לופוס

מהי מחלת לופוס?

מערכת החיסון נועדה להגן על הגוף ממחלות הנגרמות מחיידקים ונגיפים. מחלת לופוס (זאבת), גורמת למערכת החיסון לתקוף חלקים שונים בגוף אותם היא מזהה כגורמים זרים שעליה לסלק והנוגדנים שמערכת החיסון יוצרת מובילים להיווצרות דלקת באותם חלקים בגוף.

המחלה הנדירה עלולה להתפרץ בכל גיל אך היא נפוצה בעיקר בקרב נשים צעירות בגיל הפוריות (בסביבות גילאי 14- 40) כאשר מספרן של הנשים הלוקות בה גדול פי 9 ממספר מהגברים. לא ברורה הסיבה לכך אך משערים שלהורמוני המין הנשיים יש חלק בהתפרצות המחלה. לופוס מופיעה גם בקרב תינוקות, ילדים וקשישים.

המחלה מופיעה בדרגות חומרה שונות, חלק מהחולים סובלים ממנה בצורה קלה ואילו אחרים מפתחים אותה בצורה קשה. בדרגתה הקלה, המחלה עלולה לגרום לפגיעה בעור ובמפרקים ובדרגתה חמורה המחלה עלולה לפגוע בכליות, הלב, כלי הדם, מערכת העצבים והריאות.

אילו סוגי זאבת קיימים?

ארבעת סוגי הזאבת כוללים:

זאבת אדמנתית מערכתית Systemic Lupus Erythematosus)) – זהו המצב השכיח ביותר של המחלה המשפיע על מערכות שונות בגוף כמו עור, מפרקים, מוח, כליות ועוד. המחלה מופיעה בדרגות חומרה שונות בקרב נשים בגיל הפריון וכן בקרב ילדים, גברים וקשישים.

זאבת עורית דיסקואידית (Discoid Lupus Erythematosus) - מחלה קלה יחסית הפוגעת בעור ומתבטאת בפריחה כרונית על העור בצורת נגעים דמויי דיסקית בעלי גוון אדמדם. הפריחה מופיעה בעיקר בחלקי העור החשופים לשמש, כמו הפנים והמחשוף וכן על הקרקפת. הטריגרים העיקריים לזאבת זו הם חשיפה לקרני UVB ועישון. אבחון המחלה מתבצע על ידי לקיחת ביופסיה מהעור.

זאבת כתוצאה משימוש בתרופות  Drug Induced Lupus)) - המחלה מתפתחת בעקבות שימוש ממושך בתרופות מסוימות ולרוב היא חולפת עם הפסקת השימוש בהן.

זאבת של הילוד Neonatal Lupus)) - כאשר נוגדים עצמיים עוברים מהאם לעובר, הם יכולים לגרום לילוד לחלות בזאבת במהלך החודשים הראשונים לחייו. לכן, חשוב שהיולדת תבצע בדיקות דם לאבחון נוגדנים עצמיים טרם ההריון ותהיה תחת מעקב רפואי צמוד במהלכו. תסמיני המחלה אצל הילוד כוללים תפרחת עורית וירידה בספירת טסיות הדם. במקרה של טיפול מתאים המחלה תחלוף מאליה בתוך מספר חודשים.

סיבוכים אפשריים של מחלת לופוס

במקרים חמורים יותר של לופוס תיתכן פגיעה באיברים הבאים:

ריאות: פגיעה ברקמה סביב הריאות עלולה לגרום לקוצר נשימה ולכאבים בזמן הנשימה.

מערכת העצבים: פגיעה זו עלולה לגרום לירידה ביכולת הקוגניטיבית, מיגרנות וכן לפרכוסים, אירוע מוחי, בלבול ופסיכוזה.

מערכת הדם: פגיעה זו עלולה לגרום לאנמיה, דלקת בכלי הדם וקרישיות יתר שעלולה להוביל לפקקת ורידים, מצב שיכול לגרום לשבץ והתקפי לב.

לב: עלולה להיווצר דלקת בשריר או בקרומי הלב.

כליות: פגיעה בכליות עלולה לגרום לדלקת ובמקרים חמורים למצב מסכן חיים של כשל כלייתי.

זאבת - כיצד ניתן למנוע את המחלה?

הימנעות מחשיפה לשמש - יש להימנע מחשיפה ישירה לשמש, הגורמת להחמרת הפריחה על העור. כדי להגן על העור יש להקפיד על מריחת קרם הגנה עם מקדם הגנה גבוה, ללבוש בגדים ארוכים, לחבוש כובע ולהרכיב משקפי שמש.

הימנעות ממקומות הומי אדם - חולי זאבת צריכים להימנע משהייה במקומות צפופים, מחשש שידבקו בזיהומים ויראליים.

שמירה על אורח חיים בריא - יש להקפיד על מנוחה מרובה, תזונה בריאה ומסודרת, לשלב פעילות גופנית מתונה בסדר היום ולהימנע מעישון.

זאבת - כיצד ניתן לטפל במחלה?

נכון להיום לא קיימת עדיין תרופה למחלה אך ניתן להקל על התסמינים, למנוע סיבוכים ולהשיג הפוגה ממושכת יותר בין התלקחויות, באמצעות נטילת תרופות שונות. סוג התרופה מותאם לממצאי הבדיקות, מצבו הבריאותי של המטופל ודרגת החומרה של המחלה. הטיפול מתבצע על ידי ראומטולוג בשיתוף עם מומחים מתחומים שונים בהתאם לסוג הנזק שנוצר בעקבות המחלה.

תרופות לטיפול במחלת זאבת בדרגה קלה:

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות NSAIDs)) - כמו נקסין Naxyn))  נועדו להקל על כאבי מפרקים וכאבים אחרים. תרופות אלו ניתנות לזמן קצר משום שנטילה ממושכת שלהן עלולה להגדיל את הסיכון להתקפי לב ולאירוע מוחי.

תרופות אנטי מלריות כמו פלקווניל Plaquenil))  - מסייעות במניעת תהליכים דלקתיים בעור ובמפרקים ומאריכות את משך ההפוגות ממחלת הזאבת.

תרופות לטיפול במחלת זאבת בדרגה חמורה יותר:

סטרואידים - מסייעים למניעת תהליכים דלקתיים וניתנים לזמן מוגבל ובמינון נמוך ככל האפשר.

תרופות לטיפול במחלת זאבת בדרגה חמורה:

במקרים חמורים של זאבת בהן מתרחשת פגיעה בכליות או במערכת העצבים הטיפול עשוי לכלול מתן תרופות לדיכוי מערכת החיסון כמו ציטוקסן Cytoxan)). תרופות אלו ניתנות בליווי מעקב רפואי צמוד, משום שדיכוי המערכת החיסונית משפיע על יכולת הגוף להילחם במזהמים.

לסיכום

לופוס היא מחלה כרונית הנוצרת כתוצאה משיבוש בפעילות התקינה של המערכת החיסונית הגורם לה לתקוף מערכות שונות בגוף, אותן היא מזהה כגורם זר. המחלה מופיעה בדרגות חומרה שונות בצורת התלקחויות ובניהן הפוגות. אבחון המחלה מורכב ומאתגר, משום שתסמיניה דומים למחלות אחרות ואצל כל חולה התסמינים יכולים להופיע בצורה שונה.

מכיוון שלא קיים ריפוי מוחלט למחלה, חשוב לנקוט בצעדי מניעה ולשמור על אורח חיים בריא כולל: שמירה על תזונה מאוזנת, הקפדה על פעילות גופנית קבועה, הימנעות מעישון ומחשיפה לשמש. טיפולים תרופתיים שונים עוזרים להקל על התסמינים, להאריך את משך ההפוגות בין ההתפרצויות ולווסת את המערכת החיסונית. חשוב לטפל במחלה מיד עם הופעת התסמינים ולהיות במעקב רפואי קבוע על מנת למנוע התלקחויות עתידיות של המחלה וסיבוכים אפשריים.