בדיקת קריאטינין - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
בדיקת קריאטינין מודדת את רמת הקריאטינין בדם. קריאטינין הוא מוצר פסולת שנוצר כאשר קריאטין, שנמצא בשרירים שלנו, מתפרק. רמות קריאטינין בדם יכולות לספק לרופא המטפל מידע על תפקוד הכליות.
בכל כליה יש מיליונים של יחידות סינון דם קטנות, הנקראות נפרונים. הנפרונים מסננים דם כל הזמן, דרך מקבץ זעיר מאוד של כלי דם המכונה גלומרולי. מבנים אלו מסננים מהדם מוצרי פסולת, עודפי מים וחומרים מזהמים נוספים. הרעלים מאוחסנים בשלפוחית השתן ולאחר מכן מוסרים מהגוף במהלך מתן שתן. קריאטינין הוא אחד החומרים שהכליות שלנו בדרך כלל מסלקות מהגוף, ולכן, רופאים מודדים את רמת הקריאטינין בדם כדי לבדוק את תפקוד הכליות.
רמות גבוהות של קריאטינין עשויות להצביע על כך שהכליה פגומה ואינה פועלת כראוי. רמות קריאטינין יכולות לעלות זמנית גם כתוצאה מפעילות גופנית מאומצת או משימוש בתרופות מסוימות כמו סולפאמתוקסזול, טרימתופרים או תרופות כימותרפיות. יתר על כן, כניסה להריון או אכילת תזונה עשירה בבשר אדום עשויה להעלות את רמת הקראטנין בדם.
בדיקות דם לריכוז קריאטינין מבוצעות בדרך כלל יחד עם מספר בדיקות מעבדה אחרות, כולל בדיקת אוריאה בדם ופאנל מטבולי בסיסי או מקיף. בדיקות אלו נעשות במהלך בדיקות שגרתיות כדי לסייע באבחון מחלות מסוימות ולבדוק אם יש בעיות בתפקוד הכליות.
במאמר זה תוכלו לקרוא על:
למה בחרנו ברופאים האלו? 
מדוע עושים בדיקת קריאטינין?
הרופא המטפל עשוי להזמין בדיקת קריאטינין כדי להעריך את רמות הקריאטינין של המטופל, אם הוא מראה סימנים של מחלת כליות. תסמינים אלה כוללים:
- עייפות ובעיות שינה
- אובדן תיאבון
- נפיחות בפנים, בפרקי הידיים, בקרסוליים או בבטן
- כאבי גב תחתון, ליד הכליות
- שינויים בתפוקת ובתדירות השתן
- לחץ דם גבוה
- בחילות
- הקאות
בעיות כלייתיות יכולות להיות קשורות למחלות או מצבים שונים, כולל:
- גלומרולונפריטיס –דלקת של הגלומרולים עקב נזק הנגרם להם
- דלקת אגן הכליה – זיהום חיידקי של הכליות
- מחלת ערמונית, כגון ערמונית מוגדלת
- חסימה של דרכי השתן, שעלולה לנבוע מאבנים בכליות
- ירידה בזרימת הדם לכליות, שעלולה להיגרם מאי ספיקת לב, סוכרת או התייבשות
- מוות של תאי כליה כתוצאה משימוש בסמים
- זיהומים סטרפטוקוקליים, כגון גלומרולונפריטיס פוסט-סטרפטוקוקלית
- תרופות אנטיביוטיות מסוג אמינוגליקוזיד, כגון גנטמיצין, יכולות גם הן לגרום לנזק לכליות אצל אנשים מסוימים. אם המטופל נוטל תרופה מסוג זה, הרופא המטפל עשוי להזמין בדיקות דם סדירות של קריאטינין כדי לוודא שהכליות נשארות בריאות
הרופא המטפל עשוי להמליץ על בדיקות קריאטינין סדירות אם יש למטופל את אחד מהמצבים הבאים, שעלולים לתרום לירידה בתפקוד הכליות:
- סוכרת
- יתר לחץ דם
- מחלות של בלוטת התריס
- מחלות אוטואימוניות
- זיהום חיידקי של הכליות
- חסימה בדרכי השתן
- היסטוריה משפחתית של מחלת כליות
איך מתכוננים לבדיקת קריאטינין?
בדיקת דם לריכוז קריאטינין אינה דורשת הכנה רבה. אין צורך בצום – ניתן וצריך לאכול ולשתות כמו בדרך כלל כדי לקבל תוצאה מדויקת. עם זאת, חשוב לספר לרופא המטפל על כל תרופות המרשם או ללא מרשם (OTC) שהמטופל נוטל כעת. תרופות מסוימות עשויות להעלות את רמות הקריאטינין מבלי לגרום לנזק לכליות ולהפריע לתוצאות הבדיקה. יש להודיע לרופא המטפל על נטילת התרופות הבאות:
- סימטידין
- נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs), כגון אספירין או איבופרופן (אדוויל)
- תרופות כימותרפיות
- אנטיביוטיקה מסוג צפלוספורין, כגון צפלקסין
הרופא המטפל עשוי לבקש מהמטופל להפסיק לקחת את התרופה או להתאים את המינון שלה לפני הבדיקה. בנוסף, הרופא ייקח זאת בחשבון בעת פירוש תוצאות הבדיקה.
למה ניתן לצפות במהלך בדיקת קריאטינין?
בדיקת קריאטינין היא בדיקת דם פשוטה הדורשת לקיחה של דגימה קטנה של דם. חבר הצוות הרפואי תחילה מבקש להרים את השרוולים כך שהזרוע חשופה. הוא מחטא את מקום ההזרקה עם חומר ייחודי ואז קושר רצועה סביב הזרוע. לחץ זה גורם לוורידים להתנפח בדם, מה שמאפשר את מציאתם בקלות. ברגע שהוריד נמצא, מוחדרת לתוכו מחט כדי לאסוף את הדם – ברוב המקרים משתמשים בוריד בחלק הפנימי של המרפק. המטופל עלול להרגיש דקירה קלה כאשר המחט חודרת את העור, אך הבדיקה עצמה אינה כואבת. לאחר שאיש הצוות מסיר את המחט, מונחת תחבושת על אזור הכניסה.
מהם הסיכונים של בדיקת קראטנין?
בדיקת קריאטינין היא הליך בסיכון נמוך. עם זאת, ישנם כמה סיכונים קלים, כולל:
- התעלפות למראה דם
- סחרחורת או ורטיגו
- כאב או אדמומיות במקום הדקירה
- הופעת סימן כחול באזור
- כאב
- זיהום
לאחר הוצאה של כמות מספקת של דם, הדגימה נשלחת למעבדה לניתוח. הרופא המטפל או קופת החולים תספק את התוצאות תוך מספר ימים מהבדיקה.
מה המשמעות של תוצאות בדיקת קריאטינין?
קריאטינין נמדד במיליגרם לדציליטר דם (מ"ג/ד"ל). אנשים שריריים יותר נוטים לרמות קריאטינין גבוהות יותר, והתוצאות עשויות להשתנות גם בהתאם לגיל ולמין. עם זאת, באופן כללי, רמות קריאטינין תקינות נעות בין 0.9 ל-1.3 מ"ג/ד"ל אצל גברים ו-0.6 עד 1.1 מ"ג/ד"ל בנשים בנות 18 עד 60. רמות תקינות לאחר גיל 60 הן בערך זהות עבור גברים ונשים. כאמור, רמות קריאטינין גבוהות בדם מצביעות על כך שהכליות אינן מתפקדות כראוי. רמות הקריאטינין בסרום עשויות להיות מעט גבוהות או גבוהות מהרגיל עקב:
- חסימה בדרכי השתן
- תזונה עתירת חלבון
- התייבשות
- בעיות כלייתיות, כגון נזק לכליות או זיהום
- זרימת דם מופחתת לכליות עקב הלם, אי ספיקת לב או סיבוכים של סוכרת
אם רמות הקריאטינין של המטופל באמת מוגברות ודבר זה נגרם בשל פגיעה כלייתית חריפה או כרונית, הרמות לא ירדו עד שהבעיה תיפתר. אם הרמות היו מוגברות באופן זמני או כוזב עקב התייבשות, תזונה עשירה מאוד בחלבון או שימוש בתוספים, אז תיקון של תנאים אלו יוריד את הרמה. רמות נמוכות של קריאטינין הן נדירות, אך דבר זה יכול להתרחש כתוצאה ממצבים לא מדאיגים מסוימים שגורמים לירידה במסת השריר.
האם ניתן להוריד רמות קראטנין בעזרת שינוי אורחות חיים?
הגוף צריך לנקות את הדם כדי לתפקד בצורה מיטבית. הדרך הטובה ביותר להוריד את רמות הקריאטינין היא לטפל בגורם הבסיסי שגרם לעלייתו. אם הקריאטינין בדם המטופל גבוה, חשוב לעבוד עם הרופא המטפל כדי לפתח תוכנית טיפול במחלה הבסיסית. יחד עם התרופות והטיפולים האחרים, ניתן לשאול את הרופא המטפל אם השינויים הבאים באורח החיים מתאימים עבור המטופל:
להלן 8 דרכים להוריד באופן טבעי את רמות הקריאטינין:
- לא לקחת תוספי מזון המכילים קריאטין – קריאטין היא תרכובת טבעית המיוצרת בכבד. תרכובת זו מועברת לשרירים, שם היא משמשת לאנרגיה. כאשר קריאטין משמש כאנרגיה, הוא מתפרק לקריאטינין, תוצר לוואי מטבולי. בנוסף לצורתו הטבעית, קריאטין זמין כתוסף דרך הפה. חלק מהספורטאים משתמשים בתוספי התזונה המייצרים קריאטינין כדי לעזור לשפר ביצועיהם האתלטיים. אדם אשר רוצה להפחית את רמות הקריאטינין שלו כדי לשפר את תפקוד הכליות לא צריך לקחת תוספי קריאטין. בעוד שתוספי קריאטין נחקרו בהרחבה, ישנו מחסור במחקרים ארוכי טווח על אנשים עם מחלת כליות. לכן, יש לשוחח עם הרופא המטפל לפני הוספת תוסף כלשהו לתזונה.
- להפחית את צריכת החלבון – מחקרים מראים שאכילת כמויות גדולות של חלבון יכולה להעלות את רמות הקריאטינין, לפחות באופן זמני. במיוחד, בשר אדום מבושל יכול להשפיע על רמות הקריאטינין. החום מהבישול גורם לקריאטין המצוי בבשר להפוך לקריאטינין. אנשים הניזונים מתפריטים עשירים מאוד בבשר אדום או במקורות חלבון אחרים, כולל מוצרי חלב, עשויים להיות בעלי רמות קריאטינין גבוהות יותר מאשר אנשים שאוכלים פחות מהמזונות הללו. ניתן להחליף מנות עשירות בבשר אדום למנות עשירות בירקות, למשל קציצות ירק, תבשילים עשירים בירקות, ומרק עדשים.
- לאכול יותר סיבים – יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע את ההשפעה של סיבים תזונתיים על רמות הקריאטינין. עם זאת, מחקר אחד הראה ירידה משמעותית ברמות הקריאטינין אצל אנשים עם מחלת כליות כרונית שהגדילו את צריכת הסיבים שלהם. ניתן למצוא סיבים במזונות רבים, למשל פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות.
- להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי צריכת נוזלים אופטימלית – התייבשות יכולה להעלות את רמות הקריאטינין. יחד עם זאת, צריכת נוזלים מוגברת יכולה גם להוות בעיה עבור אנשים מסוימים הסובלים ממחלת כליות. מומלץ לשוחח עם הרופא המטפל על כמה מים ונוזלים אחרים יש לשתות מדי יום, כמו גם מה הזמן הטוב ביותר לשתות אותם.
- להוריד את צריכת המלח – תזונה הכוללת עודף מלח יכולה לתרום ליתר לחץ דם. מזון מעובד, למשל, הוא לעתים קרובות עשיר בנתרן וזרחן, שקושרו במחקרים לפגיעה כלייתית. יש לשקול לעבור לתזונה עשירה במזון לא מעובד, ולהשתמש במקום בתבלינים ועשבי תיבול כדי לתבל את האוכל במידת האפשר.
- להימנע משימוש יתר ב-NSAIDs – משככי כאבים ללא מרשם כמו תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות עלולים להזיק לגוף, במיוחד לכליות, אם הם ניטלים לעתים קרובות מדי או בכמויות מעל המינון המומלץ. יש לשוחח עם הרופא המטפל כדי לקבוע את הטיפולים הנכונים לכאב ודלקת ובאיזו תדירות לקחת אותם.
- להימנע מעישון – עישון סיגריות יכול להזיק לגוף במספר דרכים, כולל הגדלה משמעותית של הסיכון למחלת כליות כרונית. הפסקת עישון יכולה להיות דרך מצוינת להפחית את הסיכון לבעיות כלייתיות, שעלולות להגביר את רמות הקריאטינין.
- הגבלה של צריכת האלכוהול – צריכה מוגברת של אלכוהול יכולה לתרום להופעת בעיות כלייתיות. מספר מחקרים הראו שצריכה מתונה של אלכוהול דווקא עשויה לסייע בהפחתת הסיכון למחלת כליות כרונית, בעוד שמחקרים אחרים הראו כי לצריכה מופרזת של אלכוהול יש פוטנציאל לפגוע בכליות. בנוסף, צריכה מופרזת גם יכולה לתרום למצבים נוספים כמו יתר לחץ דם גבוה והתמכרות לאלכוהול.
עודף רמות קריאטינין יכול להצביע על מצבים רפואיים חמורים אך גם להיות תוצר לוואי זמני של גורמים או מצבים מסוימים באורח החיים. אם הרופא המטפל מגלה שרמות הקריאטינין של המטופל גבוהות, שינויים ברמות הפעילות ובהרגלי האכילה והשתייה עשויים לעזור להפחית אותם.
מה קורה לאחר קבלת תוצאות בדיקת קריאטינין?
חשוב לציין שטווחים נורמליים וחריגים יכולים להשתנות בין מעבדות מכיוון שחלקן משתמשות במדידות ייחודיות או בודקות דגימות שונות. לאחר קבלת ערכים חריגים, ישנו תמיד צורך להיפגש עם הרופא המטפל בכדי לדון בתוצאות הבדיקה ביתר פירוט. הרופא המטפל יוכל לדעת אם יש צורך בבדיקות נוספות ולהמליץ על טיפול רלוונטי במידת הצורך.
מקורות:
https://www.healthline.com
https://www.healthline.com/health
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
