פטרייה בפה
פטרייה בפה - כל המידע הרפואי המעודכן על התופעה, בנוסף לרשימת רופאי שיניים מומלצים מעודכן 2022
פטרייה בפה - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
פטרייה בפה משתייכת למשפחת הקנדידה – אורגניזם תקין המצוי בפה, בעור ובמערכת העיכול של בני אדם באורח קבע. הפטרייה עשויה להישאר רדומה שנים, אך בהתקיים התנאים המתאימים, וכאשר האיזון במערכת החיסון מופר, היא עלולה להתפרץ ולהוות מטרד כואב, צורב ומציק.
במחלה זו הפטרייה מצטברת בריריות הפה ובלשון. לרוב היא מוכרת כבעיה מקומית וקלה לטיפול, לכן נודעת חשיבות לאיתורה בשלב מוקדם, כדי שלא תתפשט.
בכמחצית המקרים הגורם לזיהום הפטרייתי בפה הוא פטריית השֶׁמֵר קנדידה אלביקנס (Candida Albicans). זנים נוספים שעלולים לגרום לפטרייה בפה הם קנדידה טרופיקליס וקנדידה גלברטה.
במדריך זה תקראו על:
פטרייה בפה עשויה להתפתח אצל כל אחד, אך שכיחותה גבוהה יותר בקרב אוכלוסיות בעלות מערכת חיסון חלשה יותר, כמו קשישים או תינוקות, במצבים בריאותיים שונים המחלישים את המערכת החיסונית או בעת נטילת תרופות מסוימות המדכאות את פעילותה.
המחלה מתאפיינת בכתמים לבנים בחלל הפה שנגרמים על ידי הפטרייה. אם החולה מגרד את הנגעים הם עשויים לדמם. בעוד שאצל אדם בריא ניתן לטפל בהפרעה בקלות, עבור אנשים שלהם מחלות רקע ומערכת חיסון חלשה, הפטרת עלולה לגרום לתחושות אי-נוחות וכאב, ובעקבותיהם לסבל רב.
סיבות וגורמי סיכון להתפרצות פטרייה בפה
במצב רגיל, החיידקים הבריאים בגוף לצד מערכת החיסון שומרים על הקנדידה באיזון. שעה שאיזון זה מופר ומנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף נכשלים, מתהווים תנאים שעלולים להוביל לצמיחת יתר של הקנדידה, ולהתפרצות הפטרייה בפה ובלשון. במקרים חמורים הפטרייה יכולה להתפשט גם לשקדי הגרון, לחניכיים ולחך.
כיוון שהגורם העיקרי להתפרצות הפטרייה הוא חולשה של הגוף ומערכת החיסון, אלה קבוצות הסיכון להתפתחות המחלה:
אנשים בעלי מערכת חיסון חלשה או מוחלשת – לרבות תינוקות או קשישים; מי שנוטל תרופות לדיכוי מערכת החיסון; חולים במחלה ממארת שעוברים טיפולי כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים או הקרנות; חולי איידס; מושתלי איברים.
חולים במחלות רקע אחרות – כמו אנמיה, סוכרת בלתי מאוזנת או אסתמה.
בהתקיים תנאים אוראליים מסוימים – כמו יובש בפה, שימוש בשיניים תותבות ואף עישון סיגריות.
נטילת תרופות ותכשירים – נטילת אנטיביוטיקה במינון גבוה או אנטיביוטיקה המשבשת את האיזון הטבעי של חיידקי פלורת הפה; שימוש בסטרואידים בשאיפה או בבליעה (דוגמת חולי אסתמה); תרופות נגד צרבת; גלולות למניעת היריון.
גורמים נוספים שנמצאו כמגבירים את הסיכון להתפתחות פטרייה בפה הם מתח נפשי; וירוסים שונים; תזונה המבוססת על סוכרים ופחמימות; זיהומים סביבתיים וכן היריון.
תסמיני פטרייה בפה
השלב ההתחלתי של הפטרת עשוי שלא להיות מלווה בתסמינים. בשלב מתקדם של המחלה מתפתחים לרוב תסמינים אלה:
נגעים לבנים בחלל הפה לרבות החך העליון, החניכיים, הלוע והשקדים, הלשון והחלק הפנימי של הלחיים; לאחר קילוף הנגעים או גירודם מופיע דימום קל; אובדן מלא או חלקי של תחושת טעם בפה; הבל פה בעל ריח לא נעים; אדמומיות והופעת פצעים בזווית הפה; תחושות צריבה או כאב בפה.
במצבים חמורים פטרת הפה עשויה להתפשט לוושט ולגרום לתחושה שהאוכל נתקע בגרון ולקושי בבליעה.
אצל תינוקות שחלו בפטרת הפה מתפתחים נגעים לבנים בחלל הפה, שבעקבותיהם התינוק מתקשה ביניקה או אכילה ועשוי לגלות עצבנות. בתינוקות יונקים פטרת הפה עלולה לעבור מפיו של התינוק אל שד האם המניקה ולגרום לרגישות וכאב, וכן לאודם בשד ובפטמות
אבחון פטרת הפה
כשמתעורר חשד לפטרייה בפה יש לפנות לרופא לצורך קבלת אבחון ודאי שמדובר בקנדידה ולא בבעיה אחרת. לפעמים כאבים אחרים בפה עשויים להיות מאובחנים בטעות כפטרת הפה, לדוגמה תסמונת הפה השורף (burning mouth syndrome) המתאפיינת בכאבים עצביים בפה ומאובחנת לעיתים בשוגג כפטרייה.
ככל שהאבחנה מתבצעת בשלב מוקדם יותר, מתאפשרת החלמה מפטרת הפה במהירות ובקלות.
האבחון מתבצע לרוב בהסתכלות חיצונית בלבד, או שהוא משולב עם נטילת דגימה ובחינתה במיקרוסקופ. אם המטופל אינו נמנה עם קבוצות הסיכון להתפרצות המחלה, עולה צורך בעריכת בירור לגבי הגורם להופעת הפטרת, לרבות עריכת בדיקה גופנית מקיפה וביצוע בדיקות דם. לעיתים נעשה שימוש באנדוסקופ המאפשר הסתכלות טובה יותר באזורים הנגועים, ועשוי לסייע בהתחקות אחר הגורם להתפרצות הפטרת.
מקרים חמורים שבהם הפטרייה מתפשטת לגרון נחשבים מסוכנים, ומצריכים אבחון מקיף לרבות לקיחת תרבית מהאזור כדי לאבחן שמדובר בזיהום פטרייתי ומה סוג הפטרייה.
טיפול חדשני בפטרת הפה עשוי לשנות את אופן הטיפול בפטרייה
מחקר ראשוני חדש הראה כי הטיפול החדשני שכולל משחה עם חומר פעיל בשם "cinnamaldehyde" בטוח ויעיל לשימוש ברירית הפה. כיוון שהמחקר לגבי המשחה עדיין בחיתוליו, המחקר בחן בשלב הראשוני בעיקר את בטיחות הטיפול על קבוצה קטנה של מטופלים.
המחקר הראה כי לא רק שהמשחה בטוחה, אלא גם כי היא מפחיתה ב-99% את כמות הפטרייה בפה. המחקר הראשוני עשוי לעודד חוקרים נוספים ברחבי העולם לבחון את המשחה על מספר רב יותר של מטופלים ולראות האם היא עשויה לשנות את האופן בו מטפלים בפטרת הפה.
טיפולים ותרופות
הטיפול בפטרייה בפה נגזר מגילו של החולה:
לתינוק יונק שחלה – יינתן טיפול אנטי-פטרייתי לתינוק לצד טיפול מקומי בשד האם, שאחרת האם עלולה להדביק את התינוק שוב לאחר החלמתו. נוסף על כך מומלץ לאם מניקה להשתמש בפדים מיוחדים המונעים מעבר של הפטרייה לבגדים – מצב המסכֵּן בהידבקות חוזרת. יש להקפיד שהפדים לא יכילו פלסטיק, המעודד צמיחה של פטרת.
לתינוק הניזון מפטמה מלאכותית או מבקבוק – ניתן להשרותם במים מהולים בחומץ, לייבש היטב ולאחסן במקום מאוורר כדי למנוע צמיחה עתידית של פטרת. באופן דומה ניתן לשמור על הסטריליות של מוצצים.
ילד או מבוגר שאינם סובלים ממחלות רקע – הטיפול הראשוני יבוצע בבית, במריחת יוגורט טבעי על האזורים הנגועים או נטילת פרוביוטיקה כנוזל או בכדורים. טיפולים אלה מסייעים לגוף לשוב לאיזון הנכון של האורגניזמים בחלל הפה וכך לצמצמם את נוכחות הפטרייה. אם טיפולים אלה אינם משפיעים, אפשר להיעזר בתכשירים אנטי-פטרייתיים במרשם רופא.
ילד או מבוגר הסובלים ממחלות רקע – יטופלו מייד עם גילוי המחלה בתכשירים אנטי-פטרייתיים, הניתנים ככדורי מציצה או בתכשירים לשטיפת פה באמצעות כדור או נוזל. אם הפטרייה מגלה עמידוּת לתכשירים אלה (נדיר) החולה יטופל בטיפול סיסטמי עם אמפוטריצין (Amphotericin B).
באופן כללי, עם התפרצותה של פטרת הפה מומלץ להקפיד על ההנחיות הללו, שהקפדה עליהן מאיצה בדרך כלל את משך ההחלמה:
שטיפת הפה במי מלח חמימים או במים המהולים בסודה לשתייה – מוסיפים כפית מלח או כפית סודה לשתייה לכוס מים, ומגרגרים את המים בחלל הפה לכמה דקות. מומלץ לבצע את השטיפות כמה פעמים במהלך היום.
יש להימנע משימוש בשטיפות דנטליות בתרסיס או בנוזל.
שמירה על היגיינת הפה והשיניים – הקפדה על צחצוח השיניים לפחות פעמיים ביום, כשרצוי לצחצח בסיום כל ארוחה.
שימוש במברשת שיניים מתאימה והקפדה על החלפתה – מומלץ לצחצח את השיניים עם מברשת רכה למניעת גֶּרֶד והיווצרות נגעים חדשים. בעת הטיפול בפטרייה, יש להחליף את מברשת השיניים בתדירות גבוהה.
אכילת יוגורט בִּיוֹ לא ממותק – יוגורט כזה מכיל חיידקים פרוביוטיים המסייעים במניעת התפשטות הפטרייה לוושט.
ישנן עצות לא רק להתמודדות עם פטרת הפה לאחר התפרצותה, אלא גם למניעתה מראש:
- קיום ביקור תקופתי אצל רופא השיניים – בדגש על אנשים הנמנים עם קבוצות הסיכון להתפרצות המחלה, אשר להם מומלץ לקיים ביקורות בתדירות גבוהה יותר.
- שמירה על היגיינה טובה של הפה והשיניים – בכלל זה צחצוח השיניים פעמיים ביום לפחות, ושימוש בחוט דנטלי. פרט לכך יש להקפיד על החלפת מברשת השיניים מעת לעת.
- בשימוש במשאף סטרואידים (בחולי אסתמה למשל) – יש להקפיד על שטיפת המכשיר לאחר כל שימוש בו.
- הקפדה על דיאטה מיוחדת לקנדידה – מבוססת על הפחתה בצריכת מזונות המכילים כמויות גבוהות של שמרים, קמח לבן וסוכר פשוט, המהווים מצע להתפתחות הפטרייה. כמו כן רצוי להימנע ממוצרי חלב, פטריות ואלכוהול. את הדיאטה מומלץ להתאים בליווי דיאטנית קלינית.
בקרב אנשים בריאים פטרת הפה אינה מובילה לסיבוכים, וריפויה קל. מנגד, בקרב אנשים עם מערכת חיסונית חלשה קיים חשש שהפטרת תתפשט לאזורים אחרים כמו הריאות, הכבד ומערכת העיכול. אם הפטרת מגיעה למערכת העיכול, בשלב הראשון היא עשויה לגרום לקושי בבליעה, ובשלב מאוחר יותר לכסות את רירית המעי ולהוביל לפגיעה בספיגת המזון מחלל המעי לגוף, ולהביא אף לתת-ספיגה.
בין אם פטרת בפה מטופלת בתכשירים תרופתיים, בין אם לאו, מומלץ מאוד להוסיף לתפריט היומי פרוביוטיקה, בפרט אם הפטרייה בלשון מתפרצת בסיום טיפול באנטיביוטיקה. חיידקים פרוביוטיים ניתן לקבל באמצעות צריכה קבועה של יוגורט בִּיוֹ או נטילת כמוסות פרוביוטיקה, המכילות מיליארדי חיידקים טובים ממגוון זנים.
בסיום שימוש באנטיביוטיקה האיזון החיידקי בגוף מופר. במלחמתה בחיידקים הרעים, האנטיביוטיקה הורסת גם את החיידקים הטובים, ונוצרת הזדמנות להתפתחות קנדידה ולהתפשטותה. הפרוביוטיקה לא הורגת את הפטרייה, אלא מסייעת לגוף לבנות מחדש את מנגנוני ההגנה נגדה, תורמת לחיזוק החיידקים הטובים שניזוקו ופוגעת בהתפשטות הפטרייה.
לפיכך מומלץ להתחיל ליטול פרוביוטיקה במקביל ללקיחת האנטיביוטיקה (בהפרש של שעתיים זו מזו), ולא להמתין להתפרצות הפטרת. מומלץ לבחור בפרוביוטיקה במינון גבוה שמכילה חיידקים מזנים שונים.
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי