סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם - איך אפשר להידבק ומה מומלץ לעשות כדי להילחם בו - כל התשובות במאמר שלפניכם
סרטן צוואר הרחם - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
סרטן צוואר הרחם (Cervical Cancer) הוא מסוגי הסרטן היחידים שבהם אפשר ממש להידבק, מפני שהגורם העיקרי לו הוא וירוס הפפילומה המועבר בין חולים במגע מיני, והגורם להופעה של יבלות שבחלק מהמקרים מתפתחות לגידולים ממאירים בצוואר הרחם.
מדי שנה, חולות ברחבי העולם כ-500,000 נשים בסרטן צוואר הרחם, כמחצית מהן לא ישרדו את הסרטן. סרטן צוואר הרחם הוא קרצינומה, או גידול שמורכב מתאי קשקש (בדומה לסרטן פי הטבעת, סרטן ראש וסרטן בצוואר, שלושתם סוגי סרטן שקשורים לתאי קשקש, ושלושתם מושפעים מוירוס הפפילומה האנושי).
בשלב הטרום סרטני, הגידולים בצוואר הרחם מתפתחים לאט. אולם מרגע שהגידול הופך ממאיר – התפתחותו מהירה באופן מפתיע. בישראל, נהוג חיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי, הגורם ליותר מ-95% ממקרי סרטן צוואר הרחם, ועל כן, סוג זה של סרטן הוא בין הפחות נפוצים ביחס לסוגי הסרטן בארץ.
ממה נגרם סרטן צוואר הרחם, וכיצד ניתן למנוע אותו? איך מאבחנים סרטן בצוואר הרחם, והאם חשוב להיבדק באופן שגרתי? על כל אלה ועוד – לפניכם.
במאמר זה תקראו על:
מהו סרטן צוואר הרחם?
צוואר הרחם, הוא האזור בגוף האישה שמחבר בין הנרתיק לרחם עצמה. זהו למעשה מעין צינור חלול, דרכו עובר הזרע לאחר יחסי מין לכיוון הביצית להפריה, דרכו גם עובר התינוק במהלך הלידה. בצוואר הרחם תאי אפיתל, המושפעים מחלבון שנמצא בוירוס הפפילומה האנושי (HPV – Human Papiloma Virus).
ברוב המכריע של מקרי הסרטן בצוואר הרחם, הגורם הוא חשיפה לוירוס זה. במקרה של חשיפה לוירוס, עלולה להתפתח מחלת קונדילומה – יבלות באזור איברי המין, יבלות אלה הן ברוב המקרים לא סרטניות בשלבים המוקדמים שלהן, והן משתנות לאט – אולם במקרים רבים, הן מתפתחות לגידולים ממאירים באזור צוואר הרחם.
הגיל הממוצע של הנשים הסובלות מסרטן בצוואר הרחם הוא העשור החמישי לחיים, בין הגילאים 40 ל-50. ברוב המקרים, אבחון סרטן צוואר הרחם מבוצע לאחר שנים של התבססות הנגיף באזור והתפתחות איטית של יבלות באין מפרע.
שכיחות סרטן צוואר הרחם והגורמים לו
מוערך כי מעל 99% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם נגרמים בעקבות חשיפה לוירוס הפפילומה. מכיוון שכיום נהוג חיסון לוירוס זה בגילאים שלפני תחילת הפעילות המינית, שכיחות הסרטן בצוואר הרחם בישראל ירדה באופן משמעותי. כיום, מוערך כי בכל שנה מאובחנות כחצי מליון חולות חדשות בסרטן צוואר הרחם, וכמחצית מהן לא תשרודנה את המחלה.
בישראל, שכיחות המחלה ירדה באופן דרמטי מאז הוכנס חיסון וירוס הפפילומה לשגרת החיסונים של נערים ונערות בגילאי בית הספר, עוד לפני תחילת השלב בו הם צפויים להיות פעילים מינית. בישראל כיום, מאובחנות בכל שנה כמה מאות נשים החולות בסרטן צוואר הרחם, ומוערך כי שכיחות סרטן זה באוכלוסייה עומדת על כחמישה מקרים לכל 100,000 נשים.
כאמור, הגורם המרכזי לסרטן בצוואר הרחם היא חשיפה לוירוס הפפילומה האנושי, HPV. החשיפה לוירוס מתבצעת בעיקר דרך מגע מיני, ומפתיע לציין כי שימוש בקונדום כאמצעי מניעה לא תמיד מונע את החשיפה, מפני שתיתכן חשיפה גם במגע באזור איברי המין, גם במקרים של מגע מיני מוגן ושימוש בקונדום.
גם גברים יכולים להיות נשאים של וירוס הפפילומה ולסבול מקונדילומה (שעלולה להתפתח לסוגים אחרים של סרטן, כמו למשל סרטן בפי הטבעת, סרטן האשכים וסרטן הערמונית), גבר שהוא נשא של הוירוס, יוכל להעביר אותו לפרטנריות שלו למגע המיני.
לווירוס הפפילומה האנושי מספר רב של זנים (מעל 100 תתי זנים שונים), אולם רק כ-40 מתוכם הם האחראיים להתפתחות של סרטן בצוואר הרחם. נשים פעילות מינית שיש להן הרבה פרטנרים למגעים המיניים (גם בשימוש בקונדום, כאמור), ונערות שהתחילו להיות פעילות מינית בגילאים צעירים יחסית - חשופות יותר להדבקה בסרטן צוואר הרחם. עישון מעלה את הסיכון להתפתחות של סרטן בצוואר הרחם לאחר חשיפה לנגיף.
עד 80% מהנשים עד גיל 70 שתחשפנה לוירוס הפפילומה האנושי, לא תפתחנה סרטן צוואר הרחם בעקבות חשיפה זו.
בתמונה: המחשה של התפתחות סרטן בצוואר הרחם
איך מתפתח סרטן צוואר הרחם?
כאמור, הרוב המכריע של סרטן צוואר הרחם, נובע מהדבקה בוירוס הפפילומה האנושי. בשלב הראשון לאחר ההדבקה, עלולים להתפתח נגעים טרום סרטניים המכונים קונדילומות. אלו הן יבלות שמתפתחות לאו דווקא באזור הנרתיק וצוואר הרחם – הן עלולות להתפתח גם באזור שפתי איבר המין הנשי ואפילו באזור פי הטבעת. גם גברים עלולים לפתח קונדילומות באזור איברי המין.
נגעי קונדילומה הם ברוב המקרים לא סרטניים בשלבי ההתפתחות הראשונים שלהם, וברוב המקרים החולים בקונדילומה יכולים להחלים מן הנגעים (בדרך כלל בשימוש בקרמים למריחה חיצונית ולעיתים גם בטיפול כירורגי מקומי להסרת הנגעים) מבלי להידבק בסרטן.
התסמינים האופייניים בסרטן צוואר הרחם
חשוב לדעת כי בדרך כלל ההדבקה בוירוס הפפילומה והתפתחות של קונדילומה או של סרטן בצוואר הרחם הוא נטול תסמינים, לפחות בשלבים הראשונים שלו. רק לאחר שהתפתחות תאי הקשקש באזור הנגוע הופכת ממאירה, חלים שינויים שניתן לזהות אותם, כמו למשל הופעה של דימומים חריגים בין ווסתות או לאחר קיום יחסי מין, או כאבים בבטן התחתונה או באזור האגן.
לעיתים רחוקות יופיעו תסמינים נוספים, כמו הפרעה במתן שתן, כאבי גב, בצקות ברגליים ונוספים. בכל מקרה, במקרה של סרטן צוואר הרחם חשוב להיבדק לוירוס הפפילומה אצל רופא הנשים בבדיקות שגרתיות ולא לסמוך על הופעת התסמינים, בעיקר אצל נערות ונשים שהן פעילות מינית עם פרטנרים מתחלפים.
מניעה של סרטן צוואר הרחם
בעוד הרגלי חיים בריאים (כמו למשל הימנעות מעישון, צריכת מזונות בריאים והפחתת מזונות תעשייתיים ומעובדים, וכדומה) עשויים להשפיע באופן משמעותי על הסיכויים לסוגים שונים של סרטן - יש סוגים שונים של סרטן שאי אפשר למנוע (למשל, מפני שהרכיב הגנטי בסיכויי ההדבקה הוא דומיננטי), סרטן צוואר הרחם הוא לא אחד מהם.
את ההדבקה בסרטן צוואר הרחם, שהיא סביבתית, אפשר למנוע ברוב המכריע של המקרים, בקיום יחסי מין עם פרטנרים בטוחים וקבועים (וכמובן, הקפדה על שימוש בקונדום כאמצעי מניעה, כאמור הקונדום אינו מונע באופן מוחלט הדבקה בוירוס הפפילומה, אולם הוא מפחית את הסיכויים לחשיפה).
בנוסף להרגלים מיניים מתאימים, חשוב להיבדק בבדיקת פאפ, אודותיה נרחיב בהמשך, באופן קבוע רצל רופא הנשים
בדיקת פאפ, ואבחון סרטן בצוואר הרחם
בדיקת פאפ (PAP Smear) היא בדיקה פשוטה שמבוצעת בביקורים שגרתיים אצל רופא הנשים, ומומלץ בישראל לכל אישה, החל מגיל 20 ועד לגיל 70, לבצע בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, לאיתור נוכחות של וירוס הפפילומה באיבר המין.
מדובר בבדיקה פשוטה ומהירה, במהלכה יוחדר אל צוואר הרחם משטח צר וארוך, ותינטל דגימה מתאי האפיתל באזור. את דגימת הרקמות שנלקחה ישלח רופא הנשים למעבדה לבדיקה לנוכחות הוירוס. את הבדיקה מומלץ לעשות בערך באמצע החודש מבחינת המחזור החודשי ולפחות שלושה ימים לאחר קיום יחסי מין.
בתוצאות בדיקת הפאפ נמסר פירוט בנוגע לנוכחות של תאי וירוס הפפילומה. אלו הן תוצאות הבדיקה האפשריות:
- Inadequate Pap Smear – משטח שאינו מאפשר בדיקה. תשובה כזו מגלה כי כמות התאים שניטלו בדגימה או איכות הדגימה לא איפשרה את קיום הבדיקה. זו למעשה אינה תשובה אבחנתית, אלא מסר שכדאי לבצע את הבדיקה שנית.
- Negative for Neoplastic Cells – הבדיקה תקינה
- Benign Pap Smear Changes – אובחן מצב פתולוגי בצוואר הרחם אולם בדרך כלל המצב אינו קשור לסרטן צוואר הרחם, אלא ברוב המקרים מדובר בזיהום דלקתי או בשינוי שפיר (שאינו ממאיר). בגל מקרה, יומלץ על המשך מעקב.
- Atypical Squamous Cells (ASC) – נמצאו תאי אפיתל שעברו שינויים מבניים, וחשוב להמשיך לעקוב
- Atypical Glandular Cells of Undetermined Significance (AGUS) – נמצאו תאי בלוט שעברו שינוי מבני, חשוב להמשיך לעקוב
- High Grade Squamous Intraepithelial Lesion (HGSIL) – שינויים טרום סרטניים בתאי האפיתל עם חשש להתפתחות התחלתית של סרטן צוואר הרחם, יש לטפל בנגעים שאותרו
- CIN 1, 2, 3 – עיוות של תאי האפיתל, בדרגה 1 בדרך כלל מדובר בשינויים שנגרמים מזיהום והם אינם ממאירים, במצבים 2 ו – 3, האבחון יחייב המשך בירור, מעקב, ובחלק מהמקרים גם טיפול.
על מנת לבצע בדיקה מעמיקה יותר מהפאפ, ייתכן ותתבקשו על ידי הרופא לעבור בדיקת קולפוסקופיה, שתפקידה גם כן לאתר מחלות ונגעים בצוואר הרחם ביניהם סרטן צוואר הרחם.
החיסון לוירוס הפפילומה – עד כמה הוא יעיל במניעת סרטן צוואר הרחם?
בישראל, מוצע חיסון גרדסיל כחלק משיגרת החיסונים בגילאי העשרה, לפני תחילת הפעילות המינית. שני סוגים של חיסונים מוצעים בישראל: גרדסיל 4 המגן מפני ארבעה תתי זנים שונים של הנגיף (6, 11, 16 ו-18) הגורמים קונדילומה; וגרדסיל 9, המגן מפני תשעה תתי זנים של הנגיף (6, 11, 16, 18, 31,33, 45, 52 ו-58).
החיסונים ניתנים לנערים ונערות בכיתה ח' ומי שלא קיבלו אותה בבית הספר זכאים להשלים את החיסון, ללא עלות, בין הגילאים 14-18, במסגרת קופת החולים. החיסון ניתן לשריר הזרוע בשתיים או שלוש מנות, בהפרשים של חצי שנה או חצי שנה ועוד חודשיים.
כאמור, שני סוגי החיסונים אינם מגנים בפני כל תתי הזנים של וירוס הפפילומה ולכן ניתן לומר כי הם אינם מגנים במאה אחוזים בפני הידבקות בוירוס, אולם שיעורי סרטן צוואר הרחם הפוחתים בישראל והמחקרים המגבים את מתן החיסונים, מצביעים על יעילות החיסונים ביחס למיעוט תופעות הלוואי שלהם.
מומלץ לבנות ולבנים לקבל את חיסון הגרדסיל בסביבות כיתה ח' ולפני תחילת הפעילות המינית, על מנת להפחית את הסיכויים לחלות קונדילומה שתתפתח עם השנים לסרטן צוואר הרחם.
לאחר האבחנה – הטיפול בסרטן צוואר הרחם
מעל מחצית ממקרי סרטן צוואר הרחם מתגלים בשלבים המוקדמים שלו, תודות לבדיקות פאפ שגרתיות. בשלבים מוקדמים אלה של המחלה, סיכויי הריפוי עומדים על כ-85%. אם הסרטן מפושט, הסיכויים לריפוי יורדים.
הטיפול בסרטן צוואר הרחם מערב בדרך כלל כריתת רחם, לעיתים לצד כריתת השחלות והחצוצרות. לא אחת הניתוח לבד אינו מהווה פתרון מספק וישולבו בתהליך הטיפולי גם טיפולים כימותרפיים ו/או טיפולים ביולוגיים. ברוב המקרים נשים שחולות בסרטן צוואר הרחם יאבדו את היכולת להרות וללדת, ועל כן, נשים רבות שמאובחנות כחולות בסרטן צוואר הרחם בגילאים צעירים ולפני בניית המשפחה, בוחרות לעבור תהליך של הוצאה והקפאה של ביציות לקראת שלבי תכנון המשפחה בעתיד.
לתיאום תור מהיר לבדיקת קולפוסקופיה - הנציגים שלנו ישמחו לעמוד לרשותך - המכונים המובילים בישראל!
למענה המהיר ביותר התקשרי 073-7819779 או השאירי פרטים בטופס למטה ונציג יחזור אלייך בהקדם
רוב המקרים של סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי וירוס ממשפחת וירוס הפפילומה האנושי (הידוע גם כ-HPV). אבל לא כל הסוגים של וירוס הפפילומה משפיעים על היווצרות סרטן צוואר הרחם. ורוב הנשים שנדבקות בווירוס, לא יפתחו סרטן צוואר הרחם
החיסון נגד HPV לצעירות הוא יעיל ומקטין את הסיכוי לחלות בסרטן צוואר הרחם, אך אין הוא מגן לחלוטין במניעת הסרטן, כיוון שיש לו מספר זנים ולא על כולם מגן החיסון. ההמלצה היא לבצע בדיקת סקר תקופתית של משטח צוואר הרחם (בדיקת פאפ)
שימוש בגלולות למניעת הריון למשך מעל ל-5 שנים יכול להגביר את הסיכון לסרטן צוואר הרחם
נדיר שסרטן צוואר הרחם יופיע לפני גיל 30. מחצית מהנשים שאובחנו בסרטן צוואר הרחם היו צעירות מגיל 50 ומחצית היו מבוגרות מגיל 50
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
לפרטים על בדיקת קולפוסקופיה
השאירי פרטים ואנחנו מייד חוזרים
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי