הפריה חוץ גופית - IVF
הפריה חוץ גופית (IVF) – איך עושים את זה? איך מתבצעת הפרוצדורה, מתי כדאי לנסות הפריה חוץ גופית? ועוד
הפריה חוץ גופית - טיפולי IVF - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
כ-15% מכלל הזוגות הבוחרים להביא ילדים לעולם, נדרשים להתמודד בדרך אל ההורות עם טיפולי פוריות המסייעים להיכנס להריון וללדת תינוק או תינוקת בריאים. בדרך כלל, לאחר השלבים האבחוניים (הכוללים בדרך כלל פרופיל הורמונלי, צילום רחם לאיתור מומים מבניים ופתולוגיות נוספות ברחם, ועוד), פרוטוקול הטיפול הראשון בנשים שיכולות להרות באופן טבעי יהיה טיפול תרופתי בלבד.
הפריה חוץ גופית (טיפולי IVF) היא תהליך טיפולי חודשי, במהלכו האישה מקבלת תמיכה הורמונאלית להבשלת הביציות לצד טיפול מונע ביוץ. בימי הביוץ נשאבות הביציות מגופה. אותן הביציות שנשאבו מופרות בתהליך המתרחש במעבדה עם זרע גברי – של האב או מתרומת זרע. לאחר ההפריה, העוברים גדלים בתנאי מעבדה ומוחזרים לרחם האישה לקליטה והמשך הריון במעקב ובדרך כלל תמיכה הורמונלית.
- התנאים המוקדמים הנחוצים בכדי שתהיה אפשרות, רפואית וחוקית, לנסות הפרייה חוץ גופית
- מה עוברים עד שמגיעים למצב של המלצה לנסות הפריה חוץ גופית (IVF)?
- כיצד מבוצע הליך הפריה מלאכותית הלכה למעשה?
- מהם סיכויי ההצלחה בהפריה חוץ גופית (IVF)?
- התרופות שילוו את תהליך ההפריה החוץ גופית
- טיפולי פוריות והפריית מבחנה מקושרים במצבים פיזיולוגיים ורגשיים מורכבים
- האם הריון שהושג בהפריה חוץ גופית מחייב שמירה מיוחדת?
- סיכונים וסיבוכים אפשריים
- עלויות ומחירי הפריה חוץ גופית
בווידאו: כל מה שכדאי לדעת על הפריה חוץ גופית עם ד"ר פרופ' אבי בן הרוש
התנאים המוקדמים הנחוצים בכדי שתהיה אפשרות, רפואית וחוקית, לנסות הפריה חוץ גופית (IVF)
בישראל מבוצעים בכל שנה מעל 50,000 מחזורים של טיפולי פוריות. במקרים של קושי להיכנס להריון הסטטיסטיקה מדברת על 40% מהזוגות בהם מאובחנת בעיית פוריות אצל האישה, 40% מהמקרים בהם מאובחנת בעיה אצל הגבר, ועוד 20% מהמקרים בהם הבעיה אינה ידועה (אידיופאטית).
בכל אחד מן המקרים האלה – התמיכה בכניסה להריון ובשמירה על הריון תקין עוסקת בעיקר באישה. הבחירה להתחיל בטיפולי הפריה חוץ גופית תלויה ברופא המטפל. בדרך כלל מומלץ לנסות כניסה להריון בתמיכה הורמונלית בלבד בטרם נשקלת האפשרות להפריה חוץ גופית.
אולם – במקרים של הפריה מתרומת ביצית או במקרים בהם יש צורך לבצע מניפולציות בביציות, לבחור ביציות תקינות או לעודד יצירת ביציות אצל נשים שהביוץ שלהן חלש או לא קיים – ייתכן שהפרוטוקול הטיפולי יעודד הפריה חוץ גופית (IVF) כבר מהמחזור הטיפולי הראשון.
בישראל, הפריה חוץ גופית כפרוטוקול טיפולי מאושרת לזוגות שלא מצליחים להביא לעולם ילד ראשון או שני, במספר רב של מחזורי טיפול. במקרים של שימוש בביצית עצמונית הטיפולים מאושרים לנשים עד גיל 45, ובמקרים של שימוש בתרומת ביצית, עד גיל 54.
מספר מחזורי הטיפול מוגבל בשל ההשפעות הרב מערכתיות, הרגשיות והפיזיולוגיות של הפריה חוץ גופית על האישה: אם לאחר שמונה מחזורי טיפול ללא הריון או ארבעה מחזורי טיפול ללא החזרת עוברים (כלומר, עם עוברים שאינם תקינים) – נערך דיון מקצועי ונשקל המשך הטיפול ביחס לתוצאות להן ניתן לצפות.
מה עוברים עד שמגיעים למצב של המלצה לנסות הפריה חוץ גופית?
זוגות הנחשבים כסובלים מבעיית פוריות הם זוגות המקיימים יחסי מין לא מוגנים סביב מועד הביוץ במשך שנה אחת עד גיל 34 או חצי שנה לאחר גיל זה. אצל זוגות פוריים, הסיכוי להיכנס להריון בכל חודש עומד על כ-20%, ובתוך שנה אחת של ניסיונות, הסיכויים להרות עומדים על מעל 90%.
לאחר שניסיונות חוזרים ונשנים אינם מניבים את ההיריון המיוחל תעלה האפשרות לתחילת מעקב אחר הפוריות והכניסה להריון: באמצעות בדיקות אבחוניות שיסייעו להבין מה הבעיה המכשילה את הכניסה להריון, ובאמצעות טיפולים המעודדים מחזור תקין וכניסה להריון.
עוד לפני תחילת כל פרוטוקול טיפול ייערך אבחון מקיף. ההמלצה על הפריה חוץ גופית תינתן עקב אי השגת הריון בטיפולים הורמונליים בלבד, או עקב אבחון שאינו מאפשר כניסה להריון ללא הפריה (רזרבות שחלתיות נמוכות, זרע באיכות נמוכה, שימוש בתרומת ביציות, ועוד).
יידרשו בדיקות מקדמיות נוספות, כמו למשל: בדיקות גנטיות לאבחון מחלות שניתן להימנע מהן ובדיקת העוברים טרם החזרתם, בדיקות לאבחון מחלות מין, פרופיל הורמונאלי, הדגמת חלל הרחם (באמצעות צילום רחם, בהיסטרוסקופיה או באמצעות אולטרה-סאונד), ונוספות על פי דרישת הרופא המטפל.
תוצאות בדיקות אלה ישמשו לקביעת פרוטוקול הטיפול באופן שיביא לאופטימום אם האפשרות להרות לאחר כל מחזור טיפולי, כאשר האסטרטגיה המובילה את הצוות הרפואי היא החזרת 1-2 עוברים בריאים והשגת הריון תוך מספר מחזורי טיפול נמוך ככל האפשר.
כיצד מבוצעת הפריה חוץ גופית
(IVF)כדי לבצע הפריה חוץ גופית (IVF) מוצלחת יש צורך בתהליך בן כמה שלבים. ראשית האישה שמגופה נלקח הביצית נוטלת במשך תקופה תרופות הורמונליות הגורמות למספר זקיקים להבשיל (במקום רק אחד (כפי שקורה בדרך כלל במהלך המחזור החודשי של נשים).
הבשלה של מספר זקיקים מניבה שחרור של כמה ביציות וכך ניתן בבת אחת להוציא כמה ביציות המיועדות להפריה.
מובן שעל הזרע שמשתמשים בו להיות בריא וחזק עד כמה שאפשר, דבר כמעט מובטח כאשר מדובר במצב של תרומת זרע, אולם דורש התייחסות כאשר מדובר בזרע חלש, למשל כאשר מדובר בגבר שמעוניין להיות אבי התינוק, אבל בבדיקת זרע עולה כי איכות הזרע או התנועתיות שלו אינם אופטימליים.
כך למשל, אם מסתבר שבזרמה של הגבר אין בכלל, או יש מעט מדי, תאי זרע בריאים ניתן לנסות לשאוב כאלה ישירות מן האשכים. לאחר שבידי הצוות הרפואי יש ביציות וזרע ההפריה החוץ גופית עצמה מתרחשת בצלוחית ובה נוזל מיוחד כאשר על כל ביצית בצלוחית מוסיפים כ-100,000 תאי זרע.
שיטה נוספת, המכונה "מיקרומניפולציה", משתמשים כאשר הביצית באיכות ירודה ו/או אין די תאי זרע חזקים. בשיטה זו מוחדרת באופן מלאכותי (להבדיל מחדירה עצמאית של הזרע אל הביצית) זרע אחד לכל ביצית המיועדת להפריה.
לאחר כ-24 שעות מרגע הניסיון להשיג הפריה ניתן לבדוק אם בכלל ובאיזה קצב החלה חלוקה של תאים לכדי יצירת עובר. לאחר 48 שעות אמורים להיות לעובר שמונה תאים. לאחר יומיים נוספים ישנם עשרות תאים.
ניסיון להעביר עובר אל רחם האישה שתישא את ההריון ניתן לעשות בכל אחד מן השלבים שצוינו לעיל, בדרך כלל ניסיון להשתלת עובר ברחם יבוצע לאחר יומיים עד חמישה ימים מרגע ההפריה בתנאי מעבדה.
החדרת העובר לרחם מבוצעת באמצעות צנתר (צינורית דקיקה מפלסטיק גמיש), הרופא שואב מספר קטן של עוברים מן הצלוחית ישירות אל תוך הצנתר, רק אז מחדיר הרופא את הצנתר עד אל תוך חלל הרחם עצמו, או אז ניתן להיעזר במזרק (אותו מחבר הרופא לפתח הצנתר שנותר מחוץ לגופה של האישה ולדחוף את העוברים אל תוך הרחם.
הנטייה כיום היא להשתמש במספר קטן ככל האפשר (המספר המדויק נקבע כך שהסיכוי להשגת הריון בריא יהיה מקסימלי כאשר אחד השיקולים המנחים הוא לפעול כך שהסיכוי להריון מרובה עוברים יהיה נמוך (הריון מרובה עוברים מסוכן ליולדת המיועדת ולעוברים עצמם).
התרופות שילוו את תהליך ההפריה החוץ גופית (IVF)
תהליך ההפריה החוץ גופית (IVF) מלווה לאורך כל החודש בנטילת תרופות: בימים הראשונים של המחזור בדרך כלל ניטלות תרופות מונעות שחרור של הורמונים גורמי ביוץ לדיכוי הביוץ, כמו גם תרופות לגירוי השחלות ליצירת מספר זקיקים רב, שיתפתחו לביציות אותן יהיה ניתן לשאוב.
במהלך ימים אלה יתקיים מעקב באמצעות אולטרסאונד לאיתור היום המתאים לשאיבת הביציות. כשהזקיקים מגיעים לגודל אופטימלי (לפחות 17 מ"מ), ורמות האסטרוגן בדם מתאימות לשאיבת הביציות, ניתנת בדרך כלל תרופה להבשלת הביצית בזקיק (בדרך כלל פרגניל או אוביטרל).
שאיבת הביציות תתרחש בתוך עד 34 שעות לאחר נטילת התרופות להבשלת הביצית.
מהם סיכויי ההצלחה בהפריה חוץ גופית (IVF)?
אך טבעי הוא שסיכויי ההצלחה משתנים בהתאם למאפייני כל מקרה לגופו. אם מסתכלים על ככל הליכי ההפריה החוץ גופית המבוצעים בארץ הסטטיסטיקה מציירת את התמונה הבאה:
כ-31% מן הנשים מתחת לגיל 35 הנעזרות בהליך הפריה חוץ גופית כדי להיכנס להריון משלימות הריון מלא ויולדות תינוק בריא אחד, לעיתים תאומים ובמקרים נדירים יותר שלישייה ואף יותר.
אם כי כיום, כפי שתואר לעיל, נעשה מאמץ מיוחד למנוע הריון מרובה עוברים ולכן רובם ההריונות המושגים באמצעות הליך הפרייה חוץ גופית ומסתיימים בלידה מניבים תינוק אחד או מקסימום תאומים. אצל נשים מעל גיל 43 רק כ-4% מטיפולי הפריה חוץ גופית מניבים תינוק.
מכשיר זעיר חדש מעלה את הסיכוי להצלחת טיפולי IVF
צוות חוקרים מאוניברסיטת אדלייד באוסטרליה, בשיתוף חברת הטכנולוגיה הרפואית Fertilis, פיתח מכשיר זעיר חדשני ופורץ דרך, שמייעל את ה-IVF- טיפול הפוריות היחיד שזמין לגברים בעלי ספירת זרע נמוכה.
המכשיר הראשון מסוגו יאפשר ליותר מרפאות IVF להציע למטופלים הליך שנקרא מיקרומניפולציה (ICSI). המכשיר גם יתרום להצלחת טיפולים נוספים שנעשים במסגרת ה-IVF, כגון תרבית עוברים, הקפאת עוברים והבשלת ביציות חוץ גופית.
מיקרומניפולציה היא הליך בו מזריקים את הזרע ישירות לתוך הביצית, מה שמאפשר את ההפריה גם אם ספירת הזרע נמוכה, או שיכולתו לנוע מוגבלת. מדובר בפרוצדורה קשה ואיטית, שיכולה להתבצע רק על ידי אמבריולוגים (מומחים בעוברים) מנוסים.
הטכנולוגיה החדשה – אשר קטנה יותר מראש סיכה – יכולה להחזיק עד 10 ביציות מופרדות, בצורה שמותאמת להזרקה מהירה יותר. כך היא עוזרת לאמבריולוגים לבצע את הפעולה ומונעת טעויות.
החוקרת הראשית של המחקר, ד"ר קיילי דאנינג, טוענת כי המכשיר יקצר את זמן הטיפול בחצי, ידרוש פחות הכשרה לאמבריולוגים, יאפשר למעבדה לרכוש ציוד פחות יקר, וינגיש את ההליך לחולים רבים יותר.". לדבריה, הפיתוח של גישה חדשנית זו הוא פריצת דרך חשובה עבור אלו שרוצים להקים משפחה אך לא מצליחים אי פוריות גברית.
למחקר https://www.sciencedaily.com/releases/2022/05/220516124040.htm
טיפולי פוריות והפריית מבחנה מקושרים במצבים פיזיולוגיים ורגשיים מורכבים
חשוב לדעת שלמרות שישנן תופעות לוואי מורכבות ולא פשוטות (במיוחד אצל נשים שעוברות סבבים רבים של טיפולים הורמונאליים בזה אחר זה) לתרופות הפריון שעל האישה ליטול, ובוודאי שגם הליך שאיבת הביציות מגופה והשתלת עובר ברחם אינם נעימים, הכאב הפיסי הוא בדרך כלל החלק הקל של ההתמודדות עם טיפולי הפריון.
במקביל, חשוב שהצוות הרפואי ייקח בחשבון שסבל פיסי הוא רק חצי הסיפור, מקרים של קושי בהשגת הריון בדרך כלל מלווים במתח נפשי גבוה, אצל האישה ולעיתים קרובות גם אצל הגבר.
המתח, הציפייה, התנודות בין תקווה לייאוש, גובים מחיר וכך יוצא שעבור רוב הנשים הבוחרות לנסות הפרייה חוץ גופית מדובר בהליך שבשמחה היו מוותרות עליו, אם ניתן היה.
האם הריון שהושג בהפריה חוץ גופית (IVF) מחייב שמירה מיוחדת?
אולי מפתיע לגלות שלהריון המושג באמצעות הליך הפריה חוץ גופית מתייחסים, לפחות מבחינה רפואית, כאל הריון רגיל לכל דבר. ביחד עם זאת, בשל המאמץ להשיג את ההריון, הוא מכונה בדרך כלל "הריון יקר", וישנה נטייה לגונן עליו באופן מיוחד. הן האישה והן הצוות הרפואי יבצעו מעקבים תדירים אחר התקדמות ההתפתחות של העובר על מנת לוודא שההריון מתקדם באופן תקין.
בנוסף, מומלץ לכל אישה הרה ובפרט לנשים שהרו לאחר טיפולי פוריות ומחזורי טיפול של הפריה חוץ גופית, לשמור על רמות המתח, הבריאות והאיזון הנפשי באופן מיטבי, על ידי בחירה בתפריט דיאטה מאוזן ובריא, שמירה על רמות נמוכות של מתח, וקבלת תמיכה רגשית.
IVF - סיבוכים וסיכונים
הסיבוך הנפוץ המשמעותי במחזורי הפריה חוץ גופית הינו גירוי יתר של השחלות. במקרים אלה, נצפות שחלות מוגדלות, עם קושי בנתינת שתן, צבירת נוזלים בחלל הבטן וכאבי בטן. טיפולים תרופתיים הניתנים במקביל לתרופות הפוריות יפחיתו את הסיכוי לגירוי יתר של השחלות במעל 90%.
בנוסף יש לקחת בחשבון שתמיד קיים סיכוי (נמוך מאוד, ראוי לציין) להתפתחות זיהום כתוצאה מהחדרת מכשור רפואי אל תוך הגוף. גם במקרים הנדירים של סיבוכים ישנן דרכים שונות וטיפולים שניתן לבצע כדי להתמודד עימם.
עלויות ומחירי טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF)
תהליך של השגת היריון תוך שנעזרים גם בהפריה חוץ גופית הוא מורכב ועשויים להיות מעורבים בו, מלבד ההורים המיועדים, גם תורמת ביצית, תורם זרע ואפילו פונדקאית. בישראל, טיפולי פוריות ממומנים באופן מלא על ידי קופות החולים וניתן להיעזר גם במוסדות רפואה פרטיים במימון חלקי או מלא של קופות החולים או של ביטוחים רפואיים משלימים.
עשרות יחידות רפואה פרטית מספקות תמיכה, ליווי ופרוטוקולי טיפול ואבחון מתקדמים ברחבי הארץ, רובם במימון (חלקי או מלא, כאמור), של ביטוח בריאות בסיסיים או משלימים.
הבחירה להיעזר במוסדות פרטיים בהפריה חוץ גופית מגדילה את הסיכוי למענה מהיר ומפחיתה את הסיכוי לאבדן של חודשים בהם ניתן היה לבצע מחזור טיפולי רק בשל חוסר מענה של הרופא המטפל.
בנוסף, הליווי והזמינות של הצוות הרפואי בדרך כלל משמעותיים יותר כשמדובר במסגרת פרטית לטיפולי פוריות IVF ולהפריה חוץ גופית, ביחס לתמיכה והזמינות בטיפולי הפריה חוץ גופית במסגרת הרפואה הציבורית בישראל.


מדובר בטכניקה שמבוצעת מאז 1978 ליצירת היריון באישה שלא מצליחה להרות באופן טבעי, בפרט כשאי הפריון נובע מחסימה של החצוצרות. כיום הטכניקה מיושמת גם במקרה שבהם אי הפריון נובע מספירת זרע נמוכה של בן הזוג וכשטיפולי פוריות קודמים (כמו הזרעה) לא הצליחו. הטיפול כולל שלושה שלבים: בשלב הראשון מוציאים ביציות בשלות מהאישה; לאחר מכן מפרים אותן במעבדה באמצעות הזרע של בן הזוג ו"מגדלים" את העוברים במעבדה במשך 72-48 שעות; בשלב האחרון משתילים אותם ברחם.
על פי הפרוטוקול, בחלוף שנה של ניסיונות להבאת ילדים שמסתיימים בחוסר הצלחה, יש לפנות לבירור של סיבת אי הפריון ובהמשך מותאם הטיפול. עם זאת, לנשים בנות 40 ומעלה או לבעלות היסטוריה של טיפולים או בעיה ידועה (למשל, היריון מחוץ לרחם) מומלץ להגיע מוקדם יותר.
על בני הזוג או על האישה (במקרה שמדובר בחד הורית) לעבור בדיקות לבירור הסיבה לאי הפריון. הבירור כולל בדיקות הן לבן הזוג והן לבת הזוג. הבדיקות לבן הזוג כוללות בדיקת זרע ובדיקת דם לבירור הימצאותם של נגיפים שונים. הבדיקות לבת הזוג כוללות בדיקת דם לבירור פרופיל הורמונלי (הנותן בין היתר אינדיקציה לשאלה האם האישה מבייצת או לא) וכן לבירור הימצאותם של נגיפים שונים בדם כמו איידס או הפטיטיס B ו-C. מאחר שהאישה תצטרך לעבור הרדמה בהליך ההפריה החוץ גופית, נעשות גם בדיקות לרמת הסוכר וקרישת דם. כמו כן, חלק מהמטופלות יתבקשו לבצע צילום רחם במסגרת הבירור.
הגורם המנבא החשוב ביותר להצלחה של הפריה חוץ גופית הוא הגיל הכרונולוגי של האישה. ככל שהאישה צעירה יותר, כך סיכויי ההצלחה גדלים. לפני 15 שנה גיל הפונות הממוצע היה 32, כיום הוא נע בין 36 ל-37. מדובר בעלייה תלולה בגיל הממוצע ובנתון שמקטין את הסיכוי להשגת היריון. לרוב, כשמדובר במטופלת צעירה היא נכנסת להיריון בתוך מחזור אחד או שניים של טיפולים. לעומת זאת, אם היא בת 40 ומעלה סיכויי ההצלחה פוחתים. כך שלא מומלץ לדחות את גיל ההולדה.
הסיכונים בהפריה חוץ גופית – כמו בכל הריון, בין אם ההיקלטות היתה טבעית או על ידי טיפולי הפריה, ישנם את הסיכונים הרגילים הכרוכים בו ובלידה. כל אישה הנושאת עובר ברחמה חשופה לסיכויים של הפלה, לידה מוקדמת, סיבוכים ומחלות בזמן ההריון או הלידה וכמובן סיבוכים בזמן הלידה. נשים הנקלטות להריון על ידי הפריה חוץ גופית כחלק מטיפולי פוריות שייכות לקבוצת סיכון וחשופות ליותר סיבוכים עקב הדרך בה נקלטו להריון.
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם

תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
