/
טיפים רפואיים
/
נימול בידיים וברגליים: למה זה קורה והאם זה מסוכן |MIOK

נימול בידיים וברגליים: למה זה קורה והאם זה מסוכן

אנשים רבים סובלים מנימול בכפות הידיים או ברגליים. לעיתים התופעה חולפת מעצמה, ולעיתים היא חוזרת. כאשר התחושה נמשכת, מומלץ לפנות לבירור רפואי כדי לבחון אם מדובר בתסמונת עצבית, ולטפל בהתאם

תסמונות עצביות בידיים או ברגליים

בדרך כלל תסמונות אלה נוצרות עקב לחץ שמופעל על עצב מסוים בגוף. תסמונות עצביות בידיים מתפתחות שעה שמופעל לחץ על העצבים המקשרים בין מערכת העצבים המרכזית לבין הידיים. לרוב, הלחץ יופיע באזורים ביד שבהם העצבים עוברים דרך תעלה סגורה. למשל, התעלה הקוביטלית באזור המרפק – אז האותות שמעביר העצב האולנרי לא יעברו באופן תקין, והאדם יסבול מתחושת נימול ועקצוץ באצבעות הזרת והקמיצה. אזור אחר שבו עשוי להיווצר לחץ עצבי הוא התעלה הקרפלית בשורש כף היד – במקרה זה ייפגע עצב המדיאנוס, והתסמינים יהיו נימול ועקצוץ באצבעות האמה, האצבע והאגודל.

תחושת עקצוץ בידיים עשויה להיווצר עקב גורמים רבים, לדוגמה מחלות ומצבים רפואיים הפוגעים בעצבים ההיקפיים, המקשרים בין המוח לחלקי הגוף (נוירופתיה), או בשל בעיה שמקורה בעמוד השדרה, לצד סיבות נוספות. אם תחושות הנימול או העקצוץ בידיים שבות וחוזרות במשך חודש לפחות, מומלץ לגשת לרופא אשר יפנה לבדיקות ובירורים מתאימים לאבחון המצב. 

באזור הרגליים – אנשים רבים סובלים מכאבי רגליים וברכיים, ממגוון סיבות. כאשר הכאבים חוזרים ונשנים ומלווים בתחושת שרפה או דקירה בירך, או בתחושת נימול ששבה ומופיעה, הם מצריכים עריכת בירור רפואי. 

נוירופתיה

נוירופתיה היא כאמור מחלה הפוגעת בעצבים ההיקפיים. המחלה מתפתחת כתוצאה מדלקת בעצבים או עקב פגיעה פיזית. סוגי העצבים שעשויים להיפגע הם עצבים תנועתיים, עצבים תחושתיים וסיבים אוטונומיים אשר אחראים על איברים פנימיים בגוף, בלוטות הזיעה, כלי הדם ועוד. 
במרבית המקרים הפגיעה מתרחשת בעצבים הארוכים בגוף, ולכן לרוב המחלה מתחילה בכפות הרגליים, עוברת לשוקיים ומתפשטת לידיים. הכאבים המאפיינים את הפגיעה הם בקצות הגפיים. 

התסמינים מופיעים כתלות בסוג העצב שנפגע. שעה שנפגעים העצבים התחושתיים מופיעים תחושת עקצוץ, נימול, חום, צריבה, שרפה, דקירות, הירדמות העור ותחושה שהוא מתוח, וכן הרגשה של מעבר זרם חשמלי באזור הנפגע. כמות סיבי השריר-עצב שנפגעו משפיעה על סוג הכאב והיקפו: יש והפגיעה באה לידי ביטוי בכאב מקומי וחד, ובמקרים אחרים הכאבים נרחבים יותר ומפושטים באזורים שונים בגוף. 

אבחון המחלה מתבצע על ידי נוירולוג. לאחר בחינת ההיסטוריה הרפואית של המטופל, הנוירולוג מבצע בדיקה גופנית שמטרתה לאתר הפחתה בסוגי התחושה באזורים שונים בגוף, בפרט אלה המרוחקים מעמוד השדרה. בנבדקים הסובלים מנוירופתיה תאובחן ירידה בתחושות כאב, רטט או מגע, וכן דלדול שרירים וירידה ברפלקסים הגידיים. 

בהמשך מבוצעות בדיקות מעמיקות לאישוש האבחנה ולקביעת סוג הנוירופתיה – האם נפגעה מעטפת סיבי העצב או העצב עצמו – ולעמידה על חומרת הנזק שנגרם לעצב. לצורך כך מבוצעת בדיקת הולכה עצבית EMG. 

בדיקת EMG – לאבחון המקור לתחושת נימול בגפיים 

בדיקת EMG (אלקטרומיוגרפיה) מבוצעת במטרה לאבחן קיום מחלות או פגיעות בשרירים כמו מחלות שריר מוטוריות, ופגיעה במערכת העצבים ההיקפית – העצבים שאחראים על השרירים. בבדיקה נמדדת תגובת השריר או הפעילות החשמלית בשרירים על ידי גירוי העצבים בגירוי חשמלי באמצעות החדרת מחטים דקיקות לשרירים,  ובדיקת הולכת הגירוי במקום אחר על העצב או על השריר המעוצבב. בדיקת EMG מאפשרת לאבחן את סוג הפגיעה העצבית, מיקומה וחומרתה, ובדרך זו לבודד את הפגיעה ולמקד את הטיפול.

על פי רוב נוירופתיה מוצאת את ביטויה בכאבים בקצות הגפיים, ובדיקת EMG המבוצעת באופן מיוחד לגפיים מאפשרת את אבחונה. הבדיקה נועדה לאתר את מקור הכאב ולבדוק את מקור התסמינים – האם הסיבה להם היא הפרעה עצבית או אחרת.  בדיקת EMG ייעודית לגפיים מאפשרת גילוי מוקדם של נוירופתיה, שיפור איכות חייו של הנבדק ולעיתים אף הצלת החיים.

אם המחלה מתגלה בשלב מאוחר, הפגיעה בסיבי השריר עלולה להתרחב, ועשויות להיגרם תופעות אלה: החמרת הכאבים בגפיים, שיבוש איזון שרירי הרגליים, הידלדלות של השריר, פגיעה בתנועה והתפתחות כיבים. נוסף על כך עלולות להיגרם בעיות חמורות יותר כמו פגיעה במערכות חיוניות בגוף דוגמת מערכת העיכול ומערכת כלי הדם והלב. 

במקרים מסוימים נדרש ביצוע ביופסיה של העצב, אז בודקים באמצעות מיקרוסקופ האם מתרחש תהליך שמסביר את היווצרות הנוירופתיה.

כמעט כולם חווים נימול מדי פעם והסיבה השכיחה ביותר היא בדרך כלל בשל הפעלת לחץ על עצב. מצב זה הוא זמני, והנימול חולף בעת שינוי התנוחה המשחרר את הלחץ.

מגוון תרופות עלולות לגרום לנזק עצבי, שעלול להתבטא בתחושת עקצוץ או נימול בידיים או ברגליים. למעשה, זו תופעת לוואי שכיחה של תרופות כימותרפיות וכן של תרופות ל- HIV. תרופות נוספות שגורמות לכך הן תרופות לטיפול במחלות לב או ביתר לחץ דם ותרופות נוגדות פרכוס.

שמירה על המשקל, הימנעות מחשיפה לרעלנים, פעילות גופנית, הפסקת עישון, תזונה מאוזנת והימנעות מאלכוהול או צריכה מוגבלת שלו עשויים לסייע בהפחתה של נימול בידיים וברגליים.

התפתחות העובר ברחם והצטברות הנוזלים בגוף עשויים להוביל ללחץ עצבי. לחץ זה גורם לעיתים קרובות לתחושת נימול, דקירות ואף חוסר תחושה בזרועות וברגליים.

במרבית המקרים, נימול הוא מצב חולף ולא מדאיג. עם זאת, יש מצבים רפואיים חמורים יותר שעלולים להתבטא, בין השאר, בנימול. כך למשל, אם בנוסף לנימול מופיעה חולשה של הגפה או חוסר תחושה ממושכת, חשוב להתייעץ עם מומחה.