העין האנושית מתאפיינת במבנה של כדור, סימטרי כמעט ומורכבת משני חלקים: קדמי ואחורי. החלק הקדמי נחלק אף הוא לשניים: הלשכה האחורית והלשכה הקדמית, אשר בה מיוצר נוזל שהכרחי לתפקוד העין (Aqueous Humour). לנוזל זה שני תפקידים עיקריים: לשמור על רמה תקינה של לחץ תוך-עיני (Intraocular pressure), וכן להכניס לעין חמצן וחומרי תזונה ולהוציא ממנה פחמן דו-חמצני ותוצרי פסולת נוספים. נוכח תפקידיו החשובים של נוזל העין, יש לוודא שרמותיו תקינות.
לחץ העין שומר על צורת האיבר, וחיוני לראייה ולתפקוד התקין של העין. ככלל, הגוף אחראי על ויסות הלחץ התוך-עיני. כאשר הוויסות נפגע, ונוצר פער בין ייצור הנוזל התוך-עיני וניקוזו, חלים שינויים בלחץ התוך-עיני.
שיטות למדידת הלחץ התוך-עיני
לרשות רופא העיניים מכשירים שונים המשמשים למדידת לחץ תוך-עיני. אחד מהם הוא טונומטר (Tonometer). למכשיר זה מגוון סוגים, וכיום נהוג השימוש בטונומטר גולדמן. המכשיר מורכב על מנורת סדק ובודק את הלחץ בעיניים לפי מידת קמירות העין ועובי הקרנית, אשר קובעת את הלחץ הנדרש מהמכשיר כדי ליצור מצב של קרנית משוטחת. רמה תקינה של לחץ תוך-עיני נעה בין 10 ל-21 מ"מ כספית. מצב של יתר לחץ תוך-עיני ייקבע במדידה של יותר מ-23 מ"מ כספית.
ההשלכות של לחץ תוך-עיני חורג
לחץ תוך-עיני נמוך מהטווח התקין פוגע בבהירות הראייה ובחדותה. לחץ תוך-עיני גבוה עשוי ללחוץ על עצב הראייה באופן איטי אך יציב. הדבר עלול להוביל לתמותת תאים בעצב הראייה או לניוונם, וכן לאובדן ראייה מלא או חלקי.
לעיתים קרובות, לחץ תוך-עיני גבוה מקושר להתפתחות גלאוקומה (Glaucoma, ובעברית: ברקית) – מחלת עיניים שבה נפגע עצב הראייה, העשויה להוביל אף לעיוורון. נמצא כי כ-10% מבני ה-40 ומעלה מפתחים לחץ תוך-עיני, אך רק בקרב מעטים מהם תתפרץ גלאוקומה, היות שהתפתחות המחלה מושפעת גם מגורמים נוספים.
האם התופעה של לחץ תוך עיני מורגשת?
במרבית המקרים, מי שחל אצלו שינוי בלחץ התוך-עיני אינו מרגיש בדבר, ודאי שלא בשלבים הראשונים. במקרים חמורים עשויות להופיע הפרעות ראייה או תחושה של דקירה בעין.
האבחנה בין לחץ תוך עיני להתפתחות גלאוקומה
אבחון זה מתבצע על ידי רופא העיניים. לצורך כך נדרש שתוצאות מדידת הלחץ התוך עיני יהיו מעל 23 מ"מ כספית לפחות בשתי מדידות. אם בד בבד בדיקת עצב הראייה תקינה, ולא מתקיימים סימנים המעידים על בעיות אחרות – המצב יאובחן כלחץ תוך-עיני גבוה. ניתן לחיות ולתפקד עם יתר לחץ תוך-עיני שנים ארוכות, ללא התפתחות גלאוקומה. עם זאת אבחון כזה מצריך בדיקות נוספות והימצאות במעקב קפדני, בתדירות שעליה ממליץ הרופא.
מתי יש לטפל בלחץ תוך עיני?
כיום נטושה מחלוקת בקרב רופאי העיניים בעניין הצורך בטיפול בלחץ תוך-עיני, מכמה טעמים. בין השאר: התופעה רווחת בציבור, אך רק אחוז קטן יפתח גלאוקומה; הטיפול בלחץ תוך-עיני הוא ממושך, לכל החיים למעשה, וכרוך באפשרות להתפתחות תופעות לוואי וכמו כן, אין בטיפול ערובה לכך שהמחלה לא תתפרץ.
מרבית רופאי העיניים ימליצו על טיפול בלחץ תוך-עיני כאשר מתקיימים גורמים נוספים שעשויים להוביל להתפתחות גלאוקומה. אלה גורמי הסיכון שאליהם מתייחסים הרופאים:
- גיל – ככלל, עם עליית הגיל גובר הסיכון להתפתחות גלאוקומה.
- תורשה – קיום היסטוריה של גלאוקומה במשפחה.
- עובי קרנית העין – אם הקרנית דקה מהממוצע הדבר מביא לתוצאה נמוכה יותר מהלחץ התוך-עיני בפועל. כמו כן קרנית דקה מגבירה את הסיכון לכך שעצב הראייה ייפגע.
- רמת הלחץ התוך-עיני – ככל שהלחץ הנמדד גבוה יותר, גוברת רמת הסיכון להתפתחות גלאוקומה.
שיטות הטיפול בלחץ תוך-עיני
- הטיפול השכיח הוא מתן טיפות שמפחיתות את הלחץ התוך-עיני באופן ישיר (ניתן סוג אחד של טיפות, או כמה סוגים). החיסרון הוא שהטיפות הן לטיפול כרוני, והמטופל נדרש להשתמש בהן כל חייו.
- אפשרויות טיפול נוספות הן לייזר או ביצוע ניתוח, אשר עשויים להוריד את הלחץ התוך-עיני למשך תקופה, שבמהלכה יכול המטופל להפחית את השימוש בטיפות.
- דרך נוספת לטיפול היא באמצעות הרפואה הטבעית, על ידי שינויים בתזונה, צמחי מרפא או דיקור סיני.
שיטות הטיפול השונות אינן יכולות להבטיח לחלוטין שגלאוקומה לא תתפרץ, אך הן מפחיתות את הסיכון ללקות במחלה. גם אם מחליטים שלא לטפל בלחץ תוך-עיני, הקפדה על מעקב אצל רופא העיניים חשובה ביותר, כדי לאפשר זיהוי מוקדם של המחלה ומתן טיפול מהיר.
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
