השתלת שיער

איך יודעים אם מתחילה התקרחות?

נשירת שיער יכולה להופיע בדרכים שונות, תלוי מה גורם לה. סימנים של נשירת שיער עשויים לכלול:

• דילול הדרגתי בחלק העליון של הראש. זהו הסוג הנפוץ ביותר של נשירת שיער, הנגרם כתוצאה מגיל. אצל גברים, לעתים קרובות השיער מתחיל לסגת בקו השיער במצח. לנשים יש בדרך כלל הרחבה של חלקים קרחים בשיער שלהן, או קו שיער נסוג (התקרחות קדמית).
• קרחות עגולות או בצורת טלאים. חלק מהאנשים מאבדים שיער בנקודות עגולות או בצורת טלאים על הקרקפת, הזקן או הגבות. העור עשוי לגרד או לכאוב לפני שהשיער נושר.
• התרופפות פתאומית של השיער. הלם פיזי או רגשי עלול לגרום לשיער להתרופף. חופנים של שיער עלולים לצאת בעת סירוק או שטיפת השיער או אפילו לאחר משיכה עדינה. סוג זה של נשירת שיער גורם בדרך כלל לדילול שיער כללי אך הוא זמני.
• נשירת שיער בכל הגוף. מצבים מסוימים וטיפולים רפואיים, כגון כימותרפיה לסרטן, עלולים לגרום לאובדן שיער בכל הגוף. השיער בדרך כלל צומח בחזרה.
• כתמי אבנית שמתפשטים על הקרקפת. זהו סימן לגזזת. הוא עלול להיות מלווה בשבירת שיער, אודם, נפיחות ואף התנזלות.

סיבות לנשירת שיער

מרבית האנשים מאבדים בדרך כלל 50 עד 100 שערות ביום. לרוב זה לא מורגש משום ששיער חדש צומח באותו זמן. נשירת שיער מתרחשת כאשר שיער חדש אינו מחליף את השיער שנשר, וקשורה בדרך כלל לאחד הגורמים הבאים:

• היסטוריה משפחתית (תורשה). הסיבה השכיחה ביותר לנשירת שיער היא מצב תורשתי שמתרחש עם ההזדקנות. מצב זה נקרא התקרחות אנדרו-גנטית, התקרחות גברית או התקרחות נשית. הוא קורה בדרך כלל בהדרגה ובדפוסים צפויים - קו שיער נסוג ונקודות קרחות אצל גברים ושיער דליל לאורך עטרת הקרקפת אצל נשים.
• שינויים הורמונליים ומצבים רפואיים. מגוון מצבים עלולים לגרום לנשירת שיער קבועה או זמנית, כולל שינויים הורמונליים עקב הריון, לידה, גיל המעבר והפרעות בבלוטת התריס. יש מחלות שעשויות לגרום באופן ספציפי להתקרחות. למשל: אלופציה אראטה, הקשורה למערכת החיסונית, זיהומים בקרקפת כמו גזזת, והפרעה פסיכיאטרית של תלישת שיער הנקראת טריכוטילומניה
• תרופות ותוספי מזון. נשירת שיער יכולה להיגרם כתופעת לוואי של תרופות מסוימות, כגון אלו המשמשות לטיפול בסרטן, דלקת פרקים, דיכאון, בעיות לב, גאוט ולחץ דם גבוה. אם מדובר בהתקרחות שנגרמת כתוצאה מטיפול קרינתי לראש, ייתכן שהשיער לא יחזור למצב שבו היה לפני כן. 
• אירוע מלחיץ במיוחד. אנשים רבים חווים דילול כללי של שיער מספר חודשים לאחר הלם פיזי או רגשי. סוג זה של נשירת שיער הוא זמני.
• תסרוקות וטיפולים. עיצוב שיער מוגזם או תסרוקות המושכות את השיער חזק עלולות לגרום לסוג של נשירת שיער הנקראת התקרחות מתיחה. טיפולי שיער בשמן חם ותכשירים קבועים יכולים גם לגרום לשיער לנשור. אם מתרחשת צלקות, נשירת השיער עלולה להיות קבועה.

כיצד ניתן למנוע נשירת שיער?

רוב ההתקרחות נגרמת על ידי גנטיקה (התקרחות גברית והתקרחות נשית). סוג זה של נשירת שיער אינו ניתן למניעה. לעומת זאת, ניתן לצמצם התקרחות מסוגים אחרים באמצעות הטיפים הבאים:

• חשוב להיות עדינים עם השיער. מומלץ להימנע ממשיכה בעת הברשה או סירוק, במיוחד כשהשיער רטוב. מסרק רחב שיניים עשוי לסייע במניעת תלישת שיער. מומלץ להימנע מטיפולים קשים כמו רולים חמים, מחליקים ומסלסלים, טיפולי שמן חם וחומרי קבע. רצוי לצמצם את מתיחת השיער כמשתמשים בגומיות, סיכות וצמות. 
• יש להתייעץ עם הרופא לגבי תרופות ותוספי מזון שעלולים לגרום לנשירת שיער.
• מומלץ להגן על השיער מאור שמש ישיר ומקורות אחרים של קרינה. 
• מומלץ להפסיק לעשן. יש מספר מחקרים המראים קשר בין עישון להתקרחות אצל גברים.
• במהלך טיפול בכימותרפיה, מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי כובע קירור. כובע זה יכול להפחית את הסיכון לאיבוד שיער במהלך הטיפולים. 

כיצד מאבחנים נשירת שיער?

ביצוע האבחנה כולל בדיקה גופנית ושאלות על התזונה, שגרת הטיפוח וההיסטוריה הרפואית והמשפחתית. בנוסף, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות, כגון:

• בדיקת דם. היא עשויה לעזור לחשוף מצבים רפואיים שעלולים לגרום לנשירת שיער.
• מבחן משיכה. משיכה עדינה של כמה עשרות שערות כדי לראות האם וכמה יוצאות. זה עוזר לקבוע את השלב של תהליך הנשירה.
• ביופסיה של הקרקפת. הרופא עשוי לגרד דגימות מהעור או מכמה שערות שנשלפו מהקרקפת כדי לבחון את שורשי השיער במיקרוסקופ. זה יכול לעזור לקבוע אם הגורם לנשירה הוא זיהום.

טיפול באמצעות השתלת שיער

מהי השתלת שיער?

השתלת שיער היא ניתוח, בו מעבירים שיער מאזורים מלאים לאזורים דלילים בקרקפת. הוא מיועד לרוב עבור אנשים שכבר ניסו טיפולים אחרים. רופאי עור ומנתחים פלסטיים מבצעים את ההשתלה. במהלך ההשתלה, המנתח קוצר חתיכות זעירות של קרקפת המכילות שערה אחת או יותר, מחלק בריא של הראש (בדרך כלל החלק האחורי) ומשתיל אותן בחלק הקירח. 

העיקרון הבסיסי בהשתלת השיער נקרא "דומיננטיות התורם" והוא מתבסס על הרעיון לפיו החלקים השופעים בשיער עמידים לתהליך ההתקרחות, בעוד החלקים הדלילים רגישים יותר. לכן, אם ניקח זקיקי שיער מאזור שופע, הם ישמרו על המאפיינים של האזור גם לאחר ההשתלה: כמו שהחלק האחורי היה עמיד בפני ההתקרחות ולא הושפע ממנה, האזור שהושתל יהיה גם הוא עמיד והשיער בו יישאר לטווח הארוך. 

למעשה, רופאים עשו את ההשתלות הללו בארה"ב מאז שנות ה-50, אך הטכניקות השתנו רבות בשנים האחרונות. בעבר, ההליך היה פולשני יותר, וכלל העברת אזורים נרחבים של שיער ממקום למקום, אך סוג זה של השתלות פחות נפוץ היום.

ההשתלה אינה פתרון טוב עבור:

• נשים עם התקרחות נשית נרחבת ואובדן שיער בכל הקרקפת
• אנשים שאין להם מספיק אתרי שיער מלאים שניתן להסיר מהם שיער למען ההשתלה
• אנשים שהגוף שלהם יוצר צלקות קולואידיות (עבות וסיביות) אחרי פציעה או ניתוח
• אנשים שנשירת השיער שלהם נגרמת מתרופות, כמו כימותרפיה. 

חשוב לזכור שהתוצאות של השתלת שיער לא תמיד אידאליות ולהגיע עם ציפיות ריאליות. גורמים כמו צבע שיער, מרקם ודפוס גלי או מתולתל יכולים להשפיע על התוצאה הסופית. כדאי לדעת שאפשר להמשיך לאבד שערות לא מושתלות לאחר הניתוח, מה שישפיע על מראה השיער. בסופו של דבר, הכיסוי שהיה לפני שהתחילה הנשירה לא יחזור, אבל הניתוח עשוי להסוות את האזורים הדלילים ולהעניק מראה מלא יותר.

מה חשוב לשאול לפני שבוחרים מנתח?

מומלץ לשאול המנתח הפוטנציאלי כמה זמן הוא עובד עם הצוות שלו. למרפאות גדולות יותר יש שיעור תחלופת צוות גבוה בהרבה, כך שיש לקחת זאת בחשבון. חשוב לדעת מי הם הטכנאים, אם הם עובדים במשרה מלאה עבור המנתח, ומה הניסיון ושלהם בהשתלות שיער.

מומלץ לבקש מהרופא לפחות 10 סטים של תמונות לפני ואחרי של מטופלים קודמים - שצולמו באותה זווית, עם אותו רקע, ובאותה תאורה, המציגים בבירור את קו השיער וגם את האמצע. בנוסף מומלץ לבקש צילומים של צלקות בגב הקרקפת לאחר הסרת הרקמה להשתלה. 

מומלץ להיעזר בהמלצות מניסיון אישי, ואף לבקש מספרי טלפון של מטופלים שעברו את ההליך, כדי לשמוע על החוויה שלהם. 
מומלץ לשוחח עם מטופלים בעלי מאפייני שיער ועור דומים, כדי להעריך את יכולתו של הרופא לספק תוצאה מציאותית וטובה.

כיצד מתבצעת השתלת שיער (Hair Grafting)?

השתלת השיער היא הסוג הנפוץ ביותר. רגע לפני הניתוח, "אזור התורם" יקוצץ, כך שניתן יהיה להסיר בקלות את השתלים. בהמשך המנתח ינקה באופן יסודי את הקרקפת, ויזריק תרופה כדי להרדים את החלק האחורי של הראש. לאחר מכן הוא יבחר באחת משתי הטכניקות להשגת הזקיקים להשתלה: FUT או FUE.

• מהי טכניקת FUT?

מדובר בשיטה מסורתית יותר, שמהווה היום פחות משליש מכלל ניתוחי השתלות השיער בעולם. בטכניקה זו, כורתים רצועת רקמה דקיקה באורך 20-30 ס"מ מהקרקפת העורפית בהרדמה מקומית. לאחר מכן, בזהירות ובעזרת מיקרוסקופ מחלקים את הרצועה ל-500-2000 שתלים זעירים, כל אחד עם שערה אחת או מספר שיערות בודדות. אחר כך מנתקים את יחידות הזקיקים מהרקמה ומשתילים אותם באזורי ההתקרחות. לאחר התהליך נשארת צלקת דקה בעורף.

• מהי טכניקת FUE?

מאז פיתוחה בשנת 2000, שיטה זו הפכה לשיטה המועדפת בקרב רוב המטופלים והמנתחים, שכן מדובר בהליך פחות פולשני. דרך זו כוללת הסרה של יחידות זקיקים בודדות, אחת אחת, מאזור הקרקפת העורפית. במהלך ההסרה הרופא עשוי להזריק מדי פעם תמיסת מלח לתוך הקרקפת כדי לשמור על חוזק עור תקין. לאחר ההסרה, ניתן לסגור את החורים שנותרו עם תפרים. התפרים בדרך כלל מוסתרים עם השיער שמסביב. הטכניקה הזו היא לא משאירה צלקת ליניארית, ולכן מתאימה לגברים שמעוניינים בשיער קצר מאוד. 

לאחר שלב זה, שני ההליכים זהים. אחרי הכנת השתלים, המנתח מנקה ומרדים את האזור אליו יעבור השיער, יוצר בו חורים קטנטנים בעזרת אזמל או מחט, ומניח בהם בעדינות את השתלים. הפעולה נעשית בזהירות רבה, כדי להבטיח שהשיער יצמח בכיוון טבעי ושהצמיחה לא תיפגע. 

השתלים נבדלים זה מזה בגודל ובצורה: שתלי אגרוף בצורת עיגול מכילים בדרך כלל כ-10-15 שערות. לעומתם מיני שתלים מכילים 4-10 שיערות, ואילו מיקרו שתלים מכילים 1-2 שיערות. בכל מפגש מושתלים 100 עד 1000 שתלים. לאחר סיום ההשתלה, המנתח ינקה את הקרקפת ויכסה אותה בתחבושת גזה. 

ייתכן שידרשו שלושה או ארבעה מפגשים כדי להשיג את התוצאה הרצויה ולמלא את האזורים הקירחים. המפגשים יתרחשו בהפרש של מספר חודשים זה מזה כדי לאפשר לקרקפת להחלים באופן מלא.

איך מתבצעת הרחבת רקמות (Tissue Expansion)?

במקרה של התקרחות עקב כוויות, ייתכן שהרופא ימליץ על ניתוח הרחבת רקמות. מנתחים פלסטיים הם המובילים בהרחבת רקמות, הליך נפוץ המשמש לתיקון פציעות עם אובדן עור משמעותי. הרחבת רקמות דורשת הרדמה כללית וכוללת מספר שלבים, אך היישום שלה הניב תוצאות דרמטיות- כיסוי משמעותי בפרק זמן קצר יחסית.

בטכניקה זו מוחדר מכשיר דמוי בלון הנקרא מרחיב רקמות מתחת לקרקפת. המכשיר מוחדר מתחת לאזור שיש בו שיער, שנמצא ליד אזור קירח. המכשיר מנופח בהדרגה בעזרת תמיסת מי מלח במשך שבועות, מה שגורם לעור להתרחב ולהצמיח תאי עור חדשים. 

כאשר העור מתחת לשיער נמתח מספיק- בדרך כלל כחודשיים לאחר הניתוח הראשון- מתבצע הליך נוסף כדי לכסות את אזור הקירחת הסמוך. 

איך מתבצע ניתוח דש (Flap Surgery)?

המנתח עשוי להמליץ על ניתוח דש אם יש אזורים קרחים גדולים ליד החלק הקדמי של הקרקפת. הניתוח מבוצע בהצלחה כבר יותר מ-20 שנה, מסוגל לכסות במהירות אזורים גדולים של התקרחות, ומותאם אישית לכל אחד- גודל הדש ומיקומו תלויים במטרות ובצרכים של המטופל. דש אחד יכול לעשות את העבודה של 350 או יותר שתלי אגרוף. הניתוח מתבצע במספר שלבים במשך כמה שבועות ומצריך הרדמה כללית.

במהלך הניתוח, קטע של קרקפת עם שיער נחתך, ומורם מהמשטח כשהוא עדיין מחובר בקצה אחד. הדש מובא למקומו החדש ונתפר שם, תוך שהוא נשאר "קשור" לאספקת הדם המקורית שלו. הצלקת שנוצרית מוסווית, או לפחות מוסתרת על ידי השיער, שצומח עד לקצה החתך.

בשנים האחרונות, מנתחים פלסטיים עשו התקדמות משמעותית בטכניקות דש. הם משלבים אותה עם סוגי השתלת שיער אחרים, כדי לספק כיסוי טוב יותר וקו שיער טבעי יותר.

איך מתבצעת הפחתת הקרקפת (Scalp Reduction)?

הפחתת הקרקפת היא הסרה של עור קירח או דליל בשיער מהקרקפת, כך שניתן למתוח את העור עם השיער ולמלא את האזור הקירח. מדובר בהליך המבוצע לכיסוי אזורים קירחים בחלק העליון והאחורי של הראש והוא לא מועיל מועיל לקו השיער הקדמי. היא מכונה לעתים "ניתוח דש מתקדם", מכיוון שבאמצעותה חלקים של קרקפת עם שיער נמשכים קדימה כדי למלא אזור קירח.
מזריקים לקרקפת חומר הרדמה מקומי ומסירים ממנה קטע קירח. לאחר מכן משחררים את העור שמסביב ומותחים אותו בעדינות, על מנת לחבר את חלקי הקרקפת שיש בהם שיער זה לזה ולסגור אותם בתפרים. המטופל עשוי להרגיש משיכה חזקה בקרקפת ואף כאבים. 

כיצד עליי להתנהל לאחר הניתוח?

החזרה לשגרה תלוי באורך, במורכבות ובסוג הניתוח שעברת. רוב האנשים מרגישים טוב מספיק כדי לחזור לעבודה ולפעילות קלה לאחר מספר ימים. עם זאת, חשוב מאוד לנוח בימים הראשונים. לא רק משום שההליך מעייף – אלא כדי להאיץ את ההתאוששות. 

מטופלים רבים שעברו השתלת שיער נבהלים לגלות שהשיער המושתל שלהם נושר. חשוב לדעת שמצב זה הוא נורמלי לחלוטין וזמני- רוב השיער ינשור בשבועות שלאחר הניתוח, וכך יתפנה מקום לשיער חדש. קצב הצמיחה הוא בערך חצי סנטימטר בחודש.
מומלץ להימנע משחייה, שתיית אלכוהול, עישון בימים הראשונים שלאחר הניתוח.

מכיוון שפעילות מאומצת מגבירה את זרימת הדם לקרקפת ועלולה לגרום לדימום, מומלץ להימנע מפעילות גופנית עצימה במשך שלושה שבועות לפחות. חלק מהרופאים ממליצים להימנע גם מפעילות מינית כ-10 ימים לאחר הניתוח.

הכאב והנפיחות נעלמים ברובם כשבוע לאחר הניתוח. בשלב הזה הקרקפת אמורה להתרפא מספיק על מנת שיהיה ניתן לשטוף אותה ולסרק בעדינות אם יש צורך. כדאי להימנע מחפיפה עם שמפו בשבועיים הראשונים לאחר הניתוח. 

מהן תופעות הלוואי של השתלת שיער?

רוב תופעות הלוואי של השתלת השיער חולפות בדרך כלל תוך 1 עד 3 שבועות. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הן:

• נפיחות
• חבורות סביב העיניים
• קרום שנוצר על אזורי הקרקפת בהם הוסר או הושתל שיער
• חוסר תחושה או ירידה בתחושה סביב אתרי ההסרה וההשתלה
• גירוד 

במקרה של ניתוח הפחתת קרקפת, תופעות הלוואי הצפויות הן כאב ראש, לחץ זמני בקרקפת, נפיחות זמנית וצלקות בקווי התפרים. 

למה ניתן לצפות בטווח הארוך לאחר ניתוח השתלת שיער?

כאמור, חשוב לדון בתוצאה הצפויה עם המנתח ולפתח ציפיות ריאליות. 

בדרך כלל, אנשים שעברו השתלת שיער ימשיכו להצמיח שיער באזורים המושתלים של הקרקפת. השיער החדש עשוי להיראות צפוף יותר או פחות מהשיער המקורי. צפיפות השיער תלויה במספר גורמים, כגון: רפיון בקרקפת- עד כמה רפוי העור באזור ההשתלה, מהי צפיפות הזקיקים באזור המושתל, איכות ועובי השיער, והאם הוא גלי או מתולתל.

חשוב לזכור כי גם אם עוברים ניתוח, נשירת שיער באזורים לא שלא טופלו עשויה להתקדם, אך נטילת תרופות או טיפול בלייזר יכולים להפחית אותה. 

מהם היתרונות והחסרונות של השתלת שיער?

יתרונות- השתלות שיער הן בדרך כלל קבועות ונשמרות לטווח הארוך. הן יכולות להחזיר לשיער את המראה הטבעי שלו. הן מגבירות את ההערכה העצמית ומשפרות את המראה החיצוני.

חסרונות- השתלות שיער הן יקרות, ולרוב לא מכוסות על ידי ביטוחי בריאות. במקרים רבים יש צורך במספר ניתוחים חוזרים, וזמני התאוששות לאחריהם. בנוסף לעלויות הטיפול, יש לקחת בחשבון את עלויות ההחלמה, הכוללות ימי חופש, תרופות ומעקב רפואי, וטיפול בסיבוכים שעלולים להתרחש. 

מקורות:

https://www.webmd.com

https://www.healthline.com