ריפלוקס - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
מערכת העיכול הנה מערכת מסועפת, שמתחילה בפה ומסתיימת בפי הטבעת. תפקיד מערכת העיכול הוא להפוך את האוכל שאנחנו אוכלים לאנרגיה זמינה לגוף: לפרק את האוכל ו"להסיע" את מרכיביו התזונתיים למערכות ותאי הגוף. לאחר הלעיסה, האוכל עובר דרך הוושט המחבר בין הפה לקיבה, ובקיבה הוא מתעכל ומפורק לרכיביו בתהליך כימי בהשתתפות חומצות עיכול.
בשל הנוכחות של חומצות בקיבה, נמצא סוגר בין סוף הוושט לקיבה, המבטיח שהחומציות שבקיבה – תישאר בקיבה.
החזר קיבתי וושתי, או "ריפלוקס", הינו מצב שבו חומצות הקיבה מגיעות אל הוושט ולמעשה גורמות לנזקים למעטפת הפנימית, הרירית, של צינור הוושט.
ריפלוקס עלול להיגרם כתוצאה מסגנון חיים לקוי, כשל מבני של סוגר הקיבה ועוד. חשוב לדעת שריפלוקס הינו מצב שאפשר לטפל בו ביעילות, ולעיתים אפילו למנוע אותו. במאמר שלפניכם: הכל על ריפלוקס.
כאן תקראו על:
למה בחרנו ברופאים האלו? 
מה הגורמים לצרבת (התקפי ריפלוקס)?
ריפלוקס נגרם לעיתים בשל כשל מבני או תפקודי של הסוגר המפריד בין הוושט לקיבה, כך שהחומציות מן הקיבה יכולה להגיע אל הוושט ולצרוב את המעטפת הפנימית שלו. מחלות שונות, כמו למשל סוכרת, משפיעות על תהליך העיכול ועלולות לגרום גם הן להתקפת ריפלוקס. גם השמנה וסגנון חיים לא בריא, וגם אורח חיים מתוח – עלולים להשפיע על הנטייה לסבול מצרבות ומריפלוקס.
חשוב לציין כי ככל שאנחנו מתירים לעצמנו לסבול מדי פעם מהתקפי צרבת כך יהיה קשה יותר להיפטר מהם זאת משום שיש נזק מצטבר לרקמות כתוצאה מהחשיפה לסביבה חומצית שאין הם בנויים לעמוד בה (בניגוד למשל לדפנות הקיבה והמעיים העמידות לחומציות, כמו גם לבסיסיות, בקיבה).
קצת על ריפלוקס:
התקף ריפלוקס
במהלך התקף ריפולקס מצטברים תחילה גזים באזור הפתח העליון של מערכת העיכול (מקום בו צינור הוושט מתחבר אל הקיבה). ככל שגדל נפחו של "בלון הגז" בקיבה חשוב יותר שמעליו לא יכלא נוזל ממערכת העיכול (או אפילו נוזל עם מוצקים בתוכו). כאשר יש "כליאה" כזו של תכולת הקיבה מעל לנפח הגז המצטבר בקיבה, נרגיש צריבה במורד הגרון, בקנה הנשימה וכדומה. תיזמון התקף הריפלוקס תלוי בקצב הלחץ הגובר בצירוף הרפיה של שרירים במערכות המהדקות את הסוגר העליון שמבדיל קנה לוושט והסוגר התחתון בין הוושט לקיבה. הרפיה כזו היא אופיינית במצב של עייפות פיזית של הגוף ורצון לנוח או אפילו לישון.
אחרי התקף ריפלוקס נותרת תחושת הצריבה זמן ארוך יותר או פחות. שתייה מרובה של מים בכוחה לשפר את ההרגשה, ובהמשך גם מאכלים רכים כגון ביצה רכה, דייסת קורנפלור ועוד.
ריפלוקס תסמינים
התסמינים של התקף ריפלוקס כוללים, בין היתר, תחושת צריבה באזור הגרון והחזה, טעם מר בפה, בחילות, התפתחות דלקת בוושט, בקיבה (כולל כיב קיבה), כאבים בבטן העליונה ועוד. חשוב לדעת שכמעט כל אחד ואחת מאיתנות נחווה התקף ריפלוקס אחד או יותר (בעוצמה כזו אחרת) מתישהו במהלך החיים. כדי לדעת אם קיימת בעיה שיש לטפל בה כדאי לשאול את עצמנו באיזו תכיפות מתרחשים התקפי הריפלוקס והאם יש קשר ביניהם לדפוסי תזונה (למשל אחרי ארוחות כבדות במיוחד).
אבחון
רבים חושבים שקל לאבחן ריפלוקס, הרי למחלה עצמה קוראים צרבת. מסבר שדווקא לא קל לאבן ריפלוקס נכון. אין בדיקות דימות שבכוחן לסייע בקביעת טיפול נכון לריפלוקס, האבחון וקביעת הטיפול תלויים בניסיונו של רופא המשפחה. לעיתים מבוצע האבחון בשיטת הניסוי וטעייה. הרופא רושם תרופות הידועות כמסייעות להתמודד עם מצב של התקפי ריפלוקס, אם יש שיפור במצב ניתן להניח שאכן מדובר בצרבת ולהתחיל מסלול של שגרת טיפול המשלבת בין שימוש בתרופה שהסתברה כמועילה יחד עם חזרה לתזונה מאוזנת ושגרת חיים בריאה.
הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה
חשוב לדעת שניתן בהחלט להיפטר לחלוטין מצרבת, כל שעליכם לעשות הוא להמשיך ליטול את התרופות שרשם רופא המשפחה, להיוועץ עם הרופא לגבי אימוץ שגרת חיים מאוזנת ובריאה יותר, הוצאה מן הכוח אל הפועל את התוכנית שערכנו עם הרופא (הנוגעת לתזונה, שינה ופעילות גופנית). השלב השלישי בדרך לריפוי מוחלט של ריפולוקס הוא הפחתה הדרגתית בתרופה שרשם הרופא עד כדי הפסקת השימוש בה.
כאמור, שמירה על אורח חיים בריא, על משקל גוף תקין, תזונה בריאה ומופחתת בגורמי צרבת (כמו תבלינים חזקים, מזונות מעובדים וכדומה), והימנעות ממצבי לחץ – יסייעו גם הם להפחתת הסיכוי לריפלוקס.
ומה אם כבר סובלים מריפלוקס חמור?
מצב של ריפלוקס חמור נוצר כאשר התקפי ריפלוקס בעוצמה גדולה יחסית מתרחשים בתכיפות אשר אינה מאפשרת לרקמות באזור שנצרב בחומציות הקיבה להירפא ולהתחדש. ריפלוקס כרוני כזה יכול להסתבך לכדי מצב של כיב בקיבה ("אולקוס"). לכן, חשוב מאוד להיוועץ עם רופא המשפחה ולשמוע המלצותיו בנוגע לטיפול היעיל ביותר במצב. לעיתים יעדיף רופא המשפחה להפנות אותנו לטיפול אצל רופא מומחה בדרכי העיכול, רופא מומחה ב-גסטרואנטרולוגיה.
חשוב לשם לב שתכנית הטיפול בצרבת היא ארוכות טווח ושבסופה הכוונה היא להגיע למצב בו אין צורך ליטול את התרופה נוגדת צרבת שנרשמה לנו (על ידי רופא המשפחה או המומחה בגסטרואנטרולוגיה).
במהלך התקף ריפלוקס עצמו התסמינים יהיו צריבה עזה באזור מורד הגרון, תחתית קנה הנשימה או צריבה גם בתחתית וגם בפתחו העליון של קנה הנשימה (שם הוא מתחבר לחלל הלוע ומערות האף). בהמשך יהיה גם טעם מר בפה. במצב של ריפלוקס כרוני יופיע סימפטומים של בחילות, הקאות, כאב בטן, כיב בקיבה ("אולקוס") ועוד.
תלוי, אם תפעלו לפי המלצות הרופא, תיעזרו בתרופה שרשם הרופא, אמצו את שגרת התזונה והפעילות הגופנית שהרופא ממליץ עליה, מי שפועל כך בהחלט יכול להיפטר מהתקפי הריפלוקס לעד.
כבר קרו מקרים בהם ריפלוקס גרם למי שחווה את ההתקף למוות. מוות כזה נגרם כתוצאה מחנק שמתרחש כאשר תוכן הקיבה עולה ונשפך אל תוך קנה הנשימה עד שהלה נסתם ולא מאפשר המשך הזרמת אוויר אל הריאות.
גם אם הצרבת היא רק "מציקה" חשוב לטפל בה היות וצרבת שאין מטפלים בה עלולה להחמיר ואף להפוך לצרבת כרונית.
צרבת כרונית עלולה לגרום לנזקים לקנה הנשימה, הסמפונות (צינורות אוויר אל הריאות המתפצלים מקנה הנשימה), אזור החיבור בין הקנה לוושט (במעלה הגרון) האזור בו הוושט מחובר אל הקיבה.לנזקים כאלה, ככל שיצטברותהיה השפעה לרעה על איכות החיים של מי שסובלים מריפלוקס כרוני.
קל מאוד למנוע התקף ריפלוקס, אפשר גם להיפטר מצרבת כרונית. כל מה שצריך לעשות הוא הקפדה על תזונה מאוזנת ואורח חיים פעיל. חשוב שמי שחש בתסמינים של ריפלוקס (אפילו אם זה קרה רק כמה פעמים ובמרווחי זמן ניכרים בים התקף להתקף) יפנה אל רופאה המשפחה כדי לקבל אבחון. במידה וצריך ימליץ הרופא על נטילת תרופה נוגדת צרבת. חשוב מאוד לא להתרגל להתמודד עם הצרבת לאורך זמן בדרך של נטילת תרופה נוגדת צרבת בלבד ותו לא. חשוב מאוד לשנות הרגלי חיים כדי לאפשר למערכת העיכול שלנו לפעול כהלכה ללא שמתפתחים בה נפחי גז כשמעליהם כלואה תכולה ממיצי ושאריות האוכל שנמצאים בתהליך עיכול בקיבה.
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי
