בדיקת פרופיל הורמונלי - מה חשוב לדעת

בדיקת פרופיל הורמונלי היא למעשה סדרת בדיקות בהן משווים בין רמה צפויה של הורמון כזה או אחר לרמה הקיימת בפועל. בדיקות כאלה מבוצעות לנשים ולגברים כחלק מבירור סיבות אפשריות לקושי להשגת הריון ולפני שמתחילים טיפולי פוריות. מצבים אחרים בהם מבוצעות בדיקות פרופיל הורמונלי הן רמת אנרגיה נמוכה, בעיות לב וכלי דם, מיגרנות, הפרעות שינה, בעיות נפשיות (כגון חרדה או דיכאון), חשד לתפקוד לקוי של מערכת החיסון (זיהומים חוזרים ונשנים, מחלות אוטואימוניות), בירור תקינות חילוף החומרים, בעיות צפיפות עצם, בעיות עור ועוד.

לפניכם סקירה אודות בדיקת פרופיל הורמונלי ובה נפרט על הורמונים מרכזיים שרמתם נבדקת, מועד ואופן ביצוע הבדיקות למדידת רמות ההורמונים השונים, השפעת ההורמונים הנבדקים על תפקודי הגוף – ועוד:

שלוש קבוצות של הורמונים שניתן לבדוק מדגימת דם

מדגימת דם פשוטה הנמסרת במעבדה של קופת החולים שלכם ניתן לבדוק רמה של הורמונים השייכים לאחת משלוש קבוצות. לקבוצת הורמוני המין שייכים ההורמונים טסטוסטרון (ההורמון הגברי, הנמצא ברמה נמוכה גם אצל נשים), אסטרוגן (ההורמון הנשי הנמצא ברמה נמוכה גם אצל גברים), פרוגסטרון, אסטרדיול, אסטריול ועוד.

לקבוצת ההורמונים הרגולטורים שייכים הורמונים כגון פרולקטין, FSH, LH, חלבון נשא (SHBG) ועוד. קבוצה שלישית של הורמונים שאת רמתם ניתן למדוד מדגימת דם הם אלא המופרשים על ידי בלוטת התריס, על אלא נמנים THS, Tg, TBG, Anti-TG, Anti-TPO ועוד.

פרוגסטרון והורמון הגופיף הצהוב

פרוגסטרון הוא הורמון חיוני לקליטת ביצית מופרה ברחם ותמיכה בעובר בשבועות הראשונים להריון. בדיקת פרופיל הורמונלי לצורך בירור בעיית פריון תכלול בדיקת רמת הפרוגסטרון בדם תוך שמוודאים שישנה עליה לקראת מועד הביוץ. רמה בלתי תקינה של פרוגסטרון עשויה להעיד על גידול בבלוטת יותרת הכליה או גידול באשכים. 

הורמון הגופיף הצהוב, המכונה LH (Luteinizing Hormone), אחראי על הבשלת הזקיק ושחרור הביצית בעת הביוץ. אצל גברים הורמון זה משפיע על קצב יצירת הטסטוסטרון. רמה גבוהה של הורמון LH אצל נשים עלולה להעיד על שחלות פוליציסטיות.

ערכים גבוהים עשויים להעיד גם על כניסה לגיל הבלות, פעילות לא תקינה של בלוטות המין (אשכים אצל גברים, שחלות אצל נשים), התבגרות מוקדמת ועוד. רמה נמוכה של הורמון LH עשויה להעיד על פעילות חסרה של בלוטת יותרת המוח. 

קורטיזול

סטרואידים הם קבוצה חשובה של הורמונים בגוף, קורטיזול הוא אחד המרכזיים ביניהם והוא משפיע על רקמות רבות בגוף. במסגרת בדיקת פרופיל הורמונלי תימדד רמת קורטיזול באמצעות איסוף שתן במשך 24 שעות או בבדיקת דם. רמת קורטיזול גבוהה עשויה להעיד על מחלת קושינג. חוסר בקורטיזול יכול להעיד על מחלת אדיסון. 

פרולקטין ו-FSH

פרולקטין אחראי על ייצור חלב להנקת תינוק אצל נשים לאחר לידה. רמה גבוהה של פרולקטין בבדיקת פרופיל הורמונלי יכולה להסביר תופעות כגון רגישות בשד והפרעות במחזור עד כדי בעיות פריון. אצל גברים רמה גבוהה של הורמון זה עלולה לפגוע בתפקוד המיני. עליה ברמת הפרולקטין עשויה להעיד על גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח. 

גם הורמון FSH מופרש מבלוטת יותרת המוח והוא משחק תפקיד בוויסות פעולת השחלות וייצור הורמון האסטרוגן. בדיקת רמת ה-FSH במסגרת בדיקת פרופיל הורמונלי תבוצע כ-3 עד 5 ימים לפני קבלת המחזור החודשי. 

TSH ו-PTH

TSH הוא הורמון חשוב המיוצר בבלוטת התריס ואחראי על חילוף החומרים בגוף, טמפרטורת הגוף, פעולת מערכת העיכול, קצב הלב, ריכוז, זיכרון ועוד. ערכים גבוהים של THS המזוהים במסגרת בדיקת פרופיל הורמונלי עשויים להעיד על פעילות יתר של בלוטת התריס. ערכים נמוכים מעידים על תת פעילות של בלוטה חשובה זו.  בארבע בלוטות הפרתירואיד, שמאחורי בלוטת התריס, מיוצר הורמון PTH האחראי על ויסות רמת הסידן בגוף. ניתן לזהות רמה גבוהה של הורמון זה בדם או בשתן במסגרת בדיקות פרופיל הורמונלי.

טסטוסטרון

טסטוסטרון הוא ההורמון הגברי והוא קיים ברמה נמוכה גם אצל נשים. אם מזוהה אצל גבר רמה נמוכה של הורמון זה בבדיקת פרופיל הורמונלי היא עשויה להיות הגורם לבעיות פוריות. רמה גבוהה של הורמון זה אצל נשים עלולה לגרום לפצעוני אקנה, נשירת שיער, הפרעות במחזור וקושי להיכנס להריון.