/
טיפים רפואיים
/
מיעוט מי שפיר

מיעוט מי שפיר – מה זה ומה זה אומר על ההריון?

ב-40 השבועות הראשונים לחיינו, אנחנו מתפתחים, כמו יצורים ימיים, בסביבה נוזלים. הסביבה הזו היא מי השפיר, שהעובר צף בה ומוקף בה. מי השפיר הם חיוניים להתפתחות הבריאה של העובר, ומצבים של ריבוי או מיעוט מי שפיר הם מצבים פתולוגיים. מהם מי השפיר? מה גורם למצב של מיעוט מי שפיר והאם יש מה לעשות בנידון?

מה הם מי השפיר ולמה הם חשובים כל כך להתפתחות העובר?

מי השפיר מקיפים את העובר בתוך שק ההריון עוד כשהעובר הוא צבר לא מפותח של תאים – ועד ללידה. מקור נוזלי מי השפיר כנראה בפלזמה האימהית, כאשר בשלבים מתקדמים יותר של ההריון, חלק ניכר מנוזל מי השפיר מורכב משתן העובר. מי השפיר מכילים רכיבים שהעובר בולע לאורך כל ההריון, החל בערך מתחילת השליש השני. התנועה בתוך מי השפיר היא זו שמאפשרת את ההתפתחות התקינה של מבנה השלד והשרירים ושל מערכות הנשימה והעיכול. בנוסף, נוזל מי השפיר מאפשר לעובר לנוע במרחב הרחם – ומגן עליו מפני פגיעות. 

מהי הכמות הנורמטיבית של מי שפיר במהלך ההריון?

הרחם הוא שק בגודל של אגרוף ממוצע לפני ההריון ובשבועות הראשונים שלו – והוא גדל לאורך ההריון, ביחד עם העובר ועם כמות מי השפיר שמקיפה אותו. על כן, לאורך כל השליש הראשון להריון, עד השבוע ה -12, הכמות הבריאה של מי שפיר לא תעלה על 50 מ"ל – כרבע כוס בלבד. בסוף ההריון, כמות מי השפיר היא כליטר אחד. ככל שההריון מתפתח, הסיכוי למיעוט מי שפיר עולה, ולקראת סוף ההריון כ -10% מהנשים יסבלו ממיעוט מי שפיר בדרגת חומרה משתנה. 

איך בודקים מיעוט של מי שפיר?

את כמות מי השפיר ברחם, מעריך הרופא המבצע בדיקות מעקב הריון בכל מפגש, ובאופן מוקפד יותר לקראת השבועות האחרונים של ההריון וכן באמצעות אולטרסאונד. הרופא מעריך את נפח מי השפיר מהתבוננות בלבד, כאשר במקרים בהם הוא מעריך כי אכן מדובר במיעוט משמעותי של מי שפיר – ניתן לבחון את כמות מי השפיר באמצעות בדיקות אובייקטיביות ומדוייקות יותר, כמו בדיקת MVP למדידת העומק של כיס מי השפיר (מיעוט מי שפיר בתוצאות בדיקה של פחות מ-2 ס"מ), או בדיקת AFI, במהלכה הרחם מחולק לארבעה חלקים וכמות מי השפיר נמדדת בכל חלק בנפרד. 

מה הסיבות למיעוט מי שפיר?

כאמור, השכיחות של מיעוט מי שפיר עולה ככל שההריון מתקדם, והסיבה הנפוצה ביותר למיעוט מי שפיר היא כתוצאה מירידת מים. כאשר נשללת האפשרות הזו, סיבות נוספות למיעוט מי שפיר עשויות להיות:

•    מום במערכת השתן של העובר
•    עיכוב בגדילה של העובר
•    מומים במערכת העצבים של העובר
•    פגיעה בכליות של העובר, לעיתים בשל ליקויים כרומוזומליים כמו טריזומיה 18
•    פגיעה בכלי הדם של השליה
•    היפרדות שליה
•    מחלות של האם (כמו זאבת)
•    התייבשות של האם
•    סוכרת הריון או רעלת הריון
•    הריון עודף (החל מסוף שבוע 40) והזדקנות השליה

מהם הסיכונים במיעוט מי שפיר?

כאשר מיעוט מי השפיר הוא משמעותי, הוא עלול להשפיע על התפתחות העובר ולעכב את גדילתו. בנוסף, מיעוט מי שפיר מפריע לתנועת העובר ועלול לעכב התפתחות של הגפיים, הכליות, הריאות, והשרירים. בחלק קטן של המקרים, במיעוט קיצוני של מי שפיר ובדרך כלל לצד מחלות ומצבים בריאותיים נוספים של האם ו/או של העובר, הסיכון למות העובר בתוך הרחם או להפלה עולה.

מה עושים במקרה של מיעוט מי שפיר?

כאמור, מיעוט מי שפיר עלול להשפיע על התפתחות העובר ומעלה את הסיכון להפלה ואף למות העובר ברחם, חלילה. על כן, כאשר מאובחן מצב של מיעוט מי שפיר – יש לטפל בו בהקדם. כשמדובר במיעוט קל של מי שפיר, מקובל לבקש מהאם לנוח ולשתות הרבה למשך כמה ימים. ולאחר מכן מבוצעת הערכה מחודשת של כמות מי השפיר. במקרה של מיעוט קיצוני בכמות מי השפיר, ייתכן שיומלץ על שמירת הריון במסגרת בית החולים. במקרים של מיעוט מי שפיר עם חשד לפגיעה בהתפתחות העובר או בליווי מחלות נוספות של האם כמו למשל סוכרת הריון או רעלת הריון – ייתכן שיומלץ על זירוז לידה, במיוחד אם ההריון בן 37 שבועות או יותר.