סקירת מערכות מוקדמת - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
ההריון הוא תקופה שבה משולבים התרגשות, ציפייה וגם מתחים ואי וודאות אלה לצד אלה. היום, בדיקות מעקב הריון מאפשרות לא רק להפחית את המתחים ותחושת אי הוודאות, אלא גם לפגוש בעובר המתפתח בבטן, הרבה לפני שהוא יגיע אל זרועותיכם...
- שלבי ההריון והבדיקות במהלכו
- מה בודקים בסקירת מערכות מוקדמת?
- עלויות ומסלולים לביצוע בדיקת סקירת מערכות מוקדמת
- סקירת מערכות מוקדמת בגישה ואגינלית או בגישה בטנית
- מה ההבדל בין סקירת מערכות מוקדמת למאוחרת?
- סקירת מערכות בטכנולוגיות חדשות ותלת מימד
- היתרונות של סקירת מערכות מוקדמת ועוד בדיקות הריון במסגרת הרפואה הפרטית
- ההכנות לקראת סקירת מערכות מוקדמת
- מהלך הסקירה
- תוך כמה זמן תקבלו את התוצאות, וכיצד תפענחו אותן?
- מידת האמינות של תוצאות הסקירה
- ממצאים מחשידים והמשך בירור לפי תוצאות סקירת מערכות מוקדמת
- חדש: שילוב בדיקת שקיפות עורפית עם סקירת מערכות מוקדמת
וידאו על סקירת מערכות מוקדמת בהשתתפות פרופ' טפר
למה בחרנו ברופאים האלו? 
שלבי ההריון והבדיקות במהלכו
הריון ממוצע אורך כ-40 שבועות, כשהספירה מתחילה בעצם ביום הראשון של הווסת האחרונה (כלומר, ההריון בפועל אורך כ-38 שבועות). הלידה מתרחשת ברוב המכריע של המקרים בין השבוע ה-38 לשבוע ה-42, כאשר בדיקות ההריון והסקירות מבוצעות בשליש השני של ההריון, בין השבועות 14-27 של ההריון.
במהלך ההריון תבצעו מספר נרחב של בדיקות שונות, מטרת כולן לעקוב אחר התפתחות בריאה של התינוק ובריאותה של האם במהלך ההריון.
רשימת הבדיקות המבוצעות במהלך ההריון
- סקירת מערכות מוקדמת: בין שבוע 14 לשבוע 16, מבוצעת בהנחיית אולטרה-סאונד בדיקת סקירת מערכות. רופא מומחה יעבור על מערכות העובר שהתפתחו עד לשלב זה של ההריון ויקבע אם התפתחות העובר בכל היבט נמצאת בטווח הנורמה.
- בדיקת שקיפות עורפית: בין שבוע 16 לשבוע 20 של ההריון. הבדיקה היא בדיקת סקר שמשלבת תוצאות בדיקת דם ובדיקה באולטרה-סאונד, ומטרתה למדוד את עובי נוזל העורף של העובר, לאחר שנמצא כי בממוצע, עוברים בעלי תוצאה חורגת מהנורמה של עובי הנוזל העורפי עלולים לסבול מתסמונת דאון.
- תבחין משולש או בדיקת חלבון עוברי: בדיקת דם שנערכת בין השבועות 16-18 של ההריון על מנת לאתר חלבונים משלושה סוגים שונים בדם האם. ערכי חלבונים אלה בדם בשקלול עם גיל האם ונתונים נוספים מאפשרת לגלות מעל 65% מן המקרים של תסמונת דאון. בשנים האחרונות ניתן לבצע באופן פרטי תבחין מרובע הכולל איתור חלבון נוסף ומאפשר איתור של יותר מ-75% מכלל המקרים של תסמונת דאון טרם הלידה.
- סקירת מערכות מורחבת: מבוצעת בין השבועות 19-24 של ההריון וממשיכה את סקירת המערכות המוקדמת. בשלב זה של ההריון מערכות הגוף של העובר התפתחו כמעט לחלוטין וניתן לעקוב אחר זרימת הדם, התפתחות המוח על חלקיו, מערכת העיכול ועוד. בסקירת המערכות המורחבת, כשמנח התינוק מאפשר זאת, ניתן בדרך כלל לזהות בוודאות את מין התינוק (או התינוקת).
- לאורך כל ההריון מבוצעים מעקבים נוספים ובדיקות כמו בדיקות דם, העמסת סוכר לאיתור מקרים של סוכרת הריון באם ובדיקות שתן. מעקב הריון מבוצע גם אצל אחות קופת חולים למעקב אחר בריאות האם (משקל, לחץ דם, וכדומה) וגם אצל רופא גניקולוג.
מה בודקים בסקירת מערכות מוקדמת?
סקירת מערכות מוקדמת היא סקירה מונחית אולטרסאונד, במהלכה האם שכובה על מיטת הטיפולים והרופא עוקב אחר נתוני העובר באמצעות מכשיר העל קול, דרך הבטן או בגישה וגינאלית. מכשירי האולטרה-סאונד מאפשרים מדידה של משתנים כמו אורך, רוחב והיקף, המשמשים להערכת ההתפתחות הנורמלית של העובר.
אלה חלק מהמשתנים הנמדדים:
- המצב הכללי של העובר: כמות מי השליה, מיקום השלייה, מנח העובר, מספר כלי הדם בחבל הטבור של העובר
- דופק – באמצעות מכשיר המכונה "דופלר" ניתן להאזין לפעימות הלב של העובר. לא להיבהל: קצב הפעימות הטבעי של עובר בשליש השני של ההריון הוא הרבה יותר מהיר מזה שאנחנו מכירים מאדם בוגר (אצל אדם בוגר הדופק בממוצע 60-80 פעימות בדקה, בעוד אצל עובר הדופק הממוצע הוא 120-160 פעימות לב בדקה).
- BPD – קוטר הגולגולת של העובר
- FL - אורך עצם הירך (עצם הפמור) המקושר עם התפתחות תקינה מבחינת גובה העובר (כשהוא בבטן, משתנה זה מכונה "אורך" ולא "גובה").
- HC – היקף הראש
- AC – היקף הבטן
- התפתחות המוח שמתאימה לשלב זה של ההריון: מוח קטן, חדרי המוח הצדדיים, קו אמצע, ומאפיינים נוספים
- לב: חלוקה לארבעה מדורים
- ריאות, סרעפת, ומוצא העורקים מהלב ואל הריאות
- כליות ושלפוחית השתן
- עמוד השידרה
- גפיים, כפות ידיים ורגליים
- איברי הפנים: ניתן לאתר ארובות עיניים, אף ושפתיים
- מילה בנוגע למין העובר: בשלב זה של ההריון, חשוב לדעת כי איברי המין של בנים ושל בנות הם בעלי ניראות דומה. על כן, גם כאשר מבוצע אבחון של מין העובר, בשלב זה רמת הוודאות אינה גבוהה.
עלויות ומסלולים לביצוע בדיקת סקירת מערכות מוקדמת
כיוון שבדיקה זו אינה כלולה בסל הבריאות, ניתן לבצע את סקירת המערכות המוקדמת דרך רופאים שעובדים בהסדר עם קופות החולים בתשלום של השתתפות עצמית או קבלת החזר חלקי לבדיקה. רוב הסקירות מבוצעות על ידי רופא פרטי ועולות בין 1,800 ל-2,600 ₪ לבדיקה. קופת החולים מאפשרת קבלת החזר עבור בדיקה אחת - או סקירה מוקדמת או סקירה מאוחרת.
סקירת מערכות מוקדמת (וגם סקירה מאוחרת) נעשית ברוב המקרים אצל רופא פרטי, כיוון שהוא בוחן יותר לעומק את העובר והבדיקה נעשית בצורה מדוקדקת יותר ומעמיקה יותר וכן יש נשים רבות שמעדיפות ללכת לרופאים פרטיים שמתמחים בתחום או שיש להם מכשירי תלת מימד למשל, שמאפשרים לראות את העובר בצורה טכנולוגית מתקדמת.
סקירת מערכות מוקדמת בגישה וגינאלית או בגישה בטנית
בשבוע ה-14 של ההריון, העובר שוקל בממוצע רק קצת יותר מ-40 גרם, ואורכו כעשרה סנטימטרים. זה יותר קטן מבננה. בשל הגודל ולעיתים גם המנח של העובר, לא תמיד ניתן להבחין בכל איברי העובר בבדיקה בטנית (על אף שרופאים רבים מעדיפים לבצע את סקירת המערכות בגישה בטנית, בראש ובראשונה בשל נינוחות האם לעתיד והמלווים שלה במהלך הבדיקה), ועל כן מובצע חלק מהסקירה בגישה ואגינלית.
במקרים של סקירת מערכות בגישה ואגינלית, חשוב לרוקן את השלפוחית טרם הבדיקה.
בשני המקרים – סקירת מערכות בגישה בטנית (המבוצעת עם מעבר מתמר האולטרה סאונד מעל הבטן) או בגישה הוגינאלית (כשמכשיר הבדיקה מוחדר אל הנרתיק לסקירת מערכות העובר) הבדיקה אינה פולשנית והיא לא כרוכה בסיבוכים או סיכונים לאם או לעובר.
יחד עם זאת, רבים מעדיפים לבצע את שתי הסקירות על מנת להגדיל את הסיכוי לאיתור מומים וגם לצפות בהתפתחות התינוק שלהם – אפשרות מרגשת כשלעצמה.
מעבר להנאה שבצפייה בעובר המתפתח בגוף האם, סקירת מערכות מוקדמת מאפשרת מעקב אחר התפתחות המערכות כבר בשלב ראשוני שלהן ואיתור מומים, במידה וכאלה קיימים, בשלב מוקדם בהריון כך שההתמודדות והטיפול בממצאים זמינה ומגוונת יותר.
אצל הורים שבחרו שלא לבצע בדיקת סיסי שליה או דיקור מי שפיר (בדיקות פולשניות שיש בצידן סיכויים לסיבוכים, כמו זיהום ואפילו הפלה), סקירת מערכות מוקדמת היא חשובה לאיתור חריגות בהתפתחות, שתאפשר קבלת החלטות מושכלת בשלב מוקדם של ההריון.
בווידאו: מידע רפואי על סקירת מערכות מוקדמת מאת פרופ' ירון צלאל
מבחינה רפואית, אין שום סיבה להשתמש בטכנולוגיות תלת מימד לאבחון מומים – הוכח כי בדיקת ההתפתחות וסקירת מערכות העובר מבוצעת באותה איכות גם כאשר הסקירה מבוצעת בדו מימד. ביחד עם זאת, תגובת ההורים לעתיד למפגש עם העובר בתלת מימד היא בהחלט עוצמתית יותר ביחס לתצוגה בדו מימד של העובר.
התצוגה בתלת מימד מאפשרת להורים ממש לראות את התינוק המתפתח בבטן, ולצפות בו משנה תנוחות במהלך הבדיקה. אם כן, הטכנולוגיה החדשה המציעה סקירת מערכות מוקדמת בתלת מימד היא משמעותית בעיקר להורים ואינה משפיעה על תוצאות הסקירה או מהימנותה.
את המפגש בתלת מימד תקבלו בדרך כלל גם בעותק שאפשר לקחת הביתה (בדרך כלל צרובה על דיסק). כך, תוכלו לאפשר גם לסבא וסבתא לפגוש את התינוק שעוד לא נולד או לשמור את התמונה הראשונה של התינוק שלכם למזכרת...
היתרונות של סקירת מערכות מוקדמת ועוד בדיקות הריון במסגרת הרפואה הפרטית
תקופת ההריון היא תקופה רגישה במארג המשפחתי. יצירת חיים חדשים, ההצטרפות הצפויה של עוד בן משפחה, השינויים ההורמונאליים וההתרגשות לקראת בדיקות וכדומה, משפיעים על כל היבטי החיים במהלך כמעט שנה, זאת אפילו לפני שהתינוק הקטן יצא אל אוויר העולם.
בשל הרגישות הגבוהה, החשיבות העצומה והמשקל המשמעותי של בדיקות מקצועיות ואיכותיות שיבוצעו על ידי רופא אדיב וקשוב במהלך ההריון, מומלץ בחום שלא להתפשר על ביצוע בדיקות אצל רופא שהוא פחות ממנוסה, איכותי, בעל ביקורות וסקירות חיוביות, שיהיה קשוב וזמין לכם במהלך הבדיקה ויענה לשאלות בצורה רגועה ומקיפה.
עובדה זו לצד העובדה שמרבית ביטוחי הבריאות מכסים לחלוטין או כמעט לחלוטין את עלויות הסקירה, מצביעות על היתרון הגדול שבבחירת רופא פרטי ומקצועי לליווי וביצוע סקירת מערכות מוקדמת.
כאמור, סקירת המערכות המוקדמת (כמו גם המאוחרת) היא בדיקת המבוצעת באולטרה סאונד, ולכן אין שום צורך בהכנות מוקדמות. כשהבדיקה מבוצעת בגישה וגינאלית – יש צורך לרוקן את שלפוחית השתן טרם הבדיקה.
כדאי לקחת לבדיקה משהו מתוק לצריכה מהירה (כמו פחית שתייה קלה) – אם העובר שלכם מגיב לצריכת מתוקים ומגביר את קצב התנועות שלו, ייתכן שבמקרים של כמות תנועות מופחתת, שתייה או אכילה של משהו מתוק תסייע להגביר את עירנותו...
מהלך הסקירה
הסקירה אורכת בדרך כלל כחצי שעה, ייתכנו מקרים שבהם העובר במנח שאינו מאפשר בדיקה של חלק מהמערכות החשובות ולכן משך הזמן של הסקירה יתארך. במהלך הסקירה המטופלת יושבת או שוכבת על מיטת הבדיקה, והרופא עובר על נתוני העובר באמצעות מתמר האולטרה-סאונד המאפשר מדידה של אורכים, היקפים ובחינת הפעילות הצפויה ממערכות הגוף בשלב זה של התפתחותו.
בדרך כלל בתחילת הסריקה נעשה שימוש בטכנולוגיית דופלר לשמיעת הלמות הלב של העובר. הבדיקה אינה פולשנית, היא לא כואבת, היא אינה מסכנת את האם או התינוק, והיא מבוצעת ללא סיכויים לסיבוכים.
תוך כמה זמן תקבלו את התוצאות, וכיצד תפענחו אותן?
תוצאות סקירת המערכות מתקבלות במהלך הסקירה, כאשר הנתונים החשובים אינם תוצאות המדידות של העובר אלא משמעות תוצאות אלה ביחס לממוצע המתאים לגיל ההריון או ביחס לנורמה. משתנה שמשחק תפקיד חשוב בהבנת תוצאות הבדיקה תוך כדי עריכתה הוא כמובן בחירת הרופא המטפל שיערוך את הבדיקה.
כשהרופא שעורך את הבדיקה הוא ידידותי, מקצועי, זמין ואדיב – הוא יספר במהלך הבדיקה אודות התוצאות ביחס לנורמה וישמח לחלוק איתכם גילויים כמו מין התינוק (במידת האפשר ובזהירות המתבקשת בשלב זה של ההריון), אורכו (ואורך עצם הפמור שנחשבת מנבא טוב לגובה התינוק), התפתחות המערכות השונות וכדומה.
במקרים קיצוניים, ניתן לספק את פלט הבדיקה ללא הסברים ולשלוח את הנבדקת לרופא המטפל, וזו אחת הנקודות בהן עולה החשיבות של בחירת רופא מומלץ לביצוע הסקירות במהלך ההריון.
מידת האמינות של תוצאות הסקירה
הסקירה הראשונה נחשבת כסקירה שמגלה עיכובים בהתפתחות או מומים מולדים ברמת סבירות של 75%, ועל אף שמדובר בשיעורים שאינם מרקיעי שחקים לאיתור מומים, חשוב לבצע את סקירת המערכות המוקדמת בשל האפשרויות לטפל בחריגות בשלב מוקדם של ההריון. הסקירה המוקדמת אינה מהווה תחליף לאף אחת מהבדיקות הנוספות המקובלות בהריון, כמו בדיקות חלבון עוברי, שקיפות עורפית או דיקור מי שפיר.
ממצאים מחשידים והמשך בירור לפי תוצאות סקירת מערכות מוקדמת
ממצאים חריגים בסקירת מערכות מוקדמת מכונית "סמנים רכים", מפני שברוב המכריע של המקרים ממצאים אלה מסתיימים בלידת תינוק בריא לחלוטין, כלומר – הם אינם מצביעים על מום או כשל וודאי אלא רק על התפתחות שאינה בתחום הנורמה שכדאי לעקוב אחריה או לבדקה.
"סמנים רכים" שנמצאים לעיתים בסקירת מערכות מוקדמת עשויים להיות למשל:
- מוקד אקוגני בלב - אזור בעל מרקם שמחזיר את אותו האולטרה סאונד בצורה שונה בלב. מוקד אקוגני בלב מופיע בסקירה המוקדמת אצל עד 5% מהתינוקות ואינו מצביע בהכרח על פגם בהתפתחות הלב – אם כי במקרים של מוקדים אקוגניים בלב יומלץ על המשך בירור
- אגן כליות מוגדל / מורחב - על אף שאגני כליות מוגדלים או מורחבים נמצאים אצל 2.5% מהעוברים, הם מהווים "סימן רך" לעוברים בעלי תסמונת דאון ולכן יש לבצע המשך בירור.
- מעי אקוגני - גם כאן מדובר על אזור במעי בצפיפות חומר שונה, שבחלק מהמקרים מקושר לפגמים מולדים בתפקוד מערכת העיכול כמו גם לחשיפה לזיהומים ברחם (כמו טוקסופלזמוזיס או אדמת).
- עורק טבורי יחיד - עד 1.5% מכל העוברים הם בעלי עורק טבורי בודד, אולם נמצא קשר בין עורק טבורי בודד לבין הפרעות גדילה, בעיות לבביות ואחרים.
חדש: שילוב בדיקת שקיפות עורפית עם סקירת מערכות מוקדמת
עם התקדמות הטכנולוגיה מומלץ לבצע כיום בדיקת שקיפות עורפית יחד עם סקירת מערכות מוקדמת, מה שמאפשר לקבל מידע נרחב יותר על העובר בשלב מאוד מוקדם של ההריון. למעשה, הבדיקה המשולבת מתבצעת בין השבועות 13-13.5 להריון, במהלכה מודד הרופא את הנוזל בעורף העובר וגם עורך סקירת מערכות מלאה לאיבריו. כלומר לצד איתור בעיות כמו תסמונת דאון ניתן לאתר מומים מבניים אחרים.
שילוב סקירת המערכות המוקדמת יחד עם בדיקת שקיפות העורפית:
ברוב המקרים כן, אבל יש לקחת בחשבון שישנם קשיים טכניים לפעמים כמו קושי בבדיקת האזור בגלל התכווצויות. ובנוסף, הסקירה המוקדמת לא מאתרת את כל המומים האפשריים
עד היום לא נמצא כי בדיקת אולטראסאונד מזיקה לעובר
בהחלט כן, סקירת מערכות מוקדמת נעשית כבר שנים בארץ ולכן היא מאוד מוצלחת. ברוב המקומות בעולם מבצעים רק סקירת מערכות מאוחרת
עיקר ההבדל הוא האפשרות לבחור ברופא שעושה לך את הבדיקה והעניין מאוד חשוב כמובן, כי הניסיון הוא פקטור חשוב. בנוסף, בבדיקה הפרטית לרוב המכשור חדשני יותר והסקירה מקיפה יותר לעומת בדיקה במכשור הקיים בקופות החולים
ראשית התייעצי עם נשים בעשו את הבדיקה כדי לבחור ברופא המתאים. כמובן שיש לקחת בחשבון מיקום של הרופא והמכשור הרפואי שנמצא במרפאה שלו
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
