בדיקת סיטי: 7 דברים שלא ידעתם עליה

1. בדיקת CT – קווים לדמותה

שיטת ה-CT הומצאה בראשית שנות ה-70, על ידי מהנדס חשמל בריטי, וזיכתה אותו בהמשך בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. זוהי בדיקת הדמיה אבחנתית המבוססת על קרינת רנטגן בשילוב טכנולוגיית מחשב מתקדמת, המאפשרת להפיק תמונות של האיבר שנסרק. 
למכשירי ה-CT הראשונים נדרשו כמה שעות לסריקה ואיסוף נתונים, וכמה ימים נוספים לניתוח הנתונים. כיום, סורקים מודרניים מבצעים סריקה בתוך כמה שניות, ומפיקים תמונה מיידית.  

2. טכנולוגיית הדימות המתקדמת בבדיקת CT

כחלק ממהפכת המחשוב, חלה התקדמות משמעותית במכשיר ה-CT. בסוף שנות ה-90 פותחו המכשירים  ה"רב-פרוסתיים", באמצעותם גוף הנבדק מוצג כ"פרוסות" שבכל אחת מודגמים כלי הדם, האיברים הפנימיים, הרקמות והעצמות. בעוד מכשירי ה-CT הראשונים הפיקו תמונה אחת בכחצי שעה, המכשירים המתקדמים מפיקים עשרות תמונות בפחות משנייה.

טכנולוגיית ה-CT העכשווית סורקת את הגוף ברציפות ובמהירות, תוך הדמיית אזורים נרחבים בחתך של פרוסות דקות ביותר, בתוך זמן קצר. המידע המתקבל משוחזר לתמונות באיכות מצוינת וברמת דיוק גבוהה. בסיום הבדיקה המידע מעובד במחשב בשיטות מתקדמות.

3. המפתח לפענוח איכותי – בידי הרדיולוג

פענוח ממצאי בדיקת CT הוא מלאכה מורכבת הדורשת תשומת לב רבה. הפענוח מבוצע בחתך פרוסות חד-ממדיות, בדו-ממד ובתלת-ממד, מה שמעלה את רמת הדיוק באופן משמעותי. הצלחת האבחון תלויה ברמת המומחיות, הניסיון והמקצועיות של הרדיולוג – הרופא שמפענח את הבדיקה. לא אחת קורות טעויות המובילות לאבחון שגוי או לאבחון יתר – שני מצבים המסכנים את בריאות החולה.

פענוח איכותי מקדם אבחון מדוקדק של מגוון מחלות ובעיות רפואיות, איתור גידולים סרטניים ועמידה על תגובת הנבדק לטיפולים אונקולוגיים. 

4. חומרי ניגוד והשפעתם על אבחון מחלות

חלק מבדיקות ה-CT מצריכות הכנה מוקדמת בשתיית חומר ניגוד, לרוב יוד. למשל, בבדיקות CT אגן ובטן היוד מתפשט במעי ומשפר את הדגמת מערכת העיכול. יוד ניתן גם בהזרקה תוך-ורידית, אז הוא "צובע" את האיברים הפנימיים וכלי הדם, ומשפר את איכות הבדיקה. השימוש בחומר ניגוד מאפשר לזהות רקמות חולות, ולעיתים גם את סוג המחלה ומידת חומרתה. תפקידו חשוב במיוחד בהתקיים חשד למחלות ממאירות, או לצורך מעקב אחר התפתחות המחלה – היוד מאפשר לקבוע את הצורך בניתוח, ולהעריך את תגובת המטופל להקרנות ולטיפולים כימותרפיים.

בשימוש בחומר ניגוד יש להקפיד על הכמות המוזרקת – הזרקת כמות בלתי מספקת עלולה להוביל לאבחון בלתי מדויק או לאבחון שגוי, שבעקבותיהם עשוי להיקבע פרוטוקול טיפול מחמיר, מקל או מיותר, שאינו מתאים לנבדק. כמו כן יש להקפיד על קצב ההזרקה ועל תזמון מיטבי בין השלב שבו היוד צובע את איברי הגוף, לשלב ביצוע הסריקה. 

5. תופעות לוואי הכרוכות בבדיקת CT 

ככלל, CT נחשבת בדיקה בטוחה, שאינה כרוכה בסיכונים. לעיתים נדירות הנבדק עשוי לפתח תגובה אלרגית לחומר הניגוד שהוזרק לו. התסמינים יהיו לרוב פריחה או גרד מקומי. חולים במחלות כליה, לב, סוכרת ואסתמה הם בעלי סיכון מוגבר להיווצרות בעיות בריאותיות בעקבות הזרקת חומר ניגוד. לפיכך, טרם ביצוע בדיקת CT, עליהם להתייעץ עם הרופא המטפל. 

תופעת לוואי אפשרית נוספת היא זיהום או דימום באזור שבו הוחדר עירוי חומר הניגוד לווריד. 

6. חשיפה לקרינה

הקרינה שאליה נחשף הנבדק במהלך ביצוע CT גבוהה מזו שאליה נחשפים בצילום רנטגן. לנשים המצויות בהיריון לא מומלץ לבצע בדיקת CT,  ובמקרים מסוימים הן מופנות לבדיקות כמו אולטרסאונד או MRI שאינן מלוות בקרינה. עבור נשים מניקות בדיקת CT נחשבת בטוחה, ואין צורך להפסיק את ההנקה בסמוך לבדיקה. 

CT .7 להמונים

ההתפתחות הטכנולוגית בתחומי הרפואה והמחשוב הביאה לפריצת דרך ביכולות דימות גוף האדם באמצעות CT. כיום הבדיקה מורכבת ביותר בהיבט המידע הרפואי שהיא מספקת, ובד בבד משך ביצוע סריקת האיברים התקצר מאוד. בדיקת CT היא כיום כלי אבחוני מרכזי בזיהוי המחלה, סיווגה, עמידה על דרגת חומרתה והחלטה לגבי המשך הטיפול הנדרש. רופאים בכל ענפי הרפואה נוהגים להפנות מטופלים לביצוע בדיקת CT. שיעור הבדיקות המבוצעות בעולם עולה מדי שנה בכ-10%-15%.