מצאו רופא

דף הבית / המגזין

טיפים רפואיים

פוליציטמיה – עודף בכדוריות דם אדומות

נכתב על ידי צוות אתר MIOKפורסם 3.3.2025

פוליציטמיה היא הפרעה דם המאופיינת בעלייה בכמות כדוריות הדם האדומות בגוף, מעבר לערכים התקינים. מצב זה מוביל לעלייה בצמיגות הדם, הפוגעת בזרימתו התקינה דרך כלי הדם ועלולה לגרום לסיבוכים חמורים, כולל קרישי דם, שבץ מוחי והתקפי לב. למרות שבחלק מהמקרים פוליציטמיה היא מחלה ראשונית (פוליציטמיה ורה), במקרים רבים היא מופיעה כתגובה למצבים אחרים בגוף (פוליציטמיה שניונית). הבנת הגורמים, זיהוי התסמינים ובחירת הטיפול המתאים הם המפתח לניהול יעיל של המחלה ולמניעת סיבוכיה.

דמנו הוא רקמה מורכבת, המורכבת מתאים שונים השוחים בפלזמה – כדוריות דם אדומות, כדוריות דם לבנות וטסיות. כדוריות הדם האדומות (אריתרוציטים) הן התאים הנפוצים ביותר בדם, ותפקידן העיקרי הוא הובלת חמצן מהריאות לרקמות הגוף ופינוי פחמן דו-חמצני. ייצורן מתרחש במח העצם, בתהליך המכונה אריתרופוייזיס, המווסת על ידי ההורמון אריתרופויאטין (EPO) המיוצר בעיקר בכליות בתגובה לרמות נמוכות של חמצן ברקמות.

כאשר מספר כדוריות הדם האדומות עולה על המצופה (המתבטא בעלייה בהמוגלובין, המטוקריט או ספירת הכדוריות האדומות), מתפתחת פוליציטמיה. מצב זה יכול להיות תוצאה של הפרעה גנטית או מולדת (פוליציטמיה ראשונית), או להופיע כתגובה פיזיולוגית לגירוי אחר, כמו היפוקסיה או הפרשה מוגברת של אריתרופויאטין (פוליציטמיה שניונית).

ההשלכות של פוליציטמיה יכולות להיות חמורות. הדם הסמיך יותר זורם באיטיות, מה שמעלה את הסיכון לקרישי דם (טרומבוזיס), חסימות בכלי דם, שבץ מוחי והתקפי לב. כמו כן, זרימת הדם הלקויה עלולה לפגוע בתפקוד איברים חיוניים ולגרום לכאבים, נפיחות ובעיות נוספות.

למרות שפוליציטמיה אינה מחלה נפוצה באוכלוסייה הכללית, היא נפוצה יותר בקרב אנשים מסוימים – גברים מעל גיל 60, אנשים החיים בגבהים, כאלה הסובלים ממחלות ריאה כרוניות או מחלות לב, ואנשים עם מוטציות גנטיות ספציפיות. אבחון מוקדם וטיפול נכון משפרים משמעותית את הפרוגנוזה ומפחיתים את הסיכון לסיבוכים.

פוליציטמיה ראשונית (Polycythemia Vera)

פוליציטמיה ורה (PV) היא מחלה מיאלופרוליפרטיבית נדירה יחסית, בה מח העצם מייצר יותר מדי כדוריות דם אדומות באופן עצמאי, ללא תלות בגורמים חיצוניים. מדובר בהפרעה קלונלית, שבה תא אב במח העצם עובר מוטציה גנטית ומתחיל לייצר תאי דם באופן בלתי מבוקר. ב-95% מהמקרים, המוטציה מתרחשת בגן JAK2 (Janus kinase 2), החיוני לוויסות ייצור תאי דם.

פוליציטמיה ורה היא מחלה כרונית, שלרוב מתפתחת באיטיות ומאובחנת סביב גיל 60-65. היא שכיחה יותר בגברים מאשר בנשים, ולמרות שאינה נחשבת תורשתית באופן ישיר, ישנם מקרים של הופעת המחלה במשפחות.


פוליציטמיה שניונית (Secondary Polycythemia)

בניגוד לפוליציטמיה ורה, פוליציטמיה שניונית מופיעה כתגובה לגורמים אחרים, שמגרים את ייצור כדוריות הדם האדומות. הגורם השכיח ביותר הוא היפוקסיה (מחסור בחמצן), שיכולה להיגרם מ:

  • מגורים בגבהים - האוויר הדליל גורם לעלייה בייצור אריתרופויאטין, שמגביר את ייצור כדוריות הדם האדומות.
  • מחלות ריאה כרוניות - כמו COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), אמפיזמה או פיברוזיס ריאתי.
  • מחלות לב מולדות - בעיקר כאלה המלוות בציאנוזיס (כחלת), המפחיתות את רמת החמצן בדם.
  • תסמונת דום נשימה בשינה - הפסקות נשימה בזמן השינה גורמות לירידה זמנית ברמות החמצן ולעידוד ייצור כדוריות דם.

גורמים נוספים כוללים:

  • גידולים המייצרים אריתרופויאטין - בעיקר סרטן הכליה, גידולי כבד, גידולי מוח מסוימים או גידולים אנדוקריניים.
  • מחלות כליה - פוליציסטיות, היפרטרופיה כליתית, או היצרות עורק הכליה.
  • אנדרוגנים - שימוש בסטרואידים אנבוליים או טיפול בטסטוסטרון.
  • מוטציות גנטיות - בעיקר מוטציות בחלבון VHL או בחיישני החמצן.


פוליציטמיה יחסית (Apparent Polycythemia)

חשוב לציין גם את המושג "פוליציטמיה יחסית" (relative או apparent polycythemia), שאינה נובעת מעלייה אמיתית במספר כדוריות הדם האדומות, אלא מירידה בנפח הפלזמה, המובילה לריכוז גבוה יותר של כדוריות. מצב זה יכול להיגרם מהתייבשות, שימוש בדיורטיקות, או מצבים אחרים הגורמים לאובדן נוזלים.


תסמינים של פוליציטמיה

התסמינים של פוליציטמיה נובעים בעיקר משני גורמים: הצמיגות המוגברת של הדם, המקשה על זרימתו התקינה, והמסה המוגדלת של תאי הדם האדומים, המגבירה את נפח הדם הכללי. תסמינים אלה יכולים להופיע בהדרגה ולעתים קרובות נתפסים כתופעות לוואי של מחלות אחרות או כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי.

תסמינים נפוצים בפוליציטמיה:

  1. כאבי ראש - לעתים קרובות התסמין הראשון, נובע מהלחץ המוגבר בכלי הדם בשל הדם הסמיך.
  2. סחרחורת וטשטוש ראייה - כתוצאה מזרימת דם לקויה למוח.
  3. עייפות ותשישות - למרות המספר המוגבר של כדוריות דם אדומות, הזרימה הלקויה פוגעת באספקת החמצן לרקמות.
  4. קוצר נשימה - במיוחד במאמץ.
  5. גרד (פרוריטוס) - בעיקר לאחר מקלחת חמה, תסמין אופייני לפוליציטמיה ורה.
  6. הסמקה - של הפנים, הידיים והרגליים, בשל ריבוי כלי דם מורחבים.
  7. הזעה מוגברת - במיוחד בלילה.
  8. שובע מוקדם - הרגשת מלאות לאחר אכילת כמות מועטה של מזון.
  9. ירידה במשקל - ללא סיבה ברורה.
  10. מיגרנות וכאבי גפיים - בשל זרימת דם לקויה.

תסמינים ספציפיים לפוליציטמיה ורה:

  1. טחול מוגדל (ספלנומגליה) - מורגש כנפיחות בצד שמאל העליון של הבטן, לעתים מלווה בכאב.
  2. כבד מוגדל (הפטומגליה) - מורגש כנפיחות בצד ימין העליון של הבטן.
  3. דימומים או חבורות - עקב הפרעה בתפקוד הטסיות.
  4. נקודות אדומות זעירות על העור (פטכיות) - סימן לבעיות קרישה.
  5. כאבים שורפים בכפות הידיים או הרגליים (אריתרומלגיה) - סימן אופייני הנובע מעודף טסיות.
  6. כאבי מפרקים - בעיקר בפרקי היד והקרסול.

סיבוכים אפשריים:
הסיבוכים העיקריים של פוליציטמיה קשורים לנטייה מוגברת לקרישי דם:

  • טרומבוזיס וריטית - קרישי דם בוורידים, בעיקר בגפיים התחתונות.
  • טרומבוזיס עורקית - קרישי דם בעורקים, שיכולים להוביל להתקפי לב או שבץ מוחי.
  • תסחיף ריאתי - קרישי דם המגיעים לריאות.
  • תסמונת בוד-קיארי - חסימה של ורידי הכבד, מצב מסכן חיים.
  • מיאלופיברוזיס - הצטלקות של מח העצם, סיבוך ארוך טווח של פוליציטמיה ורה.
  • התמרה ללוקמיה - סיכון מוגבר ללוקמיה מיאלואידית חריפה, בעיקר בחולי פוליציטמיה ורה.

חשוב לזכור שרבים מהתסמינים של פוליציטמיה אינם ספציפיים למחלה זו ויכולים להופיע במחלות אחרות. לכן, אם אתם חווים מספר מהתסמינים המתוארים, חשוב להתייעץ עם רופא לאבחון מדויק.


אבחון פוליציטמיה

אבחון פוליציטמיה מתחיל בדרך כלל עם זיהוי ערכי דם גבוהים בבדיקות שגרתיות. לאחר מציאת ערכי המוגלובין או המטוקריט מוגברים, נדרשת סדרת בדיקות נוספות לאישור האבחנה, לקביעת הסוג הספציפי של פוליציטמיה (ראשונית או שניונית) ולשלילת מצבים אחרים שיכולים לגרום לערכי דם דומים.

בדיקות ראשוניות:

  1. ספירת דם מלאה (CBC) - מספקת מידע על:
    • ריכוז המוגלובין
    • אחוז המטוקריט
    • מספר כדוריות דם אדומות
    • מספר כדוריות דם לבנות וטסיות (החשודים להיות מוגברים גם הם בפוליציטמיה ורה)
  2. משטח דם היקפי - בחינה מיקרוסקופית של תאי הדם, מאפשרת לזהות אנומליות בצורה או בגודל.
  3. בדיקת מסת כדוריות אדומות - מדידה ישירה של מסת כדוריות הדם האדומות באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים, לאבחנה מדויקת בין פוליציטמיה אמיתית לפוליציטמיה יחסית.
  4. בדיקת רמת אריתרופויאטין בסרום - רמה נמוכה מרמזת על פוליציטמיה ורה, בעוד רמה גבוהה אופיינית לפוליציטמיה שניונית.
  5. רוויית חמצן בדם (סטורציה) - לזיהוי היפוקסיה, שהיא גורם נפוץ לפוליציטמיה שניונית.

בדיקות להבחנה בין פוליציטמיה ראשונית לשניונית:

  1. בדיקה גנטית לזיהוי מוטציה ב-JAK2 - מוטציה בגן זה מופיעה ב-95% ממקרי פוליציטמיה ורה.
  2. אולטרסאונד בטן - לבדיקת הכבד והטחול, שעשויים להיות מוגדלים בפוליציטמיה ורה.
  3. ביופסיית מח עצם והערכה היסטולוגית - מגלה ריבוי תאים והיפרצלולריות במח העצם של חולי פוליציטמיה ורה.
  4. בדיקות גזים בדם עורקי - לזיהוי היפוקסיה, שהיא גורם לפוליציטמיה שניונית.
  5. בדיקות הדמיה של הריאות - CT או צילום חזה לזיהוי מחלות ריאה.
  6. פוליסומנוגרפיה (בדיקת שינה) - לאבחון תסמונת דום נשימה בשינה.
  7. אקו-לב - לזיהוי מחלות לב מולדות או נרכשות שעלולות לגרום להיפוקסיה.
  8. דימות של הכליות - אולטרסאונד, CT או MRI לזיהוי מחלות כליה או גידולים היכולים לגרום לייצור מוגבר של אריתרופויאטין.

קריטריונים לאבחנת פוליציטמיה ורה:
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), האבחון של פוליציטמיה ורה מבוסס על הקריטריונים הבאים:

קריטריונים עיקריים:

  • המוגלובין >16.5 g/dL בגברים או >16.0 g/dL בנשים, או המטוקריט >49% בגברים או >48% בנשים, או עלייה במסת כדוריות דם אדומות.
  • ביופסיית מח עצם המראה היפרצלולריות עם פרוליפרציה של שלושת השורות (אריתרואידית, גרנולוציטית ומגקריוציטית).
  • נוכחות מוטציה ב-JAK2 (V617F או מוטציה באקסון 12).

קריטריונים משניים:

  • רמת אריתרופויאטין בסרום מתחת לטווח התקין.

האבחנה של פוליציטמיה ורה מחייבת את שלושת הקריטריונים העיקריים, או את שני הקריטריונים העיקריים הראשונים והקריטריון המשני.

אבחון מדויק של פוליציטמיה חיוני לקביעת תכנית הטיפול המתאימה, במיוחד לאור ההבדלים בגישות הטיפוליות בין פוליציטמיה ראשונית לשניונית.


דרכי טיפול בפוליציטמיה

הטיפול בפוליציטמיה תלוי בסוג המחלה (ראשונית או שניונית), בחומרתה, בגיל המטופל ובמצבו הכללי. המטרה העיקרית של הטיפול היא להפחית את הסיכון לסיבוכים על ידי הורדת צמיגות הדם והפחתת הסיכון לקרישי דם.

טיפול בפוליציטמיה ורה (ראשונית):

1. הקזת דם (פלבוטומיה):
הקזת דם היא הטיפול הראשוני והמרכזי בפוליציטמיה ורה. התהליך כולל הוצאת כמות מבוקרת של דם (בדרך כלל 450-500 מ"ל) במטרה להפחית את רמת ההמוגלובין וההמטוקריט:

  • תדירות - בהתחלה, פעם בשבוע או שבועיים עד להשגת ערכי המטוקריט של פחות מ-45% בגברים ופחות מ-42% בנשים.
  • תחזוקה - לאחר השגת ערכי היעד, הקזות מתבצעות לפי הצורך, בדרך כלל כל מספר חודשים.
  • יתרונות - שיטה יעילה, בטוחה, זולה ונטולת תופעות לוואי משמעותיות.
  • חסרונות - עלולה לגרום למחסור בברזל לאורך זמן, אינה משפיעה על ספירת הטסיות ועלולה להיות לא נוחה למטופלים מסוימים.

2. טיפול תרופתי:
א. תרופות ציטורדוקטיביות - מפחיתות את ייצור תאי הדם במח העצם:

  • הידרוקסיאוריאה (Hydroxyurea) - התרופה הנפוצה ביותר, מעכבת את חלוקת התאים במח העצם:
    • יתרונות - יעילה בהפחתת ריכוז ההמוגלובין וספירת הטסיות, מפחיתה את הצורך בהקזות דם.
    • תופעות לוואי - דיכוי מח עצם, כיבים בפה, בעיות בעור, סיכון תיאורטי להתמרה ללוקמיה (אם כי מחקרים ארוכי טווח לא הראו עלייה משמעותית בסיכון).
    • מינון - החל מ-500 מ"ג פעמיים ביום, מותאם אישית לפי תגובת המטופל.
  • אינטרפרון אלפא (Interferon Alpha) - מווסת את ייצור תאי הדם ומדכא את שבט התאים הלא תקין:
    • יתרונות - אינו גורם לסיכון מוגבר ללוקמיה, בטוח בהיריון, עשוי להפחית את עומס המוטציה של JAK2.
    • תופעות לוואי - תסמיני דמויי שפעת, דיכאון, עייפות.
    • מתאים במיוחד - למטופלים צעירים, נשים בגיל הפריון, ומטופלים עם סיכון מוגבר ללוקמיה.
  • ראקסוליטיניב (Ruxolitinib) - מעכב JAK1/2, אושר לטיפול בפוליציטמיה ורה עמידה או בחולים שאינם סובלים הידרוקסיאוריאה:
    • יתרונות - יעיל בהפחתת נפח הטחול ובהקלה על תסמינים כמו גרד וכאבי מפרקים.
    • תופעות לוואי - אנמיה, טרומבוציטופניה, זיהומים.

ב. תרופות נוגדות קרישה - למניעת קרישי דם:

  • אספירין במינון נמוך (81-100 מ"ג ביום) - מפחית את הסיכון לאירועים טרומבוטיים:
    • התוויות - מומלץ לרוב המטופלים עם פוליציטמיה ורה, אלא אם יש התווית נגד ספציפית.
    • זהירות - במטופלים עם היסטוריה של דימומים או עם ספירת טסיות גבוהה במיוחד.

ג. טיפולים אחרים:

  • בוסולפן (Busulfan) - תרופה אלקילית, משמשת במקרים של עמידות להידרוקסיאוריאה או אי-סבילות אליה:
    • יתרונות - יעילה, נלקחת במינון פחות תכוף.
    • חסרונות - רעילות לטווח ארוך, פוטנציאל למיאלופיברוזיס ולוקמיה.
  • פיפוברומן (P32) - איזוטופ רדיואקטיבי, משמש במקרים נדירים:
    • מתאים - למטופלים מבוגרים מאוד או עם תוחלת חיים מוגבלת.
    • סיכונים - סיכון מוגבר ללוקמיה.


טיפול בפוליציטמיה שניונית:

הטיפול בפוליציטמיה שניונית מתמקד בפתרון הבעיה הבסיסית הגורמת לעלייה בכדוריות הדם האדומות:

  1. תיקון היפוקסיה - טיפול במחלות ריאה, לב או תסמונת דום נשימה בשינה:
    • חמצן ביתי למטופלים עם מחלות ריאה מתקדמות.
    • CPAP (לחץ אוויר חיובי מתמשך) לטיפול בדום נשימה בשינה.
    • ניתוחים לתיקון מומי לב מולדים.
  2. טיפול בגידולים המייצרים אריתרופויאטין - הסרה כירורגית של גידולי כליה, כבד או גידולים אחרים המפרישים EPO.
  3. הקזת דם - במקרים בהם לא ניתן לטפל בגורם הבסיסי, או כטיפול זמני עד לטיפול בבעיה היסודית.
  4. הפסקת תרופות המעודדות אריתרופויאזיס - אנדרוגנים, סטרואידים אנבוליים.
  5. ירידה בגובה - במקרים של פוליציטמיה הקשורה לגובה, ירידה לגובה נמוך יותר אם אפשרי.


טיפול בפוליציטמיה יחסית:

  1. הידרציה - שתייה מספקת של נוזלים לתיקון התייבשות והפחתת צמיגות הדם.
  2. הפסקת תרופות המגבירות את הסיכון - דיורטיקות (משתנים), סטרואידים אנבוליים.
  3. שינויי אורח חיים - הפחתת צריכת אלכוהול, הפסקת עישון, פעילות גופנית מתונה, הפחתת צריכת מלח.
  4. טיפול במחלות רקע - כגון יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר.


טיפול בסיבוכים:

  1. טיפול אנטי-קואגולנטי - במקרים של קרישי דם, טיפול בנוגדי קרישה (הפרין או וורפרין) או בטיפול ממוקד בקריש.
  2. טיפול בגרד - אנטיהיסטמינים, קרמים מרגיעים, התקנים אולטרה-סגוליים לטיפול בגרד עמיד.
  3. כאבים במפרקים וארתרלגיה - נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs), טיפול פיזיקלי.
  4. דיכאון וחרדה - טיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי, תמיכה קבוצתית.

המלצות כלליות למטופלים עם פוליציטמיה

  1. מעקב רפואי קבוע - בדיקות דם תקופתיות לניטור רמות ההמוגלובין, ההמטוקריט וספירת הטסיות.
  2. תזונה מאוזנת - עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים ודלה בשומנים רוויים ונתרן.
  3. הידרציה - שתייה מרובה של מים, במיוחד בימים חמים או בעת פעילות גופנית.
  4. פעילות גופנית מתונה - עדיפות לפעילות אירובית קלה ומתונה, הימנעות ממאמץ יתר.
  5. הימנעות ממצבים מסוכנים - הימנעות מחשיפה לגבהים רבים ללא אקלימטיזציה, חום קיצוני, סאונה ומקווה חמים.
  6. הגנה מפני דימום - הימנעות מפציעות וחבלות, שימוש במברשת שיניים רכה.
  7. דיווח מיידי על תסמינים חדשים - במיוחד: כאבי ראש חדים, שינויים בראייה, חולשה או חוסר תחושה בצד אחד של הגוף, כאבים חזקים בחזה או בבטן.


סיכום

פוליציטמיה היא הפרעה המאופיינת בעלייה בכמות כדוריות הדם האדומות בגוף, הגורמת לעלייה בצמיגות הדם ומגדילה את הסיכון לסיבוכים חמורים כמו קרישי דם, שבץ מוחי והתקפי לב. היא יכולה להיות ראשונית (פוליציטמיה ורה), שניונית (בתגובה למצבים אחרים) או יחסית (עקב ירידה בנפח הפלזמה).

אבחון המחלה מבוסס על בדיקות דם המראות עלייה בהמוגלובין, בהמטוקריט או במסת כדוריות הדם האדומות, בנוסף לבדיקות נוספות לזיהוי הסוג הספציפי של פוליציטמיה. תסמיני המחלה משתנים, אך יכולים לכלול כאבי ראש, סחרחורות, עייפות, גרד והסמקה. הסיבוכים המשמעותיים ביותר הם הטרומבוטיים - קרישי דם בכלי הדם השונים.

הטיפול בפוליציטמיה ורה מבוסס בעיקר על הקזות דם להפחתת צמיגותו, בשילוב עם תרופות ציטורדוקטיביות כמו הידרוקסיאוריאה ואינטרפרון אלפא, ואספירין במינון נמוך למניעת קרישי דם. לעומת זאת, הטיפול בפוליציטמיה שניונית מתמקד בפתרון הבעיה הבסיסית - טיפול במחלות ריאה, לב, או הסרת גידולים המייצרים אריתרופויאטין.

חשוב לזכור כי פוליציטמיה היא מחלה כרונית המחייבת ניהול ומעקב לטווח ארוך. עם אבחון מוקדם וטיפול נכון, רוב המטופלים יכולים לשמור על איכות חיים טובה ולהפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים. שיתוף פעולה קבוע עם הצוות הרפואי, שמירה על אורח חיים בריא והקפדה על נטילת התרופות המומלצות הם המפתח לניהול יעיל של המחלה.

התקדמות המחקר בתחום הפוליציטמיה הובילה לשיפור משמעותי בהבנת המנגנונים המולקולריים של המחלה ולפיתוח טיפולים חדשניים ממוקדי מטרה. עם הזמן, צפויים להתפתח טיפולים נוספים שיספקו פתרונות יעילים יותר, עם פחות תופעות לוואי, וישפרו עוד יותר את הפרוגנוזה ואת איכות החיים של המטופלים.

רוצים לקרוא עוד? המדריך המלא: סוכרת

רופאים בתחום

ד"ר עופר כספימומחה בתחום רפואה פנימית, רפואה אינטגרטיבית והיפנוזה רפואית ד"ר אלכסנדר קנטרובסקיכירורגיית כלי-דם · תל אביב ד"ר מנביץ איגורכירורגיית כלי דם · תל אביב פרופסור לואיס שנקמןמומחה ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ומטבוליזם

עוד כתבות