/
טיפים רפואיים
/
אוטיזם - תסמינים, שכיחות ומאפיינים

אוטיזם - תסמינים, שכיחות ומאפיינים

אוטיזם הינה הפרעה נוירו-התפתחותית מורכבת המשפיעה על אנשים בדרכים שונות, על כישורי התקשורת, על האינטראקציות החברתיות ועל ההתנהגות. למרות שהסיבה המדויקת לאוטיזם עדיין לא ידועה, מאמינים כי מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. ניתן לאבחן אוטיזם בילדים מגיל שנתיים, כאשר התערבות מוקדמת וטיפול יכולים לשפר מאוד את המצב. יחד עם זאת, אנשים רבים עם אוטיזם ממשיכים להתמודד עם אתגרים שונים בהקשר זה לאורך חייהם הבוגרים.

ההשפעה של אוטיזם יכולה להיות משמעותית, הן עבור אנשים להם אוטיזם, והן עבור המשפחה והסובבים אותם. אוטיזם יכול להשפיע על היכולת של האדם  ליצור מערכות יחסים, לתקשר ביעילות ולחיות בצורה עצמאיות. בנוסף, אנשים עם אוטיזם עלולים לחוות בעיות תחושתיות, כגון רגישות לאור, קול או מגע, מה שעלול להיות מפריע ומטריד בניהול חיי היומיום. 

שכיחות האוטיזם נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות, כאשר ההערכות הנוכחיות מצביעות על כך שעל כל 54 ילדים, יש לילד אחד אוטיזם. סטטיסטיקה זו הופכת  את האוטיזם לאחת ההפרעות ההתפתחותיות הנפוצות ביותר. למרות השכיחות, עדיין יש לא מעט דברים שאינם ידועים לנו על אוטיזם, כולל תפיסות שגויות וסטיגמות שונות סביב המצב.

מה זה אוטיזם? - הגדרה ברורה

אוטיזם, הידוע גם בשם הפרעת ספקטרום אוטיסטי (ASD), הוא מצב נוירולוגי מורכב המשפיע על יכולתו של האדם לתקשר, ליצור אינטראקציה חברתית ולעסוק בהתנהגויות חוזרות או מוגבלות. מדובר במצב הנמשך לכל אורך החיים, והוא מופיע לרוב בילדות המוקדמת ויכול להשתנות מאוד במאפיינים שלו ובמידת החומרה.

אתגרי תקשורת

אחד המאפיינים המגדירים של אוטיזם הוא קושי בתקשורת. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים, כגון התפתחות שפה מאוחרת או כלל לא, קושי בהבנת רמזים לא מילוליים כמו הבעות פנים או שפת גוף, ובעיות ליזום או לשמר שיחות עם אנשים אחרים.

קשיי אינטראקציה חברתית

אנשים עם אוטיזם נאבקים אל מול אינטראקציות חברתיות. הם עשויים להתקשות ביצירת קשרי חברות, בהבנת מוסכמות חברתיות או בזיהוי רגשות אצל אחרים. הדבר יכול להוביל לתחושות של בדידות, וחוסר בקשרים חברתיים עם הסביבה.

התנהגויות חוזרות או מוגבלות

בתוך כך, אנשים עם אוטיזם עוסקים לעתים קרובות בהתנהגויות חוזרות או מוגבלות. כך למשל נפנוף ידיים, נדנוד קדימה ואחורה של אברי גוף או התקבעות על חפצים ונושאים ספציפיים. התנהגויות אלו יכולות לספק נוחות או תחושת שליטה, אך יכולות גם להפריע לחיי היומיום.

על מנת שאדם יוגדר כמי שיש לו אוטיזם, נדרש לעמוד בקריטריונים ספציפיים המפורטים במדריך האבחון והסטטיסטי של הפרעות נפשיות (DSM-5). קריטריונים אלה כוללים חוסרים מתמשכים בתקשורת ואינטראקציה חברתית, כמו גם נוכחות של התנהגויות מוגבלות או חוזרות על עצמן.

המאפיינים של אוטיזם - מה מייחד אותו?

אוטיזם הוא מצב מורכב המתבטא במגוון של התנהגויות ואתגרים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר של אוטיזם הוא הופעת התנהגויות חוזרות או מוגבלות. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי במגוון פעולות ואופנים כמו למשל סידור חפצים בצורה ספציפית, או התקבעות על נושא או עניין מסוימים. התנהגויות אלו יכולות לספק נחמה או תחושת שליטה לאנשים להם אוטיזם, אך יכולות גם להפריע לחיי היומיום.

סימן היכר נוסף של אוטיזם הוא קושי באינטראקציה חברתית. הדבר יכול להתבטא במגוון אופנים, כמו קושי ביצירת קשר עין, אי הבנת רמזים חברתיים או הימנעות מהשתתפות בשיחה הדדית. אנשים עם אוטיזם עשויים גם להיות מאותגרים בצירה ושימור של חברויות, מה שכמובן עלול להוביל לבידוד חברתי ולתחושת בדידות.

אתגרי תקשורת הם מאפיין מכריע של אוטיזם. הדבר יכול ללבוש צורות רבות ושונות, מהתפתחות שפה מאוחרת או בכלל לא, ועד לקושי בפענוח תקשורת לא מילולית כמו קושי בפירוש הבעות פנים ושפת גוף. אנשים מסוימים עם אוטיזם עשויים להתקשות להביע את מחשבותיהם או רעיונותיהם, בעוד שאחרים עשויים להתקשות להבין את הדיבור של אחרים.

בעיות תחושתיות הן מאפיין נפוץ נוסף של אוטיזם. רבים ממי שיש להם אוטיזם הם בעלי רגישות מוגברת לגירויים חושיים כמו רעשים חזקים, אורות בהירים או מרקמים מסוימים. זה יכול להוביל לעומס חושי ולהתמוטטות, כמו גם קושי להשתתף בפעילויות יומיומיות טיפוסיות.

להפריך את המיתוס - האם אוטיסטים הם בעלי פיגור שכלי?

ישנה טעות נפוצה שאנשים עם אוטיזם הם גם בעלי פיגור שכלי, או בעלי מנת משכל מתחת לממוצע - זה פשוט לא נכון. בעוד שחלק מהאנשים עם אוטיזם עשויים גם לסבול מלקויות אינטלקטואליות, שני המצבים אינם קשורים מטבעם.

ההבדל בין אוטיזם למוגבלות שכלית

חשוב להבין שאוטיזם ולקות שכלית הם שני מצבים נפרדים. מוגבלות אינטלקטואלית מאופיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד השכלי ובהתנהגות הסתגלותית, בעוד שאוטיזם היא הפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה על אינטראקציה חברתית, תקשורת והתנהגות. חלק מאלו שלהם אוטיזם הם גם בעלי מוגבלות שכלית, אך לחלק גדול מהאוטיסטים אין כלל מוגבלות שכלית, כאשר יש מבין מי שלהם אוטיזם להם מנת משכל גבוהה הרבה יותר מהממוצע.

מנת המשכל של אנשים עם אוטיזם

מחקרים הראו שה-IQ הממוצע של אנשים עם אוטיזם הוא בטווח הנורמלי. יחד עם זאת, חשוב לציין כי ציוני IQ יכולים להשתנות במידה רבה בין אנשים עם אוטיזם. לחלקם עשוי להיות ציון אינטליגנציה מעל הממוצע, בעוד שאחרים עשויים להיות בעלי אינטליגנציה מתחת לממוצע. כמו כן, חשוב להכיר בכך ש-IQ אינו המדד היחיד לאינטליגנציה, וכי אנשים עם אוטיזם עשויים להצטיין בתחומים אחרים כגון מוזיקה, אמנות או מתמטיקה.

הרחקת סטיגמה ותפיסות מוטעות

הסטיגמה הקשורה למוגבלות אינטלקטואלית עלולה להיות מזיקה ופוגעת, ועלולה להוביל לאי הבנות ולאפליה. חשוב להכיר בכך שאנשים עם אוטיזם מסוגלים להשיג דברים גדולים, ללא קשר למנת המשכל שלהם. על ידי התמקדות בחוזקות וביכולות שלהם, במקום במגבלות הנתפסות שלהם, נוכל לעזור לאנשים עם אוטיזם למצות את הפוטנציאל הטמון בהם. 

שכיחות וסיבות - כמה שכיח אוטיזם ומה גורם להופעתו?

אוטיזם היא הפרעה נוירו-התפתחותית שכיחה יחסית, עם שכיחות מוערכת של בערך 1 מתוך 54 ילדים בארצות הברית. זה חולשעל אנשים מכל הגזעים, העדות והרקע הסוציו-אקונומי. בעוד שהגורמים המדויקים לאוטיזם עדיין לא מובנים במלואם, מחקרים מראים ששילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים תורמים להופעה של אוטיזם.

גורמים גנטיים

מחקרים הראו שישנו מרכיב גנטי חזק לאוטיזם. גנים מסוימים נקשרו לסיכון מוגבר הפרעת אוטיזם, ובמשפחות עם היסטוריה של אוטיזם נוטים יותר להיוולד ילדים להם אוטיזם. יחד עם זאת, חשוב לציין כי אוטיזם אינו נגרם על ידי גן אחד, וכי גנים רבים ככל הנראה מעורבים בכך. 

גורמים סביבתיים

בנוסף לגורמים גנטיים, גורמים סביבתיים עשויים לשחק תפקיד בהתפתחות אוטיזם. חשיפה לרעלים או כימיקלים מסוימים במהלך ההריון, כמו גם זיהומים טרום לידתיים, נקשרו לסיכון מוגבר לאוטיזם. יחד עם זאת, הגורמים הסביבתיים המדויקים שתורמים לאוטיזם עדיין נחקרים.

אינטראקציה של גורמים גנטיים וסביבתיים

מחקרים מראים שהשילוב בין גורמים גנטיים וסביבתיים עשוי להיות אחראי להופעת האוטיזם. לדוגמא, נטייה גנטית להפרעה עשויה להיות מופעלת על ידי חשיפה סביבתית מסוימת. הבנת יחסי הגומלין המורכבים בין גורמים גנטיים וסביבתיים היא חיונית לפיתוח התערבויות וטיפולים יעילים עבור אנשים עם אוטיזם.

זיהוי הסימנים - מה עלול לעורר חשד לאוטיזם?

אוטיזם היא הפרעה מורכבת המשפיעה על אנשים בדרכים שונות ובדרגות שונות. עם זאת, ישנם מספר סימנים העלולים לעורר חשד לאוטיזם, במיוחד אצל ילדים צעירים. סימנים אלו כוללים עיכובים בהתפתחות הדיבור והשפה, חוסר עניין באינטראקציה חברתית והתנהגויות חוזרות או חריגות.

לדוגמה, ילדים עם אוטיזם עשויים להתקשות ביצירת קשר עין, להגיב לשמם או לעסוק במשחק העמדת פנים. ייתכן גם שיש להם מגוון מוגבל של תחומי עניין והם מעדיפים שגרה ויכולת חיזוי. במקרים מסוימים, ילדים עם אוטיזם עשויים לעסוק בתנועות חוזרות ונשנות, כגון נפנוף ידיים או נדנוד.

חשוב לציין שלא כל הילדים עם אוטיזם יאופיינו עם כל הסימנים, וחלק מהילדים עשויים להפגין אותם במידה פחותה. בנוסף, חלק מהסימנים הללו עשויים להיות נוכחים גם בילדים ללא אוטיזם. עם זאת, אם ילד מציג כמה מהסימנים הללו, כדאי לשקול לפנות להערכה של איש מקצוע בתחום. אבחון אוטיזם כרוך בהערכה מקיפה שעשויה לכלול מבחנים שונים של כישורי התקשורת, השל אינטראקציה החברתית וההתנהגות של הילד. ההערכה עשויה לכלול גם איסוף מידע מהורים, ממטפלים וממורים.

הספקטרום - אוטיזם בתפקוד גבוה, אבחון ואוטיזם מבוגרים

אוטיזם היא הפרעה בספקטרום, כלומר היא משפיעה על אנשים בדרכים שונות ובדרגות שונות. לחלק מהאנשים עם אוטיזם יש ליקויים משמעותיים בתקשורת ובאינטראקציה חברתית, בעוד שאחרים עשויים לסבול מתסמינים קלים יותר ולהיחשב כ'בעלי תפקוד גבוה'.

אוטיזם בתפקוד גבוה אינו אבחנה רשמית, אלא מונח המשמש לתיאור אנשים עם אוטיזם שיש להם אינטליגנציה ממוצעת או מעל לממוצע ועשויים להיות להם פחות תסמינים מאלה עם צורות פחות חמורות של ההפרעה. יחד עם זאת, אפילו אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה עשויים להיות מאותגרים בהתמודדות עם תקשורת חברתית, עיבוד חושי ואתגרים אחרים שיכולים להשפיע על חיי היומיום שלהם.

אבחון אוטיזם מבוגרים: יכול להיות מאתגר, מכיוון שאנשים רבים לא אובחנו בילדותם או שפיתחו מנגנוני התמודדות כדי להסוות את הסימפטומים. עם זאת, אבחון יכול להועיל למבוגרים עם אוטיזם, שכן הוא יכול לספק הבנה טובה יותר של החוזקות והאתגרים שלהם ולעזור להם לקבלת טיפול ותמיכה מתאימים. 

אוטיזם תסמינים: אצל מבוגרים תסמינים עשויים לכלול קושי בתקשורת חברתית, רגישויות חושיות וקושי במעברים או שינויים בשגרה. אבחון למבוגרים כולל בדרך כלל הערכה מקיפה שעשויה לכלול בחינה של מיומנויות תקשורת, אינטראקציה חברתית והתנהגות, כמו גם איסוף מידע מבני משפחה וממקורות אחרים.