אימפוטנציה

מהי אימפוטנציה?

אימפוטנציה (Erectile Dysfunction – Impotence) ובעברית - אין אונות, נמנית על הבעיות הנפוצות מבין ההפרעות בתפקוד המיני הכוללות: הפרעות באורגזמה, פריאפיזם (זקפה ממושכת), הפרעות בשפיכה ועוד. תסמיני התופעה כוללים חוסר יכולת קבוע להשיג זקפה מלאה במהלך קיום יחסי מין, חוסר יכולת לשמור עליה במידה מספקת במהלכם ופגיעה בחשק המיני. ההשלכות של אין אונות כוללות מתח וחרדה הנלווים המצב, תחושת בושה וחוסר ביטחון, פגיעה בחיי המין ובזוגיות וחוסר יכולת של בת הזוג להיכנס להריון בשל העדר חדירה.

קצת נתונים: אין אונות קיימת בכל הגילאים אך שכיחותה עולה בעיקר אחרי גיל 50. כ-40% מבני 40-70 סובלים מהתופעה באופן קבוע ומתוכם, שיעור הסובלים מאין אונות בגילאי 50 ומעלה הוא כ-30%. ככל שמתבגרים שכיחות התופעה עולה ומגיעה לסביבות 60% בגילאי 70 ומעלה. התופעה קיימת גם בגילאים צעירים יותר וכ-10-15% מהגברים מתחת לגיל 40 סובלים מאין אונות.

אימפוטנציה - גורמים פיזיים

בעיות הורמונליות

ירידה ברמת ההורמון הגברי הטסטוסטרון, המתרחשת עם העלייה בגיל, פעילות יתר או תת-פעילות של בלוטת התריס ותסמונת קושינג, הם בין הגורמים ההורמונליים לאין אונות.

ירידה בהורמון הגברי טסטוסטרון - ההורמון טסטוסטרון מיוצר באשכים והירידה ברמתו מתגברת ככל שמתבגרים. מחלות שונות מגבירות את הסיכון להפחתה בהורמון הגברי ובהן: סכרת, מחלת הסרטן והטיפולים הנלווים אליה, השמנה, מחלות כרוניות שונות ועוד. חסר בהורמון גורם בין היתר לירידה בחשק המיני ובזקפה. בדיקת חסר בטסטוסטרון מתבצעת על ידי בדיקת דם והטיפול כולל ג'ל למריחה או זריקות.

תסמונת קושינג Cushing's Syndrome)) - תסמונת זו נובעת מייצור עודף של הורמון הקורטיזול (סטרואידים), בעקבות טיפול סטרואידי הניתן ברמות גבוהות לאורך זמן או בשל גורם פנימי כמו גידול. כדי לאבחן את התסמונת מודדים את רמת הקורטיזול בשתן, בדם ובמקרים מסוימים גם ברוק. במקרים בהם מקור הבעיה אינו בטיפול סטרואידי, מבצעים בדיקות דם ו-MRI לבירור לגבי גידול בגוף. הטיפול במקרה של מקור סטרואידי כולל הפחתה של הטיפול הסטרואידי או החלפתו בטיפול אחר ובמידה ומדובר בגידול, הטיפול כולל את הסרתו.

הפרעה בזרימת הדם - הנגרמת בעקבות מחלות לב וכלי דם, כמו יתר לחץ דם. מחלות אלו גורמות להיצרות כלי דם בהם זורם הדם לפין ובעקבות זאת הזרימה פוחתת ונוצר קושי בהשגת זקפה.

פגיעה בהולכה עצבית - בעיות הנוצרות במערכת העצבים בעקבות מחלות שונות כמו סכרת, טרשת נפוצה ועוד, משפיעות על רמת אספקת הדם לפין.

מחלות - ישנן מחלות שונות העלולות לגרום לבעיית אימפוטנציה ובהן: מחלות לב וכלי דם כמו יתר לחץ דם וטרשת עורקים, סכרת, העלולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים ובזרימת הדם לפין, בעיות בערמונית, מחלות ניווניות, פרקינסון ועוד.

בעיות אנטומיות בפין - בעיות מבניות כמו: עקמת הפין (מחלת פיירוני -(Peyronie's disease  המתפתחת במהלך החיים ומשנה את מבנה הפין, סדק בתחתית השופכה או היפוספדיאס - (Hypospadias) - מצב מולד המתרחש באחד מתוך 300 ילודים, בו פתח השופכה ממוקם בצדו התחתון של הפין במקום בקצהו. במידה ומצב זה לא מטופל הוא עלול לגרום לקושי בהשגת זקפה בבגרות.

מחלת פירוניי (עקמת נרכשת של הפין) - מחלה זו מתרחשת בקרב 5-8% מהגברים וגורמת להיווצרות רקמה צלקתית במעטפת של הגופים המחילתיים בפין, האחראים להתפתחות הזקפה. הגורם למחלה לא ברור אך ייתכן שמקורה בחבלות חוזרות באזור בשילוב עם נטייה תורשתית. המחלה גורמת לכאבים בזמן זקפה, לעקמת בפין ולקושי בהשגת זקפה ושמירה עליה. למחלה שני שלבים: השלב הראשון והפעיל נמשך כמה חודשים ובמהלכו חשים כאבים במהלך זקפה ומתפתחת עקמת. בשלב השני הכאבים חולפים אך העקמת נשארת. הטיפול כולל מתן תרופות שונות שנועדו לטפל בדלקת הנלווית לשלב הראשון של המחלה. השלב השני כולל לרוב ניתוח לתיקון העקמת ובמידה וקיימת הפרעה לזקפה, הטיפול כולל התקנת תותב.

גורמים נוספים להיווצרות אימפוטנציה כוללים: השמנת יתר, כולסטרול גבוה, נטילת תרופות שונות, פגיעה בחוט השדרה, חבלה או ניתוח בפין, ניתוחים באזור הבטן או האגן, טיפולי קרינה וכימותרפיה.

בין התרופות שתופעות הלוואי שלהן עלולות לגרום למצב של אין אונות -

• תרופות משתנות - תרופות שנועדו להגברת ייצור השתן במקרים של אי ספיקת לב, יתר לחץ דם ומחלות כליה
• תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ובמחלות לב –המפריעות להיווצרות זקפה
• קורטיקוסטרואידים - המכילים סטרואידים
• תרופות לטיפול בכולסטרול גבוה (פיבראטים)
• תרופות למחלות אוטואימוניות
• תרופות למחלות מפרקים
• נוגדי דיכאון - כמו ציפרלקס ופרוזק המשפיעים על התשוקה והשפיכה
• תרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן

אימפוטנציה - גורמים נפשיים ורגשיים

• חרדה ודיכאון - הגורמים לירידה בחשק המיני וביכולת התפקוד המיני
• חרדת ביצוע - הנובעת מגורמים שונים כמו: חשש ודאגה לגבי היכולת לקיים יחסי מין ולספק את הפרטנר המיני, ציפיות לא ריאליות לגבי יחסי מין, כישלון מיני הפוגע בדימוי העצמי ועוד. החרדה מובילה ללחץ שלא מאפשר לגבר להשיג זקפה ולשמור עליה
• לחצים בחיי היומיום - הגורמים לירידה בתפקוד המיני
• מתחים וחוסר תקשורת בין בני הזוג
• פרידה או גירושין
• טראומות נפשיות
• הפרעות שינה ועייפות

כיצד מתבצע האבחון של בעיית אימפוטנציה?

כאשר יש קושי מדי פעם בהשגת זקפה לרוב אין צורך בטיפול אך כשהדבר הופך לקבוע הוא משפיע על התפקוד היומיומי של האדם בכל תחומי החיים כולל זוגיות, קריירה וחיי חברה. בנוסף, אימפוטנציה יכולה להעיד על בעיות בריאותיות כמו סכרת או מחלת לב, הדורשות טיפול מידי. למרות ההשלכות של התופעה, רק 10% מהגברים פונים לטיפול משום שהם מתביישים במצבם.

הצעד הראשון הוא לפנות לטיפול של רופא על מנת שיאתר את הסיבה לבעיה ויטפל בה בהתאם. במהלך האבחון הרופא מתשאל את המטופל לגבי הרקע הרפואי שלו: התסמינים מהם הוא סובל, הרגלים ואורח חיים, שימוש קבוע בתרופות, בעיות רפואיות נוספות, ההיסטוריה המינית שלו ומצבו הנפשי.

כמו כן, הרופא עורך בדיקה גופנית כללית לבדיקת מצבו הבריאותי של המטופל, שמטרתה איתור בעיות רפואיות חמורות כמו מחלת לב או בעיות אחרות. הבדיקה כוללת מדידה של לחץ דם, בדיקת קצב הלב, בדיקת הפין והאשכים, מדידת גובה, משקל והיקף מותניים. בנוסף, הרופא מפנה את המטופל לביצוע בדיקות שונות בהתאם למצבו כולל: בדיקות שתן ובדיקות דם שונות כמו פרופיל שומנים בדם, בדיקת סוכר בדם, תפקודי כליות, בדיקת הורמונים ועוד. הבדיקה של מטופלים בני 50 ומעלה כוללת לרוב בדיקה רקטלית, שנועדה לבדוק בעיות בבלוטת הערמונית.

במקרים מסוימים המטופל יופנה לבדיקת זקפה לילית (NPT). בדיקה זו מתבצעת במכון שינה או בבית המטופל ומטרתה לבדוק אם מקור האין אונות הוא פיזי או נפשי. במהלך הבדיקה, טבעות מיוחדות המצוידות בחיישני מתח, מחוברות למכשיר מיוחד העוקב אחר הזקפות הלא מודעות המתרחשות במהלך השינה.

טיפול תרופתי בבעיית אימפוטנציה

הטיפול התרופתי כולל מספר סוגי תרופות השייכות לקבוצת מעכבי האנזים פוספודיאסטרז

(PDE5-Phosphodiesterase - 5 Inhibitors)  הניטלות דרך הפה וגורמות להרחבה של כלי הדם באיבר, כל עוד קיים גירוי מיני.

תרופות אלו כוללות:

סילדנפיל (Sildenafil) – ששמה המסחרי הוא ויאגרה

תרופה זו אשר פותחה במקור לטיפול בהורדת לחץ דם, מיועדת לבני 18 ומעלה. ויאגרה מצריכה מרשם רופא ולפני השימוש בה יש לעבור בדיקה רפואית יסודית. המינונים המקובלים לתרופה הם: 25 מ"ג, 50 מ"ג ו-100 מ"ג, בהתאם להנחיות הרופא.

ניתן ליטול את התרופה על קיבה ריקה או לאחר ארוחה אך מומלץ שלא לקחת אותה אחרי ארוחה כבדה ולא עם אלכוהול, המוריד מיעילותה. ויאגרה משפיעה בדרך כלל תוך חצי שעה עד שעה מרגע נטילתה. משך השפעתה תלוי במינון ונמשך עד 8 שעות. תופעות לוואי אפשריות של התרופה כוללות: כאבי ראש, סחרחורות, הסמקה, הפרעות במערכת העיכול, הפרעות בראיה, דיכאון וחרדה ועוד.

ורדנאפיל Vardenafil)) – ששמה המסחרי הוא לוויטרה  Levitra))

התרופה המיועדת לבני 18 ומעלה, מצריכה מרשם רופא ולפני השימוש בה יש לעבור בדיקה רפואית יסודית. יש ליטול את התרופה כחצי שעה עד שעה לפני המגע המיני כאשר המינונים המקובלים של לוויטרה הם 10 ו-20 מ"ג, בהתאם להנחיות הרופא. תופעות לוואי אפשריות הן: כאבי ראש, הסמקה, גודש באף והפרעות במערכת העיכול. ניתן ליטול את התרופה על קיבה ריקה או לאחר ארוחה אך מומלץ שלא לקחת אותה אחרי ארוחה כבדה ולא עם אלכוהול המוריד מיעילותה. משך השפעת התרופה הוא עד כ-8 שעות.

טדלפיל (Tadalafil) - ששמה המסחרי הוא סיאליס Cialis))

תרופה זו המיועדת לבני 18 ומעלה, מצריכה מרשם רופא ולפני השימוש בה יש לעבור בדיקה רפואית יסודית. סיאליס משפיעה בתוך כחצי שעה מנטילתה ומשך השפעתה הוא עד 36 שעות. מינוני התרופה הם 5, 10 ו-20 מ"ג, בהתאם להנחיות הרופא וניתן ליטול אותה עם הארוחה (גם לאחר ארוחה כבדה) או על קיבה ריקה. אלכוהול עשוי לפגוע ביעילות התרופה. תופעות לוואי אפשריות כוללות: כאבי ראש, כאבי גב,  סחרחורות, הפרעות בראייה, הסמקה ושלשולים.

דגשים חשובים לגבי תרופות לטיפול בבעיית אימפוטנציה:

• הבחירה בתרופה תלויה בגורמים שונים ולשלושתן השפעה דומה
• השפעת התרופה מתקיימת רק בעקבות גירוי מיני
• תרופות אלו הינן בטוחות לשימוש אך נדרשת בדיקה רפואית יסודית לבדיקת ההתאמה לטיפול. יש להימנע מנטילת תרופות אלו במקרים שונים ובהם: מטופלים בעלי לחץ דם נמוך מהנורמה, מטופלים שעברו התקף לב, מטופלים שעברו לאחרונה שבץ מוחי ועוד
• אין ליטול יותר מטבלייה אחת ביממה

לסיכום

אימפוטנציה נובעת מגורמים נפשיים ורגשיים כמו דיכאון וחרדה, חרדת ביצוע, לחצים ומתחים, חוסר תקשורת ובעיות בזוגיות וכן מגורמים פיזיולוגיים כמו מחלות רקע וירידה ברמת הטסטוסטרון. הבעיה יכולה לנבוע משילוב של גורמים נפשיים ופיזיולוגים.

אבחון מוקדם של אין אונות והפנית המטופל לבדיקות שונות, מאפשרת לאתר את המקור לאימפוטנציה ולהתאים לה את הטיפול. מגוון הטיפולים כולל: טיפול נפשי, מתן תרופות, הזרקות תוך מחילתיות, משאבות ואקום והשתלת תותב. שינוי באורח החיים הכולל ירידה במשקל, פעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון, טיפול בחרדות ודיכאון, עוזר למנוע מצב של אין אונות. מומלץ לגברים הסובלים מבעיית אין אונות להתגבר על המבוכה ולפנות לאבחון וטיפול, שיאפשרו להם לחזק את הביטחון העצמי, לשפר את התפקוד המיני ואת היחסים הזוגיים.