חמישה דברים שכנראה לא ידעתם על ניתוח להסרת שקדים

  • טיפים רפואיים
  • Nov 01 2021

השקדים (Palatine tonsils באנגלית) ממוקמים מעל בסיס הלשון, אחד מכל צד של הלוע. הם משתייכים למערכת רקמות הלימפה המקיפות את הלוע, ומהווים חלק ממערכת החיסון של הגוף. תפקידה של מערכת השקדים, אשר פרט לשני השקדים שבלוע כוללת גם את השקד הלשוני ואת האדנואיד (השקד השלישי), הוא לאתר את המזהמים הנשאפים לגוף עם האוויר, ולייצר נוגדנים נגדם.

 

עיקר פעילותה של מערכת השקדים הוא עד הבשלת מערכת החיסון, סביב גיל שנתיים, ולאחר גיל שבע לערך מתחיל תהליך התכווצותה. 
 
הצורך בהסרת שקדים מתעורר במקרים שבהם השקדים מוגדלים, אז קיימת סכנה להיצרוּת או לחסימה של האוויר בלוע, אשר לה השלכות על השינה ועל הנשימה. תופעה זו שכיחה בעיקר בקרב ילדים, ועשויה להיגרם בעקבות זיהום בדרכי הנשימה אשר בעטיו גדלו השקדים. לעיתים, הגדלת היתר של השקדים נותרת גם לאחר שהמחלה או הדלקת עוברות. 
 
עם התסמינים של שקדים מוגדלים נמנים סימפטומים שונים, אשר עשויים להופיע באופן חלופי או מצטבר, בהם: קושי בבליעת מזון במרקם מוצק; נחירות; הפרעת נשימה במהלך השינה עד דום נשימה חסימתי בשינה – תופעה אשר פוגעת ברצף השינה ובאיכותה. בדרגה קלה היא משפיעה על יכולת הריכוז ועל הערנות במהלך היום, אך ברמות חמורות יותר היא עשויה להוביל לעומס על שריר הלב ולנטייה ליתר לחץ דם בגילים מבוגרים. 
 
במקרים שבהם רופא אף אוזן גרון מתרשם כי החסימה היא משמעותית ובעלת השלכות על איכות החיים של המטופל ועל בריאותו, בעיקר בילדים, יומלץ על ניתוח להקטנת השקדים או הסרתם.
 
 
הנה חמישה דברים חשובים ומעניינים לגבי ניתוח להסרת שקדים, אשר אינם מוכרים בהכרח לכולם.
 

האם יש גיל שכיח לביצוע הניתוח? 

ניתוח להסרת שקדים ניתן לבצע בכל גיל לפי סימנים רפואיים ובהם:

  • ילדים אשר סובלים מזיהומים חוזרים ונשנים במערכת הנשימה. 
  • מבוגרים הסובלים מדלקות שקדים חוזרות. 
  • כאשר מאובחנת פגיעה בשינה ובנשימה – לרבות נחירות ודום נשימה חסימתי בשינה.
  • בנסיבות שבהן אובחן גידול שפיר או ממאיר בשקד השלישי (האדנואיד). 

 

מהן השיטות הנהוגות במסגרת ניתוח הסרת שקדים? 


הניתוח, אשר משכו נע בין חצי שעה לשעה, מבוצע בהרדמה מלאה, דרך הפה, ובמהלכו מופרדים השקדים מרקמת הלוע וחלל הפה בטכניקות שונות בהן השיטה הכירורגית הקלאסית, באמצעות טכנלוגיית לייזר או על ידי צריבה חשמלית. בהיבטי תוצאות הניתוח, אופן ההחלמה או משכהּ, לא הוכח כי יש עדיפות לטכניקה מסוימת על פני אחרת, והבחירה באחת השיטות מתבצעת לפי התמחותו של הרופא המנתח ולפי שיקול דעתו לגבי השיטה המיטבית והבטוחה ביותר עבור המטופל המסוים.

 

האם עדיף להמתין להצטמצמות השקדים באופן טבעי במהלך ההתבגרות, ולא לנתח?

אומנם השקדים מתחילים להתכווץ באופן טבעי במהלך הילדוּת ולאורך ההתבגרות, אך לניתוח הסרת שקדים יתרונות משמעותיים המהווים שיקול בהקדמת ההליך וביצועו בגיל צעיר. בכלל זה נמנים הטבת איכות השינה של הילד; שיפור איכות חייו באופן כללי בשלבים חיוניים בהתפתחות לרבות פיתוח קשרים חברתיים, הגברת הריכוז והערנות והפחתת עצבנות ופעלתנות יתר; מניעת נזקים לטווח ארוך כמו עיכוב בתהליך הגדילה בשנים מכריעות ופגיעה ביכולת הלימודית, וכן מניעת נזק קבוע אשר עשוי להיוותר אף לאחר התכווצות השקדים באופן טבעי, בגיל מאוחר יותר, דוגמת שינויים בלסתות ובמבנה הפה וכן פגיעה בתפקוד הריאות והלב.

 

מהן תוצאות הניתוח? 

כאשר ניתוח הסרת שקדים מבוצע בילדים, על פי רוב ההורים מדווחים על הקלה מהותית בחומרת התופעות אשר קדמו לניתוח. כך למשל מדווח כי לאחר ההליך פוחתת באופן משמעותי תדירות הופעתם של תסמינים המאפיינים שקדים מוגדלים כמו חרחורים ונחירות במהלך השינה; דלקות אוזניים חוזרות וגודש נזלת. בזכות כך משתפרת איכות השינה של ילדים אשר עוברים את הניתוח ורציפותה, גוברים הערנות והריכוז שלהם במהלך היום ומתאפשר להם לנהל שגרת יומיום רגילה ובריאה. 

לילדים אשר לאחר ניתוח הסרת שקדים עדיין לא מושג אצלם שיפור מספק דיו במצב הנוזלים באוזן התיכונה, מומלץ על ביצוע ניתוח כפתורים.

 

 

האם ההליך כרוך בסיכונים?

חרף שיעורי הצלחתו הגבוהים, אשר עומדים על יותר מ-85%, ניתוח להסרת שקדים, ככל הליך כירורגי אחר, מלווה באפשרות של התפתחות סיבוכים וסיכונים. נמצא כי שיעור הסיבוכים הרפואיים שעלולים להיווצר בעקבות ההליך עומד על בין אחוז אחד לשני אחוזים, לרבות פגיעה בלשון או בשיניים במהלך הניתוח; דימום; כאב גרון וכן הפרעה זמנית בדיבור. הסיכונים הכרוכים בהרדמה הכללית אשר מבוצעת טרם הניתוח כוללים צניחה פתאומית במדדי הדופק ולחץ הדם; חסימת נתיבי האוויר וחנק עקב כך; פיתוח תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה וכן פגיעה אפשרית במיתרי הקול או בשיניים עקב החדרת מכשור וצינורות לקנה הנשימה במהלך הניתוח.

במטרה להקטין את פוטנציאל התפתחותם של סיבוכים וסיכונים שעשויים להיגרם בעקבות הניתוח, חשוב ליידע מראש את הרופא המרדים ואת המנתח לגבי ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומחלות רקע שמהן הוא סובל. כך ניתן יהיה להתאים עבורו את הטיפול המיטבי בהתאם לנסיבות.