ניתוח קטרקט מונוויזן: פתאום תתחילו לראות

הגורמים המובילים למונוויז'ן

בין הסיבות שעשויות להוביל למונוויז'ן: קטרקט מתקדם באחת העיניים, שעשוי לפתח קוצר ראייה שגדֵל ככל שהקטרקט מתקדם; בעקבות מצב טבעי של העיניים, כשאדם נולד עם קוצר-רואי בעין אחת והעין השנייה ללא מספר; לאחר ניתוח לייזר לתיקון מספר שבמסגרתו משאירים עין אחת לקריאה ומתקנים את העין השנייה למרחק, וכן לאחר ביצוע ניתוח קטרקט, שבמהלכו עין אחת מתוקנת לראייה לרחוק והשנייה לראייה מקרוב.  

מאין נולד הצורך במונוויז'ן?

הצורך בראיית מונוויז'ן נגרם בשל פרסביופיה – זוקן ראייה. כאשר מרכיבים משקפיים בגיל צעיר, גמישות העדשה התוך-עינית מאפשרת ראייה טובה לכל המרחקים. מסביבות גיל 40 יורדת גמישות העדשה התוך-עינית בהדרגה, מה שמצריך שימוש במשקפי קריאה או ביצוע תיקון בשתי העיניים כך שאחת תשמש למרחק והשנייה לקריאה. היות שבניתוח להסרת משקפיים אין אפשרות לתקן בה בעת את הראייה לשני המרחקים, התפתחה שיטת המונוויז'ן. בניתוח קטרקט אפשר לבחור את עוצמת העדשה המושתלת וכך לכוון עין אחת, בדרך כלל העין הדומיננטית, לראייה מרחוק, ואת העין הפחות דומיננטית לראייה מקרוב. 

החסרונות בתיקון מונוויז'ן

מונוויז'ן פוטר אומנם מהצורך במשקפיים, אך כחלק מהשינוי נפגעים מרכיבי ראייה מרכזיים, ועל כך יש לתת את הדעת. עם החסרונות העיקריים נמנים: פגיעה בראיית הצבעים; פגיעה בשדה הראייה וצמצומו; ביטול הראייה הדו-עינית ובעקבות כך פגיעה בראיית העומק; פגיעה בראייה הבינוקולרית באופן שגורם לעין הרואה טוב לקרוב להתעייף בקריאה ממושכת; מאחר שהראייה מתבססת על עין אחת – כשתנאי הראייה אינם מיטביים כמו בעת נהיגה בחשיכה, או בעת קריאת כתב קטן, ייתכן שיהיה צורך במשקפיים; שדה ראייה "מת" במרחק הביניים – תיקון מונוויז'ן מתייחס לראייה מרחוק ומקרוב, אך לא למרחק בטווח של 80-60 ס"מ, שהוא לדוגמה מרחקנו מהמחשב; קשיים בהסתגלות המוח למצב החדש. 

במצבים מסוימים מונוויז'ן עשוי להיות מסוכן, לדוגמה בביצוע פעולות מורכבות כמו נהיגה המצריכה מעבר מהיר בין ראיית צד, ראייה לקרוב וראייה למרחק. כמו כן המוח עשוי לתרגם באופן בלתי נכון את מרחקנו מרכב שמולנו.

למי מומלץ לבצע תיקון מונוויז'ן?

תיקון זה מתאים במיוחד לאנשים המורגלים בשימוש בעדשות מגע במשך שנים רבות, עוד לפני שפיתחו קטרקט, כשעדשה אחת משמשת לראייה מרחוק והעדשה השנייה לראייה מקרוב. טרם בחירה בביצוע הליך זה יש לבדוק את חדות הראייה. אם למטופל אין חדות ראייה מיטבית בעין הדומיננטית, שבה מבוצע התיקון למרחק, רבים הסיכויים שתיקון מונוויז'ן יוביל לטשטוש ראייה בעין זו. אם למטופל אין חדות ראייה מספקת בעין שבה מבוצע התיקון לקרוב, הוא צפוי לחוות קשיים בקריאה. 

כמו כן לא מומלץ תיקון מונוויז'ן במקצועות המצריכים דיוק בראייה דוגמת רופאים מנתחים, שענים או טייסים.

הסתגלות לתיקון מונוויז'ן

מי שמבצע תיקון מונוויז'ן צריך להביא בחשבון שההסתגלות למצב הראייה החדש אינה הליך קל וקצר. כחלק מההסתגלות, המוח מדכא את העין שבה יש טשטוש ראייה, ומתמקד בעין שמעבירה תמונה חדה. בשלבים הראשונים עשויות להיגרם פגיעה בתפיסת העומק וירידה בחדות הראייה. 

תיקון מונוויז'ן במסגרת ניתוח קטרקט

קטרקט הוא מצב שבו עדשת העין נהיית עכורה ועקב כך הראייה נפגעת. קטרקט מופיע בדרך כלל בגילֵי 60 ומעלה, אך לעיתים הוא מוּלד או מתפתח עקב חבלה בעין. עם תסמיני התופעה נמנים: טשטוש מוגבר המוביל לפעמים לכפל ראייה ולשינוי בראיית צבעים, סנווּר, הזדקקות לתאורה חזקה לקריאה וצורך תכוף להחליף משקפיים. ניתוח קטרקט נחשב בטוח מאוד, ובעל אחוזי הצלחה גבוהים. עקב התפתחות השיטות שבהן מבוצע הניתוח והשתכללות סוגי העדשות שמשתילים, כיום אין צורך להמתין לירידה משמעותית בראייה ואפשר לנתח גם במצב של קטרקט התחלתי. קבלת החלטה לגבי סוג העדשה הנבחר תיעשה בהתאמה לצורכי המטופל ולפי נתוני העין. 

בין סוגי העדשות שניתן להשתיל בניתוח קטרקט יש אפשרות לערוך תיקון מונוויז'ן: בעין הדומיננטית של המטופל מושתלת עדשה חלופית לראייה מרחוק, ובעין הפחות דומיננטית מושתלת עדשה חלופית לראייה מקרוב.  

לאחר ניתוח קטרקט מכל סוג לרבות מונוויז'ן המטופל עשוי לסבול מהפרעות חזותיות כמו הילות, צללים, פסים או ראייה בוהקת. לרוב, תסמינים אלה משתפרים בתוך שלושה חודשים מביצוע הניתוח. למתלבטים לגבי ביצוע תיקון מונוויז'ן מומלץ להתנסות בהרכבת עדשות מגע שמדמוֹת תיקון כזה, ולהתרשם כמעט במדויק מאופן הראייה לאחר ביצוע ההליך.