פיברומיאלגיה
פיברומיאלגיה - כל מה שחשוב לדעת, איך מאבחנים ואיך מטפלים, במדריך שלפניכם
פיברומיאלגיה - המדריך עם כל המידע הרפואי והמעודכן
ללא תסמיני דלקת, ללא עיוות של מפרקים – פיברומיאלגיה היא תסמונת (כלומר, אוסף של פתולוגיות) חדשה יחסית בנוף הראומטולוגי, וביחד עם זאת – עד 8% מהאוכלוסייה, בעיקר נשים, יאובחנו במהלך חייהם כסובלים מפיברומיאלגיה. הם יסבלו ממצב כרוני והתמודדות יום יומית עם כאבים מפושטים, מתקופות של החרפה בכאב ולצידן תקופות של הקלה.
האם יש תרופה לפיברומיאלגיה? כיצד מתמודדים עם התסמונת? כיצד מטפלים בה ואילו שינויים באורח החיים עשויים לסייע ולהפחית את התקפות הכאב? על כך ועוד, לפניכם.
במאמר זה תקראו על:
מה זה פיברומיאלגיה וממה היא נגרמת?
פיברומיאלגיה (פיברו – סיבי השריר; אלגיה – כאבים), או בעברית "דאבת השרירים", היא תסמונת מרובת ביטויים, שהתסמין המאפיין אותה בעיקר הוא כאב כרוני שאינו חולף. הכאב מורגש בשרירים, ברקמות החיבור, ואף בעצמות, מדובר בכאב שפוגע באיכות החיים, ביכולתו של החולה לשמור על שיגרת חיים תקינה, לעבוד ולתפקד, ולא פחות חשוב – בשמחת החיים.
פיברומיאלגיה היא מצב כרוני, במהלכה יש תקופות החמרה והתקפות כאב, כמו גם תקופות של רגרסיה. מספר רב של תסמינים מאפיין את תסמונת הפיברומיאלגיה ולכאורה קשה לקשר ביניהם אצל כל חולה, מפני ששילוב התסמינים הוא אינדיווידואלי.
פיברומיאלגיה אינה מחלה אלא תסמונת. תסמונת היא אוסף של תסמינים אופייניים. במקרה של פיברומיאלגיה, כאמור, ישנם תסמינים מרכזיים המשותפים לכל החולים, וישנו ערב רב של תסמינים נלווים במעין מפה ייחודית לכל חולה. זו כנראה הסיבה לקושי בהכרה בתסמונת כמחלה ולקושי באבחונה עד לאחרונה. תסמונת הפיברומיאלגיה מכונה באנגלית גם FS - Fibromyalgia Syndrome.
כאמור, על פי הערכות בין 4% ל-8% מכלל האוכלוסייה סובלים מפיברומיאלגיה, כאשר מעל 85% מכלל החולים בתסמונת הן נשים. בישראל, מוערך כי מעל 200,000 נשים וגברים סובלים מפיברומיאלגיה, ושיעורי הסובלים מן התסמונת נמצאים בעליה. התסמונת פוגעת יותר בנשים, אולם היא אינה אופיינית במיוחד לקבוצות אתניות, מדינות שונות, גילאים שונים או לפלחי אוכלוסיה ספציפיים אחרים.
רק בשנת 1993 הוכרזה פיברומיאלגיה כתסמונת מוכרת באופן רשמי על ידי הארגון הבין-לאומי לבריאות (ה – OMS), וגם כיום, אבחון פיברומיאלגיה מבוסס בעיקר על סיפור המחלה ועל אבחנה מבדלת (לשלילת מחלות נוספות).
בלתי אפשרי כיום לאבחן פיברומיאלגיה באמצעות בדיקות כמו למשל בדיקות דם, דימות או אחרות, מפני שהתסמונת אינה גורמת לעלייה במדדי הדלקת (אותה ניתן לזהות בבדיקת דם), היא אינה גורמת לעיוות פיזיולוגי הגורם לכאבים, אותו ניתן לאתר בבדיקות דימות כמו אולטרסאונד, ועוד לא נמצאו מדדים מדידים אחרים שניתן לאתר בבדיקות רפואיות לאבחון קליני של התסמונת.
התסמינים של פיברומיאלגיה
- כאבים כרוניים ומפושטים (ללא מוקד ברור באזור מסויים בגוף) במשך מעל שלושה חודשים. מרבית החולים בפיברומיאלגיה מתארים כאבים בעצמות ובשלד, במערכת השרירים ובמפרקים, בעיקר בגפיים, בגב ובצוואר.
- מרבית המטופלים מתארים החמרה בכאבים בשעות הבוקר. ניראה כי שינוי תנוחה ומנוחה אינם מקלים על הכאבים.
- רגישות לכאב במגע – הוגדרו 18 "נקודות כאב" אופייניות לתסמונת, כאשר לחיצה על לפחות 11 מהן גורמת לחולה כאב. כמה מנקודות הכאב הבולטות: משני צידי הצוואר, בשתי הברכיים, בשני המרפקים מקדימה, באזור שרירי הטרפז אשר בשכמות, בחלק העליון של הישבן ועוד.
- הפרעה דרמטולוגית: רגישות יתר של העור, תחושת עקצוצים, גרד, אטופיק דרמטיטיס, אקזמות בעור ועוד
- חולשה, עייפות, שינה טרופה ובהפסקות – גם במהלך שנת הלילה וגם במהלך היום, אופייני לראות חולים בפיברומיאלגיה תשושים – מכיוון שאיכות השינה נמוכה והם סובלים משינה קטועה ולא איכותית או מרעננת.
- הפרעות של מערכת העצבים: נטייה לרגזנות, שכחנות המכונה לעיתים "פיברו-פוג" (בתרגום חופשי: "עננות פיברו") המתארת קשיים בלימודים, בריכוז, בזיכרון, ובקוגניציה.
- הפחתה באיכות הראייה.
- כאבי ראש, מיגרנות, בעיות בשיווי משקל, סחרחורת.
- תסמיני דיכאון או חרדה.
בכ-60% מן המקרים, הסובלים מפיברומיאלגיה יסבלו גם מתסמונת המעי הרגיש (תסמונת שבה החולה סובל מעצירות ושלשול לחילופין) לצד תחושת נפיחות בבטן, כאבי בטן או עוויתות מעי. 65% מהנשים הסובלות מפיברומיאלגיה מתארות גם דלקות חוזרות או מחלות כרוניות בדרכי השתן ו/או המין. מקרים מדווחים מתארים עוד מגוון נרחב של תסמינים אצל חולות וחולי פיברומיאלגיה, ביניהן טנטון באוזניים, שינוי בתפישת הטעם וטעם מתכתי אופייני בפה, נטייה לאלרגיות ועוד.
איך מאבחנים פיברומיאלגיה
כיום, מקובל לאבחן פיברומיאלגיה על בסיס רגישות ב-18 נקודות הכאב (על פי ההגדרה התיאורטית החולה יגיב ללחץ שווה ערך של כארבעה ק"ג על לפחות 11 מתוך 18 נקודות הכאב) וסיפור המחלה והתסמינים. עם זאת, חולי פיברומיאלגיה בדרך כלל מופנים לשורת בדיקות המשמשות על מנת לשלול מחלות דלקתיות, ויראליות, עיוותים במבנה השלד ואחרים – לא אחת, הסובלים מפיברומיאלגיה סובלים לצד התסמונת גם מדלקות פרקים, מתסמונת התשישות הכרונית (CFS, או התסמונת שפעם כונתה "מחלת היאפים"), וממחלות ותסמונות נוספות.
פיברומיאלגיה אינה מחלה פרוגרסיבית, והיא אינה מחריפה עם השנים. היא גם לא גורמת למחלות ראומטולוגיות נוספות. על כן, במקרים של הופעת עיוות, אדמומיות או נפיחות במפרקים – חשוב לפנות לאבחון והערכה מחודשים, וייתכן כי האבחון בפיברומיאלגיה שגוי או שישנן מחלות ראומטולוגיות נוספות ברקע.
הטיפול הגופני והנפשי בפיברומיאלגיה
מי שאובחן כסובל בפיברומיאלגיה, עשוי לבחור להיעזר בתרופות מסוגים שונים (מייד נרחיב אודות הטיפול התרופתי בפיברומיאלגיה), אולם בתסמונת זו בפרט, גם שינויים באורח החיים ושיטות טיפול פרא-רפואיות, עשויים להביא עימם הקלה גדולה.
פיברומיאלגיה טיפול - הטיפול התרופתי בתסמונת עשוי לכלול נוגדי כאב (כמו טרמדול) בתקופות של החרפה או התפרצות, ותרופות המשפיעות על אופן עיבוד הכאב במוח (כגון אמיטריפטילין או פרגבאלין). תרופות נוגדות דיכאון וחרדה גם הן נפוצות בחולי פיברומיאלגיה, ביניהן סימבלטה, ציפרלקס, אלטרול ונוספות. בחלק מן המקרים נמצאה יעילה התרופה ליריקה, שהיא במקור תרופה נוגדת אפילפסיה.
טיפולים פרא-רפואיים לפיברומיאלגיה
שורה של טיפולים המסייעים לאיזון הגוף והנפש נמצאו יעילים בהתמודדות עם התפרצות של מחלת הפיברומיאלגיה, ביניהם:
- טיפול במים: שהייה במים חמימים נמצאה כמפחיתה נקודתית הן את הכאב והן את המתח הנפשי המאפיין חולי פיברומיאלגיה. טיפולי הידרותרפיה, פעילות גופנית במים – ואפילו אמבט חם, עשויים לשפר את רמת הכאב באופן נקודתי
- טיפולי גוף – נפש: נמצא כי טיפולים כמו דמיון מודרך וסוגסטיות, מיינדפולנס ותרגול מדיטציות, דיקור ואחרים, מסייעים להתמודד בהצלחה עם התקפי כאב כתוצאה מפיברומיאלגיה, כמו גם להפחית את רמת הכאב ואת תדירות התקפי הכאב בטווח הארוך
- טיפולים התנהגותיים וקוגניטיביים: שיטות טיפול דוגמת CBT נמצאו יעילים בחלק מן המטופלים ליצירת חוויית התמודדות שונה, וטובה יותר, עם חוויית הכאב במחלה, כמו גם להפחתת מתח על התסמינים האופייניים לו (כמו יתר לחץ דם, קשיים בתפקוד, קשיים בריכוז, וכדומה)
הבחירה בסוג הטיפול אצל חולי פיברומיאלגיה היא אישית, כמו גם תוצאות הטיפול, אולם ככלל, ניראה כי הבחירה בטיפול פרא-רפואי וקבלת תמיכה בהיבטי הגוף-נפש של המטופל, בשילוב מטפל אמפאטי ומנוסה ובאופן קבוע – משפרים את ההתמודדות עם פיברומיאלגיה, לצד הטיפול הרפואי שהוא היום מוגבל בהיצע האפשרויות להתמודדות עם התסמונת.
בשל הקשר בין פיברומיאלגיה לבין דיכאון, חרדות, קשיי ריכוז, נדודי שינה ותסמינים נפשיים אחרים – מסגרת טיפולית שתתייחס להיבטים אלה (כמו פסיכותרפיה, דמיון מודרך, הילינג, פרחי באך, או אחרות) היא מהותית בהתמודדות עם פיברומיאלגיה.
טיפול בפיברומיאלגיה בתא לחץ - ממצאים חיוביים מפתיעים
מחקר חדש בחן שאלה שהדעות לגביה חלוקות כבר זמן רב, האם ניתן לטפל בפיברומיאלגיה בתא לחץ? המחקר הראה ממצאים מפתיעים, לפיהם לתא לחץ עשוי להיות השפעה חיובית בשיפור הכאב, העייפות, התפקוד והפרעות השינה בחולי פיברומיאלגיה, והראה שתופעות הלוואי שנצפו במחקר היו הפיכות.
המחקר אסף נתונים מ-9 מחקרים שונים שבוצעו על 288 חולים וסיכם את הנתונים עבורם. עורכי המחקר ציינו במאמר המדעי שפרסמו כי תופעות לוואי נצפו ב-24% מהחולים וכ-7% הפסיקו את הטיפול עקב אותן תופעות לוואי. עם זאת, הם ציינו כי מתוך אותן תופעות לוואי, לא נצפו תופעות לוואי חמורות או סיבוכים משמעותיים. הם הוסיפו כי יש לבצע מחקרים נוספים כדי להעריך את הנכונה ביותר בה יש לטפל בתא לחץ בחולי פיברומיאלגיה.
שינויים באורח החיים שיסייעו להתמודד עם פיברומיאלגיה
יש מחקרים הקושרים בין אורח חיים לא בריא לבין פיברומיאלגיה, ובעוד פיברומיאלגיה היא מחלה כרונית – ניתן בשמירה על אורח חיים בריא להפחית באופן משמעותי את המרווחים בין התקפות כאב כמו גם את דרגת הכאב במהלך החרפה במצב. הנה כמה המלצות:
- תזונה נכונה: שמירה על משקל גוף תקין, הקפדה על תפריט המכיל שפע של חלבונים וסיבים תזונתיים, כמו גם ויטמינים ומינרלים, הימנעות מחומרים מלאכותיים, ממתיקים, צבעי מאכל וחומרים משמרים באוכל, והפחתת הצריכה של קפאין – עשויים לסייע. כמו כן, מטפלים ימליצו על איתור רגישויות במזון, בדרך כלל באמצעות "דיאטת אלימינציה" המאפשרת לאתר רכיבי מזון המעוררים תגובה אלרגית של הגוף. יש הקושרים פיברומיאלגיה עם נוכחות קנדידה בגוף – הפחתת סוכרים ופחמימות פשוטות תסייע להתמודד עם קנדידה ואולי להקל על תסמיני הפיברומיאלגיה
- פעילות גופנית: נראה כי הבחירה לשמור על שיגרת פעילות גופנית קבועה ומתאימה ליכולות היא מהותית בהתמודדות עם פיברומיאלגיה. תחומי פעילות המאפשרים שיפור בגמישות, פעילות ממוקדת ולא בהכרח אתלטית, עשויים להתאים יותר לחולי פיברומיאלגיה. בין אלה נמנה ראשית את השחייה (נזכיר כי השהייה במים נמצאה כמועילה להתמודדות עם פיברומיאלגיה) ואת אימוני הפילאטיס המבוצעים בשכיבה ובהתאמה ליכולות המטופל
- הפחתת מתח בשגרת החיים: מתח הוא מעורר מחלה שאחראי על ההיבטים הפסיכוסומאטיים של מעל 80% מהפתולוגיות הנפוצות במאה ה-21. בהתמודדות עם פיברומיאלגיה, מסייע לבחור דרכים להפחתת המתח בשגרת היום יום – כמו הפחתת כמות הפעילויות בכל יום, תרגול מדיטציה או מיינדפולנס, ובחירה מודעת להשאיר, לפחות בחלק מהזמן ביום, את המתח מאחור.
מסגרות מומלצות ועלויות לטיפול בפיברומיאלגיה
הטיפול בפיברומיאלגיה הוא טיפול אינטגרטיבי, הנדרש הן לביקורת רפואית והן להיבטים פרא-רפואיים והיבטי גוף נפש, לצד סיוע באימוץ אורח חיים בריא ופעיל יותר, דיאטה מתאימה ושכרת פעילות גופנית. בחולי פיברומיאלגיה, התמיכה מרובת ההיבטים עשויה להיות אופטימלית כאשר מנהל אותה גורם מקצועי מוסמך אחד, בדרך כלל רופא מטעם מרפאה פרטית המתמחה בטיפול ותמיכה בחולי פיברומיאלגיה.
עלויות הטיפול משתנות, בהתאם לבחירת המטופל במסגרת לטיפולי גוף-נפש או פסיכותרפיה שיסייעו להתמודד עם ההיבטים הנפשיים של המחלה (בעלות ממוצעת של כ – 350 ₪ למפגש, או 120 ₪ למפגש במימון קופות החולים); למסגרת לפעילות גופנית קבועה (בממוצע סדר גודל של 200-500 ₪ לחודש לשיעורי פילאטיס שבועיים בהשגחה); וכמובן, להשגחה רפואית שתאפשר פיקוח על המצב הבריאותי והתאמת טיפולים תרופתיים בעת הצורך.
המאמר הרפואי מבוסס בחלקו על מידע מאתר-"https://www.cdc.gov" & "https://www.mayoclinic.org/"
פיברומיאלגיה (דאבת) היא האבחנה אשר מתארת כאבים כרוניים בשלד ובשרירים או רגישות בהם. זה יכול לבוא לבוא לידי ביטוי בכאבים במפרקים, בגידים או בשרירים. לחץ או כאב יכולים להופיע, לא משנה מה אתם עושים. עייפות רבה, דיכאון, חרדות ואפילו כאבי ראש מופיעים לעיתים קרובות יחד עם פיברומיאלגיה.
כאבים באופן כללי בשרירים, בגידים וברקמות עם נוקשות לרוב בבוקר בהתעוררות. הכאבים מכל הצורות ומכל הסוגים, חודרניים, דוקרים, מהסוג של פגיון, עוקצים, מתכווצים, תחושות של קדם שפעת עם כל הסיבוכים האפשריים. אזורים שעברו טראומה או ניתוח לפני המחלה רגישים יותר. כאבים בלסת נפוצים עם קשיים בעת הלעיסה, וכמו כן כאבים בפנים לפעמים בלתי נסבלים וכאבי ראש המוצאים את מקורם בעורף.
פיברומיאלגיה אינה מחלה מדבקת, אלא מדובר במחלה שככל הנראה נגרמת על רקע עצבי ואינה יכולה לעבור בין אנשים שונים. מדובר במחלה אינדיוידואלית שקשורה בסף הכאב ומופעלת על ידי טריגרים שונים כמו לחץ נפשי או טראומה. ולכן, אין אפשרות שהמחלה תדבק או תעבור מאדם אחד לאחר.
פעילות גופנית נחשבת לנדבך מרכזי בתוכנית הטיפול. הפעילות המועדפת היא פעילות בעלת אופי אירובי, כלומר פעילות שמפעילה הן את הלב והריאות והן את מערכת השרירים. הליכה היא דוגמא מצויינת לפעילות כזו וכך גם שחייה, ריקוד ורכיבה על אופניים. חשוב להתחיל בפעילות באופן הדרגתי ולהתמיד בו בצורה סדירה ככל האפשר. טיפולים שונים במים חמים (הידרותרפיה) יכולים גם כן להקל, כמו גם רחצה בחמי מרפא.
הטיפול התרופתי בפיברומיאלגיה מתבסס על מספר תרופות המשפיעות על עיבוד כאב במערכת העצבים המרכזית. חלק מתרופות אלו הן במקורן תרופות נוגדות דיכאון, אך תרופות אלו יעילות גם אצל חולים שאינם סובלים מדיכאון.
פרוצדורות שעשויית לעניין אותך
קשר עם
תודה! בקשתך נקלטה בהצלחה
קביעת תור אונליין בקלות ובמהירות
רק עוד כמה פרטים וסיימנו, אל תשכחו להביא את ההפנייה מרופא המשפחה שלכם וכרטיס מגנטי