ניתוח אצבע הדק - טריגר פינגר
אצבע הדק (טריגר פינגר) - איך זה קורה, מתי מצב של אצבע הדק מצריך ניתוח ומה תהליך ההחלמה? הכל במאמר שלפניכם
אצבע הדק, טריגר פינגר - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
אצבע הדק, Trigger finger באנגלית, היא אחת הבעיות השכיחות ביותר עמן מתמודדים רופאים בתחום הכירורגיה של כף היד. שמה של הבעיה נובע מכיפוף אופייני של האצבע המכונה "מורה" (האצבע שבין האגודל לאצבע המכונה "אמה"), באנגלית מכונה אצבע זו גם בשם "Trigger finger" משום שזו האצבע המשמשת בדרך כלל ללחיצה על הדק של כלי ירייה דוגמת אקדח, רובה צייד, רובה סער או מכונת ירייה. למעשה, תופעה כמעט זהה לאצבע הדק מתפתחת לעיתים דווקא באגודל.
אצבע הדק, כמו גם כאשר התופעה פוגעת באגודל דווקא, נגרמת מתהליך ניווני (הזדקנות רקמות) המתבטא בעיבוי ה"גלגלת הראשונה" (first pulley), אזור בבסיס האצבע שתפקודה נפגע (כאמור, אצבע מורה או האגודל). כתוצאה מהפגיעה באזור זה מתעבה בהמשך גם הגיד המכופף של האצבע וכך האצבע הופכת מכופפת מעט גם במצב "רפוי". בעת שמיישרים את האצבע הפגועה היא נוטה להשמיע צליל נקישה, במצבים חמורים כבר לא ניתן ליישר את האצבע כלל.
במאמר זה תקראו על:
מה גורם לאצבע הדק?
לא ברור בדיוק מה גורם לתהליך הניווני הפוגע תחילה ברקמות באזור בסיס האצבע המורה או האגודל ובהמשך גם בגיד המכופף של האצבע, ידוע שישנם מי שלהם נטייה גנטית לסבול מבעיה זו וכן שאורח חיים בריא יכול לעכב התפתחותה.
חשוב לציין שהאזור המכונה "גלגלת" בבסיס האצבע הוא רגיש היות ומחובר אליו גיד הנתון תחת כוחות משמעותיים העשויים לפעול עליו בכיוונים שונים. נראה שעם השנים חלק מן התאים מחוץ לגיד המכופף הופכים דומים יותר ויותר לתאי סחוס, מספר התאים הבעייתיים ונפחם גדל והולך וכך מתפתחת הפגיעה במוטוריקה של האצבע.
הדגמה של ניתוח אצבע הדק:
אצבע הדק זה מצב של דלקת סביב הגיד המכופף שמפעיל את מפרק האגודל. הגיד המכופף עובר בסמוך לעצמות השלד של האגודל והוא מוחזק אל העצמות של האגודל או של אצבע אחרת על ידי סדרה של טבעות שמחזיקות את הגיד סמוך לעצם. במצב של אצבע הדק הדלקת שנגרמת סביב הגיד מעטפות של הגיד גורם לתנועה לא חלקה של האגודל ומצב של קפיצה של האגודל בזמן הנעה ובזמן כיפוף ויישור.
הסימפטומים האופייניים לאצבע הדק עם כאב בדרך כלל הכאב מופיע באזור בסיס האגודל והכאב הזה יכול בהמשך לגרום למצב של קפיצה של האגודל בזמן הנעה. בדרגות יותר גבוהות יכול להיווצר מצב שבו הגודל לא יכול להתכופף או לא יכול להתיישר
דרכי הטיפול באצבע הדק מתחלקים לטיפול שמרני וטיפול ניתוחי. הטיפול השמרני מתבסס על טיפול תעסוקתי להפחתה של עומס על הגידים שמכופפים את האצבע הפגועה היות שפעולה חוזרת של כיפוף של האצבע יכולה לגרום להחמרה של התסמינים. לצורך זה אפשר להשתמש בסד אשר מפחית ומונע את ההפעלה של המפרק סביב האזור הפגוע ועל ידי זה להפחית את התסמינים . תרופה דרך הפה נוגדת דלקת יכולה לעזור במקרים מסוימים במקרים שבהם אין הטבה עם טיפול תרופתי אפשר לפנות לזריקה של קורטיזון שמבוצעת ישירות לתוך אזור הפגיעה או אזור הדלקת של הגיד. טיפול ניתוחי מתבסס על פתיחה של הטבעת שלוחצת על הגיד.
הניתוח מבוצע במסגרת אמבולטורית תחת אלחוש מקומי. לאחר האלחוש המקומי תבוצע רחצה של היד בסבון ובהמשך עם אלכוהול וכיסוי סטרילי של היד. לאורך הניתוח, מונח חסם עורקים בזרוע, המופעל במהלך הניתוח. המנתח מבצע חתך עורי בגודל כ- 2 ס"מ באזור בסיס האצבע. בהמשך, חותך המנתח את מעטפת הגיד הראשונה- פוליי A1. בצורה זו, מאפשרת החלקה טובה של הגיד ללא תפס. החתך העורי נתפר בחזרה. חבישה מרופדת מגינה על אזור הניתוח עד הביקורת והוצאת התפרים.
1. האצבע עלולה להישאר מעט מכופפת בפרק המרכזי שלה. בעיקר אם הבעיה ארוכת טווח. לעיתים, האצבע יכולה לאבד חלק מיכולת הכיפוף שלה. בעיקר אם הבעיה ארוכת טווח. הסיבה העיקרית לעשות ניתוח היא כאב ופגיעה באיכות החיים. הבעיה לא מתפשטת לשאר הגוף ואף יכולה לחלוף מעצמה בחלק לא קטן מהמקרים.
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי