סרטן השד - כל המידע מעודכן

מהו סרטן השד

ככלל, סרטן הוא תהליך חלוקה לא מבוקרת של תאים (מכאן השם "גידול") בתוך הגוף, כאשר, כאמור, סרטן השד הוא אחד הסוגים הנפוצים של סרטן, במדינות רבות (ישראל בכללן) זהו סוג הסרטן הנפוץ ביותר. לרפואה מוכרים עשרות רבות של סוגי סרטן, סרטן השד הוא גידול ממאיר (כלומר גידול בעל יכולת להתפשט) באזור השד.

גם במשפחת הסרטנים המתפתחים בשד בלבד יש מספר סוגים של סרטן, כאשר לכל אחד מהם מהלך מחלה, שיטות טיפול ואחוזי החלמה שונים. מפתיע לציין שסרטן שד עלול לתקוף נשים וגם גברים אולם גברים סובלים מסרטן השד בשכיחות נמוכה יותר. כיום הסיכוי להחלים מסרטן השד הוא גבוה מאוד ובלבד שהמחלה אובחנה בשלבים מוקדמים שלה. 

הגורמים לסרטן השד

סרטן (בכלל, לא רק סרטן השד) היא מחלה שהגורמים לה אינם ברורים לגמרי, ישנם כמובן חומרים הידועים ככאלה העלולים לגרום להיווצרות תאים סרטניים, כך גם חשיפה רבה מדי לקרינת שמש מזיקה עלולה לגרום לסרטן העור, חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית חזקה, כמו גם לקרני רנטגן, עלולה לגרום לסרטן באיברים פנימיים.

במקרה של סרטן השד הגורם אינו חשיפה לחומרים מסרטנים או קרינה מסרטנת. נראה שסרטן השד הוא מחלה אוטואימונית בעיקרה, דהיינו כזו בה הגוף תוקף את עצמו. ישנם כמובן גורמים העלולים להגדיל את הסיכוי לחלות בסרטן השד, כך למשל נטילת הורמונים, תזונה לא בריאה, כושר גופני ירוד, השמנת יתר ועוד.

מרכיב מרכזי בהערכת הסיכוי שאשה כזו או אחרת תחלה בסרטן שד הוא נטייה גנטית. מחקרים רבים מראים שנשים בעלות קרבה מדרגה ראשונה למי שחלתה בסרטן השד או סרטן השחלות נמצאות בסיכון גבוה מאוד לחלות בעצמן במחלה. יש הטוענים שניתן אפילו להסתמך על רקע משפחתי כדי להעריך באיזה גיל גובר הסיכון להתפתחות המחלה.

בווידאו: הסבר מקצועי מד"ר אורית גולן, מנהלת דימות שד בבית החולים איכילוב על ממוגרפיה

סוגי גידולים בשד

יתכנו מספר סוגים של גידולים בשד, ביניהם גידולי שפירים (כגון ציסטה בשד או פיברואדנומה), וגידולים ממאירים כגון קריצינומה דקטלית וקרצינומה לובלארית. גידולים מסוג קרצינומה, נוטים במקרים רבים לפרוץ את דפנות האיבר בו הם נוצרו, להתפשט ולחדור אל איברים נוספים. בסוגים נפוצים פחות של סרטן השד מוכרים גידולים מסוגים נוספים כגון סרקומה.

בסרטן שד לא חודרני (DCIS) הגידולים הממאירים נוצרים בצינורית החלב (זו שדרכה זורם חלב מבלוטת החלב בשד ועד לפתח שבפיטמה). ישנם מקרים של סרטן שד בהם גידולים נוצרים, גם או רק, באיברים המכונים "Lobules" (בעברית "אוניות") בהם שוכנת בלוטת החלב.

מקרים של גידולים שפירים הם כמובן הפשוטים ביותר לטיפול, לעיתים המצב לא יהיה מוגדר כ"סרטן השד" כלל. מקרים של גידולים ממאירים שכבר נדדו מן השד לאיברים נוספים בגוף (בלוטות לימפה בבית השחי למשל) הם הקשים ביותר לטיפול. התמודדות עם המחלה תהיה לפי פרוטוקול טיפולי הכולל מספר הליכים: כימותרפיה לצורך הקטנת הגידול ואז ניתוח הסרת הגידול או הסרת השד כולו.

פרוטוקול הטיפול בסרטן השד ייקבע על ידי הצוות הרפואי, כיום מקובל מאוד שהאישה המטופלת תהיה שותפה להליך בחירת הטיפולים ותזמונם. לעיתים נשים עשויות למצוא עצמן נדרשות לקבל החלטות לא פשוטות הנוגעות לאופן הטיפול (למשל, האם לבצע הסרת שדיים אלקטיבית בגלל נטייה גנטית מובהקת לחלות בסרטן השד, וגם אם כן, באיזה גיל לעבור את הכריתה הכפולה).

בדיקות סקר לגילוי סרטן השד

בשל העובדה שסרטן השד היא מחלה כה נפוצה ובגלל שגילוי מוקדם שלה מגדיל באופן דרמטי את הסיכוי להחלמה מלאה, הוקמה בישראל תוכנית מטעם משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, המאפשרת ומדרבנת נשים בנות 50 – 74, כמו גם נשים צעירות יותר ששייכות לקבוצות סיכון, להיבדק בבדיקות ממוגרפיה אחת לשנתיים. במקרים בהם החשש גדול במיוחד מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנה. במידה ונתגלה ממצא כלשהו, נהוג לקחת דגימת ביופסיה ולבחון האם היא סרטנית או שפירה.

בדיקת ממוגרפיה

בדיקת ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השדיים המבוצעת כאשר מתגלה סימן המעלה חשד להתפתחות סרטן שד (גוש בשד למשל). בדיקות ממוגרפיה מבוצעות גם במסגרת בדיקות הסקר להבטחת גילוי מוקדם של המחלה.

סימפטומים של סרטן השד

בין הסימנים העלולים להעיד על התפתחות סרטן השד: שינוי בגודל השד, גוש בשד, היווצרות גומות על העור באזור השד, נפיחות בבית השחי, נפיחות סביב עצם הבריח, שינויים במראה הפטמה, הפרשה מהפטמה, התנפחות ורידים של פני השד, כאב מתמשך בשד או בבית השחי. בכל מקרה של תסמינים דומים לאלה שהוזכרו לעיל לאורך זמן, מומלץ לגשת ולהיבדק.

הטיפול בסרטן השד

ישנם טיפולים שונים המשמשים להילחם בסרטן השד. כמו בכל טיפול במחלת סרטן המטרה היא לפעול לסילוק הגידולים הסרטניים תוך פגיעה מינימאלית אפשרית ברקמות בריאות.

כימותרפיה - טיפול כימותרפי הוא טיפול שניתן בדרך כלל בהזרקה לתוך הוריד של חומרים שהורסים את התאים הסרטניים, תוך גרימת נזק מופחת לתאים הבריאים, שאינם ממאירים (כלומר, לשאר תאי הגוף). בדרך כלל מוצע טיפול כימותרפי לאחר טיפול כירורגי, בפרוטוקול טיפול עם או ללא הקרנות בנוסף. מחקרים מצביעים על יעילות מוגברת של הטיפול הכימותרפי כאשר הוא מוצע לחולה קרוב ככל הניתן לאבחון המחלה.

לעיתים מוצע טיפול כימותרפי גם לפני ניתוח במטרה לכווץ את הגידול כאשר עולה כי קצב ההתפתחות של הגידול הוא מהיר. טיפול כימותרפי ניתן בדרך כלל למשך עד שישה חודשים, במרווחי טיפול המאפשרים התאוששות בין טיפול לטיפול.

השפעת הטיפול על התאים הבריאים יוצרת מגוון תופעות לוואי אפשריות, ביניהם בחילות, עייפות, נשירת שיער, הפרעה בפעילות מערכת העיכול ועוד. חומרת תופעות הלוואי לטיפול משתנה בין מטופל למטופל ומשפיעה על קביעת המשך פרוטוקול הטיפול.

טיפול בהקרנות - טיפול בהקרנות (רדיו תרפיה) בסרטן השד מאפשר הרס התאים הסרטניים בהקרנה ממוקדת של קרני רנטגן באופן מקומי. גם בטיפולי הקרנות ההעדפה היא בדרך כלל לטפל לאחר הליך כירורגי על מנת להקטין את הסיכוי להמשך התפתחות הסרטן במקרה של היוותרות כמות קטנה של תאים סרטניים. לעיתים השילוב בין טיפולים כירורגיים לטיפולי קרינה מאפשרת כריתה חלקית של השד במקום כריתה מלאה שלו.

הפרוטוקול השכיח של טיפול בהקרנות במקרים של סרטן השד כולל טיפול יומי על פני כשישה שבועות, בדרך כלל כחודשיים לאחר ההליך הכירורגי. הטיפול אורך זמן קצר (בדרך כלל דקות ספורות), והוא בדרך כלל אינו גורם לתופעות לוואי משמעותיות.

הטיפול הניתוחי בסרטן השד - הטיפול הניתוחי הוא ברוב המקרים אפיק ההתמודדות הראשון המוצע לחולי סרטן השד. על פי שלב המחלה, מיקום הגידול וקצב ההתקדמות שלו, מוצעות בדרך כלל האפשרויות לכריתה חלקית (למפקטומי) של השד, או כריתה מלאה (מסקטומי). כאשר הגידול קטן וממוקם במרכז השד, יומלץ על בדרך כלל על כריתת שד מלאה.

כריתת שד חלקית מכונה גם "ניתוח משמר של השד" והיא כוללת בדרך כלל כריתה של עד 50% מרקמת השד. בשני המקרים (כריתה חלקית או כריתה מלאה) ניתן לשקול ניתוחים אסתטיים לשחזור השד או להשבת הסימטריה בין שני השדיים. ניתן גם להשתמש ברפידות המכונות "צדפים" להקניית מראה מלא וסימטרי לשדיים.

כך תתנהלי באופן אחראי

הטיפולים הקיימים כיום כנגד סרטן השד הם יעילים מאוד, אחוזי ההחלמה מגיעים לכדי 90% ומעלה, ובלבד שהמחלה התגלתה בשלב מוקדם מספיק. נשים המעוניינות לנהוג באחריות כך שתוכלנה להתמודד בקלות גם אם יתגלה אצלן סרטן שד נדרשות לבחון עד כמה הגנטיקה שלהן הופכת אותן מועדות יותר לחלות במחלה. בנוסף, גם אצל אישה שאינה שייכת לשום קבוצת סיכון, מומלץ מאוד להקפיד על בדיקות סקר לגילוי מוקדם.

נשים צריכות להיות מודעות למצב השדיים ולרדת לפשר כל שינוי או סימן מעורר חשד אחר בשדיים. כך למשל יש לפנות לרופא המשפחה מיד אם מתגלה גוש בשד (במישוש), אם ישנה הפרשה מן הפטמה, אם מופיעים סימנים על העור של השד, במקרה של כאבים מתמשכים בשד או בבית השחי, אם הפטמה נראית שונה או מרגישה שונה למגע, אם השד מציק ומגרד, אם השד חם ועוד.

חשוב לדעת שגילוי מוקדם של סרטן השד מגדיל מאוד את הסיכוי להחלמה מלאה. לעיתים קרובות טיפל בסרטן השד מצריך כריתה של שד אחד או של שני השדיים. במקרה של כריתת שד ניתן לפנות בהמשך (לאחר שברור שהסרטן הובס) לניתוח פלסטי כדי לחדש את מראה החזה, כך שיהיו שני שדיים נאים.

בדיקות סקר, הערכת סיכון בשל נטייה גנטית וטיפולים בסרטן שד ניתן לקבל במסגרת הרפואה הציבורית בארץ. ניתן כמובן גם לקבל את כל אלה ועוד במסגרת הרפואה הפרטית וישנם ביטוחי בריאות משלימים המאפשרים לבחור היכן לעבור בדיקות וטיפולים.