ניתוח קיסרי

מהו ניתוח קיסרי?

ניתוח קיסרי היא דרך קלינית להוצאת עובר מבטן אימו, גם בלי התהליך הביולוגי של צירי לידה ולידה. ההיסטוריה של הניתוח הקיסרי מתחילה מימי קיסרות יוון, שם משפחות המלוכה נהנו מהזכות ללדת בניתוח במקום לעבור את התהליך הטבעי של לידה נרתיקית.

כיום, מוערך כי כ-30% מכלל הלידות בעולם וכ-20% מכלל הלידות בארץ הן קיסריות, כאשר חלק לא מבוטל מבין כלל הניתוחים הקיסריים הם ניתוחי בחירה, כלומר כאלה שבהם האם לעתיד בוחרת בלידה קיסרית גם ללא התוויה רפואית, למשל על מנת לבחור את יום הלידה ולהתאים אותו לסדר היום העמוס המאפיין את המאה ה – 21, בשל פחדים וחששות מהתהליך הטבעי של לידה נרתיקית ועוד. 

מתי כדאי לשקול ניתוח קיסרי?

כאמור, חלק ניכר של הניתוחים הקיסריים מבוצעים על פי דרישת היולדת. בארץ, מותר על פי חוק ליולדת לבחור את אופן הלידה שלה, ומותר גם ליולדת ללא התוויה רפואית לתכנן לידה בניתוח קיסרי ולהזמין ניתוח כזה במועד המתאפשר במוסד הרפואי בו בחרה ללדת. ביחד עם זאת, יש סיבות לא מעטות להעדיף לידה נרתיקית על פני לידה קיסרית ללא התוויה רפואית, שתיים מהן הן השימוש המוגבר בחומרי הרדמה, וההגבלה על כמות הלידות שניתן לעבור בלידה קיסרית. 

ניתוח קיסרי על פי התוויה רפואית מבוצע או באופן אלקטיבי (כלומר מתוכנן מראש), או במתכונת חירום כאשר במהלך הלידה חל סיבוך שאינו מאפשר המשך לידה נרתיקית.

הנה כמה מהסיבות הרפואיות השכיחות לניתוח קיסרי:

• שליית פתח – כאשר השלייה המחוברת אל העובר חוסמת את תעלת הלידה ולא ניתן להשלים לידה נרתיקית. חשוב לדעת כי שליית פתח היא מצב זמני שיכול להשתנות לאורך ההריון. ביחד עם זאת, נשים בעלות שליית פתח נוטות ללדת בשבועות מוקדמים, בדרך כלל סביב שבוע 37, או לפתח סביב שבועות אלה דימומים מהנרתיק. על כן, נהוג לקבוע ניתוח קיסרי לשבוע 37 במקרים אלה.

• מצב גופני שאינו מאפשר לידה רגילה – מומים מבניים במערכת הרבייה, שברים בעמוד השדרה וניתוחים קודמים, ולעיתים אפילו ניתוחים קיסריים קודמים, מפחיתים את הסיכוי ולעיתים אף מבטלים כליל את האפשרות ללדת בלידה נרתיקית.

• הריון מרובה עוברים – בדרך כלל כאשר מדובר בשני עוברים או יותר, האפשרות לניתוח קיסרי עולה בשל מורכבות הלידה והאורך הצפוי שלה. במקרה כזה, ניתן כמובן לבחור גם בלידה נרתיקית ואין הכרח לבצע ניתוח קיסרי. 

• מאפייני התינוק: תינוק כבד במיוחד (מעל 4 ק"ג בדרך כלל) או בעל היקף ראש או רוחב כתפיים גדול ונשים בעלות מבנה נרתיק צר, עלולים למצוא את עצמם "נתקעים" במהלך לידה נרתיקים בשל חוסר התאמה אנטומית. על מנת למנוע את הסיבוך שעלול להסתיים בלידת מלקחיים – ניתן לשקול ניתוח קיסרי מבעוד מועד.

• חבל טבור שכרוך סביב צוואר העובר – לעיתים ניתן לגלות סיבוך זה רק במהלך הלידה, עם האטה בקצב פעימות הלב של העובר. כאשר ידוע מראש כי העובר, לקראת הלידה, סובל מחבל טבור כרוך סביבו – ניתן לשקול לידה בניתוח קיסרי

• מדדים שמעידים על לידה שמסתבכת – ניתן לבחור בניתוח קיסרי מטעמים רפואיים בלבד גם במהלך הלידה, ואז מדובר בניתוח קיסרי חירום. סיבות לניתוח כזה יהיו האטה בדופק העובראו סימנים אחרים של מצוקה עוברית, מצוקה אימהית, מצד בעייתי של העובר, התפתחות לא מספקת של הלידה ועוד.

מהלך הניתוח

הניתוח הוא קצר באופן מפתיע. היולדת עוברת בדרך כלל הרדמה אפידוראלית באופן דומה לזה המבוצע בלידה נרתיקית (אצל מי שבחרה ללדת עם חומרי הרדמה). ההליך מתחיל במיקום האם על שולחן הניתוחים. וילון נייד מועלה באזור בטן האם על מנת למנוע אפשרות שהאם או המלווה שלה יוכלו לראות את מהלך הניתוח. נוכחים בחדר הניתוח צוות לידה שאמון על קבלת היילוד, צוות הניתוח עצמו ורופא מרדים.

מרגע שההרדמה משפיעה באופן מספק – בדרך כלל יעברו פחות מעשר דקות עד שהאם תוכל לשמוע לראשונה את בכיו של התינוק שלה. הרופא המנתח מבצע חתך בדופן הבטן, חותך דרך שכבות השומן והשרירים, מבצע בזהירות חתך צר ברחם עצמה ושולף את התינוק או התינוקת החוצה. רוחב החתך בדופן הבטן כיום הוא כשלושה ס"מ (בניגוד לניתוחים הקיסריים שהיו מקובלים בשנות השבעים והשמונים, אז החתך שבוצע להוצאת התינוק היה לאורך הבטן ונותר בולט במשך שנים רבות). 

לאחר שליפת התינוק מרחם האם, התינוק עובר לטיפול אחות חדר לידה. הוא מוצג בפני האם, ועובר טיפול ראשוני (שטיפה ועיטוף, לעיתים שקילה ומדידת ציון אפגר בחדר הלידה). כמובן שבשלב זה נענד צמיד הזיהוי של התינוק ומבוצע תהליך וידוא של מספר הזהות של האם שיהיה זהה למספר הזהות המופיע על הצמיד המיועד לתינוק. 

התינוק ממשיך משם לתינוקיה או לידי המלווה או מי שממתין בחוץ (לבחירת האם). בזמן זה, הניתוח ממשיך והצוות הרפואי מבצע תפירה של הרחם, שרירי הבטן, ודופן הבטן. בתוך כחצי שעה האם עוברת להתאוששות ובתוך שעתיים נוספות, תוכל לעבור לחדרי בית היולדות לאשפוז ומנוחה. 

ההחלמה וההתאוששות

בעוד לידה נרתיקית היא הליך ביולוגי טבעי והרוב המכריע של היולדות לא נדרש להחלמה מיוחדת לאחריה – ניתוח קיסרי הוא הליך כירורגי לכל עניין, והוא דורש זמן החלמה בהתאם. מעבר להתאוששות מההרדמה, שאורכת מספר שעות בדרך כלל, שני הנושאים המשמעותיים במהלך ההחלמה בימים שלאחר הניתוח הוא אזור החתך מהניתוח ושמירה מפני זיהום באזור הסיכות או התפרים, והתאוששות שרירי הבטן והחלמתם לאחר החיתוך.

בפועל, לאחר ניתוח קיסרי היולדת תתקשה להפעיל את שרירי הבטן על כל המשתמע מכך. צפויים קשיים להרים את פלג הגוף העליון (למשל בקימה משכיבה לישיבה), קשיים להרים את הרגליים בעמידה (למשל בכניסה לאמבט או בעלייה במדרגות), ועוד. 

כאשר ההחלמה מיטבית, הפצע מחלים ואינו מזדהם, ושרירי הבטן מתאחים – מרבית היולדות מצליחות לחזור פחות או יותר לפעילות שגרתית מלאה בתוך שבוע. ביחד עם זאת, במהלך ההחלמה אין לחזור לנשיאת משאות כבדים, להפעלת לחץ על אזור הניתוח או לפעילות גופנית מאמצת בששת השבועות שלאחר ביצוע ההליך.

ניתוח קיסרי וביות או הנקה

הרוב המכריע של בתי החולים הציבוריים בארץ לא יאפשרו ביות מלא למי שעברו ניתוח קיסרי, וזאת מהסיבה שמי שמחלימה מניתוח קיסרי אינה מסוגלת, פיזית, לגשת לתינוק שלה כשהוא בוכה מפני שהקימה מן המיטה היא מורכבת ואורכה זמן בתקופה הראשונה שלאחר ההליך. יש בתי חולים שיאפשרו ביות 24 שעות לאחר הניתוח בתנאי שהיולדת מסוגלת לקום מהמיטה ולהתנועע באופן שיאפשר לה לטפל בתינוק. חלק מבתי החולים הפרטיים יאפשרו ביות מייד לאחר הלידה בתנאי שהיולדת תשיג מלווה שיישאר איתה לאורך 24 השעות הראשונות מביצוע ההליך. 

מי שהנקה חשובה לה, במיוחד כשמדובר במי שאין לה ניסיון קודם עם הנקה, כדאי שתפעל לביסוס ההנקה מייד לאחר הניתוח גם במקרה של חוסר האפשרות לביית את התינוק לאחר הלידה. יש לבקש מהאחריות שיביאו את התינוק אל היולדת בשעות שלאחר הניתוח על מנת להניקו, וכדאי להיעזר בדולה או בבן/בת משפחה שיהיו שם על מנת להבטיח שהתינוק והאם ישהו ביחד ככל האפשר בשעות שלאחר הלידה. 

לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי

אחד היבטים המורכבים של ניתוח קיסרי הוא השפעת ההליך על הרחם ושרירי הבטן. אזור החתך ברחם נשאר אזור של רקמות חלשות, והוא עלול להינזק כתוצאה מהפעלת לחץ באזור – כפי שקורה באופן טבעי בלידה. על כן, לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי מכונה לידת ויב"ק (VIBAC – Vaginal Birth After Cesarean), ויש להיערך לקראתה בהתאם.

הסיכוי להצליח ללדת בלידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי אחד עומד היום על כ – 75%, כאשר אצל עד 2% מהנשים שיבקשו לעבור לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי, תתרחש בקיעה של אזור הצלקת מהניתוח הקיסרי הקודם. חשוב לדעת, כי הסיכוי ללידת ויב"ק מוצלחת לאחר ניתוח קיסרי אלקטיבי הוא גבוה מהסיכוי ללידה טובה לאחר ניתוח קיסרי חירום, על פי הסטטיסטיקות. 

מי שילדה בניתוח קיסרי ומבקשת ללדת בלידה נרתיקית, חייבת ליידע את הצוות שילווה אותה בלידה על ההיסטוריה המי ילדותית שלה, על מנת שהצוות יוכל לנטר את מצבה והתקדמות הלידה ולהיות ער לסיכונים ולסיבוכים הספציפיים שעשויים להתרחש. במקרה של סיבוך אופייני בלידת ויב"ק – תועבר היולדת לניתוח קיסרי חירום. 

הטיפ החשוב ביותר ליולדת המעוניינת בלידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי הוא להימנע מלחצים גבוהים לפני שלב הלידה האקטיבית, או במילים אחרות: לשמור על רגיעה במהלך השלבים הראשונים של הלידה והתפתחות הצירים, ולהימנע מנטילת תרופות מזרזות (כמו פיטוצין).