תסמונת התעלה הקרפלית - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
מוערך כי אחד מכל 15 אנשים סובל מתסמונת התעלה הקרפלית בדרגת חומרה כזו או אחרת. מי שסובל מהתסמונת, חווה תחושות עקצוץ, הירדמות ואף כאבים בכף היד וקושי לתפקד, כתוצאה מלחץ על העצב המדיאני שעובר בשורש כף היד ומעצבב חלקים ניכרים מכף היד והאצבעות.
האם, באמת, תסמונת התעלה הקרפלית היא שכיחה יותר אצל עובדי מחשוב? (רמז: לא) האם החולשה או הכאבים שאתם חשים ביד עלולים להצביע שגם אתם סובלים מתסמונת התעלה הקרפלית ואם כן – איך מאבחנים ואיך מטפלים בה? על כל אלה ועוד, במאמר שלפניכם.
במאמר זה תקראו על:
למה בחרנו ברופאים האלו? 
מהי תסמונת התעלה הקרפלית?
המנהרה הקרפלית, או התעלה הקרפלית, היא אזור בשורש כף היד, שדרכו עוברים אל כף היד כלי דם והעצב המדיאני, המעצבב את שלוש וחצי האצבעות הראשונות (האגודל, האצבע המורה והאמה, וגם את החצי השל הקמיצה, היא האצבע הרביעית, הסמוך לאצבע השלישית). כאשר מופעל לחץ על אזור התעלה הקרפלית, מסיבות פיזיולוגיות, מבניות, או מסיבות חיצוניות (כמו למשל סחיבת משאות כבדים או תנוחות כף היד שאינן מאפשרות זרימה תקינה של דם) נוצר גם לחץ על העצב המדיאני, מה שגורם לחולשה, נימול, וקושי בתפקוד של האזורים המעוצבבים על ידיו. זה נקרא תסמונת התעלה הקרפלית (או CTS – Carpal Tunnel Syndrome).
לעיתים קרובות השינוי המבני בתעלה הקרפלית גורם לתגובה דלקתית. דלקת בשורש כף היד גורמת להיצרות ולחץ נוספים – אולם דלקת כזו מגיבה היטב לטיפולים שמרניים נוגדי דלקת.
מה גורם לתסמונת התעלה הקרפלית?
חשוב לציין כי התופעה שכיחה מאוד באוכלוסיה, כאמור, מוערך כ עד 5% מהאוכלוסייה עלולים להתמודד עם תופעות של תסמונת התעלה הקרפלית בשלב זה או אחר בחייהם. הגורמים האחראיים להתפרצות של התסמונת הם כנראה מורכבים, ובדרך כלל נראה יותר מגורם אחד אצל מי שסובלים מהתסמונת. ביחד עם זה, היכרות עם גורמים סביבתיים והתאמת אורח החיים וההרגלים למניעת התסמונת, בדרך כלל נושאים פרי.
הנה כמה מהגורמים השכיחים לתסמונת התעלה הקרפלית:
- גנטיקה - לעיתים הגורם הדומיננטי בהופעת התסמונת היא התעבות, או התקשחות, של הרצועה המשמשת "גג" לאזור התעלה הקרפלית, מה שיוצר לחץ על העצב המדיאני. הסיכויים להתקשחות כזו מושפעים מתורשה.
- גיל ומגדר: התסמונת נפוצה עד פי שלושה יותר אצל נשים, בדרך כלל בין הגילאים 50-60.
- אורח חיים: משקל עודף ועישון
- מחלות רקע: סוכרת, היפו תאירויד (תת פעילות של בלוטת התריס), דלקות מפרקים, ועוד
התסמונת אופיינית במיוחד לאחר הריון, כאשר הצטברות של נוזלים בתקופת ההריון עלולה ליצור לחץ בתעלה הקרפלית המשפיע על תפקוד העצב המדיאני. אמונה רווחת בקרב האוכלוסייה היא שעבודה במחשב מגבירה את הסיכוי לתסמונת התעלה הקרפלית, אולם נושא זה לא הוכח מחקרית באופן מובהק.
התסמינים של תסמונת התעלה הקרפלית
מרגע שמבנה התעלה הקרפלית משתנה ונוצר לחץ על העצב העובר בתעלה (וכאמור, מעצבב חלק ניכר משטח כף היד והאצבעות), השפעת הלחץ על העצב מתפתחת בהדרגה, בדרך כלל בקצב איטי, והשינויים מתרחשים על פני חודשים, לעיתים אף שנים. בשלבים הראשונים של היווצרות הלחץ, לא מורגשים תסמינים כלל.
בשלבים מוקדמים של הופעת התסמינים, מתארים רבים תחושה של נימול או "הירדמות" של שלושת האצבעות המעוצבבות על ידי העצב המדיאני. תחושת הנימול מתרחשת בעיקר לאחר תנוחה פחות נוחה לאורך זמן – למשל במהלך שנת הלילה.
עם התפתחות התסמונת, אותה תחושת הירדמות עלולה להתרחב עד לאזור הכתף, ולהתרחש לאחר זמנים קצרים יותר של מנחים לא נוחים של כף היד. בשלבים מתקדמים של התסמונת ובמידה, כמובן, שהיא אינה מטופלת, נראה גם חולשה בתפקוד האצבעות, עד למצב של קושי בתפעול האצבעות, קושי לאחוז בדברים בכף היד הפגועה, ותחושה חזקה של נימול או הרדמה באצבעות שהושפעו.
התסמונת מופיעה בדרך כלל בשורש כף יד אחת, לעיתים היא מופיעה בו זמנית בשתי כפות הידיים והתפתחותה בכל כף יד שונה.
אבחון תסמונת התעלה הקרפלית
קשה מאוד לאתר מקרים של דלקת בשורש כף היד או תסמונת המערה הקרפלית, בטרם מופיעים תסמינים. עם זאת, ברגע שמתחילים תסמינים חוזרים של נימול באצבעות, כאבים בכף היד או חולשה – מומלץ לגשת ללא דיחוי לאבחון למקרה שמדובר בתסמונת. זאת, מפני שהנזקים המצטברים של התסמונת הם בלתי הפיכים לעיתים, בעוד הטיפול הוא קל ויעיל.
אבחון תסמונת התעלה הקרפלית מורכב ממספר שלבים:
- תיאור התסמינים, קליניקה ובדיקה גופנית - בחלק זה של האבחון יש לבדוק מחלות רקע וסיפור משפחתי, לבחון את מראה ותפקוד אצבעות כף היד ולבדוק כל אצבע בנפרד.
- גירוי העצב המדיאני - שלוש בדיקות במרפאה עשויות לשפוך אור על מצב העצב המדיאני העובר בתעלת כף היד: מיבחן טינל כולל הקשה באצבעות על אזור העצב (במקרה של היצרות או דלקת בשורש כף היד, המטופל ירגיש מעין "זרם" שחולף משורש כף היד ועד לאצבעות); מבחן דורקן כולל השמת לחץ פיזי מתון על אזור העצב המדיאני; ומבחן פאלן כולל מנח שמפריע לזרימת הדם אל כפות הידיים למשך מספר דקות ותיאור התחושה על ידי המטופל.
- בדיקת EMG להולכה עצבית - לאחר אבחון ראשוני של תסמונת התעלה הקרפלית, תבוצע בדרך כלל בדיקת EMG (בדיקת הולכה עצבית) שבכוחה לבדוק האם ועד כמה העצב המדיאני אכן לחוץ בתוך מבנה התעלה הקרפלית. ניתן לשלב בדיקת EMG לאבחון תסמונת התעלה הקרפלית בבדיקת אולטרסאונד, ובאמצעות בדיקות אלה לבצע אבחנה מבדלת ולשלול תופעות ותסמונות אחרות, כמו גם לבדוק את מידת הנזק שכבר נגרם כתוצאה מהלחץ על העצב.
הטיפול השמרני בתסמונת התעלה הקרפלית
התסמינים של לחץ על העצב המדיאני צפויים להחמיר עם הזמן, ועל כן, מומלץ להתחיל לטפל בתסמונת מייד עם האבחון. כשהמצב אינו חמור, ניתן להתחיל לטפל באמצעים שמרניים, כמו תרופות נוגדות דלקת לשיכוך הדלקת בשורש כף היד; חבישת סד שימנע מנחים בעייתיים (למשל בשנת הלילה); נטילת תרופות סטרואידיות או הזרקה מקומית של סטרואידים שיסייעו להפחית הצטברות נוזלים ורכיבים דלקתיים במקום; ריפוי בעיסוק; ועוד.
ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית
במהלך ניתוח פשוט ונפוץ, מבוצע חתך ברצועה המכסה את התעלה הקרפלית לשחרור הלחץ שנוצר בתעלה. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ואורך פחות מחצי שעה, וההחלמה ממנו מהירה ובדרך כלל נטולת סיבוכים. כיום מבוצע ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית גם בשיטת אנדוסקופיה, בביצוע חתכים זעירים לאורך התעלה ובאמצעות מכשור רפואי ומצלמת סיב אופטי המוחדרים דרך חתכים זעירים אלה.
ההחלמה מהניתוח היא בדרך כלל נוחה, בתוך עד 14 ימים (במקרים של הליך אנדוסקופי אפילו פחות) ניתן לחזור לשיגרת החיים (אולם להימנע מלחץ על כף היד, כמו למשל בהרמת משאות כבדים או אפילו תינוק). מרבית המנותחים מדווחים על חזרה לשיגרת חיים מלאה ונטולת כאבים לאחר הניתוח.
בדרך כלל, במקרים חריפים של התסמונת מומלץ לטפל בה באמצעות ניתוח ללא דיחוי. רק במקרים קלים ניתן לנסות טיפולים שמרניים לפני הבחירה בניתוח, אולם יש שיאמרו כי הטיפולים השמרניים רק דוחים את הצורך בניתוח ולא מבטלים אותו.
בדרך כלל מתפתחת התסמונת בכל כף יד בנפרד. אין זה נדיר למצוא מטופלים שסובלים מהתסמונת בכף יד אחד בלבד. ביחד עם זאת, כאשר מדובר בהיצרות התעלה על רקע של סיפור משפחתי, מחלות רקע או דלקת בשורש כף היד, הסיכוי לפתח תסמינים גם בכף היד השנייה הם גבוהים ועל כן יש רופאים שיבדקו גם את הלחץ על העצב בכף היד השנייה, על מנת להקדים תרופה למכה.
כנראה שיש קשר בין מנחי היד לבין התפתחות תסמונת התעלה הקרפלית, ובעוד קשר זה לא הוכח באופן מובהק במחקרים, כדאי לקחת בחשבון את הסיכון העודף בתחומי עיסוק רלוונטיים ולנקוט באמצעי זהירות. מקלדת אגרונומית, שמירה על מנח בריא וזרימת דם טובה אל כף היד, שימוש בכפפות מגן – יסייעו לשמור על התעלה הקרפלית מרווחת ועל תפקוד בריא של העצב המדיאני.
בדיקת EMG מבוצעת באמצעות החדרת סידרה של מחטים זעירות אל העצב ומדידת התגובה החשמלית שלו. הבדיקה אינה פולטת קרינה מייננת, אינה מסוכנת והסיבוכים הם נדירים וכרוכים בזיהום מקומי ברוב המכריע של המקרים. תוצאות בדיקת EMG במהימנות גבוהה ומסייעות לאבחן את התסמונת, לבדוק את חומרתה ולשלול תסמונות אחרות.
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
