תסחיף מי שפיר (Amniotic fluid embolism) הוא מצב רפואי נדיר ובלתי צפוי, אשר פעמים רבות מסתיים באופן טרגי, בפטירת היולדת או בפגיעה קשה בה והיוותרות נזקים בלתי הפיכים במערכות הגוף השונות. לעיתים העובר שורד את האירוע, ולעיתים לא. חשוב לציין כי מדובר בתופעה הפוקדת נשים שהיריונן תקין והן בריאות בדרך כלל, אין לה סימנים מוקדמים וככלל לא ניתן להיערך לקראתה או למונעה, אך חשוב להימצא עם היד על הדופק.
על אודות תסחיף מי שפיר
מדובר בתסמונת רפואית אשר נגרמת בשל חדירת נוזל מי השפיר אל מחזור הדם של האם. נוזל מי השפיר מכיל חומרים שמקורם בעובר, ולפיכך הם זרים לאם. תסחיף מי שפיר הוא אירוע המתרחש במהלך הלידה או בסמוך לה, בעיקר במקרי לידה נרתיקית פעילה, אך תועד גם במקרים של ניתוח קיסרי. עקב חדירת מי השפיר לדמה של האם מתפתחת אצלה תגובה אלרגית קשה, כשגוף היולדת מפריש חומרים שונים במטרה להילחם בפולש הזר.
תגובה זו מובילה לחוסר-יציבות מערכת הדם-לב-ריאה של היולדת. לחץ הדם יורד, והיא חווה אי-ספיקת לב. בשלב הראשון קורס הלב הימני ואחריו הלב השמאלי, בעקבות כך נוצרת מצוקה נשימתית המביאה להתמוטטות הלב והריאות, לדימום מסיבי וכן לאובדן הכרה עד שקיעה בתרדמת. מעל מחצית הנשים ההיריוניות שלקו בתסחיף מי שפיר, מוצאות את מותן בשעה הראשונה ממועד האבחון.
נזקים הנגרמים בעקבות תסחיף מי שפיר
בשל תסמיניה הקשים של התופעה, שתוארו לעיל, יולדות אשר שורדות אירוע תסחיף מי שפיר חשופות לסיכונים משמעותיים. כך, לכשלושת רבעי מהיולדות שניצלות נגרם נזק עצבי מהותי, זאת בשל תופעה שמכונה היפוקסיה – חוסר חמצן בתאי הגוף וברקמותיו, שנגרמת בעקבות התסחיף. גם היילודים אשר שורדים אירוע תסחיף חשופים לסיכון זה.
מרבית היולדות שעברו תסחיף מי שפיר סובלות מפגיעה רב-מערכתית בכליות או בכבד, ועליהן לבצע ניתוח לכריתת רחם. יילודים אשר שורדים תסחיף מי שפיר חשופים לסיכון שנגרם להם נזק נוירולוגי משמעותי, דוגמת שיתוק מוחין.
שכיחות התופעה
השכיחות של תסחיף מי שפיר עומדת כיום על אחת לכל 15 אלף עד 53 אלף לידות. באחוזי התמותה של יולדות שלוקות בתסחיף חלה ירידה משמעותית, ושיעורם הוא כיום פחות מ-50%, שעה שבעבר היה קרוב לכ-90%. שיעור תמותת העוברים עומד כיום על כ-30%.
גורמי הסיכון להתפתחות תסחיף מי שפיר
עם גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות התסחיף נמנים רעלת היריון; קרעים בצוואר הרחם או ברחם עצמו; בעיות בשליה; ריבוי מי שפיר; רקע של סיבוכים בלידות קודמות וסיומן בלידה מכשירנית (ואקום למשל) או בניתוח קיסרי וכן רקע אלרגי של היולדת. נוסף על כך לגיל היולדת השפעה על התפרצות התסמונת, כאשר מעל גיל 35 ובפרט מעל גיל 40, גובר הסיכון של נשים היריוניות ללקות בתסמונת זו.
אבחון התסמונת וטיפול בה
האבחון מבוצע לפי התמונה הקלינית של היולדת, לאחר שנשללו סיבות אחרות שעשויות להוביל לקריסה של מערכת דם-לב-ריאה. התסמינים הפיזיים של תסחיף מי שפיר הם כאמור ירידה בלחץ הדם; מצוקה נשימתית קשה; דום לב; הפרעות בקרישת הדם; כניסה למצב הלם רפואי כתוצאה מאובדן דם; איבוד הכרה ומצוקה עוברית.
לאחר שהצוות הרפואי זיהה כי היולדת סובלת מתסחיף מי שפיר, התגובה היא מתן טיפול תומך שאותו יש להעניק לה במהירות על ידי צוות נרחב של מטפלים מתחומי רפואה שונים. נעשים ניסיונות לייצב את מצבה של היולדת בביצוע החייאה, לסייע למערכת הנשימה שלה, למשל לחברהּ למכונה הנשמה, לשמור על לחץ הדם ועל ריווי חמצן בדם ולטפל בבעיות הקרישה ובמערכת הלב. בד בבד יש לבצע יילוד מיידי ודחוף של העובר. למרבה הצער, מדובר בתסמונת קשה ביותר, ובלא מעט מקרים אף טיפול מסור ומקצועי אין בו כדי לסייע.
סיבוכים אפשריים בעקבות התסמונת
בקרב יולדות אשר שרדו את השלב הראשון של תסחיף מי שפיר עשוי להתפתח סיבוך קשה המכונה קרישיות תוך-כילית מפושטת. תסמיניו הרפואיים של מצב זה הם דימומים מפושטים ובלתי נשלטים. בדיקות הדם יצביעו על ירידה במספר טסיות הדם, וכן בריכוז חלבון הקרישה וגורמי קרישה נוספים. בעקבות תופעה זו, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לאיברי מפתח בגוף היולדת דוגמת הלב, הריאות, מערכת העצבים והכבד.
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
