אחר מה שמתרחש בדרכי הנשימה העליונות באופן המדמה שינה אמיתית, ולאתר את המיקום שבו יש היצרות של דרכי האוויר, המובילה לרטט של הרקמות ועקב כך לנחירות.
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי