גלאוקומה - פיתוח ישראלי חדש בוצע בבית החולים שיבא

טיפול בגלאוקומה יכול להיות תרופתי (לעיכוב ייצור הנוזל המימי, לשיפור ניקוזו או שילוב בין השניים) ובעת הצורך גם כירורגי. לאחרונה החל שימוש במכשיר ניתוח זעיר פולשני מתקדם, שפיתחה חברת סנאוקוליס הישראלית. המכשיר מאפשר שיפור דרמטי של ניקוז הנוזל המימי באמצעות הליך כירורגי קצר המבוצע בהרדמה מקומית. ההליך החדש מביא עמו בשורה של ממש בתחום ההתמודדות עם גלאוקומה. 

חברת סנאוקוליס פיתחה את המכשיר היעודי והייחודי לניתוחי גלאוקמה תוך עינית, שמשמש לניתוח גלאוקומה בלבד ו/או ככלי ניתוחי הנותן מענה לניתוח משולב לגלאוקומה עם ניתוח לקטרקט.

מהי גלאוקומה ומה הגורמים לה?

צורה תקינה של גלגל העין נשמרת במידה רבה בזכות ה"נוזל המימי" (Aqueous Humor) הממלא מרווחים בין איברים שונים בעין ובמיוחד את "הלשכה הקדמית", החלל בין הקרנית מלפנים לקשתית והאישון מאחור. הנוזל מופרש דרך קבע בתוך העין עצמה, במפגש שכבות לובן העין והקרנית. העודף שנוצר מסולק דרך זווית הניקוז של העין וכך נשמר לחץ תקין בפנים גלגל העין.

בעיות שונות עלולות לפגוע בניקוז עודפי הנוזל המימי, כך למשל במצב של היצרות זווית העין. הצטברות כמות גדולה מדי של נוזל מימי תורמת לעליה בלחץ בתוך גלגל העין ולהתפתחות מחלת עיניים מסוג גלאוקומה הגורמת לפגיעה בעצב הראיה.חשוב להבין שגלאוקומה אינה מחלה אחת מסוימת אלא קבוצה של מחלות עיניים שהגורם המשותף להן הוא נזק לעצב הראיה כתוצאה מלחץ תוך עיני גבוה.

סוגים שונים של גלאוקומה

כאמור, גלאוקומה אינה מחלת עיניים מסוימת אחת אלא קבוצה של מחלות אשר המשותף להן הוא פגיעה בעצב הראיה הקשורה ללחץ תוך עיני גבוה. הסיבה לעליה בלחץ התוך עיני (Intraocular Pressure) יכולה להיות שונה בין סוג אחד של גלאוקומה למשנהו.

המנגנון המדויק האחראי לנזק המצטבר בעצב הראיה כתוצאה מהלחץ התוך עיני הגבוה אינו ברור די צורכו. ידוע כי מדובר בנזק לסיבי העצב ברמה התאית-מולקולרית והתאוריה הרווחת גורסת שהפגיעה נגרמת כתוצאה מאי ספיקה וסקולרית, הלחץ גורם לכיווץ כלי דם ופוגע באספקת חמצן וחומרי הזנה לתאים בעצב הראיה. סברה נוספת היא שהניקוז הלקוי של הנוזל המימי גורם להצטברות חומרים מסוימים שכמות גבוה מדי מהם מזיקה לעצב הראיה.

ניקוז לקוי של הנוזל המימי משותף לכל מחלות הגלאוקומה. הניקוז מתרחש באזור המכונה זווית העין ומקובל לחלק מחלות גלאוקומה לשני סוגים עיקריים, כאלה המאופיינות בזווית פתוחה וכאלה בהן זווית העין סגורה. רוב מקרי הגלאוקומה הם מן הסוג הראשון (זווית פתוחה) ורק בין 10-20% מן המקרים הם מסוג זווית סגורה.

בין הסוגים השונים של גלאוקומה נמנים כאלה המכונים "גלאוקומה ראשונית" בהם לא מזוהה מחלת עיניים אחרת האחראית לה. בגלאוקומה משנית העלייה בלחץ התוך עיני והנזק לעצב הראיה נגרמים כתוצאה ממחלת עיניים אחרת (כגון סינדרום פסוידו-אקספוליאציה או סינדרום פיזור פיגמנט). סוגים נוספים של גלאוקומה הם כאלה המופיעים בסמוך ללידה, בילדות או בגיל צעיר. שכיחות מקרי גלאוקומה עולה ביחס ישר לגיל כאשר מעל ל-70% מן המקרים אצל בני 60 ומעלה.

טיפולים תרופתיים בגלאוקומה

מכיוון שהגורם המשותף לכל סוגי הגלאוקומה הוא לחץ תוך עיני גבוה הטיפול בסוגים שונים שלה עשוי להיות דומה ולהתמקד בהפחתת הלחץ באמצעים שונים. חשוב להבין שטיפול בגלאוקומה אינו מרפא את המחלה אלא מפחית בדרכים עקיפות את הלחץ התוך עיני. טיפול תרופתי בגלאוקומה עשוי להיות כזה שמטרתו הפחתת קצב ייצור הנוזל המימי. תרופות מסוג אחר בכוחן לשפר את ניקוז הנוזל המימי ולעיתים נעשה שילוב בין תרופות המעכבות ייצור החומר וכאלה המשפרות ניקוזו.
טיפול תרופתי בגלאוקומה עשוי להינתן בטיפות מקומיות ישירות לעין או בכדורים לבליעה.

טיפול כירורגי בגלאוקומה

ברוב מקרי הגלאוקומה ניתן לטפל בתרופות. כאשר לא ניתן להשיג הפחתה מספקת בלחץ התוך עיני באמצעות שימוש בתרופות בלבד יש צורך בהתערבות כירורגית כגון ניתוח לייזר לשיפור הניקוז בזווית הלשכה הקדמית או ניקוב הרשתית בלייזר לטיפול בגלאוקומה עם זווית סגורה.

ניתוח טרבקולטומיה (Trabeculectomy) מתאים לחולי גלאוקומה שלא ניתן להוריד אצלם את הלחץ התוך עיני באמצעות תרופות או ניתוח לייזר. בניתוחים כאלה יוצרים נתיב לניקוז נוזל מן הלשכה הקדמית אל מחת ללחמית שם הוא נספג ברקמות. מדובר בניתוח המבוצע בהרדמה מלאה ואשר לו מגוון סיבוכים אפשריים בטווח הקצר והארוך. בעיה נוספת היא שהשיפור המושג באמצעות הניתוח הולך ופוחת עם הזמן (הנתיב שנפתח הולך ונסגר). ישנם חולים אצלם מבנה העין או רקע רפואי אינו מאפשר ניתוח טרבקולטומיה. במקרים כאלה נהוג לבצע השתלת נקז מלאכותי המעביר נוזל מימי מתוך העין החוצה דרך צינורית דקה.

פיתוח ישראלי מאפשר הליך כירורגי זעיר פולשני לטיפול בגלאוקומה

במהלך שנת 2020 נכנס לשימוש מכשיר כירורגי חדש שפיתחה החברה הישראלית סנאוקוליס. המכשיר המתקדם מאפשר הליך כירורגי זעיר פולשני המכונה MIMS, ראשי תיבות של Minimally Invasive Micro Sclerotomy או בעברית מיקרו סקלרוטומיה זעיר פולשנית. להליך החדש יתרונות משמעותיים על פני ניתוחי טרבקולטומיה קונבנציונאליים לטיפול בגלאוקומה.

החדרת המכשיר נעשית דרך נקב זעיר וכך נחסך הצורך בביצוע חתך ליצירת גישה אל פנים גלגל העין. המנתח מפעיל את המכשיר מבחוץ ויוצר באמצעותו תעלה בקוטר של בין 50 ל- 100 מיקרו מטר (מיליונית המטר). התעלה המלאכותית מאפשרת ניקוז נוזל מימי מן החלל שבין הקשתית לקרנית והאישון אל החלל הגדול שמאחורי עדשת העין. במהלך שנת 2020 ההליך בוצע בהצלחה בעשרות בחולי גלאוקומה עבורם טיפולים קונבנציונאליים לא צלחו או שמסיבות שונות לא היו אפשריים מלכתחילה. ההליך הוכיח עצמו כיעיל ובטוח וכעת אין עוד ספק שבמקרים רבים הוא עשוי להוות חלופה טובה לניתוחים הקונבנציונליים לטיפול בגלאוקומה.

ההבדל בין ניתוח גלאוקומה בשיטת MIMS לשיטה המסורתית בניתוח

ניתוחי MIMS מכונים בעברית ניתוחי תעלה מזערית לטיפול בגלאוקומה. שם ההליך MIMS – Minimally Invasive Micro Surgery, מתאר את ההתערבות המינימאלית במבנה העין במהלך הניתוח, ומכאן שיעורי ההצלחה הגבוהים שלו וההחלמה המהירה.

ההליך מורכב משמונה שלבים:

1.    יצירת פתח בצד הקרנית 
2.    הזרקת חומר במרקם ג'ל להפרדה בין הקרנית לאיון ולקשתית
3.    בעזרת הצינור ששימש ליצירת הפתח, יצירת מקום להחדרת כלי הניתוח
4.    החדרת כלי הניתוח
5.    כלי הניתוח מתחבר לרגלית שהרופא שמבצע את הניתוח לוחץ עליה בעדינות. 
6.    הדוושה מפעילה תהליך של ניקוז נוזלים
7.    מתוך תעלת הניקוז שנוצרה מחולץ גליל של רקמה
8.    עודף נוזלים תוך עיני משתחרר מאזור גלגל העין לחלל שמתחת ללחמית העין

היתרונות של ניתוח גלאוקומה בשיטת MIMS

ההליך הזעיר פולשני לניתוח גלאוקומה אינו כולל החדרת נקז אל העין. זה אחד ההבדלים המשמעותיים בין ניתוח MIMS לניתוח גלאוקומה בשיטה הישנה, והוא מאפשר הפחתה משמעותית בלחץ התוך עיני בהליך עם מינימום התערבות כירורגית. הליך MIMS מבוצע היום בישראל בבתי חולים שונים, החל מתחילת שנת 2021, והיתרונות שלו על פני הניתוח המסורתי לטיפול בגלאוקומה הם:

•    בשל ההתערבות הזעיר פולשנית והביטול של השימוש בנקז במהלך ההליך – הסיכונים לסיבוכים בניתוח ולאחריו פוחתים משמעותית
•    המערכת המאפשרת ניתוח גלאוקומה בשיטת MIMS היא נגישה יחסית, ותאפשר בעתיד לרופאי עיניים לבצע את ההתערבות באופן מהיר ופשוט לשימוש
•    מחקרים מראים כי בניגוד למטופלים שעברו ניתוחים מסורתיים לטיפול בגלאוקומה ולהורדת לחץ תוך עיני, כמו גם במטופלים שבוחרים לדחות את ביצוע ההליך מתוך חשש לפגיעה בראייה או מתוך חוסר רצון לעבור את תקופת ההחלמה מההליך, מטופלים לאחר ניתוח MIMS צורכים פחות תרופות. הדבר מביא לחיסכון בעלויות אולם מעבר לזה וחשוב יותר: איכות החיים של המטופלים לאחר ניתוח MIMS היא גבוהה יותר.
•    פשטות הליך MIMS לטיפול בגלאוקומה הופכת אותו מתאים לכל מטופל, גם כאלה שהם פחות מתאימים לניתוח גלאוקומה מסורתי, בשל סיבוכים נוספים בבריאות העים או בשל מבנה מאתגר של גלגל העין. 
•    ניתן לשלב ניתוח MIMS עם ניתוח לטיפול בקטרקט.

מי יכול לבצע היום בישראל ניתוח גלאוקומה בשיטת MIMS?

בישראל בוצע ניתוח ראשון בשיטת MIMS אצל חולה בגלאוקומה בתחילת ינואר השנה (2021), במרכז הרפואי ברזילי באשקלון. נכון לאפריל 2021, מבוצעים ניתוחי גלאוקומה בשיטת MIMS בעוד בתי חולים ציבוריים ופרטיים בארץ. חשוב לדעת כי איכות ההליך נקבעת גם על פי הניסיון של הצוות הרפואי המטפל בטכניקה הניתוחית ובשימוש במכשור הייחודי. על אף שהמכשור להליך זה נחשב פשוט להפעלה, מומלץ לבחור במרכז רפואי שיש לו ניסיון בביצוע ההליך הזה על פני מרכז רפואי או רופא מנתח המבצע את צעדיו הראשונים בטכניקה זו לניתוח גלאוקומה. 
 

הצלחה ראשונית מרשימה

אחוזי ההצלחה בניתוחי MIMS בשלבי ניסוי ההליך החדש עומדים על 95.5%. לא נצפו תופעות לוואי ומכיוון שמדובר בהליך זעיר פולשני המבוצע בהרדמה מקומית ואורך כחצי שעה בלבד ברור הפיתוח החדש הוא צעד חשוב קדימה בתחום הטיפול בגלאוקומה. חשוב לזכור שעדיין לא הצטברו די נתונים אודות השפעות ארוכות טווח של ההליך, כך למשל לא ברור אם השיפור שהושג, בדמות הפחתה מספקת של הלחץ התוך עיני, יישמר לאורך זמן.

בבית החולים שיבא בוצעו בחודשים האחרונים סדרה של ניתוחים זעיר פולשניים בשיטת MIMS החדשה. ההליך החדש הוא קצר משמעותית מן החלופות הקונבנציונליות וההחלמה ממנו גם היא מהירה הרבה יותר. בחלק מן המקרים הניתוח החדש עשוי לחסוך את הצורך להמשיך להשתמש בתרופות להפחתת הלחץ התוך עיני. לדברי רופאים המתמחים בכירורגיית העין נראה שההליך החדש הוא לא פחות מפורץ דרך אם כי יש ללמוד עוד על התאמתו למטופלים שונים כמו גם על יעילותו בטווח הארוך.

מקורות המידע והנתונים במאמר:

www.healio.com