שתל שבלול

מה ההבדל בין ליקוי שמיעה הולכתי וליקוי שמיעה תחושתי – עצבי?

מקובל לחלק ליקויי שמיעה לשני סוגים. הסוג הראשון מכונה ליקוי שמיעה הולכתי והוא נגרם מתקלה באיסוף גלי הקול והולכה מכאנית של התנודות אותם הם יוצרים. ליקויים כאלה עשויים לנבוע מנזק לעור התוף (כתוצאה מפגיעת הדף למשל), מחבלה או דלקת באוזן התיכונה שפגעו בעצמות השמע העדינות (שלוש העצמות הקטנות ביותר בגופנו). ליקויי שמיעה מן הסוג השני מכונים ליקויים עצביים - תחושתיים והם כולל ליקויים שמקורם בבעיות באברי האוזן הפנימית האמונים על תרגום התנודות שיצרו גלי הקול (תנודות שעשו דרכם אל איבר השבלול) לאותות חשמליים והולכתם אל המוח.

מי ששמיעתם נפגעה בשל ליקוי שמיעה הולכתי יכולים להיעזר במכשירי שמיעה אשר מגבירים את עוצמת גלי הקול וכך גם את הרטט בעור התוף והתנועה בעצמות השמע. באופן כזה ניתן לשפר את הגירוי של תאי השערה בשבלול ולחזק את האותות החשמליים הזורמים דרך עצב השמע אל המוח. מכשיר שמיעה לא יכול לעזור במצב של ליקוי שמיעה עצבי – תחושתי, זאת משום שהגברת עוצמת גלי הקול אין בכוחה להתגבר על הבעיה המונעת מן האותות החשמליים להגיע אל המוח. 

בעבר נחשבו ליקויי שמיעה עצביים – תחושתיים למצבים שאין עבורם פתרון רפואי. המצאת השתל השבלולי בישרה על שינוי מבורך וכיום ניתן באמצעותו לטפל במצבים מורכבים של אבדן שמיעה בשל ליקוי עצבי – תחושי כזה או אחר. חשוב לציין כי כדי להשיג תוצאות טובות נדרש שיתוף פעולה של המטופל המתבטא בנכונות לתרגל ולשפר בהדרגה את כישורי השמיעה לאחר ביצוע ניתוח ההשתלה.

איך מסייע שתל שבלולי להתגבר על ליקוי שמיעה עצבי – תחושתי?

בניגוד למכשיר שמיעה, המגביר את עוצמת הצלילים החודרים אל תעלת השמע, שתל שבלולי מעבד את הצלילים, הופך אותם לאותות חשמליים ומעביר אותות אלה אל עצב השמיעה דרכו הם מוזנים אל המוח. בצורה זו השתל מחליף את איברי החישה שאינם ממלאים תפקידם ומספק למוח מידע בצורת אותות חשמליים אותם יכול המוח לתרגם וליצור חוויית שמיעה. 

החלק הפנימי והחיצוני של מערכת שתל שבלולי

בניתוח שתל שבלולי מושתל החלק הפנימי של מערכת אשר לה חלק נוסף, חיצוני.  החלק החיצוני מורכב ממיקרופון הקולט את גלי הקול והופך אותם לאותות חשמליים, מעבד המכין את המידע לתצורה המתאימה להעברתו אל המוח ומשדר עם אנטנה עגולה שבמרכזה מגנט. 

החלק הפנימי כולל מקלט בעל אנטנה שבמרכזה מגנט ואלקטרודה המוחדרת לאיבר השבלול באוזן הפנימית. שתל שבלולי מחליף איברי שמע שליקויים בהם מונעים ממידע אודות צלילים להגיע אל המוח בצורת אותות חשמליים. גלי הקול נקלטים במיקרופון שבחלק החיצוני של המערכת (חלק המוצמד לאזור אחורי בראש), המתרגם אותם לאותות חשמליים אנלוגיים. האותות מן המיקרופון מוזרמים אל מעבד דיבור, גם הוא בחלק החיצוני של המערכת, שם הם מומרים לאותות דיגיטליים תוך הפרדת קולות אנושיים כדי שאלה יודגשו.

האותות הדיגיטליים משודרים דרך האנטנה העגולה אל האנטנה של החלק הפנימי של מערכת השתל השבלולי. האנטנות נצמדות אחת אל השנייה משני עברי העור המכסה את הגולגולת בזכות המגנטים שממוקמים במרכז כל אחת מהן.

מן האנטנה של החלק הפנימי של מערכת השתל השבלולי המידע המקודד דיגיטלית זורם למתאם הנמצא מתחת לעור מאחורי האוזן. המתאם ממיר את המידע לאותות שניתן להעביר בעצב השמיעה אל המוח. האותות מועברים באמצעות אלקטרודה אל תוך איבר השבלול ומשם ממשיכים דרך עצב השמע עצמו אל המוח, ממש כאילו מקורם היה באיבר השבלול הטבעי עצמו. 

אופן ביצוע ההליך הכירורגי להשתלת שתל שבלולי

ניתוח להשתלת שתל שבלולי הוא הליך כירורגי מדרגת מורכבות בינונית, הוא מבוצע בהרדמה מלאה ואורך כשלוש שעות. הרופא המנתח מבצע חתך מאחורי אפרכסת האוזן ומחדיר את רכיבי האנטנה, המקלט והמעבד אל כיס בין עצם הגולגולת לעור הקרקפת. כדי להעביר את האלקטרודה מהמקלט - מעבד אל איבר השבלול באוזן הפנימית המנתח יוצר מעבר דרך עצם המסטואיד (המהווה חלק אחורי במבנה האוזן) ואז מבצע קידוח עדין באיבר השבלול עצמו. האלקטרודה מוחדרת בסמוך לעצב השמיעה. לפני תפירת החתך וסיום ההליך מבוצע ניסוי ממוחשב של המערכת כדי לוודא שאותות חשמליים אכן מיוצרים ומועברים דרך האלקטרודה אל עצב השמע. 

תוצאותיו הצפויות של הניתוח בטווח הקצר והארוך

ההתאוששות מניתוח להשתלת שתל שבלולי היא מהירה. החבישה מוסרת כבר ביום למחרת ההליך והתפרים נמסים מעצמם בתוך כמה ימים. בדרך כלל מספיקים שלושה ימי אשפוז בטרם משתחררים הביתה ולאחריהם אפשר לחזור לשגרת החיים רגילה כמעט. יש להימנע מפעילות במהלכה עלולים לספוג מהלומה באזור שנותח. 

בתום תקופת החלמה האורכת כשלושה שבועות ניתן להתקדם, להוסיף את הרכיב החיצוני ולהתחיל תהליך אימון שמטרתו הפקת תועלת מרבית מהשתל. החלקים החיצוניים מורכבים במכון שמיעה על ידי קלינאי תקשורת שהוסמך לכך. קלינאי התקשורת גם מתכנת את המערכת בהתאם למשוב מן המטופל כך שתספק נתונים אופטימאליים למוח אודות צלילים הנשמעים באזור עם דגש על קולות דיבור. שלבי הוספת הרכיב החיצוני ומפגשי האימון לשיקום השמיעה אינם כרוכים בכאב או אי נעימות מכל סוג אחר. את האזור המנותח אפשר להרטיב לאחר שחלף שבוע ממועד הניתוח, את הרכיב החיצוני אסור להרטיב (יש להסיר אותו לפני כניסה למים). 

קשה לצפות מראש עד כמה תשתפר שמיעתם של מי שעוברים השתלת שתל שבלולי. ייתכן מאוד שהמערכת תתפקד היטב ואותות חשמליים הנושאים מידע רב יוזנו אל עצב השמע ויגיעו אל המוח ובכל זאת התועלת שתופק מכך תהיה מצומצמת, זאת משום שהמוח פשוט אינו מתורגל בפענוח האותות. זו הסיבה ששתל שבלולי לא יוכל לסייע למי שמעולם לא שמעו וכבר עברו את גיל 10, אפילו אם ניתן לתקן באמצעותו את הבעיה הפיזיולוגית שבגללה המטופל לא שומע. חשוב להבין שאיכות התוצאות תושפע מאוד מנכונות המטופל להתאמן, להסתייע בקלינאי תקשורת ולהתחייב לתהליך ארוך שיניב שיפור הדרגתי.

אלו סיכונים ותופעות לוואי ישנם להשתלה

ניתוח להשתלת שתל שבלולי נחשב הליך כירורגי ברמת סיכון נמוכה ועם מעט תופעות לוואי להן הוא עלול לגרום. עם זאת חשוב לזכור שמדובר בניתוח המבוצע בהרדמה מלאה וישנם סיכונים הנלווים לו כמו לכל ניתוח. כך למשל יתכנו תגובה אלרגית לחומר ההרדמה, זיהום, פגיעה בעצב הפנים או דחיית השתל. אם בימים שלאחר הניתוח מתפתח חום גבוה, מורגשת נפיחות באזור שמעל מיקום השתל או שמופיעים כאבי ראש יש ליצור מיד קשר עם הרופא המטפל ולפעול לפי הנחיותיו. בטווח הארוך, אם מורגשת ירידה באיכות השמיעה יש לפנות מיד לבירור מפני שהדבר יכול להעיד על תקלה ברכיב הפנימי, תזוזה של האלקטרודה המובילה ממנו אל איבר השבלול או בעיה אחרת.