פיברומיאלגיה – מה זה, איך מאבחנים ומה אפשר לעשות

פיברומיאלגיה: כאבים ועייפות בלתי פוסקים

פיברומיאלגיה (בעברית: דאבת השרירים) אינה מחלה אלא אוסף של תסמינים (על כן היא מכונה תסמונת), שבדרך כלל המשותף להם הוא כאבים מפושטים, בשרירים, ברקמות החיבור ובשלד. לצד הכאבים הבלתי פוסקים, מי שסובלים מפיברומיאלגיה מתארים בדרך כלל גם תחושה כללים של תשישות ופגיעה משמעותית במצב הרוח, עד כדי כך שחלק מן התרופות המשמשות לטיפול בחולי פיברומיאלגיה הם נוגדי דיכאון.

התסמינים של פיברומיאלגיה חופפים לעיתים לתסמינים של תסמונת המעי הרגיש (IBS) או לתסמונת התשישות הכרונית (CFS, שפעם כונתה "מחלת היאפים"), על כן לעיתים האבחנה המבדלת היא מורכבת. 

איך מאבחנים פיברומיאלגיה?

בניגוד למחלות ריאומטולוגיות אחרות, פיברומיאלגיה היא לא מחלה דלקתית, ובבדיקות דם לא צפויה להימצא עלייה במדדי הדלקת. היא גם לא נחשבת מחלת כשל חיסוני ובדרך כלל אינה גוררת אחריה החרפה במחלות נוספות של כשל חיסוני או מחלות ראמוטולוגיות אחרות (כמו למשל דלקות פרקים). אי אפשר גם לאבחן פיברומיאלגיה על פי בדיקות הדמייה מפני שאין סממנים שאפשר לאתר בבדיקות כאלה. האבחון נשען, אם כן, בעיקר על סיפור הקליניקה של התסמינים שהחולה מספר, ולאחר מכן על שלילה של מחלות אחרות כמו מחלות מפרקים שגרוניות או דלקתיות שעלולות לגרום לכאבים דומים. 

איך מטפלים בפיברומיאלגיה?

מי שחולים בפיברומיאלגיה מתארים בדרך כלל תקופות של דעיכת התסמינים, והתפרצויות. בתקופות של התפרצויות התסמינים פגיעה קשה בשגרת החיים, כולל תסמיני חרדה, כאבים שאינם חולפים במנוחה, קשיי עיכול וקושי משמעותי לשמור על שגרת החיים. הטיפול התרופתי נועד בעיקר להקל על התסמינים בתקופות של התפרצות, והוא נשען בעיקר על חוסמים של קולטני כאב ועל נוגדי דיכאון וחרדה. לצד זאת, שינויים באורח החיים עשויים להביא להקלה משמעותית בתדירות של התפרצויות הפיברומיאלגיה ובחומרתם.

הנה כמה המלצות לשמירה על אורח חיים תקין שיסייע לחיות לצד פיברומיאלגיה:
•    שינויים תזונתיים: שמירה על משקל תקין ועל תפריט בריא לא צפויה לחולל ניסים במצב התסמונת אולם בהחלט תסייע לבריאות הכללים ולחריפות התסמינים, למשל, צריכה מספקת של פירות וירקות תספק שפע של סיבים תזונתיים שיפחיתו את תסמיני המעי הרגיש במהלך התפרצות. צריכה של אומגה 3 תסייע להפחית תחושות של דיכאון חרדה ובלבול, וכן הלאה.
•    פעילות גופנית: בחולי פיברומיאלגיה ההמלצה היא לבחור בפעילות גופנית אירובית, שתעלה את קצב הדופק למשך חצי שעה לפחות, שלוש פעמים בשבוע. אפשר לקחת את הכלב לטיול לילי נעים, אפשר לשחות (השחייה היא מומלצת במיוחד בשל העומס המופחת על השרירים והמפרקים והעיטוף המרגיע של המים), לרכב על אופניים או לצאת לריצה. חשוב, כמובן, להתאים את שגרת הפעילות הגופנית ליכולת.
•    פעילות מרגיעה: מחקרים רבים קושרים בין טיפול CBT, תרגול של מדיטציית מיינדפולנס, דמיון מודרך, אימון של טאי צ'י, ואחרים המקדמים רגיעה ובריאות נפשית, להפחתת התפרצויות של פיברומיאלגיה. 

חשיבות הליווי הרפואי אצל חולי פיברומיאלגיה

מרבית הסובלים מפיברומיאלגיה משלבים בין שינויים באורח החיים לטיפול תרופתי בתקופות של התפרצות המחלה או על בסיס כרוני. רופא מקצועי ומנוסה שמלווה את החולה ומכיר את ההיסטוריה הרפואית שלו יוכל לסייע רבות בהתאמת הטיפולים התרופתיים בתקופות של נסיגת המחלה וגם בהתפרצויות, על מנת לאפשר למטופל לשמור ככל האפשר על שיגרת חיים קבועה ומספקת.