מים בברך

מים בברך כתוצאה מפציעה או מדלקת פרקים

בין אם מים בברך הם רק מטרידים קלות או מגבילים בשל הכאב שהם גורמים לו, חשוב לזהות את הגורם לבעיה ולטפל בה ובתסמיניה על מנת להפחית את הסבירות לבעיות עתידיות חמורות עוד יותר. נפיחות כרונית ארוכת טווח עלולה להוביל לנזק לרקמות המפרק, פירוק סחוס וריכוך העצם, לכן חשוב לטפל ביעילות ובמהירות במים בברך.

טראומה בעצמות הברך, הרצועות, הגידים, המניסקוס או הסחוס המפרקי עלולות לגרום לכאב ולנפיחות בברך וסביבה. פציעה חמורה עלולה לגרום לדם לחדור לתוך מפרק הברך, מה שמוביל לנפיחות משמעותית, חום, נוקשות וחבורות. מצב זה נקרא hemarthrosis ומחייב טיפול רפואי דחוף. חשוב לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי במקרים של כאבי ברכיים חמורים לאחר חבלה, אם הרגל הפגועה אינה יכולה לשאת משקל או אם יש חשד לעצם שבורה.

אוסטיאוארתריטיס במפרק הברך (Knee osteoarthritis) הוא מצב בו יש ניוון של סחוס מפרק הברך (דלקת מפרקים ניוונית). במצב כזה ייתכן ייצור מוגבר של נוזל מפרק דבר הגורם לברך להתנפח. ברך נפוחה עקב אוסטיאוארתריטיס מלווה בדרך כלל בכאב. למעשה ככל שהכאב הנגרם בשל שחיקת הסחוס עז יותר כך גדל הסיכוי להתפתחות מצב של מים בברך.

מחקרים מראים כי למי שדיווחו על כאבי ברכיים אוסטיאוארטריטיים קלים עד בינוניים היו בממוצע 7.0 מ"ל של נוזל מפרקים בברך הפגועה, כמות דומה לזו שבברך בריאה, בעוד מי שדיווחו על כאבי ברכיים אוסטיאוארטריטיים קשים היו בממוצע מעל ל - 20 מ"ל (כארבע כפיות) של נוזל בברך הפגועה (מצב מובהק של מים בברך).

נפיחות בברך הנגרמת על ידי דלקת מפרקים ניוונית היא בדרך כלל קלה עד בינונית. כאשר הנפיחות חמורה, הסיבה לנפיחות היא כפי הנראה אחרת.ישנם טיפולים ביתיים רבים לאוסטיאוארתריטיס בברך. רופא יכול גם לרשום טיפולים רפואיים, כמו פיזיותרפיה, ולבצע הזרקות טיפוליות לחידוש הסחוס שנשחק.

מים בברך כתוצאה משיגדון (גאוט–Gout) ושיגדון מדומה (פסאודוגאוט)

התקף גאוט מוגדר כהצטברות כואבת של גבישי חומצת שתן מיקרוסקופיים במפרק. נפיחות זו מתרחשת לעתים קרובות בלילה, בזמן שכיבה במיטה. זה בדרך כלל קורה במהירות ומלווה בכאב פתאומי, מייסר, אדמומיות וחום. בעוד שגאוט צפוי להשפיע על הבוהן הגדולה, הוא משפיע בדרך כלל גם על הברך כמו גם על העקב, הקרסול וכף הרגל. גאוט משפיע בדרך כלל על מפרק אחד בכל פעם. התקפי גאוט עלולים להופיע לראשונה אצל גברים בשנות ה-30, 40 וה-50 לחייהם.

בעוד שאפיזודה של גאוט בדרך כלל חולפת מעצמה, תרופות וטיפול רפואי יכולים לעזור להקל על הכאב ותסמינים אחרים. ניתן להפחית את הסיכון להתקפי גאוט עתידיים, ואת הנזק למפרקים שהם עלולים לגרום, על ידי הקפדה על שיגרת תזונה ופעילות גופנית בריאים וקבועי. ניתן ליטול גם תרופות לטיפול בגאוט הניטלות בבליעה.

פחות שכיח אך דומה לגאוט, פסאודוגאוט (שיגדון מדומה) נגרם גם הוא מהצטברות של גבישים מיקרוסקופיים במפרק. גבישי סידן פירופוספט יכולים להצטבר במפרק הברך ולגרום לכאב פתאומי, חמור ונפיחות. העור מעל המפרק הפגוע עשוי להיראות דהוי.

פסאודוגאוט מתרחש לרוב בברך ויכול להשפיע גם על הכתף, המרפק, הקרסול, פרק כף היד, פרקי האצבעות הגדולים, הירך או עמוד השדרה. זה עלול להשפיע על יותר ממפרק אחד בו זמנית ועלול להיחשב בטעות כדלקת מפרקים שגרונית או דלקת מפרקים ניוונית.רופאים מתייחסים לרוב לפסאודוגאוט בתור שקיעת סידן פירופוספט (CPPD) או דלקת מפרקים חריפה של סידן פירופוספט (דלקת מפרקים גבישית CPP חריפה).

זקנה היא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפסאודוגאוט. התקף של פסאודוגאוט חולף בדרך כלל תוך מספר שבועות. טיפול תרופתי וטיפול רפואי יכולים לעזור להקל על הכאב.

מים בברך כתוצאה מדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis)

דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה אוטואימונית המשפיעה על רירית המפרקים העדינה. דלקת מפרקים שגרונית עלולה לגרום לנפיחות בברך, נוקשות, כאב, רגישות ואדמומיות. הברך עלולה להרגיש "ספוגית" בעת לחיצה.

למרות שהברכיים יכולות להפגין תסמינים, הידיים, פרקי הידיים והרגליים מושפעים לעתים קרובות יותר מדלקת מפרקים שגרונית. הדלקת נוטה להשפיע על המפרקים באופן סימטרי, כך שאם ברך ימין נפגעת, ייתכן שגם ברך שמאל תהיה מושפעת.

בנוסף לכאבי פרקים ונפיחות, דלקת מפרקים שגרונית עלולה לגרום לתסמינים נוספים, כגון עייפות, חום נמוך ותחושה כללית לא טובה. אבחון וטיפול מהירים של דלקת מפרקים שגרונית יכולים לעזור למזער נזקים ארוכי טווח למפרקים.

ציסטה פופליטאלית (ציסטה על שם בייקר) כגורם למים בברך

נפיחות בחלק האחורי של הברך עשויה להעיד על ציסטה פופליטאלית (ציסטה על שם בייקר). ייתכן ולא יהיו תסמינים אחרים לציסטה או שהיא עשויה להיות מלווה בכאב ונוקשות. הכאב עלול להחמיר במהלך פעילויות מסוימות, כגון יישור או כיפוף הברך או לאחר עמידה ממושכת.

ציסטה על שם ​​בייקר מתרחשת כאשר בורסה הממוקמת בחלק האחורי של הברך, הנקראת בורסה פופליטאלית, מתמלאת בעודפי נוזלים. בעוד שמצב זה עשוי להיפתר מעצמו עם טיפולים ביתיים, ייתכן שכדאי במקרים מסוימים ללכת לרופא כדי לנקז את הנוזל מאזור אחורי הברך.

הטיפול במים בברך

הטיפול במים בברך יהיה תלוי בגורם לבעיה. ייתכנו מצבים, למשל כאשר מצב של מים בברך נגרם מחבלה (פציעת בעת עיסוק בספורט לדוגמא), בהם כל שתידרש היא מנוחה. במקרים אחרים בלא טיפול הולם מים בברך יכולים להגביל בצורה חמורה את הניידות. במקרים של מים בברך הנגרמים בשל זיהום השארת המצב ללא טיפול עלול לגרום להרס של מפרק הברך ובמקרים חמורים עוד יותר להתפשטות הזיהום בגוף עד כדי סכנת חיים.

טיפול תרופתי למים בברך עשוי להיות כזה המיועד לשיכוך כאבים. במקרים של זיהום יינתנו תרופות אנטיביוטיות, טיפול בסטרואידים יידרש כאשר יש דלקת. ישנן תרופות סטרואידיות אנטי דלקתיות הניתנות בבליעה ואחרות שניתן להזריק ישירות למפרק הברך.

ישנן גם תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs– (Non-Steroid Anti Inflammatory Drugs וכל עוד הן חזקות מספיק הן עדיפות על תרופות סטרואידיות העלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות ואסור להשתמש בהן לעיתים קרובות מדי או למשך תקופה ארוכה מדי. שאיבת הנוזל הגורם למים בברך גם היא עשויה להיות חלק מן הטיפול אולם לעיתים קרובות עדיף להימנע מכך בשל סכנת זיהום עקב החדרת המחט למפרק הסטרילי.

"תרופות סבתא" ביתיות לטיפול במים בברך

יחד עם טיפול רפואי, אמצעי טיפול עצמי יכולים גם הם לעזור להקל על תסמינים של מים בברך. בין היתר טיפולים ביתיים למים בברך כוללים מנוחה, בחירת תנוחה המאפשרת מיקום גבוה של הברך  בעת ישיבה, הנחת קרח עטוף במגבת על הברך, שימוש באביזר התומך את הברך, שימוש בעזר ניידות (כגון מקל הליכה). עוד עשויה לסייע לטיפול במים בברך, בהתאם לאסטרטגיות ניהול משקל להפחתת העומס על מפרק הברך עבור מי שסובלים מדלקת פרקים, ביצוע פעילות גופנית שאינה יוצרת עומס על המפרקים, כגון טאי צ'י, שחייה ויוגה.