בדיקת פאפ - כל מה שצריך לדעת על הבדיקה

  • טיפים רפואיים
  • Oct 14 2020
  • 11 am

בדיקת הפאפ (בדיקת משטח צוואר הרחם) הינה בדיקה גניקולוגית שגרתית שמטרתה לאבחן שינויים ברקמת צוואר הרחם. במהלך הבדיקה נאספים תאים מצוואר הרחם והם נשלחים לבחינה מיקרוסקופית. בחלק מהמרפאות, בקרב נשים מעל גיל 30, מצרפים לבחינה זו גם בחינה לנגיף הפפילומה (HPV) הידוע כגורם לסרטן צוואר הרחם.

שתי הבדיקות מיועדות לבחון התפתחות תהליכים קדם-סרטניים וסרטניים בצוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם הינו הסרטן השלישי בשכיחותו בנשים בעולם, אחרי סרטן השד וסרטן המעי הגס. סרטן צוואר הרחם יכול להיות קטלני, ומתפרץ לעיתים ללא תסמינים מקדימים. גילוי מוקדם וטיפול בזמן יכולים למנוע התפתחות סרטן. בדיקת הפאפ הינה פרוצדורה שגרתית ובטוחה. 

מומחים רלוונטיים
פרוצדורות שעשויות לעניין אותך

מתי מומלץ לבצע בדיקת פאפ?

לנשים בגילאי 21-65 מומלץ לבצע בדיקת פאפ אחת ל-3 שנים. סל הבריאות כולל בדיקת פאפ אחת ל-3 שנים לנשים בגילאי 35-54, וכן לנשים להן יש אינדיקציה רפואית, בכל גיל. לנשים שאינן נכללות בקטגוריות אלה ניתן לקבל את הבדיקה בהשתתפות עצמית בקופת החולים (ההשתתפות נעה בין 28-97 שקלים). לנשים השייכות לקבוצת סיכון תיתכן דרישת תדירות שונה לבדיקה, וכדאי להתייעץ על כך עם הרופא. הבדיקה מתקיימת בשילוב בדיקה גניקולוגית שגרתית. אם בדיקת הפאפ כוללת גם בדיקת HPV, הבדיקה נדרשת רק פעם ב-5 שנים. 

מהלך הבדיקה

במהלך בדיקת הפאפ, הרופא יחדיר באיטיות מכשיר הנקרא ספקולום לתוך הואגינה. הספקולום משמש לפתיחת תעלת הואגינה ולאפשר גישה לצוואר הרחם. לאחר מכן הרופא ישתמש במטוש או בספקולה כדי לגרד דגימה מתאי צוואר הרחם. במהלך הבדיקה ייתכנו תחושת לחץ וגירוד. 

ההכנה לבדיקה הינה מינימלית ביותר. יש להימנע מיחסי מין, ניקוי פנימי או שימוש בתכשירים רפואיים פנימיים במהלך היומיים שקודמים לבדיקת הפאפ, זאת על מנת שלא להסיר או לחסות תאים אבנורמליים כלשהם אותם אנו מחפשים. בנוסף, חשוב שלא לקבוע את התור במהלך ימי המחזור. 

לאחר הבדיקה את יכולה להמשיך את היום שלך ללא הגבלות. הרופא יעדכן אותך מתי תוצאות הבדיקה צפויות.

תוצאות הבדיקה

תוצאות הבדיקה מתחלקות לשתי קטגוריות רחבות – נורמליות, ואבנורמליות. 

אם התוצאות שלך נורמליות (או שליליות) – מזל טוב! את יכולה להירגע עד לבדיקה הבאה. לא נמצאו בבדיקתך תאים אבנורמליים. חשוב לציין בהקשר זה שהסיכון היחיד הכרוך בבדיקת פאפ היא תוצאה נורמלית שגויה, הנגרמת על ידי הכנה לא נכונה של המטופלת, או גורמים תאיים שמחביאים את התאים האבנורמליים. עם זאת, הזמן הוא לצידך – לסרטן צוואר הרחם לוקח שנים להתפתח, ואם הצליח להתחבא בבדיקה זו, ככל הנראה יזוהה בבדיקה הבאה בעוד שלוש שנים.

אם התוצאות שלך חזרו אבנורמליות (או חיוביות), זה יכול להיות מאחת מכמה סיבות:
•    Benign Pap Smear Changes – ישנם שינויים שפירים שאובחנו בבדיקה, ככל הנראה עקב דלקת או זיהום.
•    Atypical Squamous / Glandular Cells of Undetermined Signifinace (ACUS/AGUS) – ישנם שינויים בתאי אפיתל / בתאים בלוטיים, מגורם לא ידוע. בשלב זה יידרשו בחינות המשך.
•    Squamous intraepithelial lesion – זוהי הגדרה שמשמשת כדדי לציין שהתאי האפיטל שבדגימה עלולים להיות טרום סרטניים. ישנם שתי סיווגים לתאים אלו. אם הם דרגה נמוכה (Low Grade) אז מאפייני הנגע (גודלו, צורתו ומאפיינים נוספים) מראים שאם הנגע יתפתח לסרטן זה יקרה רק מעוד תקופת זמן ארוכה. אם הוא דרגה גבוהה (High Grade), ישנו סיכוי שיתפתח לסרטן תוך זמן קצר יותר. בכל מקרה, ממצא זה דורש בדיקות המשך. 
•    Cervical Intraepithelial Lesion – Neoplasia (CIN) - ישנם שינויים בתאי האפיתל מסוג דיספלזיה. מצב זה מוגדר כטרום ממאירי. ישנם שלוש דרגות לCIN, כאשר דרגה 1 מעידה על זיהום חולף בדרך כלל, ומחייבת מעקב. דרגות 2 ו-3 מחייבים המשך בירור וטיפול. 
•    Squamous Cell Cancer  או  Adenocarcinoma Cells- תוצאות הבדיקה היו כל כך אבנורמליות שהפתולוג כמעט בטוח שמדובר בסרטן של תאי האפיתל או תאים בלוטיים. במצב זה נדרש המשך בירור וטיפול דחוף. 

בין הבדיקות שייתכנו שתדרשו אליהן לאחר תוצאות אבנורמליות הינן קולפוסקופיה (בחינה בה הרופא בוחן את אזור צוואר הרחם בעזרת מיקרוסקופ מיוחד) או ביופסיה, בהתאם לתוצאות.

התחסנתי נגד וירוס הפפילומה – האם עליי לעשות בדיקת פאפ בכל אופן? ומה אם מעולם לא קיימתי יחסי מין?

נגיף הפפילומה האנושי (HPV), הוא שמה של קבוצת וירוסים הפוגעת בעור וברקמות ריריות של איזורים שונים בגוף, וגורמת למצבים ומחלות שונות, כגון יבלות באברי המין, ויבלות בעור, כמו גם סרטן בצוואר הרחם, בפות או בנרתיק, או בפי הטבעת או בפין. לענייננו, HPV נמצא כאחראי ל-90% ממקרי סרטן צוואר הרחם. מסיבה זו החיסון נגד הנגיף נכנס כחיסון שגרתי לתלמידי בית ספר, וניתן גם למתחסנים מבוגרים יותר. 

עם זאת, הנגיף אחראי רק ל90% מהמקרים, ולכן – גם אם התחסנתן נגד הנגיף, או לא קיימתן יחסי מין כלל, מומלץ לעבור בדיקות פאפ שגרתיות לאחר גיל 21, על מנת לאבחן שינויים ולמנוע גם את ה10% הנותרים של מקרי סרטן צוואר הרחם.